אסון ורסאי / צילום: Reuters
אחת ההמלצות היחידות שכן יושמה מבין המלצות ועדת זיילר - גם אם באיחור של שנים ארוכות - היא הקמת מכוני הבקרה, שיהיו אמונים על בקרת תכן ובקרת ביצוע בתחום הבנייה, בין היתר בחינה של תוכניות ובדיקות בטיחות ויציבות המבנה. המלצתם של מכוני הבקרה על מתן היתר בנייה, אישור תחילת עבודות ותעודת גמר בנייה תהיה בעתיד תנאי לרישוי.
● 20 שנה לאסון ורסאי: המסקנות לא יושמו, והאסונות נמשכים
● הר מירון ואולמי ורסאי: 20 שנה ויום אחד
כיום פועלים בישראל שישה מכונים, ולפי נתוני מינהל התכנון יש כיום כ-5,300 יח"ד בבקרת תכן וביצוע על ידי המכונים. המכונים הם גופים פרטיים, אבל הם עוברים הסמכה של הרשות להסמכת מעבדות של מדינת ישראל (לגבי הצדדים הטכניים), ושל מינהל התכנון (לגבי הצדדים המינהליים). פעילות המכונים היא וולנטרית, כלומר היזמים לא חייבים להשתמש בהם - אולם ב-6 ביולי הם אמורים להפוך למסלול חובה לכל ההיתרים של פרויקטים שבין שתיים לתשע קומות, למגורים בלבד.
"חוסכים טרחה ליזם"
אסא זהר, מנכ"ל מכון הבקרה אלפאסייט, מספר שהמכון מלווה 100 פרויקטים ובהם יותר מ-2,000 דירות. "עובדות איתנו חברות יזמיות גדולות ורציניות, שיש להן הרבה דירות בכל פרויקט, וחוזרים אלינו כי הם מרוצים מהתהליך. אנחנו כבר מקבלים בקרוב טופס 4 לארבעה פרויקטים. היינו גם הראשונים בפרויקט של התחדשות עירונית, של תמ"א 38, והניסיון הוא מעולה. "אנחנו פותרים להם בעיות, מתאמים בין היועצים, חוסכים להם זמן. התרומה של מכון בקרה להתקדמות פרויקט היא אדירה. כל מכון מחויב כיום לטפל בכל בקשה שמפנים אליו - אפילו אם מדובר בשמונה דירות באילת - והתעריפים קבועים בתקנות. לכן אנחנו מתחרים על השירות ועל המקצועיות, על הזריזות.
"אנחנו לא מחליפים לגמרי את הוועדה - היא זאת שמאשרת את גובה הבנייה, את זכויות הבנייה, את מספר הקומות. אנחנו עושים בקרה להמלצות הקרקע והביסוס, והיציבות, מחליפים את האישורים של רשות הכיבוי וההצלה, ובכך חוסכים למדינה עבודה וגם חוסכים הרבה טרחה ליזם. יש יזמים שבשבילם העבודה מול רשות הכיבוי היא חלום בלהה. אנחנו מחליפים גם את תאגיד המים, ואת פיקוד העורף בהקשר למיגון".
לילך מוסמן היא מנהלת פרויקטים שמכירה את העבודה עם מכוני הבקרה מצד היזם. היא אדריכלית רשומה גם בניו יורק ובעבר עבדה בפרויקטים בעיר. "מכוני הבקרה עושים את בקרת התכן - איכות התכנון - במקום הוועדות המקומיות בעיריות, שלהרבה מהן אין הכלים והמקצועיות לרדת לרזולוציה. זה מקצר את התהליכים ומשפר את האיכות. בארץ ככל שאתה מתרחק לפריפריה, לוועדות יש עוד פחות כוח אדם לבדוק תוכניות. עם המכון הדיאלוג הרבה יותר מהיר ומקצועי, והם מחויבים לזמנים. גם הוועדות מחויבות לזמנים, אבל לפעמים הן אומרות רק ברגע האחרון מה בכלל חסר בהגשה, וגם לא תמיד יש להן מומחים, למשל בכיבוי אש.
"הדיפרטמנט אוף בילדינג של ניו יורק כבר עובד בשיחות אינטרנטיות כמעט עשור. האדריכל, היזם ומבקר התוכניות עושים שיחה בתוכנה כמו זום ואומרים לך מה לתקן. לא מדפיסים ניירות בכלל. אנחנו עוד לא שם אבל עם הרישוי זמין בסוף זה ישתפר. ובוודאי שהעבודה במכון בקרה יותר יעילה - הם זמינים ועונים למיילים. בקהילת האדריכלים והמהנדסים חששו מהתהליך הזה אבל הוא טוב לכולם. יש משהו טוב גם ליזם בזה שעוד עין עברה על איכות התכנון. אני חושבת שזה יחסוך גם ליקויי בטיחות".
"אינטרס להכשיל"
אבל בקהילת האדריכלים, המהנדסים והקבלנים לא כולם רואים את הדברים כמוהם. התאחדות הקבלנים, איגוד המהנדסים והתאחדות האדריכלים שלחו בתחילת החודש מכתב לשר הפנים ולמנכ"לית מינהל התכנון בבקשה לדחות עוד את המעבר לפעילות דרך מכוני הבקרה. ממשרד הפנים נמסר שהשר עדיין לא החליט בעניין זה.
מסביר חיים פייגלין, מ"מ יו"ר התאחדות בוני הארץ: "מכוני הבקרה היו אמורים להיות וואן סטופ שופ, שיכללו הכול, גם כיבוי אש, גם פיקוד העורף, אבל משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לא נכנסו. "זה אמור היה להחליף את הצורך בחתימת מהנדס העיר או המהנדס של ועדת הרישוי, אבל זה כיום דורש גם את החתימה שלהם וגם את מהנדס העיר. אז בעצם הוסיפו שכבת רגולציה נוספת.
"יש גם בעיה רצינית בתמחור, יש להם אינטרס להכשיל, כי אז חוזרים אליהם שוב ושוב. גם יש מחסור באנשי מקצוע ברמה מספיק גבוהה, אפילו בשכר של עשרות אלפי שקלים בחודש ולכן הם יתקשו מאוד למצוא אנשי מקצוע טובים. בנוסף, המעבר למעמד מחייב יפיל על מכוני הבקרה נניח 30 אלף דירות בבת אחת וזה יאריך את משך הבנייה. אני עשיתי פיילוט עם החברה שלי, וזה לא תרם כלום. אני יודע שיש חברות שיש להן ניסיון אחר משלי, ואני מוכן להמשיך לבדוק את זה, אבל לא כחובה".
זהר דוחה את הטענות הללו. "המתמטיקה שלהם לא נכונה. בשנה האחרונה היו 600 היתרים בתחום הסמכות של המכונים. פלוס מינוס כ-20 אלף יח"ד. אנחנו כבר עכשיו יכולים לעמוד בזה.
"לגבי החסכנות - אנחנו חוסכים את בטיחות האש וזו מהמורה גדולה וגם את פיקוד העורף, וגם את תאגיד המים. אלה שלוש תחנות מהותיות ורק בשביל שלושתן זה כדאי. נכון שאנחנו עדיין לא הוסמכנו להחליף את משרד הבריאות, אבל הפרויקטים שטוענים את אישור משרד הבריאות זה מבני ציבור ומבני מסחר וממילא הם לא בתחום שלנו. לגבי איכות הסביבה הם רוצים להיות בשליטה על גזי ראדון וכו', אלה דברים שאפשר יהיה בקלות להעביר למכונים.
"באשר לטענה על כוח האדם, יש לנו כוח אדם סופר מקצועי, קונסטרוקטורים ברמה גבוהה מאוד".
הם טוענים שיש לכם תמריץ לגבות תשלום נוסף על כל תיקון.
"מכל הפרויקטים שעברו פה במכון לא גביתי שקל אחד יותר, ואני לא מתכוון לעשות את זה. מה האינטרס שלי? אני רוצה לשמר את הלקוח ולא למצוא לו דברים בכוונה. מה שאני מוכר זה בטיחות למשתמש, יעילות וריכוז של התכנון".