גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במשרד להגנת הסביבה הורידו את חוק האקלים מסדר היום

מה תציג ישראל בוועידת האקלים העולמית? נכון לשלב זה, ייתכן שראש הממשלה, נפתלי בנט, יידרש להציג בפני העולם יעדים צנועים בתחום לצד כישלונות עבר ● במשרד להגנת הסביבה לא מוכנים לקדם את חוק האקלים במתכונת המרוככת אותה דורשים במשרדי האוצר והאנרגיה, ללא יעדים וללא מסגרת מחייבת, וגם הארגונים הירוקים דורשים לא לקדם חוק ריק מתוכן

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

האם ישראל תוכל להציג הישגים בוועידת האקלים של האו"ם שתפתח בסוף החודש, כפי שקיווה ראש הממשלה, נפתלי בנט? כלל לא בטוח. בשל התנגדויות מהותיות של משרדי האוצר והאנרגיה לחוק, המשרד להגנת הסביבה בהובלת השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, מעדיפים שלא ליישר קו עם ריכוך משמעותי של החוק כפי שדורשים המשרדים האחרים. לפי גורמים בממשלה, בשלב זה החוק לא יקודם בוועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון, לאחר שבמשרד להגנת הסביבה הורידו את הנושא מסדר היום, ואף מבטלים פגישות בנושא.

בשבוע שעבר, הגישו משרדי הממשלה את התנגדויותיהם לנוסח החוק של המשרד להגנת הסביבה. במשרדי האוצר והאנרגיה מתנגדים בתוקף לקביעה של יעדים קשיחים בנושא הפחתת הפליטות בחוק, ודורשים להותיר את הנושא מחוץ למסגרת החוקית, ולאפשר להם גמישות עתידית בנושא. זאת, למרות שהממשלה כשלה בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהציבה לעצמה בהחלטת ממשלה לשנת 2020 והיא למעשה אינה מחויבת באופן חוקי כלל לעמוד ביעדים כלשהם. נכון לסוף 2020, 94% מהחשמל בישראל מיוצר ממקורות מזהמים, ורק 6% מאנרגיה מתחדשת. גם היעד המקורי - 10%, נמוך מאוד ביחס ליעדים שהציבו מדינות בעולם.

במשרד להגנת הסביבה חוששים שללא מסגרת חוקית שתקבע יעדים וקווים מנחים לתכלול הטיפול בנושא הפחתת הפליטות ואספקטים שונים הנוגעים למשבר האקלים, ישראל תמצא את עצמה שוב במצב של הצהרות שאינן מגובות במפת דרכים להשגת יעדים, ותעמוד שוב בפני כישלונות בנושא. זאת, כאשר מרבית משרדי הממשלה אינם הופכים באופן התנדבותי את הטיפול בנושאים סביבתיים לעניין מהותי בסדר יומם.

במשרד להגנ"ס מאמינים: עדיף להמשיך בשיח אחרי כנס האקלים

למרות שבמשרדי הממשלה מנהלים שיח אינטנסיבי בנושא, נכון לשלב זה אין התקדמות מהותית בנושאי ליבה הנוגעים לחוק. לשרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, חשוב מאוד לקדם את החוק, שגם עבר בחודשים האחרונים מקצה שיפורים משמעותי במשרדה, אך גורמים במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי יעדיפו שלא לקדם חוק דל מתוכן, ולהמשיך את השיח בנושא לאחר שתשוב המשלחת הישראלית מכנס האקלים של האו"ם.

בכנס, שייפתח בסוף החודש, יציגו מדינות העולם תוכניות לאיפוס פליטות עד שנת 2050. לישראל, אין כל כוונה לאפס את פליטותיה עד אמצע המאה, והתוכנית שהציגה בנושא היא שמרנית ומדודה ביחס לעולם. זאת, כאשר עד עתה גישת הפחתת הפליטות שלה התבססה על הפחתה לנפש של הפליטות ולא הפחתה אבסולוטית, כך שביחס לגידול האוכלוסיוה, פליטותיה אף עולות. במשרד להגנת הסביבה מקווים שהשהייה של ראש הממשלה נפתלי בנט ושרת האנרגיה קארין אלהרר בקרב מנהיגי העולם תשפיע על המוטיבציה שלהם לקדם עשייה משמעותית בתחום, זאת כאשר הם יימצאו בעמדת נחיתות משמעותית מול יתר המנהיגים סביב השולחן.

ארגוני הסביבה דורשים לא לקדם חוק ריק מתוכן

ההתנגדות העיקרית לסעיפים משמעותיים בחוק מגיעה מצידם של משרדי האוצר והאנרגיה, למרות שגם במשרד המשפטים ישנה התנגדות, ומשרדי הכלכלה והתחבורה מבקשים לבצע בו שינויים גם הם. במשרד האנרגיה חוששים שהחוק יפקיע מהם סמכויות הנוגעות למשק החשמל, בעוד שהם אלו שבסופו של נושאים באחריות המיניסטריאלית, ולא מוכנים להתחייב ליעדים כמותיים או מדידים, בין היתר. במשרד האנרגיה אף סבורים שהמנגנונים המוצעים בחוק יפגעו בעבודת המשרדים ובקידום מטרות הממשלה.

במשרד האוצר, מבקשים כי ככל ויקודם חוק אקלים, עליו לקבוע מסגרת להגשת תוכניות לממשלה, אך לא לעגן יעדים בחוק. זאת, כאשר לדעתם היעדים לבדם מהווים איתות למשק והבהרה לכל הנוגעים בדבר, הן בממשלה והן במגזר הפרטי, כי הפחתת הפליטות בהתאם ליעדים דורשת פעולה רב- מימדית. עם זאת, היות וחלק ניכר מהפחתת הפליטות צפויה להתבסס לאורך זמן על פיתוחים טכנולוגיים שעדיין אינם קיימים, "היעדים הם מפת דרכים בלבד, ולא מסגרת כמותית פרטנית קשיחה". היכולת של ישראל לעמוד ביעדים שהציבה לעצמה - 30% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030, יעד שנחשב לנמוך ביחס לעולם, מוטלת בספק רב, בשל קשיים ביורוקרטיים. ההחלטה על הפחתת פליטות ל-2050 מסתמכת על התפתחויות טכנולוגיות שלא קיימות בשלב זה.

לאחר שהמדינה התמהמהה לאורך שנים עם קידום אנרגיה מתחדשת, ובשטחים המבונים היא כמעט ואיננה קיימת, בארגוני הסביבה וגם במשרד להגנת הסביבה מערימים קשיים סביב קידום טורבינות רוח (בשל תמותת ציפורים ותרומתן הקטנה לקידום אנרגיה מתחדשת), ואף לפריסת שדות סולריים גדולים בשטחים הפתוחים. כך שהדרישה להפחתת יעדים, נתקלת בחסמים רבים שיש לפתור.

מנגד, הדרך להפחתת פליטות עוברת למשל גם בחשמול התחבורה - שתביא לגידול בצריכת החשמל ובתשתיות הדרושות לכך. לאור זאת, חוששים באוצר שמסגרת חוקית לא תסייע בקידום תשתיות, אך תבלום מנגד קידום של מאגרי גז, יצוא גז והקמת תשתיות פוסיליות, שככל שלא תהיה התקדמות בזירת האנרגיה המתחדשת - יידרשו עבור היציבות האנרגטית של אוכלוסיית ישראל הגדלה.

"שרת האנרגיה יחד עם פקידי האוצר מרוקנים את החוק מתוכן"

בארגונים הירוקים דורשים מהמשרד להגנת הסביבה שלא לקדם חקיקת אקלים ריקה מתוכן, גם במחיר של ויתור כולל על החוק בשלב זה, ולא להיענות ללחצים המופעלים על ידי המשרדים האחרים. אלעד הוכמן, מנכ"ל "מגמה ירוקה", אומר כי "אין טעם בחוק אקלים במתכונות הנוכחית. שרת האנרגיה יחד עם פקידי האוצר מרוקנים את החוק מתוכן ופוגעים באינטרס הציבורי והכלכלי של ישראל. אנו נעמוד מאחורי המשרד להגנת הסביבה שלא להיכנע. חייבת לצאת דרישה ברורה שבמסגרת החוק יהיו יעדים ברורים לתוכניות היישום הממשלתיות, וכן שתוכניות אלו יהיו בהובלת המשרד. אחרת מדובר בעוד ישראבלוף - שם תואר לחוק לכאורה מחייב, אך למעשה אין בו דבר שיכול להוביל לשינוי אמיתי".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון "אדם, טבע ודין" שאף היה שותף לניסוח חוק האקלים, אומר כי על המשרד להגנת הסביבה לעמוד על דרישות מינימליות בתזכיר חוק האקלים, ולא להתפשר עליהן בשום אופן: "החוק חייב לקבוע כי המשרד להגה"ס הוא המשרד המקצועי שיוביל את כל הקשור למדיניות הפחתת הפליטות וההיערכות להתמודדות עם נזקי האקלים. אין להתפשר על היעדים הקבועים כעת בתזכיר להפחתת פליטות עד שנת 2050, מכיוון שגם הם בבחינת מינימום הכרחי, אינם שאפתניים מספיק ולא יובילו לאיפוס פחמן מלא. בנוסף, אין להתפשר על הסמכות הניתנת למשרד להגנת הסביבה לחייב הגשת מסמך בחינה של ההשפעות הצפויות של מדיניות בתחומי תשתיות תחבורה, הקמת מבנים או אנרגיה, על פליטת גזי החממה, ואין להתפשר על הליך שיתוף ציבור בנוגע לתכנית הלאומית להפחתת גזי החממה, שתוכן ע"י ועדת השרים לענייני אקלים, כפי שקובע כעת התזכיר".

עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין / צילום: יונתן בלום

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", טוען שהתנהלות משרדי הממשלה משקפת מצב איתו נאלצים במשרד להגנת הסביבה ובארגוני הסביבה להתמודד לאורך שנים, כאשר גם החירום האקלימי העולמי, לא מצליח לעורר את אותם משרדים מהתנגדויותיהם המסורתיות. לדבריו, "אין חדש תחת השמש. משרדי הממשלה ממשיכים להתקוטט ביניהם, במקום לשרת את הציבור. משרד האוצר אינו מפתיע. גישתו הצרה ועמדותיו הפוגעניות בסביבה ידועות זה מכבר. מאכזב להיווכח כי השרה אלהרר טרם אימצה ראיה אינטגרטיבית, ומתבוננת דרך הפריזמה הצרה של בכירי משרדה לדורותיהם".

ספיר הוסיף כי "טוב שהשרה זנדברג מציבה גבולות אדומים וכולי תקווה שהיא לא תתקפל בפני רוה"מ ברגע האחרון ותאשר את סירוסו של חוק האקלים, רק כדי להגיע עם הצהרה חלולה לוועידת גלזגו. עוד אציין כי למי שהיה ספק משך השנים כי התעשיינים הם שמנהלים את ההצגה ולא נבחרי הציבור, מקבל כעת הוכחה נוספת לכוחם והשפעתם של התעשיינים על שיקול הדעת הממשלתי. עצוב להיווכח שכך מתנהלים הדברים במדינה נאורה. שוב הציבור יוצא נפסד. שוב המדינה נרמסת בפני אדוני הממון".

עוד כתבות

בצלאל סמוטריץ', הציונות הדתית / צילום: רפי קוץ

האם מודי'ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בגלל המצב הגיאופוליטי?

שר האוצר טוען שהורדת דירוג האשראי נובעת מגאופוליטיקה. זו אחת הסיבות ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: Shutterstock

מעלים מחירים: מפת ההתייקרויות המלאה

מהחלב המפוקח ועד הדלק: חג הפסח הסתיים, ושורת עליות מחירים צפויה להיכנס לתוקף החל מהיום ● אלה מצטרפות למספר גלי התייקרויות שפקדו את המשק בחודשים האחרונים ● גלובס מציג את המוצרים והשירותים שהתייקרו עד כה ב־2024, כשהסוף עוד לא נראה באופק

שדה התעופה בדובאי / צילום: Shutterstock

הטיסות של ארקיע נדחו, ועשרות ישראלים תקועים בשדה התעופה בדובאי

עיכובים חריגים בטיסות ארקיע וישראייר מדובאי הביאו לכך שעשרות נוסעים תקועים בשדה התעופה מעל 24 שעות ● הסיבות לעיכוב: תקלות במטוסים שהובילו לשיבוש בלוח הזמנים ● עיכובים גם בטיסות לארץ מיעדים נוספים מאירופה

מותג משקאות האנרגיה BLU / צילום: Shutterstock

זה משקה האנרגיה ששווה לבעלת יקבי כרמל עד 450 מיליון שקל

חברת המשקאות הבורסאית כרמל קורפ התקשרה במזכר הבנות לרכישת מותג משקה האנרגיה BLU בסכום הגבוה משמעותית אף משווי השוק שלה עצמה

סופרמרקט. ''המאבקים קורים מאחורי הקלעים'' / צילום: Shutterstock

האם שתיקת קמעונאיות המזון סוללת את הדרך להמשך העלאות מחירים?

החל מהשבוע יועלו המחירים של עשרות מוצרי מזון וטואלטיקה - חוליה נוספת בשרשרת העלאות מחירים בצל המלחמה ● בניגוד לעבר, לא צפויים כיפופי ידיים גלויים בין הרשתות הגדולות לספקים ● בכירה בענף: "אף אחד לא רוצה לריב עכשיו, כשלא יודעים מה יתפתח"

אלי עזור / צילום: ניב אהרונסון-וואלהnews, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

זכיות הלוטו של אלי עזור: אקזיט טכנולוגי ענק בוול סטריט והשקעת גז בבורסה בת"א

בשבוע שבו ניצח עזור במאבק שניהל על זהות הדירקטורים בחברת תמר פטרוליום - השקעה שבה הוא מורווח מאות מיליוני שקלים - הושלמה מכירתה של חברת טכנולוגיות הלוטו נאוגיימס, בעסקה שהזרימה לכיסיו 178 מיליון דולר ● נאוגיימס תימחק מנאסד"ק שבה הונפקה ב־2020

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

גורם בענף הבנייה: 8,000 פועלים פלסטינים כבר נמצאים בישראל; במנהל האזרחי מכחישים

הגורם טוען כי מדובר בפועלים שכבר עבדו בעבר בארץ, וקיבלו לאחרונה אשרות חדשות מהשב"כ ● במנהל האזרחי מתעקשים: "אין כרגע אישור להכנסת פועלי בניין לישראל"

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

איורים: גיל ג'יבלי

הכירו את המנכ"ל שהרוויח השנה 50 מיליון דולר, במזומן

שמונה מנכ"לים ישראלים בחברות הנסחרות בוול סטריט קיבלו אשתקד תגמול של מעל 10 מיליון דולר ולעתים הרבה יותר ● מי המנכ"ל שקיבל כ־50 מיליון דולר במזומן, מדוע אחר העדיף לקבל הכול במניות, ולמה עלות העסקתו של אמנון שעשוע במובילאיי נחתכה דרמטית?

הלוחמים שנפלו בערב החג בעזה נהרגו מירי של טנק צה''ל / צילום: דובר צה''ל

הלוחמים שנפלו בערב החג בעזה נהרגו מאש צה"ל

רס"ר במיל' עידו אביב ורס"ר במיל' קאלקידן מהרי שנפלו בקרב במרכז הרצועה נהרגו מירי דו צדדי של טנק שחרג מגבולות הגזרה שלו ● חברי הקואליציה מפעילים לחץ כבד על ראש הממשלה נתניהו בקריאה להתנגד לעסקה לשחרור החטופים ● מחבל בעל אזרחות טורקית דקר ופצע קל לוחם מג"ב בירושלים • המגעים לעסקה: ישראל עדיין ממתינה לתשובת חמאס; ארה"ב, מצרים וקטאר יפעלו להבטחת תנאיה • דיווח: "ישראל מסכימה לשחרור 33 חטופים" • כל העדכונים 

הפגנה פרו פלסטינית באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, השבוע / צילום: ap, Cliff Owen

איסור על שיח אנטישמי: בארה"ב מנסים לעצור את הכאוס באוניברסיטאות העילית

הצעת חוק חדשה נגד אנטישמיות תובא להצבעה השבוע בבית הנבחרים האמריקאי ● היא עשויה להפוך את הקריאות בהפגנות הפרו-פלסטיניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב לעבירות פליליות ● איך יגנו על הסטודנטים היהודים, והאם ביקורת על ישראל תיחשב אנטישמית?

חיילי מילואים בגבול רצועת עזה, אפריל 2024 / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מועד התשלום על ימי המילואים מגיע: כמה יקבלו מאות אלפי מגויסים?

מאות אלפי חיילי מילואים יקבלו תשלום היום (ד'), כאשר מודל התגמולים מורכב במיוחד - אך גם נדיב ● מה כוללים סוגי המענקים השונים ואיזה מס משלמים עליהם, מי זכאי לשוברי סיוע, והאם גם העצמאים יקבלו פיצוי הולם? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בתל אביב; מדד הבנקים ירד בכ-1.5%

ת"א 35 ירד ב-1% ות"א 90 השיל מערכו 0.2% ● בעקבות וול סטריט, מניות הקנאביס זינקו ● חגי שלום, בעל השליטה בטיב טעם, מוכר חלק ממניותיו, המניה זינקה בכ-7% ● גב ים: ירידה של כ-20% ברווח הנקי ● הפד צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי, מיטב: "הפד יעביר מסר ניצי שיגרום לעליית התשואות, וכך, ירסן את התנאים הפיננסיים" ● וגם, המניות המומלצות של גולדמן סאקס

בורסת ת''א זינקה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

נעילה ירוקה בבורסה המקומית; טבע עלתה ב-6%, נייס ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.3% ● השקל זינק מול המטבעות הזרים ברקע המגעים לעסקת החטופים ● מחר תתפרסם בארה"ב החלטת הריבית של הפד; השוק מתמחר התחלת הורדות ריבית רק בספטמבר ● עונת הדוחות בארה"ב תופסת תאוצה: אמזון ואפל יפרסמו השבוע את תוצאותיהן יחד עם חברות שבבים בולטות

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה אדומה בוול סטריט: המדדים סיימו את החודש הכי גרוע השנה

נאסד"ק ירד ב-2% ● אמזון פרסמה את הדוח הרבעוני - עקפה את הצפי הן ברווח והן בהכנסות ● גוגל מסיימת את אפריל בעלייה של כ-9%, מטא בירידה של כ-10% ● טראמפ מדיה עלתה ב-50% בחמישה ימים, אך ירדה ב-20% מתחילת החודש ● פייפאל פרסמה תוצאות מעורבות ועדכנה כלפי מעלה את תחזית הרווח ● קוקה קולה עקפה את הציפיות, אך המניה ירדה

בניין סופר מיקרו בקליפורניה / צילום: Shutterstock

שתי מניות שבבים פרסמו אתמול דוחות. איך הגיבו המשקיעים?

יצרנית השרתים סופר מיקרו לא עמדה בתחזיות האנליסטים ופרסמה הכנסות נמוכות מהצפוי ● גם חברת השבבים AMD פרסמה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון וספגה הורדה דרמטית במחיר המניה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

רפיח או עסקה? כלכלנים מעריכים איך יגיבו הבורסה והשקל לתרחישי המלחמה

ישראל נמצאת בפני צומת אסטרטגי, כששתי אופציות מרכזיות על השולחן ● הראשונה היא עסקה שכוללת החזרת חטופים לצד הפסקה זמנית של הלחימה ● השנייה היא ככל הנראה פעולה נרחבת של צה"ל ברפיח ● שלושה כלכלנים בכירים מנתחים את השפעתם של התרחישים השונים על השקל, הבורסה והגירעון התקציבי

מייסדי איילנד , מייק פיי (משמאל) ודן אמיגה / צילום: MKJ photography

השווי הוכפל בתוך חצי שנה: חד הקרן איילנד מקבל תג מחיר של 3 מיליארד דולר

חברת איילנד מגייסת לפי שווי של 3 מיליארד דולר ● החברה עוסקת באבטחת מידע לדפדפנים, בעיקר כרום, במקומות עבודה ● רק לפני חצי שנה גייסה איילנד לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

המדדים והדוחות מאותתים שהשליטה באינפלציה בארה"ב עדיין רחוקה

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד