גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד המשפטים נותן מענה לטענות נגד חוק הפייסבוק - ושוב יש חורים בעלילה

החוק, שמאפשר הסרת תכנים מסוכנים מרשתות חברתיות, מעורר סערה בימים האחרונים ● משרד המשפטים החליט לענות לביקורת שהעלו המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט הישראלי, אך במכון מצביעים על חורים במענה ● וגם: מה חושבים הח"כים מהשמאל?

שר המשפטים גדעון סער / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
שר המשפטים גדעון סער / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

החוק המתוקן למניעת הסתה ברשתות החברתיות, בקידומו של שר המשפטים גדעון סער, מעורר מלחמת גרסאות בין המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט הישראלי לבין משרד המשפטים.

ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות סער, אישרה בתחילת השבוע את החוק, שמאפשר לשופט להסיר מרשתות חברתיות תכנים שיש אפשרות ממשית שיפגעו בביטחונו של אדם, בביטחון המדינה או בביטחון הציבור. לפי החוק, בדיון שיתקיים בבקשה להסרת הפרסום יוזמנו מפרסם התוכן והבעלים, המנהל, או המפעיל של אתר האינטרנט שבו פורסם התוכן וכן נציגי ספק השירות.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט הישראלי פנו לוועדת השרים בבקשה להתנגד להצעת החוק. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, וד"ר אסף וינר, ראש תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, החתומים על המכתב, טענו שהצעת החוק הזו "רחבה למעלה מן הצורך ופותחת פתח מהותי ופרוצדורלי לצנזורה שלטונית". במסמך שהגישו, הם ערכו השוואה בין החקיקה הבינלאומית לבין זו שרוצים לקדם בישראל, ועל כך לשכתו של סער החליטה לענות.

וינר ושוורץ-אלטשולר הביאו דוגמאות מגרמניה, אוסטרליה ובריטניה. לפי ההשוואה שערכו, אף הסדר ברחבי העולם לא כולל את כל העבירות בחוק הפלילי, אלא רק רשימה מצומצמת כדוגמת טרור, אלימות, אלימות מינית או פגיעה בקטינים. נקודה נוספת שהעלו בהשוואה היא שבאף מדינה אין פרוצדורה שמאפשרת למדינה "לפנות לבתי המשפט במעמד צד אחד עם ראויות חסויות ולדרוש צווי הסרה".

בנוסף, במסמך נטען כי תוחלת תזכיר החוק בישראל רחבה ביותר מבחינת הגדרת הגופים שלגביהם ניתן לדרוש הסרת תכנים. בהצעה הישראלית, כל אתר אינטרנט, כמו גם אתרי עיתונות בארץ ובחו"ל, נכללים בתוך החוק המדובר. עם זאת, הבוקר אמר מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי, בראיון לרשת ב' כי אין בכוונתם להחיל את חוק ההסתה ברשתות החברתיות על אתרי העיתונות הממוסדת.

וינר ושוורץ-אלטשולר טענו גם כי "באף מדינה לא ניתן להסיר תוכן ללא הודעה למי שפרסם אותו. תזכיר החוק איננו כולל ערובות לשקיפות ולחובות הודעה כלפי מי שתוכן שהעלה נמחק".

במשרד המשפטים החליטו להגיב לטענות. כך לדוגמה, לגבי הטענה הראשונה שמצביעה על צמצום העבירות בהן אפשר לפעול - במשרד מדגימים כי בבריטניה החוק מאפשר לבית המשפט להורות על הסרת תוכן בהתאם להגדרה רחבה של "נזק חמור". כך נכתב בחוק: "הדבר נועד להעלות את הרף להגשת תביעה כך שרק תיקים הכרוכים בפגיעה חמורה במוניטין של התובע יוכלו להתקיים. במקרה של גופים הנסחרים למטרת רווח, מבחן הנזק החמור מתקיים רק אם הגוף יכול להוכיח הפסד כספי ממשי או צפוי". דוגמה נוספת שנותנים היא מניו זילנד. החקיקה במדינה מאפשרת להסיר תוכן שמכיל עובדות רגישות על אדם, תוכן מאיים או כזה שיכול לגרום לחרדה, תוכן פוגעני, תוכן מטריד, תוכן המכיל האשמות שווא ועוד.

בהתייחסות לריבוי גופים שכלפיהם החקיקה רלוונטית, במשרד המשפטים מזכירים את אוסטרליה. החקיקה במדינה מגדירה את הגופים שמהם ניתן להסיר תוכן שפוגע במבוגר, וברשימה נכללים גם מדיה חברתית, שירות אלקטרוני או שירות אינטרנט ייעודי.

לגבי הטענה שבית המשפט יכול לקיים דיון בלי אחד הצדדים ולדרוש צווי הסרה, המשרד מדגים את החקיקה באיטליה ששם קיים גוף שבסמכותו להורות על הסרת תכנים בלי לשמוע את עמדתו של אחד הצדדים. בנוסף, במשרד מתייחסים לחקיקה בנציבות האירופית, שם אם אינה ידועה זהותו של כותב התוכן, ניתן להסיר תכנים מבלי להודיע למפרסם. כמו כן, בנציבות קבעו שאם מדובר בעבירות פליליות חמורות הכוללות איום על חיים, לוחמה בטרור ועוד - במקרים כאלו אפשר להצדיק אי פנייה למפרסם התוכן.

מהסקירה של משרד המשפטים עולה הטענה כי החקיקה ברחבי העולם מעוממת בכוונה, כדי שיהיה ניתן לייצר פרשנות רחבה יותר להתמודדות עם מגוון המקרים האפשריים, גם המורכבים שבהם.

המכון הישראלי לדמוקרטיה: אי דיוקים בתגובת משרד המשפטים

במכון הישראלי לדמוקרטיה לא נשארו חייבים והחליטו להגיב להשוואות של משרד המשפטים. ד"ר שוורץ-אלטשולר טוענת כי נפלו אי דיוקים ונעשה שימוש מוטעה ולא רלוונטי בחקיקה השוואתית.

המסמך של משרד המשפטים מצטט חקיקה בריטית משנת 2013 - חוק לשון הרע הבריטי, שמאפשר למי שזכה בתביעת דיבה לדרוש את הסרת התוכן. "חוק זה לא מקנה סמכויות למדינה, ולמעשה סמכות שכזאת קיימת גם כיום בישראל, ואין צורך לחוקק עבור זאת את חוק הפייסבוק", כך אומרת ד"ר שוורץ-אלטשולר. היא מוסיפה שגם חוק התקשורת הבריטי, שצוטט בהשוואה של משרד המשפטים, קיים בחוק התקשורת הישראלי, חוק הסמכויות ובחוק הסרטונים הישראלים. חוקים אלה לא חלים גם בבריטניה על רשתות חברתיות "ואין תקדימים לשימוש בהם למטרה זאת".

לגבי החוק האיטלקי בהשוואה של משרד המשפטים, אומרת ד"ר שוורץ-אלטשולר כי "לא לחינם ההסדר האיטלקי לא קיים במדינות אחרות". ד"ר שוורץ-אלטשולר מציינת גם שבמשרד המשפטים לא מתייחסים לנקודה מרכזית: החלת החוק על כל העבירות הפליליות ולא על רשימה מצומצמת. "לא רק שלא הובאה דוגמה למדינה שמאפשרת הסרת תכנים בגין כל הקוד הפלילי שלה, אלא שההצעה הישראלית אפילו לא מוגבלת לחוק העונשין, אלא לכל 'עבירה פלילית', למשל: טענה לעבירה פלילית מכוח חוק איסור לשון הרע או אפילו חוק איסור הונאה בכשרות".

לגבי הודעת מנכ"ל משרד המשפטים שאין כוונה להחיל את החוק על אתרי עיתונות ממוסדת, מציינת ד"ר שוורץ-אלטשולר כי "דרושים עוד שינויים משמעותיים, ואנו בטוחים שמשרד המשפטים יפנה ברוח הזו".

במרצ רוצים לתקן את החוק

למרות שבוועדת שרים לחקיקה קיבל השר סער גב לקידום החוק ותמיכה פה אחד, כעת הוא נתקל בקשיים בקואליציה שלושה חברי כנסת מטעם במרצ הודיעו כי יפעלו לתיקון החוק. יו"ר הסיעה מיכל רוזין וחברי הכנסת מוסי רז וגבי לסקי צייצו בטוויטר כי: "המצב ברשתות החברתיות מחייב חקיקה שתאסור הסתה המסכנת חיי אדם תוך מתן חופש ביטוי רחב ביותר. לכן בכוונתם לפעול בדיונים בוועדת חוק חוקה ומשפט לתיקונו על מנת שלא יפגע בחופש הביטוי".

ח"כ לסקי אמרה לגלובס כי התיקון שידרשו יעסוק בין היתר בהחרגת העיתונות מהחוק. "הכוונה היא צמצום תחולת החוק כך שתצומצם האפשרות להסרת תכנים רק לפי רשימה סגורה של עבירות ושיש ודאות קרובה לפגיעה בבני אדם. צריך לצמצם את יכולת ההסרה לרשתות חברתיות ולהוציא אתרי אינטרנט ובפרט אתרי עיתונים וכלי תקשורת".

ח"כ רז ציין: "נדרוש שהחוק יאפשר הסרה של פרסומים רק במקרה שיש חשש סביר או ודאות קרובה שהפרסום עלול להוביל לפגיעה בבטחונו של אדם או אם עצם הפרסום מהווה עבירה פלילית".

***גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של גלובס

עוד כתבות

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"