גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השקעה במגזר הקלינטק: עכשיו זה גם כלכלי

אחרי שנים של ביצועי חסר למניות של חברות הקלינטק, האם המצב ישתנה בעקבות כניסתו של הנשיא ביידן לבית הלבן, או ששוב צפויה אכזבה למשקיעים?

נשיא ארה”ב החדש ג’ו ביידן בביקור בחוות פאנלים סולאריים בניו המפשייר / צילום: Reuters, BRIAN SNYDER
נשיא ארה”ב החדש ג’ו ביידן בביקור בחוות פאנלים סולאריים בניו המפשייר / צילום: Reuters, BRIAN SNYDER

שנת 2020 היתה השנה של חברות הטכנולוגיה, ששוב הובילו את העליות בשווקים, ו-2021 צפויה להיות בסימן של "חברות הכלכלה הירוקה", עם כניסתו של הנשיא האמריקאי החדש ג'ו ביידן לבית הלבן והגדלה מאסיבית של המשאבים המופנים לתחום זה, במטרה לבסס את הכלכלה האמריקאית על אנרגיה ירוקה. לכן, אנחנו רואים כיום יותר משקיעים בעולם שמשלבים מניות קלינטק בתיק ההשקעות.

בעשור האחרון אנו עדים לעלייה בחשיבות ובמודעות של המשקיעים והצרכנים לכל תחום איכות הסביבה ולנזקי ההתחממות העולמית. כאן נכנסות החברות שמתמקדות בפיתוח טכנולוגיות שמשפרות תהליכי ייצור, מקטינות זיהום וצריכת האנרגיה שלהם ומסייעות לנו לקדם עולם ירוק יותר.

קלינטק (CleanTech) הוא ללא ספק אחד התחומים בעלי הפוטנציאל הגדול שאנחנו חווים בתקופה האחרונה. הכוונה לטכנולוגיה שנמצאת בבסיס של כל תהליך, מוצר או שירות, המפחית את ההשפעות הסביבתיות השליליות באמצעות שיפורים משמעותיים ביעילות האנרגיה, שימוש בר-קיימא במשאבים או פעילויות להגנת הסביבה - וכל זה במטרה להפחית את עלויות הייצור, לשפר את השימוש במשאבים טבעיים, או במלים אחרות, להפוך את השמירה על הסביבה גם ליתרון כלכלי. כלומר, קלינטק הוא, למעשה, הטכנולוגיה שמניעה את הצמיחה של הכלכלה הירוקה.

גם אחרי עלייה של 200%, יש פוטנציאל

בדומה לבולטות של סקטור הטכנולוגיה בשנה האחרונה, גם מניות הקלינטק בולטות בביצועים. מניות הקלינטק עלו בשנה החולפת ביותר מ-200%, לעומת עלייה של כ 100% "בלבד" במדד האנרגיה הירוקה הכללי של S&P או 49% בנאסד"ק 100. הביצועים של מניות הקלינטק בולטים גם בהשוואה למדד האנרגיה הסולרית, שעלה בשנה האחרונה 174%.

 

"עכשיו באים?", אתם בטח שואלים. אבל זה בדיוק העניין: ההבטחה של הקלינטק לייצר עולם נקי יותר באמצעות התבססות על מקורות אנרגיה מתחדשים כבר מפתה משקיעים מעל 10 שנים - ועד היום, הם בעיקר ספגו מפלות. אחרי שנים של ביצועי חסר, האם הפעם זה שונה, או ששוב המשקיעים נדונו להתאכזב מחדש?

אני סבור כי הפעם זה נראה אחרת - ובניגוד לעבר, הפעם זה גם כלכלי. הפעם נראה כי החברות מתבססות על מודלים כלכליים, שאינם זקוקים עוד לסובסידיות ממשלתיות כדי לשרוד. כך למשל, השקעות אגרסיביות באנרגיה מתחדשת על ידי חברות גז וחשמל הורידו עלויות בתחום זה, בדיוק כמו שלפני 20 שנה הן השקיעו בגז כתחליף לפחם מזהם. נכון ל-2019, כבר 18% מהפקת החשמל בארה"ב הגיעה מאנרגיה אלטרנטיבית, לעומת כ-10% ב-2009.

אם בעשור האחרון משקיעים התחילו לשים לב לטכנולוגיה ירוקה ואנרגיה מתחדשת רק כשמחירי הנפט האמירו, הרי שירידת מחירים בתחום הזה הופכת אותן לאטרקטיביות גם כשמחירי הנפט ברמתם הנמוכה יחסית כיום.

בעשור האחרון, למשל, נרשמה ירידה של 82% בעלויות של פאנלים סולאריים, בעוד שעלויות תחנות רוח להפקת חשמל ירדו ב-39% ושל תחנות רוח הפועלות בים ב-29%, לפני נתונים של סוכנות האנרגיה המתחדשת הבינלאומית (IREA).

הנשיא ביידן צפוי לתת תמריצים

מעבר לכל הגורמים האלה, התמיכה המשמעותית צפויה להגיע מהממשל האמריקאי. הפעם כבר לא מדובר בסובסידיות שיתמכו בטכנולוגיות עתידניות, אלא בתוכנית מסודרת. במהלך הקמפיין שלו הציב ביידן תוכנית להגיע ל-100% אנרגיה נקייה עד לשנת 2035.

החזון מרשים, אבל אין ספק כי הוא עדיין רחוק. הוא יחייב השקעות ממשלתיות ומתן תמריצים, אבל עיקר ההשקעות צפויות להגיע מהמגזר העסקי.

זרעים ראשונים של התמיכה הזו ראינו כבר בתוכנית התמריצים הפיסקליים שאישר הממשל היוצא של דונלד טראמפ במהלך דצמבר. התוכנית הזו כללה בעיקר מתן מענה וסיוע לנפגעי הקורונה, אבל גם שורה של "מתנות" והטבות לתעשיית הקלינטק, שמגדילות את אטרקטיביות ההשקעה בתחום.

המלה "שינוי אקלים" לא מופיעה פעם אחת בכל 5,300 העמודים של התוכנית הזאת, אבל ההתייחסות להשלכות של ההתחממות הגלובלית בולטות בהרבה סעיפים בה. אחד הסעיפים המעניינים, מעבר להקלות על מעבר לאנרגיה מתחדשת, ירוקה ושימוש באנרגיות רוח, הוא מתן מימון בהיקף של 35 מיליארד דולר לתוכניות לאנרגיה נקייה (קלינטק) בחמש השנים הקרובות.

בשבוע שעבר הודיע ביידן על תוכנית פיסקלית נוספת בהיקף אדיר של 1.9 טריליון דולר, אבל זו צפויה להיות רק הסנונית הראשונה. בממשל כבר מגבשים את החלק השני של התוכנית, שאמור להיות מוצג בפברואר, ואשר אמור לתת מענה הולם יותר להתחייבויות של ביידן בקמפיין, כולל תמיכה ותמריצים לתחום הכלכלה הירוקה והקלינטק.

חשוב להדגיש כי עידוד התעשייה הזו לא ייעשה רק באמצעות תמריצים לחברות, אלא גם בשינויי חקיקה, שיעודדו גופים מוסדיים גדולים להגדיל את החשיפה שלהם להשקעות אחראיות. התחום הזה צבר פופולריות גדולה בתקופת הקורונה, כשרבים הבינו כי החשיבות של פעילות חברתית ודאגה לאחר יכולה לתרום לסביבה כולה. המשקיעים הגדולים באירופה כבר שם - עכשיו תורם של המשקיעים הגדולים בארה"ב.

אגב, מפתיע אולי לגלות שהמשקיעים הגדולים בתחום האנרגיה הירוקה הם דווקא חברות חשמל וגז וגם חברות נפט, שחלקן יצרו לעצמן פורטופוליו גדול של חברות בתחום, במטרה להיות ערוכות ולאמץ מוקדם יותר שינויים. אחת הדוגמאות, למשל, היא ענקית הנפטBP , שהודיעה כי תוריד את הפקת הנפט שלה ב-40% בעשור הקרוב ותשקיע בקלינטק 5 מיליארד דולר עד 2030.

חברות ענק בשילוב עם חברות מבטיחות

הסיבה שחברות הקלינטק הציגו ביצועים עודפים בשנה האחרונה נובעת, בין השאר, מתמהיל מעניין בין חברות ענק לחברות צעירות ומבטיחות, שכולן עוסקות בתחומי הטכנולוגיה הירוקה.

תחום הקלינטק מתחלק לכמה קטגוריות מרכזיות:

  • מים, סביבה ושירותי חקלאות ומזון: חברות כמו אורמת הישראלית (תחנות כוח גיאותרמיות);
  • תחבורה: חברות כמו טסלה;
  • הפקה ואחסון אנרגיה: סאן-רן, פירסט סולר וסולאראדג' הישראלית (הפקת אנרגיה משמש), GE (הפקת אנרגיה מטורבינות רוח);
  • טיפול באשפה וחומרים מתכלים: חברות כמו Huntsman.

השילוב של חברות קטנות ובינוניות, והעובדה שמדובר בסקטור צעיר שהשקעות עצומות זורמות אליו, מבטיחים כנראה כי הוא ימשיך להתאפיין בתנודתיות גבוהה גם בשנים הקרובות. אחרי הכל, מדובר בחברות טכנולוגיה, שלצד התנודתיות מציעות פוטנציאל צמיחה אדיר לעשור הקרוב.

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסיים המוזכרים בטור זה, ו/או לנהל מכשירי השקעה בתחום הנזכר בו. אין לראות בכתוב משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל משקיע

עוד כתבות

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי פייננשל טיימס חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי