גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה בני נוער לוקחים חלק באתגרים מסוכנים? טיקטוק מפרסמת מחקר על בני נוער

טיקטוק מפרסמת מחקר שערכה בשנה האחרונה, שיסייע לה להבין בצורה טובה יותר את היחסים של צעירים עם "אתגרי רשת" ומתיחות מסוכנות ● המחקר סקר יותר מ-10 אלף בני נוער, הורים ומורים ● רק 0.3% אמרו שהם השתתפו באתגר מסוכן מאוד

טיקטוק / צילום: Shutterstock, XanderSt
טיקטוק / צילום: Shutterstock, XanderSt

ענקיות האינטרנט הגדולות מתמודדות עם בעיה אחת ענקית: צעירים ובני נוער בזירה שלהם. לצד ילדים שאינם בגיל המותר להצטרף לרשתות החברתיות (אסור לחברות אלו לאסוף מידע על ילדים מתחת לגיל 13), ישנן סכנות אדירות לבני נוער שגילם מותר בזירות השונות. כעת, הרשת החברתית הסינית, טיקטוק, מבקשת לרכוש את אמון הציבור וההורים כשהם מאירים בזרקור את הנושא בצורה פרו-אקטיבית.

טיקטוק מפרסמת מחקר שערכה בשנה האחרונה, שיסייע לה להבין בצורה טובה יותר את היחסים של צעירים עם "אתגרי רשת". מחקר שלטענתה יספק "הבנה עמוקה יותר של הפסיכולוגיה מאחורי השתתפות באתגרי רשת מסוכנים", לצד דרכים לטיפול בבעיה.

הרשת החברתית שיתפה פעולה עם חברת Praesidio Safeguarding, שמסייעת לארגונים ליישם מדיניות, נהלים ואסטרטגיות בעזרת מומחים וכלים שונים. חברת Praesidio כתבה את הדו"ח שריכז את הממצאים, בהובלתה של מייסדת הארגון, ד"ר זואי הילטון.

הרשת החברתית ניסתה להבין כל מיני עניינים בסיסיים בתחום כדי לדעת איך לטפל בו, כך הסבירה במסיבת העיתונאים אלכסנדרה אוונס, ראש תחום בטיחות ילדים בטיקטוק העולמית . לדוגמה: למה צעירים עושים את מה שהם עושים? מה מניע אותם? מאיפה התמיכה שלהם ואיך מדברים על אתגרים? מה היתרונות והחסרונות באתגרים בזירה?

המחקר למעשה סקר יותר מ-10 אלף בני נוער, הורים ומורים מכמה מוקדים: איטליה, ארה"ב, אוסטרליה, ברזיל, גרמניה ועוד. לצד זאת, פאנל של 12 מומחים בתחום בטיחות נוער התכנס כדי להדריך ולייעץ לרשת החברתית איך לפעול.

המחקר במלואו עוסק באחד הנושאים שבטיקטוק רואים סכנה גדולה: אתגרים מסוכנים ומתיחות קיצוניות. לכן, צעירים שהשתתפו בסקר, התבקשו לתאר את רמת הסיכון של אתגר רשת אחרון שהם ראו. כמט מחצית מאלו שענו, 48%, האמינו שהאתגר המדובר הוא כיפי או קליל. 32% מבני הנוער אמרו שיש סיכון מסוים אבל שהוא נראה בטוח, 14% קבעו שזה היה אתגר מסוכן, ו-3% קבעו שמדובר באתגר מסוכן מאוד.

למעשה, לפי טיקטוק, "מתן כלים לצעירים בנוגע לאופן בו מעריכים סיכונים זוהה כאחד האמצעים החשובים ביותר שיכולים לעזור לשמור על בטיחותם". קרוב למחצית מבני הנוער, 46%, אמרו שהם מעוניינים ב"מידע טוב על סיכונים" באופן רחב יותר.

נלחמים במתיחות

טיקטוק שמה לעצמה כמטרה להיאבק במתיחות, לצד קטיעת החשיפה למתיחות קיצוניות שמעודדות פגיעה עצמית ודברים מסוכנים (Hoax), לדוגמת מתיחת "יום האונס". לפי טיקטוק, "אחר שהמתיחה תופסת תאוצה לרוב מוצמדת אליה הודעה שמנסה להזהיר כמה שיותר אנשים מהנושא שבמרכז המתיחה. בעוד שהשיתוף של אזהרות כאלה עשוי להיראות לא מזיק, המחקר מצא ש-31% מבני הנוער שנחשפו למתיחה אלו חוו השפעה שלילית. מתוכם, 63% אמרו שההשפעה השלילית היא על בריאותם המנטלית", נכתב בהודעת טיקטוק.

כמה בני נוער לוקחים חלק באתגרים מסוכנים? לפי הנתונים של המחקר, 21% מהמשתתפים בסקר אמרו שהם לקחו חלק באתגרים באופן כללי, 2% אמרו שהשתתפו באתגר שיכול להיות מסוכן, ורק 0.3% אמרו שהם השתתפו באתגר מסוכן מאוד. לצד הנתונים האלו, האם צעירים בזירה יודעים להגיד אם המתיחה המסוכנת הזו אמיתית או לא? גם על זה ישנם נתונים, 61% מהצעירים חיפשו מידע באינטרנט, 57% אמרו שהם בודקים את התגובות לראות אם זה אמיתי ו-44% אמרו שהם מדברים עם חברים על זה.

אז כמה בני נוער יודעים או לא? 31% מבני הנוער ידעו לזהות שזה מזויף לחלוטין, 35% קבעו שעלה בהם ספק על המתיחה המסוכנת, 27% אמרו שזה נראה אמין, ו-3% אמרו שהם מאמינים שזה אמיתי. לצד הנתונים האלו, 63% מבני הנוער ששיתפו אתגרים מסוכנים אמרו שהם עשו את זה כדי לקבל תגובות, לייקים ושיתופים, 60% בגלל שהם לא הבינו שמדובר בדבר מזויף.

הנתונים מצביעים שההורים גם לא מדברים עם הילדים שלהם בצורה פרואקטיבית. 56% מההורים אמרו שהם לא היו מדברים עם הילדים שלהם על מתיחות מסוכנות אלא אם הצעיר היה מציין זאת קודם, ו-37% מההורים הרגישו שקשה להם לדבר על מתיחות מבלי לעודד את הילדים שלהם לקחת בהן חלק. ראש תחום בטיחות ילדים בטיקטוק העולמית , אלכסנדרה אוונס, הדגימה זאת בעזרת רפרנס מהארי פוטר. היא אמרה שיש את "שאלת וולדמורט" - מה אסור להגיד ליד הילד כדי לא לעורר את הדברים הבעייתיים. זה מה שהוביל אותם בשינויים שיחילו.

טיקטוק הבינה שהיא צריכה להנגיש את המידע לבני נוער והורים, לכן בעזרת שיתוף הפעולה עם המומחים, הם הבינו שהם צריכים להקים מתחם תוכן חדש תחת מרכז הבטיחות של החברה שיוקדש לאתגרים . "המתחם כולל עצות להורים שאנו כדי לעזור להם להתמודד עם חוסר הוודאות שהם הביעו בנוגע לדיון בנושאים אלה עם בני הנוער שלהם ", כך לפי טיקטוק. בנוסף, הרשת החברתית אומרת כי היא עבדה על השפה כדי להיות ברורים ורלוונטיים יותר בתוויות האזהרה שלהם.

פרסום המחקר: ביקורת מתחת לשולחן לצוקרברג

המומחים במסיבת העיתונאים, ד"ר ריצ'ארד גראהם וד"ר גרטשן בריון-מייזלס, הצביעו על כך שאם ישנו את הטרמינולוגיה מחינוך הנוער אלא שיתוף הפעולה איתם, זה ישתנה. הם אמרו שאם יפסיקו לעמוד מעליהם או לידם, אלא ישתפו איתם פעולה ויעבדו יחד איתם, זה ייראה אחרת - כך הם יוכלו לקבוע החלטות בריאות בעצמם. "בני נוער רגילים שמדברים עליהם מלמעלה ומתנהגים אליהם בצורה פטרונית. כשאנחנו חושבים על השפה בהתערבויות האלו, זה כדי לבסס את השפה בצורה חכמה שתשפיע לטובת ולרווחת בני הנוער: להראות להם שאנחנו אוהבים אותם ואכפת לנו מהם, מאשר להנחית עליהם משהו מלמעלה ולהגיד להם שהם לא בוגרים מספיק", אמרו במסיבת העיתונאים.

לצד זאת, טיקטוק אומרת שהיא יצרה טכנולוגיה שתזהיר את צוותי הבטיחות שלהם על עלייה פתאומית בתוכן שמפר את כללי הקהילה שמקושר להאשטאג, ואף הרחיבה את זה שהטכנולוגיה תדע לאתר התנהגויות שעשויות להיות מסוכנות.

טיקטוק אומרת שהיא לא מאשרת תכנים של מתיחות מסוכנות שיכולות לפגוע. אם המתיחה נעשתה בצורה לא בטוחה ולא מקצועית - היא תוסר. כמובן שמתיחות שמעודדות פגיעה עצמית או התאבדות - אסורות גם. אבל הרשת החברתית מצביעה על שיח עם הנערים ועל פעולות אכיפה נגד התכנים המסוכנים בזירה.

חשוב לציין כי פרסום מחקר שכזה באופן עצמאי - מעביר ביקורת מתחת לשולחן למתחרה הגדולה שלה, מטא (לשעבר פייסבוק). בעוד שמטא לא הסכימה לשחרר בצורה מלאה את המחקרים בנושאי הסכנות לצעירים ברשת (אלא אמרה בדיון בסנאט שצריך למצוא את הדרך להוציא אותם), טיקטוק מפרסמת כביכול מחקר שביצעה בעצמה ומאפשרת למכון מחקר לבחון את הנתונים לצורך פרטים.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"אקזיט? אנחנו בכיוון של הנפקה": חברת השתלים הישראלית שכובשת את ארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

הבעיה של טראמפ: איך מנצחים אויב שמודד ניצחון בהישרדות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור