גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החברות המזהמות בדילמה: חום וירוק - ביחד או לחוד?

הטרנד הלוהט של התמקדות בשיקולים סביבתיים בהחלטות השקעה מאתגר חברות מזהמות, גם כאלה שנמצאות בתהליך מעבר לאנרגיות נקיות ● ענקית האנרגיה Shell, לדוגמה, מתמודדת עם דרישה להפרדה לשתי חברות: "חומה" ו"ירוקה" ● אולם ההפרדה הזו עלולה גם להגביל את יכולתה לממן את תהליך המעבר לאנרגיה מתחדשת

אסדת קידוח של SHELL בנמל בסיאטל, ארה''ב / צילום: Associated Press, Elaine Thompson
אסדת קידוח של SHELL בנמל בסיאטל, ארה''ב / צילום: Associated Press, Elaine Thompson

משבר האקלים מעצים את טרנד ההשקעות הלוהט בתחום ה-Environmental, Social & Governance (ESG) - התחשבות בשיקולים סביבתיים, חברתיים וממשל תאגידי בהחלטות השקעה. מטבע הדברים, עיקר המיקוד של המשקיעים המוסדיים כיום הינו בסיכונים הסביבתיים.

שאלה מרכזית בתהליכי השקעה מבוססי ESG היא כיצד להתייחס להשקעות בחברות אנרגיה המזהמות כיום, אך נמצאות בתהליכי מעבר לאנרגיות ירוקות.

דילמה זו עשויה להוביל להשלכות דרמטיות על תמחור מניות ואג"ח של אותן חברות לעומת חברות אנרגיה ירוקה, על התשואות למשקיעים שינקטו גישות שונות בתחום ה-ESG, על היקף מקורות המימון שיוקצו לתהליכי המעבר להפחתת הזיהומים, וכתוצאה מכך - על הצלחת העולם להיאבק בשינויי האקלים.

זיהום בדיסקאונט עמוק

דוגמה קלאסית לסוגיות אלה מספקת ענקית האנרגיה האנגלית-הולנדית Royal Dutch Shell. החברה פעילה בכל סוגי פעילויות הנפט וגז, החל מחיפוש, דרך זיקוק ועד להפצה, ולצידן מפתחת בהדרגה מקורות אנרגיה מתחדשת ודלק ביולוגי.

Shell נחשבת לפורצת דרך בקרב חברות האנרגיה בהפחתת זיהומים ומעבר לאנרגיה ירוקה. כבר ב-2016 הציבה החברה יעדים להפחתת פליטת הפחמן מפעילותה לנטו-אפס עד 2050, והשנה הציגה תוכניות להאצת המעבר לאנרגיה דלת-פחמן, השקעות בדלק ביולוגי והפחתת מרבית פליטות הפחמן בפעילותה כבר ב-2030.

למרות האמור, מניית Shell הניבה תשואה שלילית בשנים האחרונות, ומתומחרת כיום במחירים נמוכים ביחס למתחרים. חברות הנסחרות בדיסקאונט עמוק הופכות במקרים רבים ליעד להשתלטות עוינת או להתערבות בניהול מצד משקיעים אקטיביסטיים.

 

הפרד והשא ערך?

לפני כשבוע נקלעה Shell לסיטואציה דומה, לאחר שקרן הגידור האמריקאית Third Point, המנהלת כ-20 מיליארד דולר, בנתה פוזיציה במניותיה ו"פנתה" אליה בדרישה לפצל את החברה לשתי חברות נפרדות: האחת "חומה", הממוקדת בעסקי נפט וגז, והשנייה "ירוקה", הממוקדת באנרגיות מתחדשות ונקיות.

לטענת Third point, שווי החברות המופרדות יהיה גבוה משמעותית משווי החברה הנוכחית. בחברה "הירוקה" ישקיעו משקיעי ESG המעוניינים בחברת צמיחה לטווח הארוך, המוכנים לשלם פרמיה משמעותית משיקולים סביבתיים ולקבל תשואה נמוכה יותר.

לעומת זאת, בחברה "החומה" ישקיעו אלו המוכנים להתעלם משיקולי ESG ומעוניינים ב"עסק גוסס" המניב תשואה גבוהה ודיבידנדים שמנים לטווח הקצר.

לטענת הקרן, זוהי הגישה הנכונה למימון תהליכי המעבר גם בראייה סביבתית. החברה המזהמת תישא עלות הון גבוהה, שלא תאפשר השקעה בהמשך פיתוח בארות הנפט, בעוד ש"החברה הירוקה" שתופרד, תיהנה מעלות הון זולה בהרבה ותוכל לממן השקעות באנרגיה ירוקה במחירים נמוכים.

