גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ישראל צפויה להצטרף להסכם המס, אבל תנסה להחריג את החוק להשקעות הון

אפל, מיקרוסופט, פייסבוק, אינטל וגם כיל, צ'ק פוינט וטבע שנהנות מתשלומי מס נמוכים בישראל עשויות להיות מושפעות מיוזמת ה-G-7 ● מומחי מס אומרים לגלובס: ישראל חייבת לאמץ את היוזמה, כדי למנוע מצב שבו החברות יעדיפו לשלם את המס הנוסף בחו"ל

הכניסה לבניין אינטל בפתח תקווה / צילום: Reuters, Amir Cohen
הכניסה לבניין אינטל בפתח תקווה / צילום: Reuters, Amir Cohen

ההסכמה של שרי האוצר של שבע הכלכלות המתועשות הגדולות (G7) על קידום התוכנית ההיסטורית להטלת מס חברות גלובלי בגובה 15%, היא סוגייה דרמטית. ובהיבט המקומי הישראלי היא מעלה שתי שאלות מרכזיות - האם זוהי שירת הברבור של מקלטי המס? האם ישראל תאמץ את היוזמה? כשהיוזמה הזאת עלתה בעבר, מילאה רשות המסים את פיה מים ולא התייחסה לנושא. כעת, כשהמהלך מתחיל לנוע קדימה, המצב הפוליטי מקשה על קבלת החלטות.

בין החברות שנהנות כיום משיעורי מס נמוכים מכוח חוקי עידוד השקעות הון בישראל, ואף אפסיים במקרה שפעילותן אינטרנטית ורשות המסים לא מצליחה ללכוד חלק מפעילותן ברשתה: אפל, מיקרוסופט, פייסבוק, סיילספורס, אינטל, אוראקל וגם החברות הישראליות כיל, צ’ק פוינט וטבע.

שיעורי המס שחברות אלה נהנות מהם על פי חוקי העידוד נעים בין 5% ל-12%, ובתוספת פחת מואץ הסכומים אף יורדים מטה, והמס האפקטיבי שהן משלמות נמוך מאוד.

בכל אופן, בדיונים פנימיים המתקיימים במחלקה הבינלאומית ברשות המסים בוחנים בתקופה האחרונה את הנושא. אחד השיקולים המשמעותיים ששוקלים ברשות המסים הנה העובדה, כי על פי הרעיון שמתגבש ב-OECD תאגידים רב-לאומיים ענקיים יידרשו להשלים את המס לשיעור המס האחיד במדינה בה התאגיד האם, ראש הפירמידה, מאוגד, עד גבוה של 15%, אם שולם במדינה אחרת מס נמוך מכך.

כלומר, למרות שהמדינות השונות לא יהיו חייבות להעלות את שיעור המס בדין הפנימי שלהן, האפקטיביות של שיעור המס הנמוך שהן יעניקו לחברות בין גבולותיהן תרד. כך למשל, אם תאגיד אמריקאי מחזיק בתאגיד ישראלי, והתאגיד הישראלי משלם מס בישראל בגובה 10%, התאגיד האמריקאי יחוייב לשלם מס נוסף בגובה 5% בארה"ב בגין רווחי החברה הבת הישראלית.

עוד מסתמן, כי שיעור המס המשולם בחברה הבת ייקח בחשבון גם את המס החל על הדיבידנד שמשולם מחברת הבת עד החברה האם למעלה.

עדיף לישראל להצטרף

על רקע "השלמת המס" שצפויה להיות, נראה שגם ברשות המסים הישראלית יבינו שלא כדאי לישראל להישאר מאחור, ואימוץ המהלך הבינלאומי יהיה בלתי נמנע. בין היתר, כדי למנוע מצב שבו ישראל תפסיד את המס הנוסף שישולם בסופו של דבר במדינות שבהן מאוגדות החברות האם.

האינטרסים של ישראל ברפורמה הם מעורבים, אך נדמה כי היא עשויה לצאת מורווחת מהנושא - מאחר שלא היא זו שתהיה חתומה על "תוספת המס" שתוטל על החברות הרב-לאומיות ולא תיתפס כ"אשמה" במהלך.

שאלה נוספת שטרם הוכרעה היא על איזה גודל תאגידים רב-לאומיים תחול הוראת ההשלמה.

ד"ר מיכאל בריקר, שותף ומומחה למיסוי בינלאומי בפירמת עוה"ד מיתר, אומר כי "בעבר התכוון האיחוד האירופי שהמשטר החדש יחול על חברות בעלות הכנסות של 750 מיליון יורו ויותר, שפעילותן בעיקר בתחום הדיגיטלי או במכירות ישירות לצרכנים, אולם ארה"ב סירבה לכך כי המדובר היה בעיקר בחברות אמריקאיות".

כעת, מסתמנת פשרה לפיה משטר המס החדש יחול על כלל החברות הרב-לאומיות עם הכנסות שנתיות של מיליארדי דולרים, כשארה"ב מבקשת שהסף יהיה הכנסות של 20 מיליארד דולר. "להערכתי, ישראל תהיה בצד המרוויח ותקבל הכנסות מס נוספות מחברות רב-לאומיות גדולות מבלי שנדרשה לפעול חד-צדדית, ובגלל סף ההכנסות הגבוה שייקבע, לא יפגעו החברות הישראליות", אומר בריקר.

ההסכמה השנייה והדרמטית שהושגה היא כמובן על מס חברות מינימלי של 15% ושלילת התמריץ לפעול במדינות שבהן שיעורי המס נמוכים יותר. בריקר: "עבודת ה-OECD ורפורמת המס המוצעת של הנשיא ביידן מבקשים לקבוע כללים כדי להבטיח את המס המינימלי. הראשון, קביעת השלמת מס במדינת האם של החברה הרב-לאומית, אם חברת בת במדינה אחרת משלמת פחות מהמס המינימלי. השני, שלילת ניכוי הוצאות בגין תשלום לחברה קשורה שחל עליה שיעור מס נמוך מהמס המינימלי. השלישי, אי מתן הטבות אמנת מס בגין תשלומים לחברה שמשלמת פחות משיעור המס המינימלי".

מדינות דוגמת ארה"ב צפויות לאמץ כללים אלה גם אם לא תושג הסכמה כללית לגבי שיעור המס המינימלי. על הרקע הזה אומר בריקר, "יש סיכוי משמעותי שתושג הסכמה לגבי המס המינימלי למרות התנגדויות ממדינות שעשויות להיפגע מכך דוגמת אירלנד, סינגפור, קפריסין, שוויץ או לוקסמבורג. המומנטום הפוליטי ונזקי הקורונה הם לכיוון העלאת המס".

שיקולי מס, אבל לא רק

לישראל כמובן תהיה החלטה לא פשוטה לגבי העלאת שיעורי המס בחוק עידוד השקעות הון, שכרגע מעניקים שיעורי מס שיכולים להגיע גם ל-6% בלבד. בהיעדר הסכמה גלובלית צפויות ארה"ב ומדינות אחרות לאמץ את הכללים באופן חד-צדדי, כך שחברות רב-לאומיות זרות עם חברות בנות הנהנות משיעורי מס של 6%, 7.5% או 12% תאלצנה להשלים מס במדינות האם, ויוצא שישראל בעצם מוותרת על הכנסות מסים לטובת מדינות אחרות, כאשר לחברה הרב-לאומית שממילא משלמת את המס לא בהכרח היה אכפת לשלמו בישראל.

אולם העלאה של שיעור מס החברות תחול כמובן גם על חברות שבסיסן בישראל ועלולה לפגוע בהן. "בהיעדר הסכמה ונקיטת צעדים חד-צדדיים על-ידי ארה"ב ומדינות אחרות, אני מעריך שכל חברה רב-לאומית תבחן את המשמעויות לגבי פעילותה במדינות השונות לרבות ישראל. הפעילות העסקית שלהן בישראל אינה נגזרת משיקולי מס בלבד, אלא גם מהכישרון, הידע והיצירתיות של היזמים והעובדים בהייטק", מסביר בריקר.

ישראל תרוויח מהמהלך?

האם ישראל תרוויח מההסכמה של מדינות ה-G-7? לדברי עו"ד ליאור נוימן, שותף מנהל מחלקת המסים ש. הורוביץ ושות’, "ככלל, מדובר במהלך טוב מאוד לישראל. כל עוד ישראל תשמור על שיעור מס חברות של 21% ואולי יתאפשר לה בהמשך להורידו לשיעור מס חברות עם מקדם 1 - לדוגמה 19% הרי שהעלאת שיעורי מס החברות לשיעור מינימום של 15% ביתר מדינות העולם ביחד עם עליית שיעור מס החברות בארה"ב יהפוך את ישראל ליותר אטרקטיבית.

"בחינת מבני המס השונים עשויה להוביל יזמים מקומיים להעדיף הקמת המיזמים בישראל על פני נדידה למדינות אחרות בעולם, וכן ימשוך את החברות הבינלאומיות שגם ככה מבקשים את הקרבה להייטק הישראלי להקים את המיזמים עצמם בישראל ולא רק את מרכזי המו"פ בישראל".

עוד מוסיף נוימן, כי "יש להניח - לפחות לפי הברכות להסדר שפרסמו ענקיות הטק פייסבוק, גוגל אמזון וכו’ - שככל שהנושא יוסדר, גם התנגדותן של החברות הבינלאומיות לתשלומי מסים בישראל שתחלוק אותן עם יתר המדינות תקטן".

בכל הנוגע להטבות שמדינת ישראל העניקה במסגרת חוקי העידוד, סבור עו"ד נוימן, כי "בינתיים נראה שמאחר ומדובר בהטבות ספציפיות שמתייחסות בעיקר להכנסות מנכסים בלתי מוחשיים, לכן יש סיכוי לא רע שניתן יהיה להחריג אותן מחבות שיעור המס המינימלי ולכן חברות הטק הגדולות שמעבירות ויעבירו ידע לישראל לא במהרה יפגעו".

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקנים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ●  דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות