גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משה קפלינסקי, מנכ"ל קבוצת בזן / צילום: שגיא מורן

קבוצת בזן (בתי זיקוק לנפט) מתכננת להפוך לספקית מובילה של אנרגיה מתחדשת לתחבורה ופולימרים מתקדמים. בכנס משקיעים שנערך היום בת"א, הציגה החברה את יעדיה עד שנת 2030, ובראשם הרחבת יכולת ייצור מימן ירוק, פריסה ארצית של תחנות תדלוק מימניות, וכן ייצור של 30% פולימרים ירוקים מסך ייצור הפולימרים שלה.

לשם מימוש התוכנית האסטרטגית, צפויה בזן להשקיע סכום עתק של 1.5 מיליארד דולר בהשקעות הון עד שנת 2030, מתוכו לפחות 400 מיליון דולר במנועי הצמיחה החדשים. היתרה תושקע בהמשך שיפור והתאמת הנכסים הקיימים, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ליצור ולהפחתת טביעת הרגל הפחמנית.

בכנס שנערך בת"א, אמר יו"ר בזן היוצא, עובדיה עלי, כי "קבוצת בזן תמשיך להיות תעשייה חיונית למדינת ישראל בכל ההיבטים: הביטחוניים, הכלכליים והסביבתיים. התוכנית האסטרטגית החדשה תהפוך את מפרץ חיפה למרכז מוביל של פיתוח וקידום דלקים נקיים ובמקביל בזן תמשיך להבטיח את הרציפות תפקודית במשק".

דלק חלופי ופולימרים מתקדמים

משה קפלינסקי, מנכ"ל קבוצת בזן ומחליפו של עלי בתפקיד היו"ר, הדגיש כי "בזן מתכוונת בשנים הקרובות להפוך מחברה המייצרת תזקיקים ופולימרים מנפט, לספקית מובילה של אנרגיה מתחדשת לתחבורה ושל פולימרים מתקדמים. בזן מציגה היום חזון ברור לעתידה. הקבוצה תהווה גשר חיוני לעתיד משק האנרגיה לתחבורה בישראל ותוביל טרנספורמציה - מוכוונת קיימות וחדשנות - בפעילות הדלקים והפולימרים".

קפלינסקי הוסיף כי "אנחנו מציבים היום תוכנית עם יעדים ברורים. נוביל את שוק המימן הירוק והדלקים החלופיים לתחבורה בישראל ובאגן הים התיכון, נוביל את שוק הפולימרים המתקדמים (ממוחזרים ומתכלים) והביו-פולימרים ונמנף את הפעילות שלנו במערב אירופה, כל זאת, במקביל להמשך הובלת תחום הדלקים על פי צרכי המשק".

מי שיידרש להוציא אל הפועל את התוכנית הוא מחליפו של קפלינסקי, המנכ"ל הנכנס, מלאכי אלפר, שכיהן בעבר כמנכ"ל בית הזיקוק המתחרה באשדוד. בבזן הסבירו היום כי האסטרטגיה החדשה, לייצור כלכלה דלת פחמן, נשענת על שלוש רגליים.

הרגל הראשונה היא מימן ירוק ודלקים חלופיים. לדברי החברה, בכוונתה להוביל את שוק המימן הירוק לתחבורה ותעשייה יחד עם שותפות מקומיות וענקיות גלובאליות. "בזן תוביל את תחום החדשנות והיזמות באקו-סיסטם הדלקים החלופיים בשוק המקומי ותהיה בעלת נוכחות בינלאומית באיזור אגן הים התיכון.

במהלך העשור הקרוב בזן תפעל להתאמת הנכסים הקיימים ולבניית התשתיות לעתיד שוק המימן הירוק, במקביל ליצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות מובילות בענף התחבורה, לרבות יצרני רכב וציי רכב כבד. בזן תעמיק את ההשקעות במנועי הצמיחה העתידיים, שיכללו בחינת השקעות בטכנולוגיות חדשניות בתחום המימן ודלקים חליפיים, לרבות באמצעות חברת H2PRO הישראלית המפתחת טכנולוגיה לייצור מימן ירוק ובה בזן משקיעה ושותפה והעמקת השקעות במנועי צמיחה עתידיים", נמסר בהודעת החברה.

עוד ציינה החברה כי במסגרת יעדים ארוכי הטווח היא תרחיב את יכולות ייצור המימן הירוק ותפרוס תחנות תדלוק מימן בפריסה ארצית.