Third Point אינה היחידה שמחזיקה בתפיסה זו. ישנן מספר חברות נפט אירופיות ששוקלות לפצל את פעילותן הירוקות מעסקי הנפט המסורתיים, כדי להציע למשקיעים יותר מיקוד, ביניהן Eni SpA האיטלקית ו-Repsol SA הספרדית.

מנגד, מנכ"ל Shell הסביר במכתב תגובה מהיר, שלפי גישתה של החברה, תזרימי המזומנים מעסקי הדלקים המאובנים ישמשו את החברה להשקעות באנרגיה ירוקה ומימון תהליכי המעבר, תחת קורת גג ניהולית אחת.

לדעתנו, פתרון המאזן בין הגישות עשוי להיות ארגון מחדש של סוגי הפעילויות בחברה, תוך ריכוז תחום האנרגיה הירוקה בחברה אם והורדת הפעילויות המזהמות לחברות בנות "חומות".

אותן חברות בנות תיועדנה לחיסול בטווח של עשרות שנים, כאשר הדלקים הפוסיליים ייצאו משימוש, ועד אז תייצרנה דיבידנדים שמנים לחברה האם, כדי לממן את פיתוח והרחבת מקורות האנרגיה הירוקים.

הצפת הערך בחברת האם הירוקה כנראה לא תהיה גבוהה כמו בהפרדה מלאה, כפי שהיו רוצים בעלי מניות לטווח הקצר, כגון קרנות גידור. ואולם, הפתרון שהצענו יאפשר לקדם אינטרסים ארוכי-טווח, ובפרט יקנה לחברה הירוקה הנפרדת אמצעים לממן את ההשקעות הנדרשות לפיתוח והרחבה של מקורות אנרגיה ירוקה.

תובנות למשקיעים

האתגרים במימון תהליכי המעבר ב-Shell ממחישים בראייתנו את מורכבות גיבוש מדיניות ESG למשקיעים מוסדיים.

לדעתנו, מדיניות ESG לא צריכה לפסול קטגורית חברות מזהמות, אלא לתכנן התמודדות עם מציאות משתנה על ציר זמן ארוך. ראוי להבחין בין חברות מזהמות כרוניות, לחברות הפועלות להפחתת זיהומים ומעבר לאנרגיה ירוקה.

לדעתנו, משקיעים מוסדיים שינקטו גישת ESG מחמירה מדי אולי יקצרו שבחים ויחסי ציבור בטווח הקצר, אך לבסוף יוכלו להשקיע בהיקף מצומצם של חברות פוטנציאליות, שמשקיעי ESG רבים נוספים מתחרים עליהן, וכתוצאה נסחרות בפרמיה משמעותית. הדבר עלול להביא לפגיעה בתשואות שיניבו.

להמחשה, מדיניות ה-ESG באלטשולר שחם קובעת תנאי סף של פחות מ-25% מההכנסות מדלקים פוסיליים כתנאי להשקעה. להבנתנו, הדבר פוסל כמעט קטגורית את האפשרות שאלטשולר ישתתף במימון חברות המקיימות תהליכי מעבר והפחתת פליטות מדורגים.

באופן פרדוקסלי מעט, לדעתנו משקיעי ESG צריכים לחבק חברות מזהמות שמוכנות להתחייב לתהליכי מעבר לאנרגיות ירוקות. זאת, גם מתוך הפנמה שמימון מוסדי הכרחי להצלחתן ובהתאם - להצלחת המאבק בשינויי האקלים.

לכן, השקעות שמיועדות למימון תהליכי הפחתת זיהום של חברות "חומות" כיום וירוקות לעתיד צריכות לעמוד במדיניות ESG ארוכת-טווח. לדוגמה, השקעה ב"אג"ח מעבר", שתמורת הנפקתן נועדה לממן חברות בתהליכי מעבר לאנרגיות ירוקות, וב"אג"ח קיימות", שבהן המנפיקות מתחייבות לעמידה ביעדים מאתגרים בתחומים הסביבתיים, כגון הפחתת פליטות, כנגד הפחתה בשיעור הריבית במקרה של עמידה ביעדים.

לבסוף, סיכון מרכזי להצלחת הפחתת הזיהומים הסביבתיים, הינו הסטת נכסים מזהמים מאור הזרקורים בחברות ציבוריות, לחברות פרטיות.

