בית המשפט לענייני משפחה נגד אגף השיקום במשרד הביטחון

בשבועות האחרונים נשמעה ביקורת ציבורית רבה נגד אגף השיקום במשרד הביטחון, בטענה כי אינם מכירים בבעיות רפואיות ונפשיות של חיילים שנפגעו בעת שירותם הצבאי, ולכן אינם מעניקים להם סיוע מספק. כעת מתווספת לטענות אלה גם ביקורת של בית המשפט לענייני משפחה, על היעדר מענה מקיף גם עבור חיילים נכים שכן קיבלו הכרה וסיוע כלכלי ממשרד הביטחון.

המקרה שנדון עוסק באדם בן 68 אשר נפצע אנושות כחייל במלחמת יום הכיפורים, ומאז נותר בעל מעל למאה אחוזי נכות, במצב סיעודי, תלוי לחלוטין במטפלים חיצוניים ובעל לקויות נפשיות וקוגניטיביות. הוא מלווה במשך השנים על-ידי אגף השיקום של משרד הביטחון, מתקיים מקצבה ממשרד הביטחון בסך של 20,000 שקל בחודש, ועומד לרשותו סל שירותים המיועד להטיב עם מצבו: טיפולים, תרופות, נופשים וכדומה. משרד הביטחון אף מממן את שכרם של המטפלים הצמודים לו בסך של כ-25,000 בחודש.

לפני שנה התקבלה באגף השיקום תלונה מטעם גיסו של אחד המטפלים, במסגרתה נטען כי הנכה אינו מקבל טיפול נאות ממטפליו ואף מנוצל על-ידם כלכלית. בדיקה שנערכה העלתה כי התלונה הייתה מוצדקת ביותר, וכי התמונה האמיתית היא לא פחות ממזעזעת. התברר כי הנכה, שהוא הבעלים של שתי דירות מגורים, מתגורר בפועל בחדר קטן מאוד, שמשמש כממ"ד בבית המטפל, אשר אף גובה ממנו "דמי שכירות" בסך של 10,000 שקל בחודש עבור שהותו בממ"ד. באותה עת המטפל שיכן בדירותיו של הנכה את קרובי משפחתו בחינם.

כמו כן העלו הבדיקות כי המטפל משתמש בייפוי-כוח מזויף כדי לנהל את חשבונותיו של הנכה לטובתו ולצרכיו, בעוד שהנכה אינו שולט כלל בנעשה בכספיו. מטפליו של הנכה אף פועלים לבודדו מהעולם החיצון ומקשים מאוד על כל ניסיון של הרשויות ליצור קשר עמו ולבדוק את מצבו.

לאור הממצאים הקשים, בית המשפט הורה על מינוי אפוטרופוס חיצוני לניהול רכושו של הנכה, וכן קבע כי האפוטרופוס יבדוק את חשבונותיו של הנכה בשלוש השנים אחרונות, כדי לברר אם המטפל מעל בכספים. כמו כן הטיל בית המשפט על האפוטרופוס לדאוג להשבת הנכה למגורים בביתו האמיתי. בית המשפט הטיל גם על גורמי הרווחה והגורמים המטפלים מטעם אגף השיקום במשרד הביטחון לערוך ביקורי פתע בביתו של הנכה, כדי לבדוק את מצבו ואת יחס המטפלים, ולמנות עבור הנכה "קייס מנג'ר" לצורך מעקב אחר ביצוע הטיפולים הרפואיים והשיקומיים להם הוא נדרש.

מעבר להוראות שנתן בית המשפט כדי לפתור את מצוקתו של הנפגע הספציפי, בית המשפט הקדיש חלק נכבד מפסק דינו להפניה לפסק דין קודם שכתב עוד בשנת 2014, ואשר כלל ביקורת קשה על התנערותו של משרד הביטחון מחובתו לעקוב באופן פעיל אחר טיב הטיפול שמקבל הנפגע, ולא להסתפק במימונו - ביקורת שעד כה לא קיבלה מענה מעשי: "אני סבור כי קיימת חובה מוסרית, וייתכן אף משפטית, של המדינה להגן על נכי צה"ל... הגנה זו ניתן להשיג לא רק בהתקשרות של אגף השיקום עם חברות כוח-אדם מתאימות, אלא גם בהתנהלות אקטיבית וישירה של המדינה, אשר תפקח על המטפלים עצמם ואף תיקח חלק בניסוח הסכמי העבודה שבין חברות כוח-אדם לבין המטפלים. ייתכן כי טוב תעשה המדינה אם תדאג כי כל הסכם העסקה עליו חותמת חברת כוח-אדם עם מטפל, יטיל על המטפל שורה של חיובים ואיסורים, באופן אשר ימנע מראש את האפשרות של ניצול הנכה ואף יבהיר למטפל מה מותר ומה אסור לו". 

עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי עוסקת בדיני משפחה וירושה