גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סביבת העבודה עושה את ההבדל: כך הפכו מתחמי התעסוקה ל"שכונות" יוקרה ירוקות

התפיסה הרווחת כיום היא שמקום עבודה צריך לספק סביבה שמתייחסת כמכלול לצרכים של העובדים. הדרך לשם עוברת בקמפוסים מושקעים בהם שטחים ירוקים, אזורי הסעדה ובילוי ודגש על Well Being באמצעות בנייה ירוקה בתקן גבוה ● "באופן חד משמעי, חברות מצליחות לגייס יותר טאלנטים כשהן שמות דגש על סביבה ירוקה"

קמפוס אמות בחולון, תכנון בר-קיימא לרווחת העובדים / צילום: viewpoint
קמפוס אמות בחולון, תכנון בר-קיימא לרווחת העובדים / צילום: viewpoint

הכתבה בשיתוף אמות

בעשור האחרון מקומות העבודה הפכו להרבה יותר מ"המקום" שעובדים בו. במקום שבו בני אדם מבלים בשגרה כשמונה וחצי עד תשע שעות בממוצע ביום, רובם מצפים למצוא מעטפת שלמה העונה על צרכיהם - מהסעדה, רווחה וכושר ולא פחות חשוב - סביבת עבודה בריאה וירוקה. ארגונים משקיעים כסף רב בטכנולוגיות חדשות וירוקות שמאפשרות לייצר לעובדים סביבה נעימה, מפרה וירוקה, התורמת לפרודוקטיביות.

"יש כיום גישה חדשה בנוגע לתפקיד של בניינים בכלל, ובנייני משרדים בפרט", מסביר אדריכל חן שליטא, מנכ"ל אלפא פרויקטים ירוקים, חברה המתמקדת בפרויקטי בנייה ירוקה וסוגיית משבר האקלים. "כיום מסתכלים לא רק על הנראות האדריכלית של הבניין; הדרישות של חברות ועובדים השתנו". אדריכל פרופ' משה צור, מנכ"ל חברת מ. צור אדריכלים, מרחיב בנושא ומסביר כי יש מספר מישורים שעליהם שמים דגש בתכנון מגדלי משרדים. "השטח של בניין המשרדים מאוד חשוב. מקומות עבודה שבנויים כמו קמפוסים, עם שטחים ירוקים, אפשרות לעבוד בחוץ, ואפילו לבלות, הם מצרך נדרש שתורם לשביעות רצון העובדים ולפריון גבוה יותר".

נקודה מהותית נוספת בעיני צור נוגעת לחדשנות הטכנולוגית בתחום הבנייה הירוקה. "אלמנטים כמו זגוגיות 'דאבל סקין' (מערכת המורכבת מקיר מסך כפול ומאפשרת הצללה), צלונים שמונעים סינוור ומגדילים את האור הטבעי ותחלופה של אוויר צח - מאוד חשובים, גם מבחינה אקולוגית סביבתית וגם כגורם נוסף שמשפיע על בריאות ורווחת העובדים וכמובן על שביעות הרצון שלהם".

בימים אלה מושלמת הקמתו של מבנה משרדים חדש בחולון, "קמפוס אמות", אשר תוכנן ע"י צור ושליטא מתוך מחשבה על הגורמים שנמנו מעלה. המבנה כולל שטח של 60 אלף מ"ר משרדים. אבל לא רק - עובדי הקמפוס נהנים גם מכ-6,000 מ"ר של שטחים ירוקים, גינות, מדשאות, עצים, בריכות נוי ופינות ישיבה, 3,000 מ"ר של מרפסות ו-1,000 מ"ר של שטחי לובי מרווחים. "עובדים יכולים לרדת לפארק ולקיים פגישות עבודה, לשבת אחד עם השני בלובי או בכל מקום אחר", מסביר צור. לצד אלו, קיימים בקמפוס גם שטחים גדולים של מסחר ופנאי, בתי קפה, ברים וגם חדר כושר פנימי, מתקני כושר חיצוניים ומלתחות. בכך, ממלא הקמפוס אחר שלושה עקרונות של סביבת עבודה חדשנית, שממוקדת בצרכי העובדים - בנייה ירוקה, שטחי רווחה של בילוי ופנאי וקומות גדולות במיוחד.

השקעה בשטחים ירוקים לצד אזורי מסחר ופנאי / צילום: viewpoint

הקמפוס זכה לדירוג "PLATINUM" - הדירוג הגבוה ביותר של תקן LEED

בשנים האחרונות הולך וגדל הידע המחקרי שמחזק את הטענה שבנייה ירוקה של סביבת עבודה תורמת לארגונים ולעובדים בכל המישורים. מחקר שנערך על ידי קבוצת חוקרים מאוסטרליה, הונג קונג וסין, ופורסם בכתב העת "Habitat International" בשנת 2018, הצביע על כך שעובדים בבנייני משרדים ירוקים יותר שבעי רצון מאחרים. המחקר, שניתח נתונים מעשרות מחקרים קודמים, הצביע על כך שמדובר במגמה עולמית. עובדים בסביבת עבודה ירוקה הם בעלי שביעות רצון גבוהה יותר לעומת אחרים, מדווחים על נכונות גדולה יותר להמשיך לעבוד במקום שנים רבות ולוקחים פחות ימי מחלה. הנתון האחרון, שמתקשר עם בריאות ורווחת העובדים, גם מתורגם כלכלית לרווח לחברות, שההוצאות שלהן פוחתות. כמו כן לפי שליטא, סביבת עבודה ירוקה תורמת גם בגיוס עובדים: "הדרך של חברות גדולות למשוך טאלנטים לעבודה אינה רק דרך תלוש המשכורת, אלא גם בערך המוסף של סביבה ירוקה. באופן חד משמעי, חברות מצליחות לגייס יותר טאלנטים כשהן שמות דגש על הערך הזה".

חדשני חסכוני בעל ערך מוסף לעובד - לפרטים על קמפוס אמות חולון הקליקו כאן>>

הוא מוסיף כי אמות היא חלוצה ישראלית בתחום המדובר, כשהקמפוס בחולון זכה לדירוג פלטינום הגבוה ביותר לתקן LEED (Leadership in Energy and Environmental Design) לבנייה ירוקה. "הדירוג מעיד על הצטיינות בקטגוריות שונות של תכנון בר קיימא, מהפחתת צריכת האנרגיה בבניין, דרך איכות האוויר, חדשנות טכנולוגית ועוד".

כדוגמה הוא מביא את מערכת זגוגיות ה"דאבל סקין" בבניין: "החלונות מורכבים מחומרים שמחזירים חלק גדול מהקרינה, אבל עדיין מאפשרים חדירה של אור יום פנימה; האור נכנס ומאיר את החדר, אבל הקרינה והחום לא - וכך שומרים על טמפרטורה נוחה".

מבט ללובי, אפשר לעבוד בחוץ ולא רק בעמדה האישית / צילום: viewpoint

במבנה הותקן גם צלון מיוחד, בעל סיבי אלומיניום, שעוקב אחרי תנועת השמש וכך חוסם את מרבית הקרינה, תוך כדי שהוא מאפשר אור יום מקסימלי. כמו כן, המערכת שומרת על תחלופת אוויר צח גבוהה, "פי כמה וכמה מהדרישות שקיימות כיום בתקן", מדגיש שליטא.

כל מה שעובד צריך במקום אחד

אם בתחילת העשור הקודם, מתחמי עבודה שכללו חדרי כושר, פאבים, מקלחות ומסלול ריצה היו שייכים בעיקר לתאגידי ענק, כיום המגמה הזאת הרבה יותר רווחת. "עובדים שיש להם יותר זמן לפנאי, ולהשקיע בעצמם - הם, כאמור, יותר פרודוקטיביים בסופו של דבר. הם מספיקים יותר בעבודה", קובע צור.

הוא מוסיף כי "תאגידים בינלאומיים, בעיקר מצפון אמריקה, שמחפשים מקומות לעובדים מחוץ לארץ המוצא, מעוניינים בדירוג ה-LEED הכי גבוה. בנוסף, הם מעוניינים במקום עבודה המספק את התנאים הטובים ביותר לעובדים. סוגיית הרווחה, השטחים הנוספים, והאפשרות למצוא את רוב מה שהעובד צריך ביומיום - מאוכל ועד כושר, בתוך הקמפוס, מבלי הצורך לצאת החוצה - היא מרכיב חשוב מאוד בהחלטה על המיקום האופטימלי לעובדים".

פחות שימוש במעלית, יותר קירבה אחד לשני

עוד ייחוד בקמפוס אמות בחולון נוגע לגודל הקומות שבבניין. שטח כל קומה נע בין 2,600 ל-3,600 מ"ר. זאת כתוצאה מעתודת קרקע גדולה במיוחד שאיפשרה לבנות מבנה רחב, בעל קומות גדולות.

כתוצאה מכך, חברות בעלות מספר רב של עובדים ששוכרות במקום - לא חייבות להתפרס על מספר קומות. " יש יותר קשר בין העובדים מאחר וכולם נמצאים באותה קומה", מסביר צור. "התכנון פשוט טוב יותר", הוא מדגיש.

שליטא מסכם ואומר כי "אנחנו מנסים ומצליחים, להראות ליזמים שיש עתיד בבנייה ירוקה; שזה דבר מתבקש ולא רק עניין סביבתי, אלא תורם גם לחברות ולעובדים". צור, שתכנן את הבניין הראשון בישראל שזכה לתקן LEED פלטינום, גם כן עבור אמות: מגדל אמות אטריום ברמת גן, - מסכים עימו ומוסיף: "זו מגמה שרק מתעצמת. ארגונים מעוניינים להעניק ערך רב ותנאים מיטביים לעובדים ולכן גם שוכרים משרדים במקומות שמאפשרים ומציעים זאת".

קמפוס אמות חולון - חווית העבודה מהמשרד משתנה - לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

הפגנה פרו־פלסטינית בבראון. לחץ הסטודנטים הניב פרי / צילום: Reuters, Anibal Martel

האם אוניברסיטאות אמריקאיות מפתחות נכונות לשאת ולתת על החרמת ישראל?

לפי שעה רק קומץ של אוניברסיטאות ומכללות הציעו למפגינים האנטי־ישראלים להתפנות תמורת חשיפת אחזקותיהן ומשא ומתן על משיכת השקעות ● אבל ביניהן נמצאות לפחות שתי ענקיות, עם תיקים של 20 מיליארד דולר ● עצם נכונותן הפרגמטית לשקול זאת צריכה לעורר חשש

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חשיפה: יצוא הנפט לישראל דרך טורקיה נמשך למרות החרם. אלו הסיבות

אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית של ישראל, כשהזהב השחור מגיע דרך צינור באקו־טביליסי־ג'ייהאן (BTC) - שם, הנפט מועמס על מכליות בדרך לחיפה ● כך השפיעו יחסי אנקרה־באקו על ההחלטה לא לעצור את הנפט לישראל

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

נגמ''ש צה''לי / צילום: צילום מנתק

עסקת הענק של משרד הביטחון בתחום השריון

קבוצת אימקו ומשרד הביטחון הודיעו על הסכם מסגרת רב־שנתי בסך 377 מיליון שקל ● ההסכם החדש צפוי יותר מלהכפיל את צבר ההזמנות של הקבוצה לסך של כ־725 מיליון שקל ● בעקבות העסקה, מניית אימקו זינקה ב-19% ● ובאיזה חוזה זכתה היום אלביט?

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

מוצרים המיובאים על-ידי חברת דיפלומט

הממונה על התחרות: דיפלומט תשלם 9 מיליון שקל בשל הפרות חוק המזון

במסגרת ההסכמות אליהן הגיעה הממונה על התחרות עם יבואנית המזון, דיפלומט תשלם את העיצום הכספי בגין הפרות סעיפים בחוק קידום התחרות בענף המזון, העוסקים בהתערבות בשטחי תצוגה אצל קמעונאים ובהעברות תשלומים לקמעונאים שלא כהנחות למוצרים שהיא מוכרת להם