פרופ' אלי וקסמן / צילום: מכון ויצמן
כחודש לאחר החלת צעדי סגר שלישי בישראל, תחלואת הקורונה איננה דועכת. אתמול אומתו יותר מ-5,000 בני אדם שנדבקו בנגיף, לאחר שכ-10% מתוך כ-55 אלף בדיקות התגלו כחיוביות. בבתי החולים מאושפזים 1,140 חולים במצב קשה, ובשבוע שעבר הגיע מספר הנפטרים לשיא, כאשר ביום אחד נפטרו בשל תחלואת הקורונה 74 בני אדם.
אתמול, החליט קבינט הקורונה להאריך בשלב זה את הסגר בחמישה ימים נוספים, בכדי לנסות ולבלום את התחלואה, ולהשיב את המשק לפעילות חלקית באופן מדורג בהתאם לרמות התחלואה - למרות שעד כה חוסנו בישראל כ-3,081,000 אנשים, מתוכם קרוב ל-1,800,000 חוסנו גם במנת החיסון השנייה.
פרופ' אלי וקסמן ממכון וייצמן, המייעץ לקבינט הקורונה, סבור כי הדרך חזרה לשגרה עודנה רחוקה. אתמול הציג וקסמן בפני הקבינט ואמר כי החיסון איננו פתרון קסם למשבר, ושהנהגת המדינה צריכה "להחליף דיסקט" ולשנות את אופן ניהול המשבר כדי למנוע החמרה משמעותית של המצב.
"אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה במאבק בנגיף הקורונה, בעיקר בצל שתי התפתחויות משמעותיות: מבצע החיסון והתפשטות וריאנטים חדשים", אמר אתמול וקסמן לקבינט הקורונה. "התנהלות נכונה תקטין את פגיעת המגפה בנפש ובמשק, ובטווח הארוך, לאחר חיסון ילדים, תאפשר חזרה לשגרה.
"אולם, ברצוננו להציב כאן תמרור אזהרה: המדינה אינה נמצאת בדרכה לניצחון קרוב על הנגיף. מבצע החיסון המוצלח לא יפתור לבדו את המשבר בעתיד הקרוב, ויציאה לא מבוקרת מהסגר הנוכחי תוביל לגל תחלואה חמור. ללא שינוי מהותי בניהול המשבר נגיע במהירה לבחירה קשה בין סגר רביעי, על נזקיו הכלכליים, לבין קורבנות מיותרים נוספים רבים מאוד".
ניתוח של השפעת קצב חיסון האוכלוסייה על התפשטות המגפה בחודשים הקרובים בצל הופעת הווריאנטים החדשים, הוביל את וקסמן למסקנה ברורה: לא ניתן לשלוט במגפה ולמנוע התפרצות בלתי נשלטת, ללא הפעלת צעדי ריחוק חברתי והתנהגות נכונה, כשהחיסון מהווה כלי תומך.
זאת, מפני שהחיסון בהיקפו הקיים בשלב זה, אינו מונע לבדו את התפשטות המגפה ומותיר אוכלוסייה בוגרת פגיעה בהיקף משמעותי, ועלולה להביא לאלפי מתים ולעשרות אלפי חולים חולים במצב קשה זאת, גם תחת הנחת יעילות של 95% לחיסון פייזר, ולאחר חיסון של 95% מהאוכלוסייה הבוגרת.
לפי וקסמן, החיסון אינו מונע מספרים גבוהים של תחלואה קשה ותמותה. היקף החיסון הקיים היום מותיר, תחת הנחה אופטימית של 95% יעילות במניעת תחלואה קשה ותמותה, אוכלוסייה בוגרת פגיעה של כ-3 מיליון נפש. הדבקה נרחבת של אוכלוסייה זו בהתפשטות בלתי נשלטת של המגפה תביא (בהנחה אופטימית של 30% א-סימפטומטיים/לא-מזוהים באוכלוסייה הבוגרת) לכ-40 אלף חולים קשה ולכ-14 אלף מתים.
חיסון עתידי נרחב ביותר של 95% מהאוכלוסייה הבוגרת יותיר אוכלוסייה פגיעה, אשר הדבקה נרחבת שלה בהתפשטות בלתי נשלטת תביא (בהנחות אופטימיות של 95% יעילות חיסון ושל 30% א-סימפטומטיים/לא-מזוהים באוכלוסייה הבוגרת) לכ-15 אלף חולים קשה ולכ-7,000 מתים.
יתר על כן, החיסון אינו מונע התפרצות בלתי נשלטת של המגפה. תחת הנחה אופטימית של 90% יעילות במניעת הדבקה ע"י החיסון, תושג חסינות עדר שמונעת את התפשטות המגפה, לאחר חיסון של 80% או יותר מכלל האוכלוסייה. שיעור החיסון הנדרש יהיה גבוה יותר אם תשתלט המוטציה הבריטית בעלת מקדם ההדבקה הגבוה יותר, או אם יעילות החיסון במניעת הדבקה נמוכה יותר.
ללא חיסון ילדים, המהווים כשליש מהאוכלוסייה, לא ניתן להגיע לשיעור החיסון הנדרש לחסינות עדר. חיסון הומוגני של מחצית האוכלוסייה, כ-5 מיליון נפש, יקטין את R פי 2, מ-3 ל-1.5, ואם תשתלט המוטציה הבריטית, יגדל ה- R ל-2. על כן, ללא צעדי ריחוק חברתי תתפרץ המגפה שוב במהירות, ולפי וקסמן, "המצב יהיה חמור יותר מזה של חיסון הומוגני, מכיוון שהחיסון אינו הומוגני. ילדים אינם מחוסנים ולכן ללא מגבלות תתפרץ המגפה במהירות גבוהה יותר בקרבם ו'תזלוג' לשאר האוכלוסייה. מצב דומה עלול להיווצר במגזרים בעלי שיעור חיסון נמוך, כחרדים וערבים".
למרות חשיבותו של מערך החיסון, וקסמן קורא לממשלה לא "להסתנוור" בשלב זה מחשיבותו העתידית של החיסון, ולהתנהל באחריות, שכן המגפה עודנה מתפשטת במהירות באוכלוסייה. "המידע המצטבר מתוך מבצע החיסונים, מצביע על כך שיעילות החיסון מתפתחת בזמן בצורה איטית באופן משמעותי בהשוואה לנתוני פייזר", אומר וקסמן. "לכן, הדרך היחידה לשלוט במגפה תוך קיום משק וחברה מתפקדים היא זו שעמדה בפנינו לאורך כל המשבר - הורדת התחלואה לקצב של מאות נדבקים ביום ופחות, שמאפשר דיכוי התפרצויות ע"י מערך קטיעה וצעדים מקומיים מול מוקדי תחלואה חריגים. החיסון יסייע, אך לא ייתר את הצורך בשליטה בתחלואה בדרך זו" .
הדרך חזרה לשגרה, אם כן, עודנה ארוכה. וקסמן קורא לממשלה להגדיר מתווה יציאה מדורג מהסגר הנוכחי, על פי עמידה ביעדי תחלואה, לפי המתווה שהוצע אך לא מומש בתום הסגר השני. לפי וקסמן, מאז חודש מאי, לא הושגה שליטה בתחלואה בשל היעדר מדיניות ארוכת טווח, אי ביצוע צעדים בעלי חשיבות מרכזית דוגמת טיפול ממוקד במוקדי תחלואה חריגים (בפרט במגזר החרדי), וניהול והסברה "לא מקצועיים".
אלו, לדבריו, "הביאו לתוצאות חמורות: במישור הכלכלי, ההכרח להטיל סגר שני ושלישי עם נזק אדיר למשק לא רק בהווה אלא גם לטווח הרחוק; במישור הבריאותי, אלפי מתים, ואלפים רבים של חולים קשה, שבהתנהלות נכונה ניתן היה למנוע".
למרות שבימים האחרונים ישנה מגמה איטית המסמנת בלימה מסוימת של התחלואה, וקסמן סבור שפתיחה של הסגר בשלב זה, איננה אופציה. לדבריו, "נוכל להתחיל בהקלות הבטוחות ביותר, למשל, עבודה ללא קהל, רק לאחר ירידה נמשכת ומובהקת בתחלואה, ולא לפי תאריך או זמן. יידרש בטוח יותר משבוע לרדת לאזור ה-2,000 נדבקים חדשים ביום. גם במצב הזה, נוכל להתחיל בפתיחת ענפי המשק רק בתנאי שישנה ירידה נמשכת ומובהקת".