הדמיית תוכנית אפולוניה. 2,687 יח"ד בהמתנה / צילום: רשות מקרקעי ישראל
האם פרויקטים תכנוניים גדולים, שכבר יצאו לדרך, עשויים לחזור לשולחן התכנון ולהתעכב בחודשים ואף בשנים ארוכות? הסוגיה הזאת עולה לאחר פסיקת בית המשפט העליון בסוף השבוע, שקבע בהחלטה דרמטית לבטל את הפקדתה של תוכנית תמ’ל/ 1004/ א’, המציעה בינוי אלפי יח"ד צפונית להרצליה, ולהחזירה לתכנון מחדש.
ההחלטה התקבלה בהרכב של שבעה שופטים בדיון נוסף וקבעה כי לפני תוכנית אפולוניה, שנחשבת לשנויה במחלוקת מבחינה סביבתית, יש לערוך בדיקה של מקורות הזיהום. כלומר, לפני התכנון ולא בשלב הביצוע.
פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס אמנם רק למקרה זיהום הקרקע באפולוניה, אך משמעותו רחבה הרבה יותר ותהיה תקפה בדיונים על תוכניות אחרות בהן יש מפגעים מסוגים שונים - כך גם טוענים מומחים עימם שוחחנו לצורך הכתבה. מפגע סביבתי מוגדר כזיהום או פגיעה באופן שגורם לשינוי לרעה של פני הסביבה ותהליכים טבעיים. בין שלל המפגעים: זיהום אוויר, זיהום ים וחופים, זיהום קרקע, ואף רעש חזק ממקורות שונים.
השלכות עתידיות
המשמעות האופרטיבית היא עצומה: תוכניות ענק מקודמות, שהוגשו בגינן התנגדויות, השגות, או עררים, יאלצו לחזור לשולחן התכנון.
תוכנית הבנייה באפולוניה שאושרה על ידי הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור) במרץ 2016, היא יוזמה של רשות מנהל מקרקעי ישראל ורשות הטבע והגנים לבניית 2,687 יחידות דיור על פני 992 דונמים.
המתחם ממוקם צפונית לשכונת נוף ים בהרצליה, מזרחית לגן הלאומי אפולוניה ובחלקו, על שטח מפעל תע"ש נוף-ים, שפעל במקום וייצר חומרי נפץ, תחמושת ואבק שריפה. תסקיר סביבה ראשוני שנערך במקום בשנת 1996 גילה חומרי נפץ, הדברה, דלק ועוד. בבדיקות שנערכו בשנת 2016 נמצאו בקרקע חריגות מערכי הסף של המתכות ארסן, כרום וניקל.
עמותת "אדם טבע ודין", יחד עם סיעת "הירוקים" במועצת העיר הרצליה, עתרו כבר בשנת 2006 לבג"ץ בעקבות העדר הטיפול בזיהום בשטח. בשנת 2015 התקבל פסק הדין של בג"ץ שכלל התחייבות של המדינה לסיים את סקרי הקרקע הנדרשים עד 2016, ועד 2019 לסיים את טיהור הקרקע, ללא תלות בהתקדמות קצב שיווק הקרקעות במתחם.
בעקבות כך הוגשו ארבע עתירות לבית משפט לעניינים מנהליים, שקבע כי אישור התוכנית יבוטל. ביוני 2019 ביטל בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב וקבע כי הוותמ"ל לא צריך לדון בתוכנית מחדש. 'אולם, באופן חריג ויוצא דופן, החליט בית המשפט העליון, ביוני 2020 לאפשר דיון נוסף בתוכנית.
ביקורת על התוכנית
פסק הדין של שופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, מיום חמישי האחרון, ביקר את אופן קידום התוכנית: "בהינתן הזיהומים החמורים שקיימים במתחם, כמו גם העדר מניעה לאסוף את הנתונים, הפגם האמור בהליך קבלת החלטות הוועדה יורד לשורש המעשה המנהלי. דחיית קבלת הנתונים לשלב הביצוע של התוכנית, והותרת הדיון בהשלכותיהם לצוות המלווה, לא מרפאת את הפגם האמור, והיא מוסיפה ופוגעת בשיתוף הציבור, העומד בלב ההליך התכנוני".
"אין זה אפשרי לכרוך את שיקום הקרקע בהליך התכנוני ללא בחינת השלכותיו על פיתוח הקרקע המוצע בתוכנית".
עורכי הדין חיה ארז, חגי קלעי ואורלי אריאב מייצגים תושבים במאבק נגד תוכנית הבנייה באפולוניה: "פסק הדין חיזק את מקומם של שיקולי סביבה וטבע...ההשלכות הרוחביות הן כי מעתה, במצבים של חוסר ודאות לגבי השלכות סביבתיות של התוכנית על השטח או השפעה של השטח על התוכנית, לא ניתן יהיה לתכנן בהתאם לשיטת ה"סמוך" שהשתרשה בשנים האחרונות בארץ, ולהשאיר את ההתמודדות עם ההשלכות הללו לשלבים מאוחרים יותר".
בעקבות פסק הדין בעניין אפולוניה, גלובס פנה לארבעה מומחים הפעילים בנושאים סביבתיים, בניסיון להבין את השלכותיה על כמה מהפרויקטים התכנוניים הגדולים שצפויים לצאת בקרוב לעבודה בשטח - מפרויקט הנדל"ן בתל השומר ועד לאישור הרחבת מחצבות כרייה ברחבי הארץ. כולם תמימי דעים כי ההחלטה של בג"צ לא פחות מדרמטית ועשויה להחזיר אותן אל שולחן התכנון.
המטרו בגוש דן: "דגל אדום שישפיע על ההתנגדויות במטרו"
היקף: 3 קווים להסעת מאות אלפי אנשים ביום
סוגיית המטרו בגוש דן היא כמובן מרכזית - לאור היקף הפרויקט וחשיבותו. קו אחד (M3) כבר אושר בוועדות התכנון ומחכה לאישור ממשלה, כך שייתכן כי המשמעות המרכזית של החלטת אפולוניה נוגעת לשני הקווים הבאים.
עו"ד ענת בירן שמייצגת עשרות מתנגדים לתוכנית המטרו בגוש דן אומרת כי: "בעלי נכסים וגם ועדות מקומיות טענו על המטרו שיותר מדי בדיקות פרטניות נדחות לשלב התוכניות המפורטות ושלב ההרשאה לביצוע, כאשר, בשלבים האלה אין שיתוף ציבור.
הכוונה היא למשמעויות הקונסטרוקטיביות של חפירה מתחת לבתים, או קרינה, וגם זיהום קרקע-אלה טענות שנטענות בהרבה מאד מקומות לאורך צירי המטרו. לפי מה שראיתי רוב הטענות האלה נדחו על ידי החוקרת לשלב הביצוע. לדעתי, פסה"ד של אפולוניה מרים דגל אדום וישפיע בשמיעת ההתנגדויות של קווי המטרו".
תוכנית המחצבות והכרייה: "השופטים החליטו לחכות לפס"ד אפולוניה"
היקף: 121 מחצבות ברחבי הארץ
גם תוכנית המתאר הארצית להרחבת כל המחצבות בישראל (121 אתרים בסה"כ) - עשויה לעמוד בעקבות פסיקת אפולוניה לבחינה מחודשת. "עקרונות תוכנית המתאר הארצית שהוגשה ב-2015 היו שניתן להגדיל כמעט כל מחצבה קיימת. אחד האתרים החדשים זה שדה בריר, ליד ערד.
כל הרחבה של מחצבה קיימת מקרבת את המחצבה לתושבים", אומר עו"ד תומר מירז. "טענתי שלא יכול להיות שלא בדקו במסגרת ההנחיות לתסקירים סביבתיים את פוטנציאל המפגעים והשפעתם על בריאות הציבור. ב-2017 נתן בית המשפט העליון צו מניעה ועצר את ההרחבה של כל המחצבות.
היום אנחנו ב-2021, והיינו אמורים להגיע לדיון מסכם בחודש פברואר. בעיקבות הדיון הזה השופטים הודיעו לנו שהכל נעצר ושימתינו להכרעה בנושא אפולוניה. אני מעריך שתמ"א 14 ב' תוחזר לשולחן השירטוטים".
פרויקט תל השומר: "קודם אישרו, עכשיו יצטרכו לחזור לאחור"
היקף: תוכנית של 10,000 יח"ד
עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של עמותת אדם טבע ודין: "עד היום, מבחינת המדינה, כשבאו לתכנן שטח יש בו זיהום, בין אם קל או כבד, הייתה התעלמות מהעניין. מעכשיו ואילך, בכל שטח שיש בו זיהום, יצטרכו לאסוף את הנתונים. זה אומר, בין היתר, שתכנון כל כך זריז, כמו שהוותמ"ל, זה שתכנן את אפולוניה, אוהב לעשות - לא יתקיים".
בעניין פרויקט הבנייה בתל השומר - תוכנית שכוללת 10,000 יח"ד וכבר אושרה - אומר עו"ד בן ארי: "התוכנית אושרה למרות שהזיהום שיש שם, מאז ימי הבריטים, וגורם לזיהום מקורות מים רבים, גם מחוץ לשטח תל השומר, לא נבדק. לא ידועים איזה חומרים יש, לא יודעים איזה שטחים מנטרלים לתקופות כאלה ואחרות - אבל קודם כל אישרו את התוכנית. הדיון בתוכנית עוכב כדי להמתין לפסה"ד אפולוניה, והולך לחזור לבית המשפט".
מפרץ חיפה: "יצטרכו לחזור ולטפל קודם בזיהום"
היקף: 83 אלף יח"ד ושטח לתעסוקה ומסחר
גם הקמת מפרץ החדשנות באזור בתי הזיקוק במפרץ חיפה, עשוי באופן טבעי להתעכב בעקבות סוגיית החלטה בנושא פרויקט אפולוניה. "ההצהרות של רשות מנהל מקרקעי ישראל הן שהשטח אמור להגיע אליו יוקמו שכונות מגורים, ובזיהום נטפל אח"כ.
החלטת בית המשפט בעניין אפולוניה שינתה את התמונה", אומר עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של עמותת אדם טבע ודין. "הם יצטרכו לטפל קודם כל בזיהום, לעשות תסקיר השפעה על הסביבה, לדעת איזה חומרים יש שם, לכמה זמן השטחים האלה יושבתו מבחינת היכולת להשתמש בהם. צריך לזכור שאם אתה מתכנן הרחבה של פארק הקישון אז הטיפול שאתה אמור לעשות בקרקע שונה אם אתה עושה שם מגורים. זה סיפור מאוד מסובך לנקות את כל השטחים האלה".
תע"ש השרון: "שיטת ה'יהיה בסדר' התגלגלה מהמדרגות"
היקף: 3,600 יח"ד בהרצליה, רמה"ש, הוד השרון
פרויקט גדול נוסף שעומד בפני מחלוקת בעקבות עניינים סביבתיים הוא בניית 3,600 יח"ד על 7,500 דונמים בתחום השיפוט של הערים הרצליה, רמת השרון, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון.
יו"ר עמותת אחל"ה (איכות חיים לתושבי השרון) רוני רום: "עמותת אחל"ה נאבקת במדינה בדיוק בסוגיית הזיהומים ושמירה על בריאות הציבור בכל הקשור למתחם תע"ש השרון, ששטחו גדול פי 12 משטח מתחם תע"ש נוף ים ומזוהם לאין שיעור הרבה יותר ממנו.
"ההחלטה שדנה בזיהומי מתחם תע"ש, מציבה את האינטרס הבריאותי בראש סדר העדיפויות, ובולמת את המדינה ברגע האחרון. עד היום, המדינה ביקשה לרתום את העגלה לפני הסוסים וניסתה לקדם תוכנית נדל"נית, על חשבון בריאות הציבור, לפני ביצוע סקר סביבתי וסקר סיכונים. למעשה, בית המשפט גילגל את נציגי המדינה ואת שיטת ‘יהיה בסדר’ מהמדרגות".