משרדי תאגיד השידור הציבורי ''כאן 11'' / צילום: שלומי יוסף
האם הנהלת התאגיד עברה על התנאי שוועדת המכרזים קבעה - ואשר נתמך בהמלצת משרד המשפטים - לפיו משרד עורכי הדין מיתר, שנשכר ללוות את התאגיד לצורך הפעילות מול ועדת פרוקצ'יה - ועדת הבדיקה החיצונית לתרבות הארגונית בתאגיד - לא יעניק ייעוץ פרסונלי וליווי מנהלים?
לגלובס נודע כי הנהלת התאגיד פנתה לאחרונה בכתב לבעלי תפקידים בדרגות סמנכ"ל בארגון ובדקה האם הם זומנו להופיע בפני הוועדה, והאם הם מעוניינים בהכנה עם עורכי הדין שמלווים את התאגיד.
ייעוץ משפטי רחב
ועדת פרוקצ'יה הוקמה באוגוסט על ידי מועצת תאגיד השידור לאחר שבעיתון "הארץ" התפרסמה כתבת תחקיר של העיתונאית תמר קפלנסקי, שבה העידו עובדים ממחלקות שונות על התנהגות מתעמרת והטרדות מיניות. חברי הוועדה שנבחרו הם שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה, שתכהן כיו"ר הוועדה; פרקליט המדינה לשעבר, עו"ד משה לדור; והסופרת ואשת הטלוויזיה לשעבר, כרמית גיא.
בכתב המינוי נקבע כי הוועדה תבחן את התלונות המוכרות, את דרך הטיפול על ידי התאגיד ותוצאותיהן, ותהווה כתובת עבור תלונות נוספות - הן בנושאים של הטרדה מינית, והן בנושאים של התעמרות בעבודה או יחס לא נאות. בכל העניינים האלה הוועדה תבחן את מכלול ההיבטים של יחסי העבודה והתרבות הארגון. הוועדה הייתה אמורה לסיים את עבודתה תוך 6-8 שבועות, אולם לאור ריבוי המופיעים בה קיבלה הארכה.
לאחר הקמת הוועדה התקשרה הנהלת התאגיד - אחרי מכרז - עם משרד עורכי הדין מיתר, שגם ליווה את ההנהלה בעת שהתמודדה עם דוח של מבקר המדינה. נציין כי לתאגיד מחלקה משפטית משלו, וכן כארבעה משרדי עורכי דין שנותנים לו ייצוג חיצוני. המשרדים הם פרל כהן צדק, משרד ליבליך מוזר, משרד משה ניסים, משרד עדי רכטר וכן עורך הדין דורי קלגסבלד. כאמור, משרדים אלה פועלים עם התאגיד מתוקף מכרזים שהתקיימו, כלומר התגמול שהם מקבלים עבור עבודתם נקבע מתוקף מחירי המכרז.
מאחר שחלק מההנהלה הבכירה של התאגיד, ביניהם היועץ המשפטי אסי קליין, נזכרו בתחקיר כמושאי תלונות הוחלט בהנהלה שלא להשתמש במשרדים שעמם כבר יש התקשרות - על מנת שלא ייווצר ניגוד עניינים. כך יצא לדרך התהליך המכרזי שבו נבחר משרד מיתר.
את התהליך צריך היה לאשר בוועדת מכרזים, שבראשה מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ. במסגרת הדיון שעסק בנושא, הבהיר הייעוץ המשפטי שההתקשרות עם מיתר אמורה להיות עניינית, ולא להוות ליווי של אנשים. למעשה, נקבע כי אחד התנאים לאישור ההתקשרות עם מיתר הוא שהמשרד לא ייתן ליווי איש ולא יכין את המופיעים והמזומנים בפני הוועדה, ויעסוק רק בעניינים טכניים.
הביקורת בכנסת
מדיון שנערך בנושא בישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, עולה כי גם במשרד המשפטים - שאליו פנה התאגיד כדי לקבל ייעוץ בסוגיית ההתקשרות עם מיתר - הבינו כי ההתקשרות עם המשרד הינה לעניינים טכניים בלבד.
נציג משרד המשפטים, אבינועם סגל אלעד, הסביר שבתחקיר עלו בין היתר טענות על התנהלות הייעוץ המשפטי בתאגיד, ובנסיבות שנוצרו, כאשר יש ניגוד עניינים מובהק בטיפול, הועברה בקשה לייעוץ חיצוני - ובצדק.
לדבריו, לאחר בדיקה של משרד המשפטים עלתה ההבנה כי אין מנוס אלא לאשר את הבקשה של מינוי ייעוץ משפטי חיצוני, אולם ברירת המחדל חייבת להיות שייעוץ משפטי ניתן על היועצים המשפטיים של התאגיד. לדבריו, מצב שבו מכינים סמנכ"לים לקראת דיון הוועדה איננו תקין.
"בשיחת טלפון נאמר לי שהייעוץ המשפטי הוא כללי - למועצה, לא לאדם כזה או אחר", סיפר סגל אלעד. "אני לא מכיר שהגיעה בקשה לייעוץ פרטני לאדם כזה או אחר - זה כמובן חריג שלא עומד על הפרק".
