רואי החשבון חן שרייבר ואלינה פרנקל / צילום: שלומי יוסף
השבוע יתקיימו בחירות 2021 בלשכת רואי החשבון, במסגרתן ייבחר נשיא חדש. לאחר שהנשיאה הנוכחית, רו"ח איריס שטרק, הודיעה כי לא תתמודד על קדנציה נוספת, התייצבו על קו הזינוק של המרוץ שני מתמודדים: רו"ח חן שרייבר, חבר מועצת רואי חשבון ולשעבר סגן נשיא בלשכת רואי החשבון (שהתמודד בבחירות 2018 מול רו"ח שטרק); ורו"ח אלינה פרנקל, חברת הוועד המרכזי בלשכה ששימשה בשלוש השנים האחרונות כמשנה של שטרק.
הנשיאה או הנשיא הבאים ייכנסו לתפקיד כשהסקטור בו הם פועלים, כמו המשק כולו, מתמודד עם משבר הקורונה והשלכותיו. רואי חשבון רבים מתארים כיום את אותן הבעיות הבוערות שתיארו לפני שלוש שנים. הקורונה אילצה את הנשיאה היוצאת שטרק להתמודד עם הכאן והעכשיו, ולא קודמו רבים מהנושאים המטרידים את העוסקים במקצוע.
למרות שרואי החשבון הם שחקנים משמעותיים בכל צומת כלכלית במשק, בסקטור עצמו מתארים תמונת מצב עגומה של שוק בדעיכה. הבאזז סביב מקצועות ההייטק מושך אליו רואי חשבון פוטנציאליים, ושכר-הטרחה במקצוע נמצא בשחיקה.
עד כמה עמוקה הבעיה? לדברי רו"ח שלומי שוב, ראש תכנית חשבונאות סגן דיקן, בית ספר אריסון למינהל עסקים מאוניברסיטת רייכמן, "מקצוע ראיית החשבון בישראל נמצא בשנים האחרונות במשבר עמוק באופן שמערער את אמינות המידע הכספי שמסופק למשקיעים בשוק ההון בישראל. התסמינים למשבר הם מחסור במתמחים איכותיים, שכר נמוך יחסית לאור תהליך ההכשרה המשמעותי ושכר-טרחה בגין שירותי ביקורת, שנמוך באופן קיצוני ביחס לשכר-טרחה בנושאים אחרים בהם נותנים רואי חשבון שירותים (ייעוץ מס, ייעוץ כלכלי ואחרים), כמו גם נמוך מזה שנים רבות בהשוואה למדינות אחרות במערב".
שוב מוסיף כי "שכר-הטרחה עבור ביקורת בישראל נמוך באופן קיצוני בהשוואה לשאר המדינות בעולם, ואף נמוך משכר-הטרחה במדינות חלשות כגון פנמה, טורקיה, אנגולה ומוזמביק. שכר-הטרחה בישראל מהווה כשישית משכר-הטרחה בהולנד וכרבע משכר-הטרחה של רואי חשבון בגרמניה, ועומד בניגוד ליחסי התל"ג מול מדינות מקבילות".
מסלולי הלימודים כבר לא מושכים כמו פעם
גם רו"ח יגאל דור, שותף מנהל Deloitte ישראל, חושב שהענף מצוי בבעיה. לדבריו, "האתגר המרכזי שיש להתמודד אתו בשוק ראיית החשבון יושב במעגל של עובדים-שכר עבודה-שכר-טרחה, שמזינים אחד את השני ובשנים האחרונות מושכים אחד את השני למטה. בעשור האחרון נרשמה ירידה הדרגתית בכמות הנרשמים לאוניברסיטאות, וזה מזין תהליך של ירידה באיכות הסטודנטים שלומדים במסלול החשבונאות, כי מוסדות הלימוד השונים מורידים את רף הכניסה ללימודים כדי להחזיק את החוג".
הבעיה, אומר דור, מתחילה באטרקטיביות של מסלולי לימודים אחרים. "היום מסלול הלימוד לראיית החשבון לא מצליח להתחרות בעולמות ההייטק, ובטח לא בשכר שמקבלים בוגרי הייטק מהיום הראשון לעבודה, ולשם זולגים המוחות שהיו יכולים להגיע לשוק ראיית החשבון. זה אתגר לא רק של הלשכה אלא גם של הרגולטורים, כי אם רואי החשבון חשובים לו כשומרי סף, אז הוא חייב לדאוג שיהיה כוח-אדם איכותי במקצוע הזה. אם הכמות והאיכות תמשיך לרדת, בעוד עשר שנים יהיו מבקרים שלא מספיק איכותיים לבקר חברות, ואז יהיה אסון" .
נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, רו"ח ראובן שיף, יו"ר RSM, מאשים את הרגולטורים (החשב הכללי ורשות החברות הממשליות) בירידה בשכר-הטרחה ואומר כי האתגר המרכזי יהיה האדוות של התופעה הזו. "הם משכו את שכר-הטרחה לקרקעית. זה הגיע למצב שזה פוגע ברגולטור עצמו. אם הוא משלם תעריפים מגוחכים לביקורת, זה יוצר זילות ומקרין גם לשוק הפרטי. החברות רואות שהמדינה משלמת מעט, אז גם הן מבקשות תעריפים כאלה.
"בעיה קריטית אף יותר שלא נמצא לה פתרון שנים זו האחריות הגדולה של רואי החשבון שאין לה שום התאמה לשכר-הטרחה. רואה חשבון יכול לקבל שכר-טרחה של חצי מיליון שקל ולהיתבע על העבודה שלו ב-50 מיליון שקל".
בפירמות הקטנות המצב קשה יותר: "כמו חנות הכול בדולר"
רו"ח אמיר קינן, בעל משרד ראיית חשבון קינן ושות' המעסיק 18 עובדים, מתאר את המצב מנקודת מבטם של המשרדים הקטנים בשוק. לדבריו, "אחת הבעיות המרכזיות של המקצוע היא שמסלול ההכשרה קשה ומחמיר. יש סגירה של כיתות שלמות במכללות ואוניברסיטאות, וכיום יש מחסור של מתמחים. אם פעם הייתי מפרסם מודעה והייתי מקבל 100 קורות חיים, למודעה האחרונה שפרסמתי כבר חודש אין אפילו אחד".
הוא מוסיף כי המתמחים שכבר מגיעים למשרדים הקטנים "נחטפים" על-ידי המשרדים הגדולים. "לפני שבוע וחצי עזבה אותי מתמחה אחרי שהתקשרו אליה מצוות הייטק בפירמה גדולה, ופשוט גנבו לי אותה", הוא מספר.
בעיה נוספת שמעלה קינן היא היעדר חיסיון לקוח-רואה חשבון. "לרואה חשבון אין חיסיון כמו לעורך דין-לקוח. אם רשות המסים או גורם אכיפה אחר שואלים אותי, אני חייב לומר מה שהלקוח אומר לי. המצב הזה מייצר סיטואציה שאנשים לא יבואו אל רואה חשבון, למרות שהוא הדמות המתאימה לייעץ לו בנושא. זו בעיה שהנשיא הבא חייב לטפל בה בהקדם".
מרוץ על מי מנוחות
המרוץ עצמו, בניגוד לבחירות קודמות שלוו בהכפשות הדדיות, מתנהל על מי מנוחות. היריבות מתבטאת בעיקר בקבוצות פנימיות של המחנות השונים. המועמדים פרנקל ושרייבר מודעים לאתגרים שמלווים את הסקטור כבר שנים. המסרים של השניים די דומים ועוסקים בסוגיית שכר-הטרחה ובריחת המוחות להייטק, כמו גם בחיזוק כוחה של הלשכה על-ידי הפיכתה לסטטוטורית במקום וולנטרית (כל רואי החשבון יחויבו להיות חברים בלשכה כדי לעסוק במקצוע).
אבל מצד ההולכים לקלפי, רואי החשבון עצמם, פחות ופחות מתעניינים בהבטחות וגם בזהות הנשיא או הנשיאה הבאים. בשנים האחרונות שיעור ההצבעה במערכות הבחירות ללשכה היה נמוך במיוחד (סביב 30-35%), וכך גם אחוז המצטרפים לחברות בלשכה. כיום פועלים בישראל כ-24 אלף רואי חשבון, אך רק כ-15 אלף מתוכם חברים בלשכה. זו כנראה הסיבה לכך ששני המועמדים חרטו על דגלם את המטרה להפוך את לשכת רואי החשבון לסטטוטורית.
מה בדיוק המועמדים מתכוונים לעשות עם הבעיות הבוערות בשוק ראיית החשבון? שאלנו את רו"ח חן שרייבר ואת רו"ח אלינה פרנקל על התוכניות שיקדמו, באם ייבחרו.
פרנקל השיבה: "בקדנציה הבאה נפעל להגדיל את שכר-הטרחה בחברות ממשלתיות, במשרדי ממשלה ובמכרזי משרד הפנים. נוודא להעלות את שכר-הטרחה בכל המקומות ששכר-הטרחה מתפרסם פומבית. נילחם בתופעת הורדת המחירים מתחת לרמה שתיקבע. נושא נוסף שנקדם הפיכת הלשכה לסטטוטורית. בעבר היה מי שניסה להעביר את הנושא בחקיקה - ונכשל".
רו"ח שרייבר סירב להשיב לשאלת גלובס.