"תשתיות חליפיות לפני סגירת בתי הזיקוק"

הרגל השנייה של התוכנית עוסקת בתחום הפולימרים המתקדמים, אותם מייצרת החברה במפעליה. לדברי בזן, "היעד האסטרטגי המרכזי בתחום זה הוא להוביל את תחומי מחזור הפלסטיק, ביו-פולימרים ופולימרים מתכלים בישראל ולהעמיק את הפעילות הזו גם במערב אירופה, באמצעות חברת הבת דוקור בהולנד. במהלך העשור הקרוב בזן צפויה להשקיע בטכנולוגיות חדשניות בתחומי המחזור הכימי, הביו-פולימרים והפולימרים המתכלים. בין היתר, באמצעות שיתופי פעולה בתחום (כולל עם חברות UBQ ו-Melodea).

"במקביל בזן תמשיך להוביל את ליבת פעילות הפולימרים בישראל ולספק חומרי גלם לכ-300 מפעלים המקומיים. בזן קובעת היום יעד של 15% פולימרים ירוקים עד שנת 2025 ו-30% פולימרים ירוקים עד שנת 2030".

הרגל השלישית של התוכנית עוסקת בתחום הדלקים והתשתיות. לדברי החברה, תחום הדלקים יהיה דומיננטי עם צפי לגידול בביקוש, בפרט לסולר, בעשור הקרוב וגם הבא אחריו. בתחום זה, היעדים האסטרטגים שקבעה בזן הינם המשך הבטחת סל מוצרים מגוון בהתאם לתנאי השוק המשתנים, הטמעה של טכנולוגיות מתקדמות ביצור להפחתת טביעת הרגל הפחמנית תוך ניצול תשתיות לוגיסטיות ויכולות סחר מתקדמות להבטחת הרציפות של המוצרים בשוק המקומי.

עוד ציין המנכ"ל קפלינסקי כי "העולם משתנה. זה לא יקרה מחר בבוקר, זה תהליך, ואני מעריך שגם ישראל תעבור את אותו תהליך. אנחנו בבזן לא מחכים להחלטות ואנחנו מתכוונים להיות שם ולהיות שם בצורה מאסיבית.

"אם אנחנו מנתחים את מסקנות ועדת המנ"כלים (של משרדי הממשלה, ע"כ), אנחנו רואים התעוררות והתפתחות. כשאנחנו מתעמקים במסקנות, אנחנו רואים שיש הבנה. הם מדברים על החשיבות האסטרטגית ועל החשיבות התפקודית של משק האנרגיה, ולכן לפני סגירת בית הזיקוק צריך ליצור תשתיות חליפיות.

"המדינה צריכה להיערך וזה ייקח זמן. הם מדברים על עשור, אני חושב שזה ייקח יותר. ועדת המנכלים מבינה שהדרך לפתרון הבעיה היא הדרך המקובלת בעולם והיא להתאים עם התעשייה את הדרך. הוועדה מבינה שאנחנו לא הבעיה אלא הפתרון. אנחנו יודעים לעשות שינויים ולייצר ערך".

בנוגע לתחום התחבורה, הדגיש קפלינסקי כי "אנחנו מאמינים שעתיד התחבורה טמון במימן. המכוניות יהיו חשמליות אבל כלי תחבורה כבדים (משאיות, אוטובוסים, ועוד) ישתמשו בתאי דלק, כלומר במימן, ואנחנו מתכוונים להיות שם. אני מאמין שהחל משנת 2025 משאיות מונעות במימן יהיו תחרותיות והחל משנת 2028 הן יהיו זולות יותר ממשאיות דיזל.

"אנחנו יצרני המימן הגדולים בארץ כבר היום ותחת המימן הראשונית בארץ תיפתח כבר ברבען הראשון של 2022, בשיתוף עם סונול. זכינו למענק מדינה לשינוע ודחיסה של מימן, ואני מאמין שנעמוד ביעדי המדינה.

"מוקדם גם להספיד את שוק הדלקים הפוסיליים. עוד לא הגענו לשיא מכירת הפוסיליים בעולם. השיא יהיה בין 2035 ל-2040. אלו התחזיות והמשמעות של הדבר הזה היא שאנחנו חייבים להמשיך להשקיע במה שאנחנו עושים היום, וזה גם נותן לנו זמן להיערך. נעשה את הדברים תוך מחויבות עמוקה לעקרונות ה-ESG (אחריות חברתית סביבתית)".

סמנכ"לית הכספים, אנה ברנשטיין, הדגישה כי "תזרים המזומנים הפנוי שלנו יוכל לממן את תוכנית ההשקעות הללו, מבלי להגדיל את המינוף. גם חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות חשובה לנו, ונדע לשלב בינה לבין תוכנית ההשקעות".