גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יש לחייב את חברות הסקרים להקפיד על עבודה מקצועית

רבים מסקרי הבחירות המתפרסמים בתקשורת לוקים בטעויות ובמקום לשקף תמונת מצב קיימת – משפיעים על המצביעים

בחירות / צילום: שלומי יוסף
בחירות / צילום: שלומי יוסף

בפוליטיקה הישראלית סקרים לא נועדו רק כדי להראות מהי דעת הקהל, אלא גם כדי לעצב אותה. לעתים הדבר נעשה במכוון, כמו במסרונים (SMS) של סקרים מטעם פוליטיקאי מסוים שבהם השאלות מעוצבות ברוח הספין התורן שלו, אבל הדבר קיים גם בסקרים של המכונים המכובדים ביותר. לדוגמה, לאחרונה קיבלה הרשימה המשותפת כ־10 מנדטים בסקרים של ערוץ 13 ו־9 מנדטים בסקרים של הערוצים 11 ו־12, בעוד רע"ם קיבלה 4 מנדטים בסקרי ערוץ 13 וכלל לא עברה את אחוז החסימה בסקרים שפורסמו בערוצים האחרים, וכמוה גם מרצ. מדובר בסקרים הראשונים שבהם רע"ם ומרצ אינן עוברות את אחוז החסימה, אך יש סיכוי טוב שנראה עוד סקרים כאלה בשבועות הקרובים, בגלל מעגל הקסמים של הסקרים.

ההבדל במספר הנסקרים בין מפלגה מעל אחוז החסימה (3.25%) לבין זו שקצת מתחתיו הוא קטן. רוב קוראי הסקרים לא ייכנסו לפרטים הקטנים ולאחוזים, ויבחינו רק בין "מעל אחוז החסימה" ובין "מתחת לאחוז החסימה". אלה מהם שמתלבטים למי לתת הפעם את קולם ירגישו שיבזבזו את קולם על מפלגה שבסקר אינה עוברת את אחוז החסימה, רבים מהם יפסיקו לתמוך במפלגה זו ולפיכך בסקר הבא התמיכה בה תצטמק עוד יותר, וחוזר חלילה. לעתים מתרחש דווקא תהליך הפוך: לפני הבחירות ב־2006 הייתה מפלגת הגמלאים מתחת לאחוז החסימה רוב הסקרים, אך סקרים אחדים שמיקמו אותה מעליו טרם הבחירות הזניקו אותה עד ל־7 מנדטים. גם מסיבות עיתונאים על איחוד מפלגות ועל הקמת מפלגות חדשות ו"מבטיחות" יכולות לתת באזז חיובי למפלגות אלה, וסקר ראשון טוב יגרום לבוחרים נוספים "לקפוץ על העגלה" של המפלגה, במה שידוע "bandwagon effect".

אנשים נוטים לאהוב את מי שמצטייר כמנצח ולנטוש את מי שמצטייר כמפסיד, ובעיקר משום כך הסקרים שיוצרים את האפקטים האלה הם בעייתיים. הבעייתיות הטמונה בסקרי בחירות ידועה ונחקרה לעומק על ידי עיתונאים כמו תומר אביטל, פסיכולוגים פוליטיים כמו חגי אלקיים־שלם ומדעני נתונים כמו יונתן לזר־תלם. אולם כלי התקשורת המרכזיים מתעלמים מהתובנות של חוקרים אלה ומדווחים על סקרים בצורה מטעה.

הבעיה הגדולה ביותר היא מבנית - הסוקר מציג רשימה ארוכה של מפלגות והמדגם אינו גדול (גם משיקולי עלות), לכן טעויות הדגימה גדולות יותר מאחוז החסימה עצמו. ברוב הסקרים אין הבדל משמעותי בין "3%" ובין "4%", וזאת להבדיל מסקר שבו מוצגים שתי מפלגות או מוצגים שני מועמדים (כמו בפוליטיקה האמריקאית). רואים זאת פעם אחר פעם, כשהסקרים מצליחים לאמוד היטב יחסית את הגודל של "גוש השמאל־מרכז" ושל "גוש הימין", אבל טועים בהתפלגות הקולות בתוך אותם "גושים".

זאת ועוד, הסקר מושפע הן ממי שבוחר לענות עליו הן ממי שבוחר להימנע מכך. צעירים מצביעים באופן שונה ממבוגרים, דתיים מצביעים באופן שונה מחילונים, לבוחרים מקרב החברה החרדית ומקרב החברה הערבית קשה במיוחד לרוב הסוקרים להגיע, ולעורכי הסקר קשה מלכתחילה לערוך מדגם מייצג של חברות אלה. לפיכך שיעור המשיבים לסקרים קטן מאוד בקרב חרדים ובקרב ערבים, בייחוד בקרב המבוגרים שבהם. למדגם בחברה הערבית יש בעיה נוספת - שיעור גדול מהערבים בישראל גרים ביישובים קטנים שאינם נכללים במדגם.

ניסוח השאלות עלול אף הוא להטות לכיוון חיובי או לכיוון שלילי, בעיקר בחברה הערבית. בדרך כלל אנחנו מזהים ניסוח מוטה בשאלות מדיניות, כמו תמיכה או התנגדות להסכמי שלום, אבל התופעה קיימת גם בסקרי מנדטים. חשבו לדוגמה על סקר שבו אחת האפשרויות היא "הליכוד", לעומת סקר שבו אחת האפשרויות היא "הליכוד בראשות נתניהו". עצם אזכור שמו של נתניהו יעורר אנטגוניזם חריף בציבורים מסוימים ואהדה רבה בציבורים אחרים, והוא עלול להשפיע על מה שאדם שממילא מתלבט יענה בסקר; וכך הדבר גם במצב שבו בראש המפלגה עומד אדם חדש יחסית בפוליטיקה או מוכר פחות, כמו מנסור עבאס.

הפתרון הוא קודם כול לחייב את חברות הסקרים להקפיד על עבודה מקצועית ושקופה אשר עליה יפקח גוף חיצוני בעל "שיניים". במערכות הבחירות האחרונות כבר הוכנסו שיפורים בתחום שאת חלקם יזמה ועדת הבחירות (הגדלת השקיפות וחובת גילוי נאות), וחלקם נבעו מלחץ חיצוני (מאמץ גדול יותר לסקור בוחרים ערבים), אך בכך אין די.

ולסיום - לאחר הבחירות באפריל 2019 כתב אלקיים־שלם שעלינו לדרוש מהתקשורת יותר, לתבוע ממנה לסקר את הבחירות ואת המפלגות בצורה שקופה יותר ושטחית פחות, והכי חשוב - להתמקד במהות ולא רק בסקרי מנדטים.

הכותב הוא חוקר בחוג ללימודי עבודה, אוניברסיטת תל־אביב, החוג לממשל ומדיניות, אוניברסיטת אוקספורד. מנכ"ל הפורום הכלכלי הערבי

עוד כתבות

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

''אתה לוקח את הגלולה האדומה ואני מראה לך עד כמה עמוק מגיעה מחילת הארנב'' / צילום: Shutterstock

25 שנים לאחר שיצא לאקרנים, כולנו לכודים ב"מטריקס"

סרט המדע הבדיוני הקלאסי מ־1999 חזה עולם דומה לזה שאנו חיים בו היום, בו הטכנולוגיה מנתקת בני אדם זה מזה ● אולם הוא גם הזכיר לנו שהתנגדות היא אפשרית

מחאת משפחות החטופים בקיסריה / צילום: מטה המשפחות

עינב צנגאוקר שבנה חטוף: נתניהו מטרפד עסקה תוך שהוא מתחבא תחת 'גורם מדיני בכיר'

המו"מ במצרים: ישראל לא תשלח משלחת לקהיר - עד להגעת תשובת חמאס הרשמית ● מקור בחמאס ל-N12: מתקרבים להסכם, ארה"ב הבטיחה את סיום המלחמה ● גם בסעודיה מדווחים - חמאס הגיב באופן חיובי להצעה המצרית, ארה"ב סיפקה ערבויות ● דיווח ערבי: ישראל לא מתנגדת לשחרורו של רב המחבלים מרואן ברגותי ● עדכונים בולטים

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

אור צלקובניק / צילום: עדי לם

תוך פחות משנה ועם רייטינג מדשדש: אור צלקובניק עוזב את חדשות 13

צלקובניק הוא המנכ"ל הרביעי שעוזב את חברת החדשות בחמש שנים ● המהלך נובע ככל הנראה בשל חוסר הסכמתו לבצע קיצוצים בכוח האדם ובשל פערים גדולים בינו לבין כתבים בחברה

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

למי הקדישה אלופת אירופה החדשה בג'ודו את זכייתה בזהב?

איך נקראת מערכת ההגנה האווירית החדשה שפיתחה אלביט ושתימכר ללקוחות בינלאומיים, במה עוסק הפלאונטולוג, ובאיזו שנה הותקן הרמזור הראשון באילת? ● הטריוויה השבועית

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

פרודוקטיביות איטית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פחות זה יותר: "פרודוקטיביות איטית" בעבודה

יש לנו גישה שגויה לפרודוקטיביות בעבודה, אומר פרופ' קאל ניופורט. אבל איך נגיד את זה לבוס?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם נוף לים ומרפסת גדולה: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים ברמת אביב ג?

ברחוב אבשלום חביב ברמת אביב ג' נמכרה דירה בשטח של 114 מ"ר בתמורה ל־5.17 מיליון שקל ● בבניין יש חניה מקורה עם שער חשמלי, שתי מעליות, והוא קרוב לקאנטרי ולמרכז שוסטר ● "המחיר הראשוני היה גבוה יותר, אולם בגלל שבעלי הנכס ביקשו למכור בהקדם - המחיר ירד" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

האנטקינוס / צילום: Reuters, SOPA Images

המעבר לעידן האש מכה בבעלי החיים, ואלה שיידעו להתאים את עצמם יצליחו להתרומם

עידן האש הנוכחי רואה בשריפות האלימות שמתחוללות בשנים האחרונות תוצר של נזקי האדם ● התאמות בעלי חיים לעידן זה, שניכרו אצל יונק עכברי אוסטרלי, ציפור אפריקאית וסנאי אמריקאי, מעידות: הברירה הטבעית עדיין עושה את שלה

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

כל תאגידי הבידור קרקרו סביב הסדרה / צילום: Shutterstock

הומור חצוף ואותנטי: סדרת הילדים שכבשה דווקא את ההורים

למרות הצנזורה של דיסני והביקורות הקשות מנציגי ה–Woke, "בלואי" שוברת שיאי צפייה, מגלגלת מיליארדים ממרצ'נדייז וסוחפת אחריה בעיקר מבוגרים שנהנים מהניואנסים ● כך הפכה סדרה מצוירת על משפחת כלבים אוסטרלית לתופעה עולמית

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"