ראש מערך החקירות האפידמיולוגיות התפטרה: "אלפי אנשים נכנסים לבידוד שלא לצורך"

ליאורה ולינסקי הודיעה לד"ר שרון אלרועי פרייס על התפטרותה, במכתב חריף היוצא נגד התנהלות מערך החקירות תחת מפקדת אלון בפיקוד העורף • לדבריה, "מדובר במערך חקירות חלש, לא מקצועי, לא יעיל, הנשען על מערכת שאינה מתאימה למשימות שלה"

משרד הבריאות / צילום: איל יצהר, גלובס
משרד הבריאות / צילום: איל יצהר, גלובס

ליאורה ולינסקי, ראש מערך החקירות האפידמיולוגיות, הודיעה היום (ד') לד"ר שרון אלרועי פרייס על התפטרותה, במכתב חריף היוצא נגד התנהלות מערך החקירות תחת מפקדת אלון בפיקוד העורף.

ולינסקי הגיעה למשרד הבריאות בינואר 2020, עם פרוץ הקורונה, והופקדה על ניהול מערך החקירות בשלבי הקמתו הראשוניים. כעת, היא יוצאת נגד בכירי המשרד, ומעלה סימני שאלה מטרידים כלפי מערך החקירות האפידמיולוגיות, המצוי תחת פיקוד העורף בצה"ל, ואומרת כי "מהיום הראשון בריאות הציבור נדחקה הצידה כדי לשרת את הנרטיב".

את התנאים בהם עבדה כאשר מערך החקירות היה מצוי תחת משרד הבריאות, מכנה ולינסקי "מבישים". לדבריה, "במשך כחצי שנה הפקתי ושלחתי מידי יום שקפים לישיבות סטטוס בהנהלת המשרד שהעידו על מערך מתפקד, מקצועי ויעיל, למרות התנאים המבישים.
"כל שעה נוספת, כל תקן, כל שינוי בהגדרת תפקיד נתקלו בקשיים בלתי אפשריים מול הנציבות והאוצר, אך נלחמנו כמו לביאות. בחודש יולי אישרו לנו לגייס 280 סטודנטים לחקירות, ובחודש אוגוסט עוד 500 סלקטורים. בחרנו אותם בקפידה, הכשרנו אותם לביצוע חקירות ברמה גבוהה, וזאת תוך כ-3 שבועות בכל פעם, ובמקביל להמשך ניהול החקירות".

אך לא זוהי הסיבה להתפטרותה, אלא התנהלות מערך החקירות כעת - כשהוא איננו תחת ידיו של משרד הבריאות, והתנהגות משפילה שנאלצה לספוג, לטענתה, מצד מנכ"ל המשרד.

כעת, היא מעבירה ביקורת נוקבת על מערך החקירות שהוקם בהמשך על ידי צה"ל, ואומרת: "מדובר במערך חקירות חלש, לא מקצועי, לא יעיל, הנשען על מערכת שאינה מתאימה למשימות שלה. אלפי אנשים נכנסים לבידוד שלא לצורך, מספרי ערעורים על בידוד שלא ראינו עד כה, מעט מאוד מידע על מקומות הדבקה, ובעיקר הרבה תסכול מצד כל המעורבים".

לפי וילנסקי, למרות ההשקעה של ימים ולילות, סופי שבוע וחגים, ומחיר אישי פיזי ונפשי כבד מנשוא, היא זכתה ליחס משפיל מצד מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי. לדבריה, "לפני כחודש וחצי הגעתי לפגישה עם הנהלת המשרד, פגישה שלתפיסתי נקבעה במטרה לשפר את התיאום שלנו מול פקע"ר.
"במקום זאת, מצאתי את עצמי באירוע נזיפה פומבי ומשפיל על ידי מנכ"ל המשרד, בנוכחות מפקדי פקע"ר ובכירים נוספים. ביקורת יכולה להיות בונה ומועילה, אך כתלות באופן שבו היא נאמרת, היא עלולה להיות גם הורסת. בנקודה זו חל שבר ביחסי האמון בנינו והבנתי שתפיסתי את הגיבוי המקצועי שאני מצפה לקבל ממנהלי אינה תואמת את ציפיותיי".

סילפו את המציאות כדי לשרת את המסר

ולינסקי מותחת ביקורת כלפי בכירי משרד הבריאות, שניאותו להצעתו של רוני גמזו להעביר את מערך החקירות לניהול פקע"ר, ואף טוענת שבמשרד הבריאות סילפו את המציאות כדי "לשרת את המסר".

לדבריה, "לצערי אף אחד מכם לא הקדיש תשומת לב ראויה וזמן מספק במטרה להבין לעומק את אשר אירע עד לאותה נקודת זמן. חרף ניסיונות חוזרים ונשנים מצידי לא הצלחתי לקבוע פגישה מסודרת עם פרופ' גמזו כדי לספק לו מידע חיוני על מערך החקירות, מערך החוקרים, ופערים קיימים.
"תהליך קבלת ההחלטות לגבי המשך החקירות האפידמיולוגיות התקבל במצב של חוסר הבנה של האירוע ותפעולו עד אותה נקודת זמן, ואף סילוף של המצב כדי לשרת את המסר (שאין מערכת מקוונת לחקירות, שהחקירות מבוצעות על ניירות ועוד). באותה העת התרעתי מספר פעמים במסגרת עדכוני הבוקר שהמהלך שההנהלה מקדמת משמעו העברת הסמכות לפקע"ר בעוד האחריות נשארת אצלי, ושיהיו לכך השלכות שליליות על יכולת קטיעת שרשראות ההדבקה".

למרות שנעשתה העברה של המערך בצה"ל, וילנסקי מאשימה את פיקוד העורך בכך שלא הקדיש זמן ללמידת המערך, ולא היה קשור לאנשי המקצוע במשרד כדי לזכות בתובנות הנוגות לשיפור וייעול המערך. "באחת, אנשי הצבא הפכו להיות מומחים בלתי מעורערים לנושא החקירות האפידמיולוגיות, זאת מבלי שיש להם כל ידע בנושא ו/או הכשרה מקצועית לכך", היא אומרת.

עוד לדברי וילנסקי, כל ניסיונותיה להדליק נורות אדומות בוהקות בפני הבכירים במשרד הבריאות - כשלו. לדבריה, "ניסיתי בכל כוחי לשנות החלטות שלתפיסתי התקבלו ללא חשיבה מקצועית וללא הבנת ההשלכות, כגון גיוס מתחקרים מהרשויות ללא הגדרה של תנאי קבלה, שעות עבודה או תהליכי הכשרה; הגדרת מספר המגעים כיעד יחידי בחקירות, שמשמעה העדפת כמות על פני איכות. הסמכות על מערכות המידע של החקירות הופקעה מידי אנשי המקצוע והועברה במלואה לממונה על החקירות בפקע"ר, אדם ללא ניסיון בחקירות או באפידמיולוגיה".

לפי וילנסקי, למרות שגם היום מרבית החקירות מבוצעות בלשכות הבריאות בהובלת אחיות, הנרטיב הינו שפיקוד העורף הוא זה שמבצע את העבודה, בזמן שהאחיות בריאות הציבור "הפכו להיות שק החבטות של המדינה, למרות שהן ללא ספק הגיבורות של האירוע".

לדבריה, "מהיום הראשון בריאות הציבור נדחקו הצידה כדי לשרת את הנרטיב. פקע"ר החלו להציג את החקירות בהערכת מצב כמלאכתם הבלעדית. למרבה הצער, יחסי הציבור האלה על גבו של משרד הבריאות עשו את שלהם והנרטיב שהחל להתקבע היה שמשרד הבריאות נכשל וצה"ל הגיע להציל את מדינת ישראל. כשמשרד הבריאות היה אחראי על החקירות, הוא נכשל כשלא היה מידע מלא, או החקירות לא בוצעו באותו היום. כשפקע"ר אחראי על החקירות - עם ישראל אשם כי הוא לא משתף פעולה, ומתעלמים מחקירות שאינן מבוצעות באותו היום, או לא מציגים אותן כלל".

בפגיעה בשמן הטוב ובעבודתן הקשה של אחיות בריאות הציבור - מאשימה וילנסקי את משרד הבריאות. לדבריה, "אף פעם לא קיבלו הכרה על התרומה המשמעותית שלהן, על ההקרבה האישית, על המסירות ועל המקצועיות. אחיות שעובדות בבתי החולים קיבלו שבחים ותיגמול (ובצדק) והאחיות שלנו? 'נכשלו'.
"ראוי לציין את תפקידן המכריע של האחיות ואת תרומתן להשגת שליטה באירוע
(מסר שאכן העברת במספר ראיונות לתקשורת עם כניסתך לתפקיד), אך משהמוניטין של האחיות נרמס בציבוריות באופן עקבי ובוטה על ידי גורמים שונים, המשרד לא עשה מספיק כדי להגן על שמן הטוב ולהעלות את פועלן על נס. כל הפצרותיי לקדם הסברה נרחבת באמצעות דוברות המשרד זכו לאהדה מצידך (ד"ר אלרועי פרייס - ש.א), אך בפועל דבר לא קודם".

בתגובה לדברים פרסם משרד הבריאות הודעה לפיה "אנו מודים לליאורה ולינסקי על עבודתה המסורה והקשה במהלך משבר נגיף קורונה. הגב׳ ולינסקי ניהלה מערך חקירות איכותי והצטערנו מאוד לשמוע על החלטתה לעזוב. לעניין הבידודים, לעתים מתרחשות תקלות ובמקרה שאדם יודע כי לא נחשף לחולה, הוא רשאי לפנות בערעור למוקד קול הבריאות. בנוסף מתבצע תהליך בקרת איכות על ביצוע החקירות באמצעות לשכות הבריאות וכן מתבצעות הכשרות והדרכות חוזרות למתחקרים".