גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הלכת יולי אדלשטיין אינה צריכה להוות תסריט למשחק פוליטי חוזר

לא ניתן להשתלט על תפקיד יו"ר הכנסת תחילה כדי ליצור תנאים להקמת ממשלה

השר יולי אדלשטיין, לשעבר יו"ר הכנסת / צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת
השר יולי אדלשטיין, לשעבר יו"ר הכנסת / צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת

אנו מצויים בעיצומו של משבר חוקתי-פוליטי, שטרם ידענו כמותו. לאחר ארבע מערכות בחירות, שנפרסו על פני שנתיים, דומה כי המפלגות עדיין מתקשות להרכיב ממשלה. במרכז הפלונטר הפוליטי מצוי ראש ממשלת מעבר, נאשם בפלילים, שמזמן היה ראוי כי יתפטר מתפקידו עד לתום משפטו.

האם ניתן להשתלט על מנגנוני השלטון בשני שלבים כדי להשיג מה שלא ניתן לעשות בשלב אחד? האם ניתן להשתלט תחילה על תפקיד יו"ר הכנסת, ולאחר מכן ליצור את התנאים החוקתיים ליצירת ממשלה, באמצעות תיקון חוק יסוד: הממשלה באופן המונע מנאשם בפלילים מלכהן כראש ממשלה? שליטה על תפקיד יו"ר הכנסת קריטית כדי להעביר חקיקה שכזו, השנויה במחלוקת פוליטית קשה.

ימים אלה מחזירים אותנו שנה לאחור, עת ביקש גוש ה-61 בראשות בני גנץ להשתלט על תפקיד יו"ר הכנסת ונתקל בסירובו של מי שאייש את התפקיד, ח"כ יולי אדלשטיין. בצר להם, פנו חברי הכנסת של אותו גוש שינוי לבג"ץ כדי שיאכוף על יו"ר הכנסת לנהוג בהתאם לרצון הרוב הפרלמנטרי. בית המשפט העליון נענה לעותרים ובצו עשה דרמטי, חסר תקדים, הורה ליו"ר הכנסת אדלשטיין לקיים הצבעה על החלפתו תוך 48 שעות.

מהלך חריג שגובש בנסיבות יוצאות דופן

אדלשטיין חיכה עד כמעט תום ה-48 שעות כדי להכריז מעל דוכן הכנסת כי צו מצפונו מונע ממנו מלציית לפסיקה, ולפיכך הוא מתפטר. הוא ראה בהתערבות בית המשפט דריסה גסה של עקרונות הדמוקרטיה ופגיעה קשה במעמדה העצמאי של הכנסת. כנגדו, הגיבה נשיאת העליון אסתר חיות כי מעולם לא אירע שאיש ציבור סירב בריש גלי לקיים צו של בית המשפט. מבחינתה, יו"ר הכנסת פגע פגיעה אנושה בעקרונות שלטון החוק. סופה של סאגה זו ידוע. המנצחים בבית המשפט הפכו למפסידים בשדה הפוליטי. גוש השינוי פורק, וממשלת החילופים של נתניהו וגנץ יצאה לדרך.

האם הלכת יולי אדלשטיין היא תסריט להשתלטות על מוקדי הכוח השלטוניים מתוך תקווה להגיע לתוצאות שונות בסבב הנוכחי? במאמרי "הלכת יולי אדלשטיין וכרונולוגיית יחסי הכוחות בין כנסת לממשלה בישראל", היוצא לאור בימים אלה בעיוני משפט, אני טוענת כי הלכת יולי אדלשטיין עומדת בניגוד לתקנון הכנסת, לתקדימים המשפטיים, לנוהגה של הכנסת ולהגיונה של שיטה פרלמנטרית. ככזו, יש לראות בה חריג, שגובש בנסיבות יוצאות דופן, שאין לחזור עליו. הלכת יולי אדלשטיין אינה צריכה להוות תסריט למשחק פוליטי חוזר.

תקנון הכנסת קובע כי יו"ר הכנסת ייבחר "לא יאוחר" ממועד כינון הממשלה. פרשנות התקנון חייבת לקחת בחשבון את העובדה שחוק הכנסת קובע כי משנבחר יו"ר הכנסת לא ניתן להעבירו מתפקידו אלא בתמיכת 90 חברי כנסת ובתנאי שנהג באופן שאינו הולם את תפקידו. כנסת ישראל בחרה להקנות יציבות למשרת יו"ר הכנסת, כך שמינויו יהא לא הדיר לתקופת כהונת הכנסת. כיוון שמינוי יו"ר הכנסת אינו הפיך, יש לוודא שהתמיכה בו משקפת רוב קואליציוני, ולא רוב מקרי זמני.