להמחשה, מנכ"ל בלקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, התבטא בכנס גלזגו בשבוע שעבר שהדבר עלול ליצור את הארביטראז' הגדול בהיסטוריה ולהביא לאי-מימוש יעדי האקלים, שכן הזיהום יימשך במחשכים.

הסטת נכסים מזהמים בדיסקאונט לחברות פרטיות יכולה לייצר הזדמנויות גדולות לקרנות פרייבט אקוויטי וחוב לא-סחיר, להניב תשואות גבוהות מהשקעה בהן. יתרה מכך, הנכסים המזהמים עלולים לחזור לתיקי המוסדיים ב"דלת האחורית" באמצעות השקעה באותן קרנות, תוך תשלום דמי ניהול והצלחה גבוהים. לכן, מדיניות ESG ראויה צריכה לבחון את הסיכונים הסביבתיים בצורה הוליסטית, ולהימנע מהשקעות עקיפות בנכסים מזהמים פרטיים.

** הכותבים הם מנכ"ל חברת הייעוץ הפיננסי Complex ואנליסטית בחברה. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

עוד כתבות

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

דני דנון, הליכוד / צילום: דפי הירשפלד

האם בשנה האחרונה נהרגו יותר מ-140 עובדי סיוע הומניטרי ברחבי העולם?

איך סופרים כמה עובדי סיוע הומניטרי נהרגים ברחבי העולם? זה מורכב ● המשרוקית של גלובס

קמפיין freeTV / צילום: צילום מסך

ב־freeTV לא חושפים את מספר הלקוחות, אבל משקיעים 2 מיליון בקמפיין בכיכובם

הקמפיין של מיזם הסטרימינג מתברג במקום השני בזכירות, ובמקום האחרון באהדה - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות, בית ההשקעות מיטב חוזר למסך עם עוד פרסומת בהובלת כוכב "חברים"

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל מבלי להודיע על כך באופן רשמי ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

מערכת טילי פטריוט / צילום: Reuters, Baz Ratner

אחרי למעלה מ-30 שנה: ישראל נפרדת ממערכת הנשק המיתולוגית. זו המחליפה

33 שנים מאז שהוטמעה בישראל, בחיל האוויר התחילו בתהליכי פרידה ממערכת הפטריוט, שהצליחה ליירט תשעה איומים במלחמה הנוכחית ● למה מפרישים אותה דווקא עכשיו, מה הבדלי המחירים למערכת המחליפה קלע דוד, ואילו שכבות הגנה נוספות יש לישראל? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בבורסה; היום עודכנו המדדים, אלה שיצאו ואלה שנכנסו למדד ת"א 35

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● השקל נחלש מול המטבעות הזרים ● הנפקות האג"ח הקונצרניות באפריל גדלו בישראל בכ-300% ● במיטב מעריכים כי בנק ישראל יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● הפד הותיר את הריבית על כנה אך פאוול הדגיש שלא תהיה העלאת ריבית בקרוב ● עונת הדוחות בוול סטריט ממשיכה לתפוס תאוצה והערב אפל תפרסם את תוצאותיה הכספיות בסיום המסחר

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

5,000 דולר לפליט: המצרי שמגלגל מיליונים על חשבון תושבי עזה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: ארה"ב וסעודיה קרובות מתמיד להסכם, גם בלי ישראל, אסמעיל הנייה כבר כמעט שבועיים באנקרה, במצרים עושים מיליונים מפליטים בעזה וארה"ב משלבת טכנולוגיה ישראלית בנגמ"שים ● כותרות העיתונים בעולם 

שוטרים פורצים לבניין המילטון באונ' קולומביה / צילום: ap, Cliff Owen

המשטרה משחררת את אוניברסיטת קולומביה, וטראמפ משחרר את לשונו

כיבוש קמפוס האוניברסיטה הניו יורקית בידי פרו–פלסטינים הסתיים, לאחר שבין המוחים התגלתה נוכחות של "מהפכנים מקצועיים" ● האלימות בקמפוסים תועיל לדונלד טראמפ, המוביל בסקר האחרון בהפרש ניכר, וחושף בגלוי את הבוז והטינה שלו כלפי ישראל וכלפי נתניהו

מודעה המציגה נשק איראני ברחוב בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

לא בעזרת הצבא: כך יכולה ישראל להכריע את איראן

התקיפה האיראנית הכושלת נגד ישראל יצרה חלון הזדמנויות נדיר לסיכול התחמשותה הגרעינית של איראן ● במקום לפתוח בעימות צבאי, מהלך בעל השפעה מוגבלת, לו מתנגדת הקהילה העולמית, ישראל צריכה לגבש כוח משימה בין־לאומי שמטרתו לחנוק את איראן במישור הכלכלי

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

הסימנים מצטברים: האינפלציה בארה"ב עקשנית במיוחד

סימנים על כך שהאינפלציה בארה"ב עיקשת במיוחד ממשיכים להכביד על שוק המניות האמריקאי ● באפריל המגמה החריפה, כשהמדדים המובילים רשמו חודש גרוע במיוחד, ודוחות חברות הענק הצביעו על התקררות במכירות ● כלכלנים: תסריט שבו האינפלציה תחזור ליעד בלי פגיעה חדה בצמיחה או בתעסוקה רחוק מאוד

גרינפלד אורי / צילום: איל יצהר

הכלכלן והאסטרטג אורי גרינפלד מצטרף לקבוצת אגם לידרים

גרינפלד, כיהן בתפקיד האסטרטג הראשי של פסגות במשך כעשור ● גרינפלד: "זוהי דרך חדשה ומבטיחה עבורי, אגם לידרים בעלת מוניטין רב שנים בתחום הפנסיוני והפיננסי"

הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת סטנפורד / צילום: Reuters, Carlos Barria

היום שהכה בתדהמה והמשמעות של להיות יהודי: חמישה לקחים מסטנפורד

עו"ד יותם ברגר מסיים בקרוב את שנתו השנייה באוניברסיטת סטנפורד, אבל במקום לקדם את הדוקטורט שלו, הוא מבלה חלק ניכר מזמנו בפעילויות "הסברה" בגלל ההפגנות האנטי־ישראליות ● מה הוא למד על חבריו באוניברסיטה, ולמה הפתרון למשבר יכול להגיע מהנהלות של האוניברסיטאות?

סניף של שופרסל / צילום: Shutterstock

רגע אחרי פסח: שופרסל שלחה לכ-100 עובדים מכתבי פיטורים

לא מדובר בהפתעה מבחינת העובדים, שלא מעט מהם תיארו בתקופה האחרונה כי הם חוששים למשרותיהם אחרי כניסתם של האחים אמיר ● רק אתמול הודיע המשנה למנכ"ל שופרסל ניצן גולדברג על עזיבתו את החברה

שלומי ויוסי אמיר / צילום: יח''צ, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טלטלה נוספת בשופרסל: היו"ר שפירא צפוי לפרוש בשל לחצי משרד הבריאות

שפירא טרם הגיש את התפטרותו, אך בבי"ח איכלוב אישרו שכך יעשה בקרוב ● מנכ"ל משרד הבריאות: "הציפייה הציבורית היא שמנהל בכיר בדרגתו של פרופ' שפירא יקדיש את מרב זמנו ומרצו למשרתו הבכירה"

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

בית הנבחרים האמריקאי העביר את חוק האנטישמיות. מה הוא יכלול?

החוק עבר ברוב מוחץ, ואם יעבור גם בסנאט וייחתם ע"י הנשיא, חלק מן האמירות הנשמעות היום בקמפוסים בארה"ב נגד ישראל, יהפכו לעבירה פלילית ● גורמים אמריקאים רואים בקבלת החוק תגובה למהומות המתרחשות בימים אלה בקמפוסים ברחבי ארה"ב

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

משרדי אאורה בגבעתיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

החברה שמוכרת חלומות לדירות בגבעתיים, אבל בעירייה לא מכירים

בדיווח לבורסה כללה חברת אאורה פרטים על יחידות הדיור שתקים בפרויקט התחדשות עירונית ברחוב כצנלסון בגבעתיים ● בעירייה אומרים: "הנתונים אינם תואמים את המציאות", ומצביעים על מקרה דומה שקרה עמה בעבר

אילוסטרציה: shutterstock

התשואה באפריל נחתכה, אז למה מנהלי ההשקעות בטוחים שבקרוב שוק המניות ישוב לעלות?

החודש הגרוע בוול סטריט מזה שנה וחצי היכה באפיקי הגמל והפנסיה: באפריל נמחקה כשליש מהתשואה שהושגה ברבעון הראשון של השנה ● כלכלנים מסבירים כי החשש מהתפרצות מחודשת של האינפלציה מעיב על ביצועי שוק המניות, אבל מעריכים כי "לא תהיה מפולת"