גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוצים להעביר תוכנית כלכלית לפני הבחירות? המומחים מייעצים מה צריך להיות בה

להגדיל את המימון לבדיקות קורונה מהירות כדי לייצב את המשק, לתכלל את הטיפול בתעסוקה, ולתמרץ עסקים לפי הגדלת התפוקה ● מה צריכה לכלול תוכנית כלכלית מיטבית לטיפול במשק ומה המומחים חושבים על תוכנית נתניהו-כ"ץ

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: דוברות הכנסת עדינה וולמן
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: דוברות הכנסת עדינה וולמן

"טוב שהמענקים כבר לא לכל אזרח אלא למי שזקוק"

ד"ר אלון איזנברג, מומחה למבנה שווקים ואקונומטריקה, מחלקת הכלכלה, האוני' העברית

"עד ליציאה מן המשבר, יש להמשיך ולסייע בעצימות גבוהה למשק, בדגש על עצמאים, עסקים קטנים ומשקי בית שנפגעו. התוכנית המוצעת על ידי הממשלה כוללת מענקים, ובניגוד לעבר, הם כבר לא 'לכל אזרח', אלא עד לעשירון השביעי ולכן ממוקדים יותר במי שזקוק - זהו שיפור חשוב. היה רצוי גם להימנע מלתת את המענקים למי שעובד במגזר הציבורי ולכן מוגן יחסית מן המשבר.

"המחיר של הימנעות מסיוע כעת עלול להיות כבד יותר ממחיר הסיוע עצמו. לכן יש לפעול להגדלה מאסיבית של ההוצאה על המלחמה בתחלואה בד בבד עם רתימת המגזר הפרטי למטרה זו. קמפיין החיסונים מבורך, אך בשטח עדיין קיימת תחלואה גבוהה המשבשת את פעילות המשק במידה ניכרת.

"יש להגדיל משמעותית את המימון לטכנולוגיית בדיקות קורונה מהירות. בדיקות מהירות ואמינות קיימות וקיבלו אישורים, אך קיימים צווארי בקבוק המכבידים על מעבר לייצור המוני. ממש כפי שנעשה עם החיסונים, ישראל יכולה להתחייב מראש לרכוש ערכות בדיקה כאלו בהיקפים נדיבים ולספק כלי טקטי חשוב מאוד שיקל מאוד על פתיחת בתי עסק ומוסדות לימוד. בד בבד יש להגדיל את תדירות התחבורה הציבורית על מנת להפחית צפיפות ותחלואה ולתמוך ביד נדיבה במערכת הבריאות.

"הגדלת ההוצאה בזמן משבר היא טבעית ואין לחשוש ממנה, אך אין פירוש הדבר שניתן להוציא ללא גבול. יש להמשיך למקד את ההוצאה בסיוע למי שנפגע מן המשבר, ובהפחתת התחלואה, אך במקביל להבהיר את גבולות הגזרה: למשל, על ידי עסקת חבילה שתבטיח השקעות ממשלתיות בתמורה להקפאת שכר במגזר הציבורי ואף קיצוץ ברמות השכר הגבוהות.

"יש לפעול להעצמת היזמות והעסקים הקטנים. התוכנית הנוכחית כוללת את צמצום הביורוקרטיה והקלה על פתיחת ורישוי עסקים. זה חשוב, אך חייבים לראות זאת כחלק ממכלול רחב יותר. בכלכלה המודרנית אנו חייבים להקל על הציבור ליזום ולנסות תחומי פעולה חדשים. כך למשל, שכיר יכול לנסות את כוחו בפעילות צנועה כעצמאי, ובהמשך להרחיב אותה אם היא תצליח, ולהיות זכאי גם לרשת ביטחון אם ייכשל. זה דורש עדכון של רשת הביטחון הסוציאלית, תהליכי רישוי שקופים ופשוטים, ומעבר לשיווי משקל שבו הממשלה נותנת מראש אמון רב יותר באזרח, בודקת הפרות באופן מדגמי ונוקטת סנקציות אם והאמון הופר, ולא מראש".

עוד מציע איזנברג, עדכון מדיניות התחרות וההגבלים העסקיים. "משבר הקורונה מעצים מאוד את "הגדולים" ועלול להסיג אותנו אחורה לכיוון ריכוזי ופחות תחרותי. יש לשקול לחזור לצעדים כגון הכרזת מונופולין בשווקים נבחרים ובחינה מדוקדקת של הסדרי בלעדיות על מנת להרתיע מפני ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי".

"צריך לשאול מי נפגע ואיך לעזור לו לעמוד על הרגליים"

פרופ' אורי חפץ, פרופסור במחלקה לכלכלה ובמרכז לרציונליות באונ׳ העברית ובביה״ס למנע״ס באונ׳ קורנל

"דבר ראשון, הכי חשוב: המשבר הכלכלי הוא נגזרת של המשבר הבריאותי. אם נצליח לצאת ממנו, לא רק נציל חיים, גם הכלכלה תתאושש. אז תקציבים לחיזוק מערכת הבריאות ואנשיה, סיוע לעסקים להתמגן, וכמובן, חיסונים, כולל שקיפות ומידע מהימן לציבור, שיקבל החלטות מתוך מודעות, אחריות, סולידריות, ושיקול דעת".

"מעבר לזה, מה מטרת התוכנית הכלכלית? מה הבעיה שמנסים לפתור? לפני שנה הבעיה הייתה משק שחלקים נרחבים שלו סגורים, בגלל סגר רשמי של הממשלה, וחששות ופחדים של הציבור שהפחית יציאות והוריד הוצאות, ואי ודאות כלכלית של משקי הבית והעסקים, לא רק בישראל אלא בכל העולם. והכי גרוע: לא ידענו מתי זה עומד להיגמר, לא היה דדליין. אבל היום אנחנו מתחילים לצאת מהערפל. רואים את הסוף. משקי בית והעסקים עדיין מדממים, אבל זה בעקבות טראומה שבקרוב תהיה בעבר. וזה הבדל נורא חשוב. המשק סוחב על הגב גיבנת גדולה, אנשים כואבים - חור גדול בחסכונות, חובות, על סף קריסה - אבל המשק הולך ונפתח. אז במיקרו, צריך לשאול מי נפגע ואיך אפשר לעזור לו לעמוד על הרגליים בתנאים של פעילות כלכלית שחוזרת. אפשר וצריך להשתמש בנתונים מהלמ״ס ומביטוח לאומי לגבי 2020, שלא היו לנו אז. ובמאקרו, אנחנו צריכים לעשות שינוי פרדיגמה מחשבתי ולעבור ממדיניות מצילה ומייצבת בטווח הקצר למדיניות מעודדת צמיחה לטווח ארוך".

מה זה אומר? לדברי חפץ, "תוכנית טובה תחזיר את שאלת התמריצים לקדמת הבמה. תשחרר חסמי אשראי מערכתיים. תתמקד בתשתיות שזה לא משהו שמזריק במהירות ביקושים כאן ועכשיו, הוא לוקח זמן. סעיפים בתוכנית של רפורמות, רגולציה, דיגיטציה, תחרות, תשתיות פיזיות, הלוואות לעסקים (כולל פריסת מע״מ). זה הזמן לכל אלו הוא בדיוק עכשיו. היום אנחנו גם יודעים מה שפחות ידענו אז, שיהיו סקטורים שכבר לא יחזרו למה שהיו, לפחות לא בצורתם בעבר. אז תוכנית כלכלית צריכה לכלול גם סיוע במעבר הכואב של שינוי הרכב המשק מסקטורים שיורדים לסקטורים חדשים שעולים. בלב המשבר, תחת אש, אתה לא עושה את זה, אתה עוזר לכולם. אבל זה הלחם והחמאה של כלכלה דינמית, חזקה, תחרותית ובת קיימא. ועכשיו מגיע הזמן להתמודד עם זה".

 

"יש מענק למי שנפגע ב-25%. מה עם מי שנפגע ב-22%?"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ודקאן בית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה

"התוכנית הכלכלית של כץ-נתניהו, הוצגה רק על ידי מצגת, ללא פרטים. 15 מיליארד שקל ללא פרטים. אם משווים את זה לתוכנית של ביידן, שבה יש פרטים מאוד מורכבים ועשרות עמודים שמסבירים איך כל דבר יעבוד ומה האימפקט שלו, ברור שהתוכנית לא רצינית. אנחנו נמצאים חודש לפני בחירות ובתהליך יציאה מהמשבר, ורוב הדברים שמוצגים בתוכנית לא ייעשו במהירות ולא ברור איפה המשק נמצא בתהליך היציאה.

לדברי אקשטיין, "יש צעדים קריטיים שצריכים להיעשות כדי לשקם את המשק, והמשבר הוא הזדמנות לרפורמה, שעקרונותיה האצת יציאה מהמשבר ושיפור חסמי צמיחה ארוכי טווח ידועים, אבל לפני הכול צריך לעשות תקציב. חייבים לתת למשרדים לתפקד מחדש. כרגע אין להם תקציבים להפעלת רפורמות ותוכניות קיימות".

לדברי אקשטיין, לטובת יציאה מהמשבר, הטיפול בשוק התעסוקה הוא הדבר הכי דרמטי. "צריכים להקים משרד שיהיה אחראי לתכלל את כל הנושאים הקשורים לשוק התעסוקה. בנוסף, צריך לחייב את כל אנשי החל"ת והמובטלים להתייצב בשירות התעסוקה ולבדוק האם להפנות אותם להכשרות מקצועיות או הכוונה מקצועית אחרת. צריך הכוונה מקצועית, הכשרה והשמה וטיפול בצמצום החל"ת. למשל, אם אדם הרבה זמן בחל"ת צריך לבדוק אם הוא לא הופך למובטל ואם העסק שעבד בו סגור האם לשלוח אותו להכשרה מקצועית וכדומה. הטיפול צריך להיות פרטני, ולא כללי לגבי כולם".

כך, אומר אקשטיין, צריך לטפל גם בעסקים. "בתוכנית הכלכלית של נתניהו מחלקים מענקים לכל עסק שנפגע ב-25% במחזור. מה עם מי שנפגע 100%? ומי שנפגע 22%? לכולם מתייחסים אותו דבר. אין דירוג. ולמה נותנים מענקים לפי מחזור העבר? צריך לתמרץ על פי הגדלת התפוקה ובכך לתמרץ עסקים. אין פה מנגנון שתומך בצמיחה ועד כמה העסק הולך לגדול במונחים של מועסקים. בנוסף, צריך לטפל ברישוי עסקים באופן שמוריד בירוקרטיה לטווח הארוך ולא רק דחייה של הרישוי כפי שמוצע בתוכנית".

לדברי אקשטיין, "בנושא של האשראי, צריך לבנות תוכנית שתערוך רפורמה באשראי לעסקים קטנים לגבי דירוג הסיכון שלהם, נתונים על מכירות, תחרות בין הבנקים ובין הגורמים החוץ בנקאיים ועוד".

עוד כתבות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות