לוי הלוי, רון פאינרו, ד"ר רון וקסלר / צילום: רמי זרינגר, שלומי יוסף, איל יצהר
פרוץ מגפת הקורונה הוביל לשינוי סדרי עולם, ובכלל זה עצירת הטיסות לחו"ל והתיירות הנכנסת לישראל, וסגרים שפגעו בעסקים רבים שעצרו באחת. הדבר התבטא בין היתר בקיטון יוצא דופן, בשיעור של 4%, במחזורי העסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי אשראי, שהפכו עם השנים לאמצעי התשלום המוביל. כך, בסיכומה של שנת 2020 הסתכם מחזור העסקאות הכולל בכרטיסי אשראי בישראל בכ-346 מיליארד שקל.
אך לא רק זאת, בשנה החולפת חלה הרעה גם במצב הלווים בשוק הישראלי, בדגש על הציבור ובתי עסק קטנים, דבר שהוביל לגידול ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי, שהתווסף לפגיעה בהכנסות מכרטיסי אשראי. כל אלו ניכרו בתוצאות של שלוש חברות כרטיסי האשראי הפועלות בישראל - ישראכרט, מקס וכאל, ששתי הראשונות מביניהן נפרדו בשנים האחרונות מקבוצה בנקאית והפכו לחברות עצמאיות.
עיבוד הדיווחים של חברות כרטיסי האשראי מלמד כי מחזור העסקאות החודשי הממוצע לכרטיס אשראי פעיל ב-2020 קטן בכ-7.4%, לכ-3,125 שקל לחודש.
הדוחות של שלוש החברות לסיכום 2020 מספרים על השמות שעשו השפעות הקורונה בפעילותן העסקית: ר ווח שנתי מצרפי בהיקף של 302 מיליון שקל, המהווה קיטון של יותר מ-40% ביחס ל-2019 . צריך לציין כי בשתי השנים החולפות נרשמו ריבוי של אירועים חד פעמיים שהשפיעו רבות על תוצאותיהן של השלוש.
כל זאת כאשר כל שוק התשלומים חווה טלטלה גדולה, ונמצא על סיפה של טלטלה עזה יותר עם כניסת שירות התשלומים הדיגיטלי אפל-פיי לישראל. אך בעוד שהבנקים המקומיים מחפשים את דרכם בעולם התשלומים החדש, לפי שעה מעמדן של חברות כרטיסי האשראי מובטח, מאחר שהארנקים הדיגיטליים מתבססים על הכרטיסים שלהן.
46.5% הוא שיעור הירידה "האמיתי" ברווחי שלוש החברות ב-2020, לסך מצרפי של 318 מיליון שקל, אשר יותר ממחציתו נזקפת לישראכרט, המתנהלת ללא גרעין שליטה. זו חוותה לאחרונה שינוי בזהות היו"ר, עם כניסתה לתפקיד של תמר יסעור, שניהלה בעבר את המתחרה מקס (בימיה כלאומי קארד).
באשר לשינויים החד פעמיים, מצד אחד ב-2020 נהנו מקס וכאל מרווחים חד פעמיים נאים, הראשונה בשל תשלום שקיבלה במסגרת פשרה על אובדן מועדון שופרסל מלפני כמה שנים, והשנייה נהנתה מרווח בגין מימוש החזקות ב"ויזה אינק" (שקוזז בחלקו עם עלויות תוכנית פרישה מרצון של עובדים). מנגד, ב-2019 מקס רשמה הוצאה ניכרת על תשלום מענק לעובדיה, עם יציאתה מבעלות לאומי והעברתה לשליטת הקרן הזרה ורבורג פינקוס.
גם ישראכרט רשמה ב-2019 הוצאה חד פעמית בשל תשלום מענק היפרדות מבנק הפועלים לעובדיה, כשבשנה החולפת ספגה עוד הוצאות חד פעמיות ניכרות שחתכו מרווחיה 88 מיליון שקל, בגין עלויות תוכנית פרישה מרצון ובשל הפסקת פרויקט טכנולוגי.
בנטרול חריגים, ישראכרט רשמה ב-2020 קיטון של 39% ברווח, שהסתכם בכ-181 מיליון שקל, בעוד שכאל הרוויחה 90 מיליון שקל (קיטון של 52% ביחס ל-2019). הרווח של מקס היה 47 מיליון שקל - ירידה של 57% ביחס לשנה קודמת.
4.3% היה שיעור הגידול במספר כרטיסי האשראי של שלוש החברות בסוף 2020. עם זאת, יותר מ-22% מהכרטיסים אינם פעילים - כלומר הלקוחות לא עשו בהם שימוש לפחות שלושה חודשים, וזאת לעומת 20.5% ב-2019.
ככלל, בסוף 2020 היו בישראל כ-12 מיליון כרטיסי אשראי, שמתוכם היו 9.3 מיליון כרטיסים פעילים. ביחס לכרטיסים הפעילים, נציין כי ב-2020 חלה עלייה של 3.7% במספר הכרטיסים החוץ בנקאיים, למול גידול של "רק" 1.3% במספר הכרטיסים הבנקאיים.
12.4% הוא שיעור הירידה בהכנסות החברות מתחום הליבה של כרטיסי האשראי. זו נובעת מהירידה האמורה במחזורי העסקאות בכרטיסי האשראי ב-2020. הקיטון הכי מתון היה בכאל, ש"שמה גז" בתחום המועדונים, ומחזור העסקאות בכרטיסיה גדל באופן סמלי בשנה החולפת, למרות הקורונה. ההכנסה השנתית של השלוש בממוצע מכרטיס עמדה על כ-313 שקל - קיטון של 16%.
16.67 מיליארד שקל - הוא היקף תיק האשראי המצרפי של שלוש חברות כרטיסי האשראי, אשר מהווה אצל כולן מנוע צמיחה אסטרטגי. בעקבות השפעות הקורונה והרעת מצב הלווים, החברות הקטינו בשנה החולפת את תיק האשראי שלהן בכ-6.2%.
בסיכום 2020 עמד תיק האשראי הצרכני (ללא הלוואות לרכבים) של כאל, מקס וישראכרט, על 13 מיליארד שקל, לאחר קיטון של 3.7% ביחס ל-2019, כשההלוואות לרכישת רכבים הסתכמו ב-1.52 מיליארד שקל.
לשלוש החברות גם תיק אשראי מסחרי, לבתי עסק, בהיקף של 2.1 מיליארד שקל, וזה קטן אשתקד בשיעור חד של כ-23%. אגב, בסוף 2020 רכשה מקס תיק אשראי לרכב ממימון ישיר, ולולא רכישה זו הקיטון השנתי בתיק האשראי הענפי היה מתקרב ל-8%.
10% הוא שיעור הקיטון בחלק היחסי של האשראי של חברות הכרטיסים מזה של הבנקים. בסוף 2020 עמד שיעור תיק האשראי של חברות הכרטיסים ברמה של 1.47% מהאשראי הבנקאי, בעוד שבסוף 2019 הוא עמד על 1.64% מסך האשראי בבנקים.
ייתכן שהסיבה היא שהחברות שמו "ברקס" בנושא האשראי אי שם במהלך השנה, על רקע הקורונה. למעשה, המגפה השפיעה על תוצאות חברות כרטיסי האשראי בזווית חשובה נוספת, שנוגעת לאשראי שהן מעמידות לציבור - בדמות ההוצאה להפסדי אשראי.
643 מיליון שקל - היה היקף ההוצאות בגין הפסדי אשראי שהציגו שלוש החברות ב-2020, גידול של 42% ביחס לסך ההוצאות להפסדי אשראי ב-2019. עיקר הגידול נרשם בהפרשות קבוצתיות, שהן "כרית הביטחון" של החברות להפסדי אשראי עתידיים. לצד זאת גם מחיקות שכבר נעשו בגין הלוואות קיימות גדלו בשנה החולפת, מ-313 מיליון שקל ב-2019 לכ-382 מיליון שקל ב-2020. בסיכום שנתי שיעור המחיקות מהיתרה הממוצעת של האשראי עמד על 1.53%, כשבישראכרט הוא הגבוה ביותר, ובמקס ובכאל די דומה.
הבוננזה של ירון בלוך: שכר של 4 מיליון שקל והחזקה ב-2% ממניות מקס | אביב לוי
בין שיאני השכר של שלוש חברות האשראי הגדולות - ישראכרט, מקס וכאל, בולט מעל כולם ירון בלוך, יו"ר דירקטוריון מקס, שעלות העסקתו הגיעה לכ-4 מיליון שקל. משמעותית מעל יתר מנהלי וראשי חברות האשראי, שנהנו מעלות העסקה של פחות מ-3 מיליון שקל. בסיכום שנתי נהנה בלוך משכר בעלות של 3.1 מיליון שקל, ויתרת הסכום מורכבת מהפרשות סוציאליות והטבות נוספות.
בלוך החל לכהן כיו"ר מקס במהלך 2019, בהיקף משרה של 80%, ותנאי העסקתו קובעים כי ב-12 החודשים הראשונים לתקופת ההסכם המשכורת השנתית היא 3.4 מיליון שקל, ולאחר מכן תיקבע "באופן מדורג, כאשר החל מהשנה השלישית השכר הקבוע ייוותר ללא שינוי".
בלוך, שכיהן טרם תפקידו במקס כמנכ"ל לאומי פרנטרס, מימש במהלך השנה החולפת "זכות שהוקנתה לו בסמוך לחתימת הסכם העסקתו בחברה" לרכישת נתח ממניותיה של מקס, בשיעור המהווה כ-2% מהונה. עלות העסקת איל דשא, היו"ר הקודם של המתחרה ישראכרט, שסיים את תפקידו בסוף נובמבר 2020, עמדה בסיכום שנתי על כ-2 מיליון שקל.
מי שתפס בסיכום שנתי את המקום כסגנו של בלוך בטבלת שיאני השכר של חברות האשראי הוא מנכ"ל מקס, רון פאינרו, שעלות העסקתו הסתכמה ב-2.7 מיליון שקל, וכללה שכר בעלות של כ-1.5 מיליון שקל. זאת בעוד עלות העסקת רון וקסלר יו"ר ישראכרט עמדה על 2.3 מיליון שקל, ולוי הלוי, מנכ"ל כאל, הסתפק בתגמולים שנתיים בעלות של כ-1.9 מיליון שקל.
בין הנשים, במקס, הסמנכ"לית שגית דותן נמנתה עם שיאני השכר בחברה, עם עלות העסקה של כ-1.5 מיליון שקל; בכאל היו אלה נעמי זנדהאוז, ראש חטיבת הייעוץ המשפטי ואירנה פורטניק, ראש חטיבת טכנולוגיות ותפעול, עם עלויות שכר שנעו סביב כ-1 מיליון שקל; ובישראכרט דלית גפן, מנכ"לית חברה בת, עם כ-1.3 מיליון שקל.
בסיכום השנה הנוכחית צפויה להצטרף לרשימת השיאניות תמר יסעור, שמונתה ליו"ר דירקטוריון ישראכרט בהיקף משרה של 75% בדצמבר האחרון. בחודש הבא יתבקשו בעלי מניות החברה לאשר לה תגמול קבוע בעלות שנתית של עד 2.2 מיליון שקל, לצד תנאים נלווים.