עאידה תומא סלימאן, יו"ר הוועדה, וחברות כנסת נוספות, לא חסכו מנציגות התאגיד שהגיעו לדיון ביקורת קשה. "יש תאגיד שממילא יש לו הרבה כוח כארגון. בנוסף לכך, יש לו גם ייעוץ משפטי פנימי, גם ייעוץ חיצוני מול מתלוננת שעומדת לבד, שממילא מנושלת מהכוח. ומשרד המשפטים מחליט לאשר לממן עוד ייעוץ משפטי מכסף ציבורי".
חברות הוועדה ניסו לבחון את התהליך של בדיקת תלונות על הטרדות מיניות בתאגיד, והזדעזעו מהאופן שבו הא נעשה. מאז שנת 2020 ענייני המשמעת בתאגיד כפופים לנציבות שירות המדינה, ונציגות התאגיד ניסו לגלגל את הזמן הארוך שלוקח לבדוק את התלונות לנציבות.
כך, למשל, כאשר דנו בהטרדה שנחשפה בהארץ, שלפיה עובד במחלקת הדיגיטל שלח תמונה של איבר מינו לאחת העובדות, נציגת הנציבות הודיעה שהתלונה על שליחת התמונה מעולם לא הגיע אליהם והנושא לא דווח.
לימור גריזים, הממונה על שוויון מגדרי והטרדה מינית בתאגיד, טענה בדיון כי פנתה בטלפון לאחד מאנשי הנציבות, אך נציגת הנציבות, עורכת דין יפית איצקוביץ, הבהירה כי מנהל הדיגיטל מכחיש שיחה כזאת, ובכל מקרה, האירוע לא דווח רשמית. "אנחנו לא נותנים הנחיות בטלפון. צריך לדווח בכתב עם כל הפרטים וכל המידע, ואז אנחנו מוציאים הנחיה בכתב", הבהירה.
קריאה למתלוננות
קשה היה שלא לראות את הזעזוע של יו"ר הוועדה מהאופן שבו התנהלו הבדיקות בתאגיד. "כאשר הנציבות אומרת 'לא קיבלתי' והתאגיד אומר 'שלחנו', אנחנו מבינים היכן נופלות העובדות בתהליך התלונה", אמרה תומא סלימאן. "זאת תרבות ארגונית מזעזעת, (במיוחד בנושא של) תלונות קונקרטיות על הטרדה מינית קשה. כיצד ייתכן שחיכיתם שמונה חודשים שהנציבות תעשה משהו?".
לדבריה, תוך כדי שידור הדיון היא קיבלה הודעות מאנשי תאגיד שסיפרו לה כי קשה ללכת להתלונן כאשר התלונה באופן אנונימי "רצה כדאחקה" במסדרונות על ידי הממונה. כשנציגות התאגיד התפרצו לדבריה, הוכיחה תומא סלימאן את הממונה על התלונות ואמרה "את נותנת בהתנהגות שלך הוכחות לדברים ששמענו. אני אדבר כמו שאני מדברת.
"כשממונה מגיעה בכזאת תוקפנות לוועדה, זה מספר את הסיפור כולו. אם את מדברת כך אל ראש ועדה, איך את מדברת לעובדים שלך? יש פה פער בין מה שאנחנו שומעים מעובדות התאגיד לבין מה שאתן אומרות. מעניין שראשי התאגיד, גם המנכ"ל וגם ראשי החטיבות הם גברים, אבל לדיון כזה שולחים סוללה של נשים.
"הפער בין מה שאתן אומרות לאיך שאתן מתייחסות הוא מדאיג, ומה שאני שומעת מהנציבות דורש בירור לגבי מה דיווחתם ואיך דיווחתם. לפי מה שאתן אומרות, הדיווח לא מתאים למה שהנציבות דורשת".
בסיום הדיון אמרה תומא סלימאן כי "המופע ששמענו פה לא עודד אותי שיש הרגשה שמטפלים בעניין בתוך הארגון. להפך. אני יוצאת יותר מודאגת. אני פונה לכל עובדי ועובדות התאגיד שמרגישים שמתעמרים בהם: תעלו את התלונות שלכם ואנחנו נברר. תלכו לוועדה ותתלוננו".
מהתאגיד נמסר בתגובה: "ייעוץ משפטי חיצוני לתאגיד נשכר באישור משרד המשפטים, ולאור העובדה כי היעוץ הפנימי של התאגיד נמצא בניגוד עניינים בהליך הבדיקה המדובר. הבדיקה המתקיימת כוללת נושאים רגישים, ומכאן שנדרש ייעוץ משפטי שמטרתו להגן על פרטיות העובדים.
"לדיון בכנסת הגיעו כל נשות המקצוע והמנהלות הרלוונטיות, בהן סמנכ"לית משאבי אנוש, שהציגו את הטיפול המלא בכל התלונות בכפוף להנחיות נציבות שירות המדינה.
לצערנו, נציגי הנציבות היטעו את הוועדה בדיון, והנתונים שנעביר ליו"ר הוועדה ידברו בעד עצמם.
"כל תלונה טופלה במהירות, כאשר הנציבות הבהירה לתאגיד כי מרגע שהועברה אליה התלונה, על התאגיד לחכות להנחיות, ולא לבצע שום פעולה נוספת. התאגיד המתין, ובמקרים מסוימים עודנו ממתין חודשים ארוכים להנחיות הנציבות.