רו“ח רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים / צילום: שלומי יוסף
"אנחנו פועלים לגבש נוהל גילוי מרצון חדש, הסדר קבוע שיאפשר למי שעוד לא הגענו אליו לדווח לנו ולשלם את המס. עם זאת, יכול להיות שהנוהל החדש צריך להיות מלווה בכופר, כך שלא ייתפס כפרס על כך שלא דיווחו עד כה" - כך הודיע היום (א') רו"ח (משפטן) רולנד עם-שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים.
מזה תקופה מנסים לקדם ברשות המסים נוהל גילוי מרצון חדש, המעניק "תקופת חסד" לישראלים שבמהלכה הם יכולים ל"הלבין" הון שחור שהסתירו מהמדינה, מבלי להיות חשופים להליך פלילי נגדם. מדובר במהלך שיכול להכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים, כאשר ההנחה היא כי ישנם ישראלים רבים שעדיין לא דיווחו על הון צבור בסכומי עתק שקשה להעריכם.
לאורך השנים האחרונות התפרסמו מדי פעמי נהלי גילוי מרצון והוארכו מעת לעת, עד הנוהל האחרון שפורסם בדצמבר 2017 ועמד בתוקף למשך שנתיים (עד סוף 2019).
בתוך הנוהל הזה, "המסלול האנונימי" - ותוקפו פג ב-31 בדצמבר 2018 - היה זה שהביא לזינוק משמעותי במספר הבקשות והגילויים. במסלול האנונימי, והמבוקש ביותר מבין מסלולי הנוהל, הנישום אינו חייב לחשוף את זהותו בעת הגשת הבקשה, אלה רק לאחר אישורה על-ידי רשות המסים. מסלול זה היה הסיבה המרכזית לפופולריות של נוהל גילוי מרצון וחשף עשרות מיליארדי שקלים.
כעת חושף עם-שלם כי בכוונת הרשות לפרסם נוהל חדש, אך לא כ"הוראת שעה" זמנית לפרק זמן מסוים, אלא נוהל קבוע. "הכלים שיש לנו בחילופי מידע מאפשרים לנו לצמצם את אפשרויות אי הדיווח לגבי ההיבט הבינלאומי, ובהיבט הלאומי אנחנו פועלים כל העת להשתפר ולחשוף הון לא מדווח", אמר עם-שלם.
רו"ח עם-שלם דיבר על הכוונות בנוגע לנוהל גילוי מרצון ותוכניות נוספות של רשות המסים במהלך כנס לשכת רואי החשבון. לדבריו, הרבה תוכניות חקיקה של רשות המסים תקועים מזה תקופה כשלוש שנים עקב האווירה הפוליטית ומשבר הקורונה, וברשות המסים מקווים שיוכלו לקדם את חלקם במהלך 2021. "כבר שלוש שנים חלק מהתוכניות שלנו לא מקודמות. גם בגלל המגיפה וגם בגלל המצב הפוליטי קשה מאוד לקדם מהלכים מאוד גדולים. כל המהלכים הגדולים תקועים בעקבות משבר הקורונה ואפילו לפני משבר הקורונה", אמר.
בין המהלכים שתכננה רשות המסים ו"נתקעו בצנרת" החקיקה, הזכיר רו"ח עם-שלם תוכניות שנחשפו לראשונה ב"גלובס" בנוגע להגדרת תושבות בישראל לצורכי מס. בכוונת רשות המסים לקבוע בחקיקה חדשה כי כל מי ששהה 183 ימים בשנה בישראל, ייחשב לתושב ישראל לצורכי מס. כלומר: לא ניתן יהיה להתווכח יותר על השאלה האם מי ששהה כאן 184 ימים אינו תושב ישראל, גם אם אין לו כל זיקה אמתית לארץ, ובכל הפעמים שהגיע הוא הגיע לצורך עסקיו או ביקור חטוף.
עוד כוללת הרפורמה שינוי של "חזקת 425 הימים" לקביעה שלא ניתן להתווכח איתה (חזקה חלוטה) של שהייה של לפחות 60 יום בישראל בשנה אחת, ושהייה של 450 ימים בסך-הכול, יחד בשנתיים שקדמו לה.
התוכנית גובשה על-ידי החטיבה המקצועית של רשות המסים, בראשה עומד רולנד עם-שלם, רו"ח (משפטן), סמנכ"ל מקצועית.
לדברי עם-שלם, ברגע שהאווירה הפוליטית תאפשר זאת, מתכוונת הרשות לקדם את החקיקה בנושא, וכך גם יוזמה נוספת של הרשות לסגור את פרצת "מס ההגירה" - שמוטל על מי שחדל להיות תושב ישראל, ונועד למסות רווח מנכס מסוים שלא מומש לפני שהנישום עזב עד הארץ ועד למועד ניתוק התושבות ממדינת ישראל. גם יוזמה זאת נחשפה לראשונה ב"גלובס".
נושא נוסף עליו דיבר עם-שלם היה התוכנית להסדיר את המיסוי של ההכנסות ב"כלכלת החלטורה" או "גיג אקונומי". מדובר באתגר מיסויי הנובע מהתפתחותה של הכלכלה השיתופית והחדשנות הדיגיטלית. במקביל לכלכלה השיתופית התפתחה התופעה המכונה ברשות המסים "כלכלת החלטורות", שכוללת פעילויות בעלות גוון עסקי, שמניבות רווח, אך מבוצעות על-ידי אנשים פרטיים. מדובר בין היתר בשירותי הסעות למיניהם, כאשר אנשים פרטיים אוספים נוסעים בתשלום "על הדרך"; בשיעורים פרטיים; בהשכרת חניות פרטיות; בהשכרת רכבים פרטיים לפי שעות; במכירות של בגדים, מוצרים ושירותים שונים ברשתות החברתיות ועוד.
כיום אין דרך נוחה לפועלים ב"כלכלת החלטורה" לשלם מס על הכנסותיהם בפשטות ובמהירות. לדברי עם-שלם, "כל ההכנסות הצדדיות האלה חייבות במס, אבל לאותם נישומים אין תיק במס הכנסה. כרגע אותו שקל ראשון מחייב את מי שפועל במסגרת הזו לפתוח תיק במס הכנסה עם כל מה שכרוך בכך. הם רוצים לשלם מס, אבל כרגע אין פלטפורמה נוחה ומהירה לעשות זאת. אנחנו נאפשר לאותו אדם שפועל בכלכלת החלטורה לדווח בקלות. לאותו אדם תהיה פלטפורמה באתר של רשות המסים שבה יוכל להיכנס לאזור אישי ולשלם מס מבלי לפתוח תיק במס הכנסה, עד תקרות מסוימות. מקווה שנוכל לקדם את זה ב-2021".
כל התוכניות הללו של רשות המסים נחשפו ב"גלובס" בשנים האחרונות טרם משבר הקורונה, וכולן נחסמו בשל האווירה הפוליטית ששררה בשנים האחרונות, חוסר היכולת לקדם מהלכי חקיקה בהיעדר כנסת ובתקופת בחירות, וכעת בשל משבר הקורונה המשולב במצב פוליטי בעייתי. עם-שלם ציין כי הרשות מקווה שתצליח לקדם מהלכי חקיקה ב-2021, אך התנאים האובייקטיביים הקיימים לא בהכרח תומכים בתקוות הללו.
בין מהלכי החקיקה הנוספים אשר הוקפאו עקב הבחירות, המצב הפוליטי והקורונה, הזכיר עם-שלם גם את התיקון ל"חוק האנג'לים", שמטרתו לעודד משקיעים פרטיים לסייע לחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. "משבר הקורונה הוא הזדמנות לבסס את עולם ההייטק בישראל, ולכן אנחנו אמונים על כמה תיקונים בעולם הזה, למשל תיקון חוק האנג'לים .אנחנו רוצים לעודד יחידים וחברות להשקיע בחברות בכך שיקבלו זיכוי מס במועד ההשקעה. החקיקה של 2011 בקושי נוצלה, וב-2016 שדרגנו את הטבת המס. ב-2020 אנחנו מקווים לשפר את הפלטפורמה הזאת כדי לעודד השקעה בסטארט-אפים".
עוד אמר עם-שלם כי בכוונת רשות המסים לפעול לעידוד רכישות ישראליות של חברות טכנולוגיה זרות, וכן לסייע בגיוס הון זר של חברות הייטק. "אם לחברה ישראלית יש הזדמנות לרכוש חברות זרות, ולא להפך שחברות ישראליות ייבלעו על-ידי הזרות - אנחנו רוצים לאפשר לחברה הישראלית לעשות זאת ולהתיר בניכוי את עלות מניות הרכישה. בנוסף, כדי לעזור במימון גיוס הון בעולם ההייטק, מצאנו שהרבה חברות שרוצות לגייס הון שלא זמין בישראל, נותר להן להנפיק למשקיעים זרים. אנחנו רוצים לאפשר לחברות הייטק לגייס הון זר בחול בפטור ממס על אותה ריבית שמופקת על-ידי המשקיע תושב החוץ ומתגלגל על החברה המגייסת. אנחנו רוצים לפרסם הוראת שעה ולאפשר להייטק לגייס הון מבלי לדלל את האקוויטי".
עוד מתוכניות רשות המסים לדברי עם-שלם: עידוד עצמאים להתאגד כחברה. "אחד החסמים שקיימים כיום להתאגדות של עצמאי יחד כחברה היא העובדה שאפשר להעביר נכסים, אבל לא ניתן להעביר נכס שיש לו התחייבות, לא ניתן להעביר את כל הפעילות, כולל החובות וההתחייבויות, לחברה. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה הזאת. התיקון מוכן ולפיו יחיד שרוצה להתאגד כחברה יכול להעביר את כל מה שהצמיח כעצמאי, וגם את ההתחייבויות".
בנוסף ציין עם-שלם כי הרשות פועלת על-מנת להגדיל את יתרת הזיכוי בגין תרומות. סעיף 46 לפקודת מס הכנסה מַקנה זיכוי ממס בשל תרומה למוסד ציבורי בשיעור של 35% מסכום התרומה. זאת, בתנאי שסכום התרומות אינו עולה על 35% מהכנסתו החייבת של התורם באותה שנה או על 9,350,000 שקל, נכון לשנת-המס 2020, לפי הנמוך שביניהם. ישנם בעלי הון המוכנים לתרום סכומים ניכרים, אך מגבלת תקרת הזיכוי מונעת זאת מהם.
"המגזר השלישי הוא אחד הנפגעים ביותר כי זרם התרומות קטן, ולכן מי שיכול להגדיל את התרומה שלו כשהחסם הפסיכולוגי שלו זה המס אנחנו רוצים להגדיל את הזיכוי כדי לעודד אותו לתרום", אמר עם-שלם.