מליאת הכנסת. תקנון הכנסת קובע כי יו"ר הכנסת ייבחר "לא יאוחר" ממועד כינון הממשלה / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

כל מהותה של שיטה פרלמנטרית - במסגרתה מצביעים באמצעות "פתק אחד" הן לגוף המחוקק והן לגוף המבצע - הוא למנוע מצב בו הכנסת והממשלה הן בשליטת מפלגות פוליטיות שונות. רק בשיטה פרלמנטרית מתנים את קיום הממשלה באמון הפרלמנט. לכן, לא ראוי לחייב בחירת יו"ר פרלמנט, שאינה הדירה, בטרם הובררה זהות הממשלה בשיטה פרלמנטרית. מצב בו יו"ר הכנסת, השולט בסדר יומה, הוא בשליטת האופוזיציה הינו מתכונת להחשת בחירות. לא בכדי, מעולם לא כיהן בתפקיד יו"ר הכנסת חבר אופוזיציה.

באופן אירוני, ח"כ עמיר פרץ, מהעותרים כנגד יולי אדלשטיין, הכיר בהזדמנות מוקדמת בעובדה שנוהגה של הכנסת תומך בעמדת יולי אדלשטיין. כוותיק חברי הכנסת, פרץ ניהל את הישיבה בה נבחר אדלשטיין ליו"ר הכנסת, במועד השבעת הכנסת ב-2015.

פרץ נימק את מועד קיום ההצבעה המוקדם על בחירת היו"ר ב-2015 כי "ברור לחלוטין" שאדלשטיין יכהן כיו"ר. אלמלא כן, קבע פרץ, "בחלק גדול מהכנסות יושב-ראש הכנסת הקבוע נבחר רק לאחר כחודש ימים, עד הרכבת ממשלה".

מן הראוי שהכנסת תחזיר את ההסדר הקודם על כנו

התערבות שיפוטית כדי לאפשר השתלטות על המנגנונים הפוליטיים בשני שלבים היא בעייתית. היא תורמת לפוליטיזציה של השפיטה, במסגרתה העותרים משתמשים בבית המשפט ככלי מינוף כדי לשנות את מערך יחסי הכוחות הפוליטיים ולהשפיע על זהותה של הממשלה. היא ממשפטת את הפוליטיקה, במובן שאינה מותירה די מרווח לשחקנים הפוליטיים למצות את משחקם. היא אינה נתמכת בתקדימים המשפטיים המצדיקים התערבות בהליכים פנים-פרלמנטריים כדי למנוע פגיעה קשה בעקרונות היסוד של המשטר הפרלמנטרי. ההיפך, אותם עקרונות יסוד של משטר פרלמנטרי עומדים ביסוד בחירת תקנון הכנסת להמתין עם בחירת יו"ר הכנסת עד להקמת ממשלה.

בית המשפט לא שש אלי קרב. בזמן העתירה, דומה כי לא היה ברור לציבור ולבית המשפט כי משחקם של העותרים הוא משחק בשני שלבים. ההיפך, היה נדמה כי אדלשטיין חוסם בגופו מעבר שלטוני מסודר. בית המשפט בצעד הרואי התערב כדי למנוע מישראל ארוע דוגמת משבר הקפיטול, שהתרחש מאוחר יותר בארה"ב.

כיום, המשחק בשני שלבים הוא גלוי לכולם. יש להימנע משימוש בבית המשפט כדי להתערב בהליכי הכנסת באופן הפוגע במעמדה העצמאי של הכנסת ומסכן את מעמדו של בית המשפט כגוף א-פוליטי נייטרלי, שתרומתו חשובה מאין כמותה לקיומה של הדמוקרטיה הישראלית.

כוחו של יולי אדלשטיין לשמש כיו"ר הכנסת הזמני בדרמה זו נבע מתיקון חוק יסוד: הכנסת ב-2016, שהורה כי "עד לבחירת יו"ר הכנסת, ימשיך לכהן בתפקידו יו"ר הכנסת היוצאת". מטרת התיקון היתה להקנות רציפות למשרה זו בדומה לדין הרציפות של ממשלת מעבר. עד אותו מועד, כיהן ותיק חברי הכנסת כיו"ר הזמני. הדין הישן היה בו כדי להגן טוב יותר על עקרונות הדמוקרטיה ולסכל שימוש לרעה בכוח שלטוני. הוא מנע שליטת ממשלה יוצאת בכנסת נכנסת בתקופת הביניים עד הקמת ממשלה חדשה. מן הראוי שהכנסת תתקן את חוק היסוד באופן שמחזיר את ההסדר הקודם על כנו.

הכותבת היא פרופ' חבר, המרכז הבינתחומי הרצליה

עוד כתבות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ'אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג'ף בזוס וטום בריידי

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

דרמה בתחתית: מי החברות שיפסידו מכניסת פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי