גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני עומד בכניסה ורואה את הלוביסט מתדרך את נציג השר": כך עבר החוק שהוליד את החשדות בשחיתות

כך מספר פרופ' חגי לוין שהיה בין מקדמי החוק לסימון מוצרים שעומד במרכז פרשת השחיתות החדשה ● לא משנה איך תסתיים החקירה, היא חשפה את הדרך העקומה שבה מתקבלות החלטות ● פעילים ופוליטיקאים עומדים מתוסכלים מול הלוביסטים ותוהים מי שומר על הציבור

פרופ' חגי לוין / צילום: באדיבות ערוץ דמוקרטTV
פרופ' חגי לוין / צילום: באדיבות ערוץ דמוקרטTV

בחדרי החקירות של משטרת ישראל, נחקרים ביומיים האחרונים שורה של אנשים הנמצאים לרוב בצללים של חיי היום יום. הציבור אינו מכיר את רובם, אך הם משפיעים על חייו מדי יום. מעט ידוע על החקירה הסבוכה המתנהלת כעת, אך כבר כעת ברור שלא משנה איך היא תסתיים, היא מפנה זרקור על הדרך שבה מתנהלת החקיקה בישראל בנושאים מהותיים לציבור. הפעם - כיצד התנהלה חקיקת חוק סימון מוצרי מזון מזיקים. 

ארבע שנים ישב אלי אלאלוף (כולנו) בכנסת והתוודע היטב ללחצים המופעלים על הח"כים והדרג הפקידותי. כיו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, הדיונים ברפורמת סימון מוצרי המזון המזיק התגלגלה לפתחו. "באתי לכנסת כדי להגן על הציבור, לא על חברה כזו או אחרת", הוא אומר לגלובס. "מישהו בא והציג את עצמו כנציג ארגון, ובסוף הוא היה לוביסט. אז הוא עף מהדיון. אני לא רציתי אפילו לתת להם זכות דיבור, אבל החוק מחייב את זה... גם כשהביאו לכאן את השגריר האיטלקי שינסה לשכנע אותנו שהרפורמה תפגע בייבוא, לא הסכמנו לטענות. בהחלט הרגשתי שמנסים ללחוץ על חברי הוועדה".

בדיון האחרון, כשהח"כים התווכחו אם להחריג חלק מהמוצרים בתרגילים חשבוניים, אמר היו"ר: "אני מבקש מהציבור סליחה על השטויות של חברי הכנסת. ככה הלוביסטים מנצחים אותנו".

אלי אלאלוף. לחץ מהלוביסטים / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

בסופו של דבר, למרות המהמורות, הוועדה השלימה את עבודתה והרפורמה נכנסה לתוקף גם אם באיחור ניכר ועם חורים. חלק מהתרגילי העקיפה של החברות צלחו, וכך למשל מוצרים באריזות מוקטנות אינם מסומנים, למרות האזהרות של מומחי בריאות הציבור, ולמרות שמדובר במוצרים שילדים חשופים אליהם באופן מוגבר. בנוסף, משרד הבריאות, למרות דרישות השדרה המקצועית שלו, החליט לא להטיל מגבלות על פרסום מזיק לילדים, ולהסתפק ברצון הטוב של היצרניות ל"רגולציה עצמית".

כפיות הסוכר נעלמו 

ישנם עוד מוצרים שזכו להקלות ברפורמה. אחד המוצרים הבולטים והלא-בריאים ביותר הם משקאות עתירי הסוכר. כאן נגנזה הכוונה המקורית של משרד הבריאות לסמן את הסוכר במשקאות אלה במספר כפיות לבקבוק או פחית, והסימון נותר בגרמים.

במקביל כניסתו של ליצמן לתפקיד וההכרזה על המאבק במזון הלא בריא, הוא הודיע כי יימנע מהטלת "מס סוכר" על המשקאות הממותקים. רעיון שקידמו בכירים במשרד הבריאות ובאוצר.

ואיפה ניתן למצוא עקבות של הלוביסטים וחברות המשקאות לנושא? חברות טמפו, יצרנית ומשווקת פפסי ובירה הייניקן, והחברה המרכזית למשקאות, יצרנית ומשווקת קוקה קולה, פריגת ועוד, תרמו לעמותות הקשורות לחסידות גור קרוב לשני מיליון שקל בשנות כהונתו כסגן שר וכשר הבריאות. בשתי החברות הכחישו נמרצות כל קשר לרפורמת הסימון.

חוסר יעילות ברגולציה

מי שמאוד לא אהבו את הקו הזה, הם פרופ' חגי לוין, אז יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, וד"ר דורית אדלר, נשיאת הפורום לתזונה בת קיימא. לדבריהם, רגולציה עצמית נמצאה לא יעילה, וגופי בריאות הציבור מסכימים שיש צורך ברגולציה מחייבת כדי ליישם ביעילות רפורמה שמטרתה למגר בעיה קריטית.

"כבר בתוך ועדת ההמלצות, לפני הדיונים בכנסת, היו נציגים של התעשייה שדאגו לתקוע מקלות בגלגלים, כשהתקשורת נתנה רוח גבית להצעות שלהם", אומר לוין. "תוך כדי, היו מאבקים ספציפיים על המספרים ועל האריזות הקטנות שפטורות מכך. ויתרו על סימון באמצעות כפיות ומנעו צעדים אפקטיביים.

"אני עומד בכניסה לוועדה ורואה את הלוביסט מתדרך את נציג השר. אנחנו אומרים משהו שיש עליו קונסנזוס מדעי ומקצועי - ומשרד הבריאות מתכופף תחת ההחרגות. בסוף, תקעו סוסים טרויאנים - הקפיאו את יישום החוק בשלוש שנים, ונתנו ודאות רגולטורית ליצרן על חשבון בריאות הציבור. נתנו להם שנתיים להיערך".

גם אם בסופו של דבר הפרשייה הנוכחית תסתיים ללא כתבי אישום וללא הרשעות, לוין מדגיש כי השיטה בעייתית מיסודה, ותמשיך ללוות אותנו גם כשהדמויות השונות יתחלפו. "זה לא תקין בבסיס. הנגישות של תעשיית הטבק והמזון למקבלי ההחלטות היא הרבה יותר גדולה מזו של הציבור. אלו האנשים שהם פוגשים, וכל הזמן מרגישים שמה שהתעשייה חשוב לה שלא יקרה - לא קורה. הרגולטור חלש. במיוחד כשאין קבוצת לחץ של נחלת הכלל: אנשים שהילדים שלהם ישמינו כתוצאה מהדבר הזה לא מודעים לכך, ולא מגיעים לוועדה.

"תמיד יביאו את השגריר מאיטליה ויגידו שזה יפגע בסחר הבינלאומי, או שבגבינה הצהובה יש סידן, למרות שיש בה כמות גבוהה של נתרן ושומן שמזיקים לבריאות. אם אין לך מצפן ואתה מתקפל, והמחיר גבוה: מותם של מאות אנשים בישראל מאי-נקיטת הצעדים הנדרשים".

הצריכה דווקא עולה 

ישראל מובילה את טבלאות הצריכה של מזון לא בריא ובעקבות כך את נתוני התחלואה. השמנה, תזונה לקויה והמחלות הכרוניות הקשורות אליהן, ובהן סוכרת, מחלות לב, כלי דם וסרטן, מהווים את גורמי התמותה והתחלואה המובילים. הרפורמה, שיצאה לדרך לפני כשנה וחצי, צפויה לפי משרד הבריאות למנוע תחת תרחיש הפחתת צריכת רכיבים מזיקים של 30%, מעל 22 אלף מקרי תמותה וחיסכון מצטבר של כ-6 מיליארד שקל בעשור.

ואולם, בתום 2020, דווקא נרשמה עלייה במכירת מוצרים שעליהם מתנוססת תווית אדומה. מכירת החטיפים המלוחים עלתה בכ-3%, משקאות החלב ב-15%, המעדנים ב-6%, ומכירת הגבינה הצהובה המדוברת - שניצבה במרכזו של הקרב בין תנובה לאנשי בריאות הציבור בוועדת הכנסת - עלתה בכ-10%. לפי סטורנקסט, בשנת 2020, קטגוריית החטיפים המתוקים צמחה ב-4%, כך שהציבור לא התרגש מסימון המוצרים עתירי הסוכר, הנתרן והשומן הרווי.

לדברי אדלר, "אתה יכול לשווק מוצר שיהיה עתיר קלוריות, אבל מתחת לרמות הסוכר והשומן הרווי והוא לא ישא את התו. בוועדת המזון קבענו קריטריונים יותר גבוהים, וגם דיברו על צפיפות קלורית, והקריטריונים הסופיים הם פשרה רצינית. כשמסתכלים על מזון אולטרא-מעובד, הציבור לא תמיד יודע את זה.

"זה פאזל של 100 חלקים. הסימון הוא מרכיב אחד, אבל הוא צריך לבוא גם עם מיסוי של המזונות האלו. הם נגישים מאוד לציבור, ואנחנו צריכים להוזיל את המזון הבריא ולהטיל מיסים על סביבת מזון מזיקה".

עוד כתבות

כך מתכננים באיראן "לחגוג" את מתקפת הטילים על ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן הכריזו שיום התקיפה על ישראל וה-7 באוקטובר יהיו ימי חג, בית הדין הבינלאומי דחה בקשה לעצור סיוע גרמני לישראל ומה יקרה אם אוניברסיטאות אמריקאיות יפסיקו להשקיע בחברות עם קשר ישראלי ● כותרות העיתונים בעולם 

מטוס ''יום הדין'' האמריקאי E-4B / צילום: Reuters, Karolis Kavolelis

העסקה של אלביט, המכרז של רפאל ומטוס "יום הדין" החדש של ארה"ב

חיל האוויר האמריקאי חתם על עסקה בשווי 13 מיליארד דולר תמורת בניית מטוסי פיקוד ושליטה חדשים למלחמה גרעינית, שיחליפו את מטוסי "יום הדין" מדגם E-4B ● משמרות המהפכה הציגו מל"ט מתאבד שנראה כמו העתק מוחלט של חימוש רוסי ● ואלביט מכרה למדינה זרה מערכת הגנה אווירית מפני כטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס מייקרת את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף בב-19 במאי

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

נתב''ג. חברות התעופה הבינ''ל מהססות לשוב לפעילות / צילום: Reuters, Nir Keidar

מבנגקוק ועד טורנטו: אפשרויות הטיסה מצטמצמות במיוחד לשורה של יעדים

יונייטד איירליינס הודיעה השבוע על דחייה נוספת בהפעלת הקו לארה"ב, והיצע הטיסות הישירות ליעדים רחוקים נותר כמעט בבלעדיות בחברות התעופה הישראליות ● ובזמן שהמחירים ממריאים, בענף חוששים: "אין פוטנציאל להגברת הטיסות הישירות עד שהתמונה תתבהר"

גדי מזור, מנכ''ל BioCatch / צילום: Zelazny

בדרך להנפקה? השליטה בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ׳ נמכרת לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר

קרנות ההון סיכון האמריקאיות ביין קפיטל ומאבריק ונצ'רס מכרו מניות בחברת ההייטק הישראלית ביוקאץ' בהיקף המתקרב ל-750 מיליון דולר ● את המניות רכשה קרן הפרייבט אקוויטי פרמירה בעסקה ששיקפה לחברה שווי של 1.3 מיליארד דולר ● לפי הערכת גלובס, ביוקאץ' מועמדת להנפקה ישראלית בנאסד"ק במהלך השנתיים הקרובות

במה העשירים משקיעים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

לא מתלהבות ממניות: כך המשפחות העשירות מנהלות את הכסף שלהן

מחקר של ג'יי פי מורגן בחן את דפוסי ההשקעה של משפחות בעלות הון גבוה מ־50 מיליון דולר ● המשפחה העשירה הממוצעת משקיעה בעיקר בנכסים לא סחירים, משלמת 6 מיליון דולר בשנה על ייעוץ השקעות, ומצפה לתשואה של כ־11% בשנה

לטענת הבעל, תכנון מס היא זכות השייכת לו, שכן מדובר בפעולה שאינה מתייחסת לזכות משותפת שנוצרה במהלך החיים המשותפים / אילוסטרציה: Shutterstock

האם גרוש רשאי לבצע תכנון מס שיפגע בזכויות בת זוגו לשעבר?

זוג התגרש לאחר 19 שנות נישואים ● בסמוך לפרידתם, הבעל פרש משירות קבע והחל לעבוד כאזרח עובד צה"ל במשכורת חודשית, לצד קבלת פנסיית גישור ● ביהמ"ש קבע כי האישה זכאית לכ-40% מפנסיית הגישור, אולם אז התעוררה השאלה האם הבעל רשאי לקבוע כי פנסיית הגישור תסווג כ"הכנסה שנייה", והכנסתו מעבודתו השוטפת תיחשב כ"הכנסה ראשונה"

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

אילוסטרציה: shutterstock

הירידות בשווקים באפריל חתכו את התשואות בגמל ובפנסיה. איזה מסלול מנייתי נפגע פחות?

על פי תחזית מיטב, בחודש אפריל נרשמו תשואות שליליות של 1.6% במסלולים הכלליים ו-3.2% במנייתיים • התחזקות הדולר מול השקל הביאה את מסלולי ה-S&P 500 לרדת ב-2.5% בלבד, כשהם עדיין מציגים תשואה של יותר מ-9% מתחילת השנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

הדירה ברחוב פרישמן בשכונה א' בקריית ים / צילום: יח''צ

דירת ארבעה חדרים נמכרה ב-1.3 מיליון שקל. בכמה יקפוץ השווי לאחר תמ"א?

הדירה, בת 4 חדרים, מתפרשת על פני שטח של 105 מ"ר, כאשר לאחר התמ"א, תתקבל דירת 5 חדרים בשטח של כ־130 מ"ר הכוללת מרפסת, ממ"ד ומעלית ● הבניין עומד לפני הליך חיזוק ועיבוי, בעקבותיו שווי הדירה צפוי לקפוץ ל־1.8־1.9 מיליון שקל

אוניברסיטת UCLA / צילום: Associated Press, Jae C. Hong

עימותים אלימים בין פרו-פלסטינים ותומכי ישראל באוניברסיטת UCLA

באוניברסיטת UCLA שבקליפורניה הוחרפו העימותים בין המפגינים וכוחות הביטחון הגיעו על מנת להפריד בין הניצים ● באוניברסיטת קולומביה הגיעו אמש השוטרים מצוידים ברימוני הלם ופשטו על הבניין בו התבצרו המפגינים הפרו-פלסטינים

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

"חוק מסוכן שאין לאשרו": ארגוני סביבה ומחקר נגד חוק חבל התקומה

שורה של ארגונים הגישו הסתייגויות לחוק, וכולם מתנגדים לוועדת התכנון האזורית שאמורה לקום עבור החבל: "מגרש משחקים לממשלה" ● חדשות הנדל"ן

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; קוואלקום מזנקת במסחר המוקדם לאחר הדוחות

הדאקס נסחר סביב רמות הבסיס ● הניקיי ירד ב-0.1% ● בסין לא התקיים מסחר לרגל יום הפועלים ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות קלות בתל אביב; אופקו הלת' מטפסת בכ-4%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל