אודי סגל ותמר איש שלום, מגישי המהדורה המרכזית של רשת 13 / צילום: צילום מסך
הדירקטורים מטעם הציבור בדירקטוריון חדשות 13 מבקשים להוביל מהלך של קיצור מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ. השבוע התקיימה ישיבת דירקטוריון של החברה, שבה העלה את הסוגיה אברהם נתן, שקיבל רוח גבית מהדירקטורים האחרים מטעם הציבור.
הטענה המרכזית שלהם הייתה כי המהדורות הארוכות פוגעות במוצר, שוחקות את הציבור וכך גם פוגעות בחברה. נתן טען כי קיצור יאפשר מהדורה מהודקת יותר, יהווה אלטרנטיבה מול קשת וימצב את חדשות 13 כמובילה מהלכים.
בשלב זה נראה כי ברשת 13, בעלת השליטה בחברה, רחוקים מלהתלהב מההצעה, מאחר שלקיצור המהדורה עשויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות. אמנם לא שם פסלו את הרעיון לגמרי, וביקשו זמן לבחון את הנושא, אך על פי ההערכות מדובר בהתייחסות מנומסת בלבד, והסבירות שרשת מיוזמתה תקצר המהדורה איננה גבוה. בכל מקרה, ללא האצבעות של הדירקטורים מטעם רשת (שמונה לעומת ארבעה של הציבור) לא ניתן יהיה להוביל מהלך שכזה.
מתיחת הפריים טיים
חברות החדשות של ערוצי הטלוויזיה בישראל מתקיימות מתוקף התקציב של הערוצים, ומדובר בהיקף קבוע על פי תקנות הרשות השנייה. כדי להפיק את המהדורות המרכזיות נדרש תקציב בסיס מסוים, ולכל פריים נוסף ש"מועמס" יש עלות שולית פחותה. לכן, החדשות הופכות להיות מוצר זול יותר להפקה - בוודאי זול יותר מלהפיק תכניות ריאליטי מושקעות, שמהוות בשנים האחרונות את לב הפריים טיים.
מבחינה רגולטורית, הסמכות לקבוע את אורך המהדורה נמצאת בידי הרשת השנייה. בעבר נקבע כי אורך המהדורה אמור להיות שעה - בין השעות 20:00 ל-21:00. אלא שהישראלים ידועים כצרכני חדשות מובהקים, וכך הארכת החדשות אפשרה לערוצים "למתוח" את הפריים טיים, ולהוזיל אותו.
בעבר, מי שביקש להאריך את המהדורה היה ערוץ 10, שחדשות היו ליבת העשייה שלו והבידול מהערוץ המתחרה. הרשות השנייה אישרה את המהלך, אך בשלב מסוים החליטה אווה מדז'יבוז', שכיהנה אז כיו"ר הרשות, לעצור זאת - והסוגיה הגיעה לבג"צ.
ב-2019, בזמן כהונתה של יוליה שמאלוב כיו"ר, אישרה מועצת הרשות השנייה בקשה של קשת להאריך את המהדורות ברבע שעה. ישראל הייתה אז לקראת בחירות, והאישור שניתן אמור היה להיות בתוקף עד זמן קצר אחריהן. בשם עיקרון השוויון, האפשרות להארכת המהדורה ניתנה גם לרשת 13, למרות שלא ביקשה זאת באופן רשמי.
כידוע מערכת הבחירות של 2019 הפכה לארבע מערכות בחירות, ועל הדרך התווספו גם מבצע צבאי ומשבר הקורונה - כך שהרשות השנייה אפשרה להמשיך לשדר מהדורות ארוכות, שהגיעו לאורך של שעה וחצי.
הבידוריזציה של החדשות
חברות החדשות אינן אחראיות רק למהדורות החדשות, אלא מפיקות באופן שוטף כמעט את כל תוכניות האקטואליה משעות אחר הצהרים המוקדמות. לערוצים המהלך מאפשר למלא דקות שידור בתוכן זול, אך לחברות החדשות עצמן - בעיקר לחדשות 13 - מדובר באתגר תפעולי משמעותי.
נזכיר כי לפני כשנה קוצץ באופן דרמטי כוח האדם בחברה, ושליש מהמועסקים פוטרו כחלק מתהליך התייעלות כואב. כך נוצר מצב שבו בחברה נדרשים לספק את אותו היקף פעילות, ואפילו יותר, עם הרבה פחות כוח אדם - מה שמביא לשחיקה גבוהה של העיתונאים.
חדשות 13 וחדשות 12 מתמודדים גם עם אתגר עריכתי לא פשוט - הצורך למלא זמן ארוך בתוכן, שאפילו במדינה עתירת חדשות כמו ישראל אינו תמיד בנמצא. התוצאה היא לעיתים עיתונאים שאין להם מספיק זמן 'לצאת' מהאולפנים לשטח, מלל אינסופי של משתתפים בפאנלים, כתבות 'אווירה' שספק אם מקומן במהדורות חדשות, ובאופן כללי מגמת בידוריזציה של החדשות.
מזווית אחרת, הזמן הארוך מאפשר פרויקטים שספק אם ניתן היה ליישם במהדורות קצרות של שעה. עיין ערך סדרת הכתבות של אוהד חמו על החיים בישראל מבעד עיני הציבור הערבי או זאת של יאיר שרקי על החברה החרדית.
למרות העומס שנוצר בעשייה היומיומית, בחברות החדשות עצמן דווקא מצדדים במהדורות הארוכות, מתוך אמונה כי זה מאפשר להן לתת במה לתחומים שלא היו מטופלים בעבר, ולחשוף כתבים שלא היו מקבלים זמן מסך במהדורה קצרה.
בחברות גם מעדיפים לראות את החדשות לא רק בהסתכלות הקלאסית של 'כותרות היום', אלא במבט רחב יותר, שמייחס לחדשות גם בפריזמה של תחומי עניין, תרבות ואקטואליה. הארכת החדשות יכולה לאפשר לחברות החדשות לייצר לצופה ערך מוסף - האם הן גם עומדות באתגר, זו כבר שאלה אחרת.
שלא לייחוס אומר בכיר באחת מחברות החדשות כי "בעיניים של איש חדשות, מהדורה ארוכה מאפשרת להביא למסך עולם שלם של תוכן שבמהדורה ה'רגילה' לא היה מגיע. ייתכן שצריך לשפר את המוצר ולחדש אותו - תמיד צריך לבדוק את עצמנו, ולהיות יותר טובים. בתקופה האחרונה יש ירידה בצפייה המצרפית במהדורות, אבל זה לא בהכרח אומר שהפתרון הוא דווקא קיצור המהדורות - יש עוד דרכים להתמודד עם התופעה".
האינטרס של המפיקים
להארכת המהדורות יש השלכה כלכלית לא רק על הערוצים, אלא גם על תעשיית ההפקה בישראל. תוכניות הפריים טיים הן המושקעות ביותר, וצמצום הפריים או "משיכתו למעלה" מצמצמים משמעותית את הנתחים שמועברים אליהם על ידי הערוצים לצורך הפקה.
נדגיש כי גם אם המהדורות היו מתקצרות, אין זה אומר בהכרח שהערוצים היו מפיקים תוכניות חדשות במקומן - סביר יותר שתוכניות הריאליטי היו נמשכות זמן רב יותר. עם זאת, זה היה מוביל לכך שעוד כסף יעבור מהערוצים אל חברות ההפקה, ולכן יש להן אינטרס בקיצור המהדורות.
לגלובס נודע כי לאחרונה פנה נציג פורום מפיקי הטלוויזיה, שי נשר, אל מועצת הרשות השנייה וביקש בשם המפיקים לפעול לקיצור המהדורות. "אבקש את תשובתכן, איך קרה שחברות החדשות של ערוצי 12 ו-13 הפכו להיות חברות ההפקות הראשיות של שידורי קשת ורשת. אבקשכן לבדוק האם לוח המשדרים של שידורי קשת וחברת רשת עומד בהתאם לקריטריונים בחוק הרשות השנייה לרדיו וטלוויזיה משנת 1990, והאם הן מקיימות את חובתן בנושא שידוריהן".
נשר מזכיר כי קשת ורשת משדרות בימים א'-ה' החל מהשעה 15:00 ועד השעה 21:30 שידורי אקטואליה בהפקת חברת החדשות, עם שני חריגים בלבד - הפקה חיצונית לתוכניתו של רפי רשף, והפקה חיצונית לתוכניתו של אמנון לוי.
עוד הוא מזכיר כי חוק הרשות השנייה מאשר שידור מהדורת חדשות עד 21:00, למעט מצב חירום. "נכון להיום", הוא כותב, "אין מצב חירום, ושידורי החדשות מסתיימים ב-21:30". לטענתו, קשת ורשת "לא קיבלו רישיון ממדינת ישראל לשדר פרסומות, להרוויח עשרות ומאות מיליונים לשנה בשביל הפקת מקור אחת בערב, ורצועה זולה 5 פעמים בשבוע. אבקשכן להפעיל את סמכותכן ולהורות להן להפסיק לאלתר את שידורי החדשות ב-21:30 ולסיימן ב-21:00.
"שידורי טלוויזיה ברישיון נועדו לדאוג ליוצרי ויוצרות תעשיית הטלוויזיה בישראל, לפרנסתן של אלפי משפחות, לקידום התרבות ועוד מטרות נעלות. כעת שידורי הטלוויזיה בישראל בפיקוח הרשות השנייה מזרימים מדי שנה רווחים של עשרות אם לא מאות מיליונים לבעלי שידורי קשת ורשת, ותעשיית הטלוויזיה בישראל על כל מרכיביה נפגעת בתוכן, ביצירה ובפרנסה".
כאמור, מי שאמור לפקח על אורך המהדורה הינה הרשות השנייה. לאחר שבמשך שנתיים וחצי גילו שם גמישות יחסית מול הערוצים המסחריים, החלו בחודשים האחרונים לבחון מחדש את האישור שניתן. לגלובס נודע כי היו"ר שמאלוב מובילה לקיום סקר עמדות הציבור בנושא, שצפוי לצאת לדרך בתקופה הקרובה, ולאחריו תקבל המועצה החלטה האם להורות על קיצור המהדורות.
מקשת ורשת לא נמסרה תגובה.