גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מייצרת ישראל כרוניקה של אסונות ידועים מראש

הדרישה להקים סוגים שונים של ועדות חקירה לאחר אסון הר מירון נראית טבעית וצודקת - גם בשמם של הנפגעים וגם כדי שנוכל ללמוד מהטעויות ● אלא שבדיקת גלובס מעלה כי בישראל אולי נוהגים לחקור אסונות, אבל לא ממהרים ללמוד מהם

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהר מירון לאחר האסון / צילום: רמי שלוש
ראש הממשלה בנימין נתניהו בהר מירון לאחר האסון / צילום: רמי שלוש

בימים האחרונים, מתחזקים הקולות הקוראים לקיום ועדת חקירה שתבדוק לעומק כיצד ייתכן שלא טופלו התשתיות והוסדרו החגיגות בהר מירון, למרות שנים רבות של אזהרות, דוחות, ונורות אדומות בוהקות.

ועדת חקירה פרלמנטרית אחת כבר התנהלה בנושא לפני יותר מעשור, והובילה להחלטת ממשלה שקבעה כי התשתיות בהר יוסדרו, ותוקם מנהלת לאתר קבר הרשב"י. אך הדיון על בדיקת המחדלים שהובילו לאסון במירון, מעלה שאלה חשובה אולי יותר; האם לאחר שתגיש הוועדה את מסקנותיה, ככל שתקום, הן ייושמו?

המרכז להעצמת האזרח בדק מה עלה בגורלן של מסקנות שהונחו על שולחן הממשלה בעקבות אסונות עבר, ומשרטט תמונת מצב מדאיגה: גם כאשר הוקמו ועדות, מסקנותיהן לרוב לא יושמו כלל, או יושמו באופן חלקי.

מיכל ש. צדוק, מנכ"לית המרכז להעצמת האזרח אומרת כי "למרבה הצער, מדינת ישראל חוותה לא מעט אירועים טראגיים לאורך 73 שנות קיומה. כל סוגי ועדות החקירה, גם כאשר הן מוקמות ומגישות את המלצותיהן, בסופו של דבר היישום הוא חלקי, ואף לא אחת מהן מצליחה למנוע את האסון הבא.

"׳אסון המירון׳ הוא חוליה נוספת בשרשרת אירועים אלו, ומעבר לדיון הציבורי החשוב בנוגע להקמת הועדה וסוגה, חשוב גם להבטיח שכל ההמלצות שיינתנו יגיעו לידי יישום ויצילו חיים, בכדי שלא נצטרך לראות מחזות קשים כפי שראינו בסוף שבוע האחרון".

בעקבות הדברים חזרנו לוועדות שונות שהוקמו בעקבות חמישה אסונות, כדי לבדוק לאן הובילו.

אסון פסטיבל ערד (1995) - האסון התחולל במהלך פסטיבל ערד ביולי 1995. האירוע הקשה התחולל בעקבות כוונתה של להקת משינה לקיים במקום הופעת פרידה. היה ביקוש אדיר להופעה, שגרם לתור ענק מעבר ליכולות קיבול המתחם.

הדחק גרם בזמן הופעת החימום של להקת "טיפקס" לחלק מהשער להתמוטט על הצעירים שעמדו לידו. מהנפילה מתו שני צעירים ואחת נוספת מתה מפציעה בבית החולים כעבור יומיים.

בעקבות האירוע, הוקמה ועדת בדיקה של המשטרה ועל ועדת החינוך של הכנסת הוטל לעקוב אחר ביצוע המלצותיה. ההמלצות אמנם יושמו, אך באיחור רב. בעקבות האסון נתבקש מכון התקנים הישראלי להכין תקן חדש לארגון מופעים המוניים, הכנת התקן ארכה זמן רב ובשנת 1997 התרחש אסון נוסף, "אסון המכביה". למרות זאת, התקן הוצג רק בשנת 2007, יותר מעשור לאחר האסון.

אסון גשר המכבייה (1997) - זהו אירוע שהתרחש במהלך מצעד משלחות מהעולם במסגרת טקס פתיחת המכבייה ה-15 ב-14 ליולי בשנת 1997, וצרוב היטב בזיכרון הלאומי.

כדי להעביר את המשלחות הרבות לאצטדיון רמת גן, שבו נערך הטקס, נבנה מעל הירקון גשר ארעי עליו עברו המשלחות. אולם, סביב השעה שמונה בערב הגשר קרס. בעת הקריסה היו על הגשר אנשי המשלחת האוסטרלית שהיו בה 373 ספורטאים וכן 51 ספורטאים של המשלחת האוסטרית.

בעקבות הקריסה נהרגו ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית ו-69 ספורטאים נוספים נפצעו בדרגות שונות של פציעה. מספר חודשים לאחר מכן, הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת לקחי אסון גשר המכבייה.

הוועדה פרסמה בשנת 2000 דוח מסכם, שעסק בעיקר בעבודה מול יהדות העולם. הדוח לא עסק בתחום הבניה והמליץ ליישם דוחות עבר בתחום זה, לכן לא הוגשו המלצות רלוונטיות לעולם הבניה וקיום אירועים. ואמנם, גם יישום דוחות העבר אותם המליצה הוועדה ליישם - לא הובאו לכדי יישום.

אסון ורסאי (שנת 2001) - ארע במהלך חתונה באולם השמחות ורסאי באזור התעשייה בירושלים. אורחיהם של בני הזוג קרן ואסף דרור רקדו על רצפת ריקודים בקומה השלישית כשלפתע קרס חלק גדול מהרצפה, וצנח שלוש קומות למטה.

התוצאות היו טראגיות: 23 מאורחי החתונה נפלו אל מותם וכ-380 אורחים נוספים נפצעו. בעקבות האסון הקמה ועדת חקירה ממלכתית לבטיחות מבנים (ועדת זיילר).

החלטה מספר 2487 של הממשלה מיום 01.09.2002 - מאמצת את מסקנות דוח הביניים של הוועדה. הוועדה פרסמה את מסקנותיה ב-2003. לפי מסקנות הוועדה, אין להתיר כל בנייה חדשה בשיטת הפל-קל, יש להקים מטה מקצועי הנדסי שיוביל פרויקט ארצי לטיפול בסוגיית המבנים שנבנו בשיטת הפל-קל ויש להקים רשות ממלתכית לריכוז עבודת התכנון הבנייה והפיקוח.

עד היום, למרות שחלפו כמעט 20 שנה מאז האסון, המסקנות יושמו רק באופן חלקי. השימוש בפל-קל בבנייה חדשה אכן הופסק, וכך גם הוקם מטה מקצועי הנדסי לטיפול בסוגיית המבנים שנבנו בשיטת הפל-קל.

אך לא מונה גורם מתכלל ליישום ההמלצות, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה ומזכיר הממשלה לא עקבו אחרי יישומן. המטה המקצועי עבד באופן לא רציף ועד היום מתפקד בצורה מינימלית.

בשל מחלוקת בין המשרדים המיישמים לא הוקמה רשות ממלכתית או כל גורם אחד מתכלל לכל פעולות התכנון הבנייה והפיקוח. בנוסף לכך, כיום קיימים כ-900 מבנים בישראל החשודים כבנויים מפל-קל, חלקם בבעלות המדינה ומקבלי קהל, חלקם בבעלות פרטית.

אך אם לא די בכך, ב-2014 מצא דוח המבקר כי מסקנות ועדת החקירה שקמה בעקבות אסון ורסאי לא יושמו ומנה כמה אירועים בטיחותיים שהתרחשו בשנים שעברו מאז עקב כשלים באיכות ובבטיחות, ושחלקם גרמו לאובדן חיי אדם.

בין האירועים: התמוטטות גשר התאורה בזמן ההכנות לטקס יום העצמאות ה-64, פיצוץ בניין בירושלים עקב תקלה בצנרת הגז, קריסת קיר תומך בקו הרכבת מודיעין-תל אביב, קריסת מרפסת בבניין מגורים חדש בחדרה, שקיעת מחלף דרור וקריסת הגשר בכניסה לירושלים.

מלחמת לבנון השנייה (2006) - בעקבות תקיפה של ארגון חיזבאללה נגד כוח צה"ל ב-12 ליוני 2006 בתוך שטח ישראל שבה נהרגו שלושה חיילים ושני חיילים נחטפו, תקף צה"ל בתוך שטח לבנון והתפתחה לחימה שנמשכה 34 יום, במהלכה נהרגו 160 ישראלים מתוכם 41 אזרחים.

מלבד ועדת וינוגרד שבחנה את ההתנהלות הצבאית בעת המלחמה, ערך מבקר המדינה ביקורת מקיפה על התנהלות העורף בעת חירום שהסתכמה בכ-20 דוחות אשר פורסמו ב-2007.

בדוח המשך שכתב מבקר המדינה ב-2015 קבע המבקר כי ליקויים רבים בהערכות העורף למצבי חירום לא טופלו והחוסרים ניכרים התמודדות העורף בזמן סופות השלג של 2013 ומצבע "צוק איתן" ב-2014. מאז לא דווח לא על יישום מלא. הבדיקה של המבקר מונה כ-20 דוחות עם אלפי סעיפים בכל תחומי החיים. ההמלצות, אם כן, יושמו באופן חלקי.

אסון הכרמל (שנת 2010) - שריפת ענק התרחשה מהשני עד השישי בדצמבר 2010 באזור הכרמל. בשרפה נספו 44 בני אדם, כ-17 אלף איש פונו מבתיהם, וקרוב ל-25 קמ"ר (25 אלף דונם) ובהם כמה מיליוני עצים עלו באש.

השרפה כילתה יער, חורש ובתי מגורים בשטח נרחב מתוך פארק הכרמל והיישובים שבסביבתו, שטח המשתרע בין עספיא, שכונת דניה בחיפה, טירת כרמל, מגדים, כפר האמנים עין הוד, כפר צבי סיטרין ועין חוד.

כבר ביומה הראשון הפכה השרפה לאסון השרפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל, אחרי שאוטובוס שהוביל צוערים שנשלחו לתגבר את פינויים של אסירי כלא דמון נקלע לסופת אש בין מחצבות קדומים לבית אורן. האוטובוס נלכד באש ונשרף - 37 מבין 40 נוסעיו נספו, רובם צוערי קורס הקצינים של שירות בתי הסוהר.

באסון זה נספו גם שלושה כבאים (אחד מהם נער צופה אש) נהג האוטובוס, ושלושה קציני משטרה - ליאור בוקר, אהובה תומר, ויצחק מלינה, שניסו להציל את נוסעי האוטובוס הבוער.

מיד לאחר האסון ב-9 בינואר 2011 קיבלה הממשלה החלטה מס' 2699" שיפור היערכות העורף למקרי חירום ואסונות וקביעת המקורות התקציביים ליישום החלטה זו" שבעקבותיה הקומה הרשות הארצית לכבאות והצלה בחקיקה אשר החליפה את שירות הכיבוי המקומי שהתקיים עד אז.

לאור בקשת ממשלת ישראל, ביוני 2012 פורסם דוח מיוחד וארוך מטעם מבקר המדינה המבקר את התנהלות מכבי האש, משטרת ישראל ורשות בתי הסהר. ב-2018 פרסם המבקר דוח נוסף בעקבות גל השרפות מ-2016 אשר ציין כי מסקנותיו מהשרפה בכרמל לא יושמו במלואן.

שתי מסקנות עיקריות יושמו: עברה הסמכות על מערך כיבוי האש ממשרד הפנים למשרד לביטחון פנים, ונעשו פעולות להקמת טייסת כיבוי. למרות זאת, הרשויות נמצאו בביקורות כלא ערוכות להתמודדות עם שריפות, ולא נמצאה הסדרה נורמטיבית בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה בנוגע להגנה על ישובים ממקרי שרפה.

אסון נחל צפית (2018) - בעת טיול בנחל צפית, נסחפו למותן תשע נערות ונער, ממכינת בני ציון בתל אביב. משרד החינוך הקים ועדה בראשות המנכ"ל דאז, שמואל אבוהב שקיבלה החלטות שאינן מחדשות על המצב הקיים.

מועצת המכינות הקימה ועדה שנתנה המלצות שמעולם לא אומצו על ידי הממשלה והשר הממונה על המכינות, צחי הנגבי, הודיע על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית רק בסוף שנת 2020 שטרם הגישה המלצותיה.

עוד כתבות

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת, הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

צה"ל תקף מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי בכביש ביירות-דמשק

שר החוץ של איראן נחת בג'נווה בשווייץ לקראת השיחות עם ארה"ב ביום שלישי ● באיראן עונים לטראמפ לקראת חידוש המשא ומתן: "אם תבחר בעימות - יהיה לקח מרתיע" ● נתניהו: טראמפ חושב שהאיראנים רוצים הסכם אחרי הפספוס בפעם הקודמת, אמרתי לו: האיראנים משקרים ● עדכונים שוטפים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

הדמיית שלט חוצות שיעלה השבוע במחלף ההלכה / הדמיה: אנשי העיר

החברה שמגרילה דירה במתנה (כדי למכור עוד דירות)

חברת ההתחדשות העירונית "אנשי העיר" מציעה לרוכשי דירות שלה במרכז ת"א להשתתף בהגרלת דירת 2 חדרים סמוך לכיכר המדינה ● המנכ"ל רון חן: "יש עודף של פרויקטים ושוק רווי. החלטנו לבוא עם רעיון יצירתי שיזעזע את התחום" ● וגם: בשופרסל בוחרים פרזנטורית אחרי כמעט שנתיים של קמפיינים רזים ● אירועים ומינויים

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

חיסון מתחרות והשקעה בצמיחה: המהפך של קמהדע בדרך לחברת פארמה ייחודית

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר