גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד המשפטים נותן מענה לטענות נגד חוק הפייסבוק - ושוב יש חורים בעלילה

החוק, שמאפשר הסרת תכנים מסוכנים מרשתות חברתיות, מעורר סערה בימים האחרונים ● משרד המשפטים החליט לענות לביקורת שהעלו המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט הישראלי, אך במכון מצביעים על חורים במענה ● וגם: מה חושבים הח"כים מהשמאל?

שר המשפטים גדעון סער / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות
שר המשפטים גדעון סער / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

החוק המתוקן למניעת הסתה ברשתות החברתיות, בקידומו של שר המשפטים גדעון סער, מעורר מלחמת גרסאות בין המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט הישראלי לבין משרד המשפטים.

ועדת השרים לענייני חקיקה בראשות סער, אישרה בתחילת השבוע את החוק, שמאפשר לשופט להסיר מרשתות חברתיות תכנים שיש אפשרות ממשית שיפגעו בביטחונו של אדם, בביטחון המדינה או בביטחון הציבור. לפי החוק, בדיון שיתקיים בבקשה להסרת הפרסום יוזמנו מפרסם התוכן והבעלים, המנהל, או המפעיל של אתר האינטרנט שבו פורסם התוכן וכן נציגי ספק השירות.

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואיגוד האינטרנט הישראלי פנו לוועדת השרים בבקשה להתנגד להצעת החוק. ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, וד"ר אסף וינר, ראש תחום רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, החתומים על המכתב, טענו שהצעת החוק הזו "רחבה למעלה מן הצורך ופותחת פתח מהותי ופרוצדורלי לצנזורה שלטונית". במסמך שהגישו, הם ערכו השוואה בין החקיקה הבינלאומית לבין זו שרוצים לקדם בישראל, ועל כך לשכתו של סער החליטה לענות.

וינר ושוורץ-אלטשולר הביאו דוגמאות מגרמניה, אוסטרליה ובריטניה. לפי ההשוואה שערכו, אף הסדר ברחבי העולם לא כולל את כל העבירות בחוק הפלילי, אלא רק רשימה מצומצמת כדוגמת טרור, אלימות, אלימות מינית או פגיעה בקטינים. נקודה נוספת שהעלו בהשוואה היא שבאף מדינה אין פרוצדורה שמאפשרת למדינה "לפנות לבתי המשפט במעמד צד אחד עם ראויות חסויות ולדרוש צווי הסרה".

בנוסף, במסמך נטען כי תוחלת תזכיר החוק בישראל רחבה ביותר מבחינת הגדרת הגופים שלגביהם ניתן לדרוש הסרת תכנים. בהצעה הישראלית, כל אתר אינטרנט, כמו גם אתרי עיתונות בארץ ובחו"ל, נכללים בתוך החוק המדובר. עם זאת, הבוקר אמר מנכ"ל משרד המשפטים, עו"ד ערן דוידי, בראיון לרשת ב' כי אין בכוונתם להחיל את חוק ההסתה ברשתות החברתיות על אתרי העיתונות הממוסדת.

וינר ושוורץ-אלטשולר טענו גם כי "באף מדינה לא ניתן להסיר תוכן ללא הודעה למי שפרסם אותו. תזכיר החוק איננו כולל ערובות לשקיפות ולחובות הודעה כלפי מי שתוכן שהעלה נמחק".

במשרד המשפטים החליטו להגיב לטענות. כך לדוגמה, לגבי הטענה הראשונה שמצביעה על צמצום העבירות בהן אפשר לפעול - במשרד מדגימים כי בבריטניה החוק מאפשר לבית המשפט להורות על הסרת תוכן בהתאם להגדרה רחבה של "נזק חמור". כך נכתב בחוק: "הדבר נועד להעלות את הרף להגשת תביעה כך שרק תיקים הכרוכים בפגיעה חמורה במוניטין של התובע יוכלו להתקיים. במקרה של גופים הנסחרים למטרת רווח, מבחן הנזק החמור מתקיים רק אם הגוף יכול להוכיח הפסד כספי ממשי או צפוי". דוגמה נוספת שנותנים היא מניו זילנד. החקיקה במדינה מאפשרת להסיר תוכן שמכיל עובדות רגישות על אדם, תוכן מאיים או כזה שיכול לגרום לחרדה, תוכן פוגעני, תוכן מטריד, תוכן המכיל האשמות שווא ועוד.

בהתייחסות לריבוי גופים שכלפיהם החקיקה רלוונטית, במשרד המשפטים מזכירים את אוסטרליה. החקיקה במדינה מגדירה את הגופים שמהם ניתן להסיר תוכן שפוגע במבוגר, וברשימה נכללים גם מדיה חברתית, שירות אלקטרוני או שירות אינטרנט ייעודי.

לגבי הטענה שבית המשפט יכול לקיים דיון בלי אחד הצדדים ולדרוש צווי הסרה, המשרד מדגים את החקיקה באיטליה ששם קיים גוף שבסמכותו להורות על הסרת תכנים בלי לשמוע את עמדתו של אחד הצדדים. בנוסף, במשרד מתייחסים לחקיקה בנציבות האירופית, שם אם אינה ידועה זהותו של כותב התוכן, ניתן להסיר תכנים מבלי להודיע למפרסם. כמו כן, בנציבות קבעו שאם מדובר בעבירות פליליות חמורות הכוללות איום על חיים, לוחמה בטרור ועוד - במקרים כאלו אפשר להצדיק אי פנייה למפרסם התוכן.

מהסקירה של משרד המשפטים עולה הטענה כי החקיקה ברחבי העולם מעוממת בכוונה, כדי שיהיה ניתן לייצר פרשנות רחבה יותר להתמודדות עם מגוון המקרים האפשריים, גם המורכבים שבהם.

המכון הישראלי לדמוקרטיה: אי דיוקים בתגובת משרד המשפטים

במכון הישראלי לדמוקרטיה לא נשארו חייבים והחליטו להגיב להשוואות של משרד המשפטים. ד"ר שוורץ-אלטשולר טוענת כי נפלו אי דיוקים ונעשה שימוש מוטעה ולא רלוונטי בחקיקה השוואתית.

המסמך של משרד המשפטים מצטט חקיקה בריטית משנת 2013 - חוק לשון הרע הבריטי, שמאפשר למי שזכה בתביעת דיבה לדרוש את הסרת התוכן. "חוק זה לא מקנה סמכויות למדינה, ולמעשה סמכות שכזאת קיימת גם כיום בישראל, ואין צורך לחוקק עבור זאת את חוק הפייסבוק", כך אומרת ד"ר שוורץ-אלטשולר. היא מוסיפה שגם חוק התקשורת הבריטי, שצוטט בהשוואה של משרד המשפטים, קיים בחוק התקשורת הישראלי, חוק הסמכויות ובחוק הסרטונים הישראלים. חוקים אלה לא חלים גם בבריטניה על רשתות חברתיות "ואין תקדימים לשימוש בהם למטרה זאת".

לגבי החוק האיטלקי בהשוואה של משרד המשפטים, אומרת ד"ר שוורץ-אלטשולר כי "לא לחינם ההסדר האיטלקי לא קיים במדינות אחרות". ד"ר שוורץ-אלטשולר מציינת גם שבמשרד המשפטים לא מתייחסים לנקודה מרכזית: החלת החוק על כל העבירות הפליליות ולא על רשימה מצומצמת. "לא רק שלא הובאה דוגמה למדינה שמאפשרת הסרת תכנים בגין כל הקוד הפלילי שלה, אלא שההצעה הישראלית אפילו לא מוגבלת לחוק העונשין, אלא לכל 'עבירה פלילית', למשל: טענה לעבירה פלילית מכוח חוק איסור לשון הרע או אפילו חוק איסור הונאה בכשרות".

לגבי הודעת מנכ"ל משרד המשפטים שאין כוונה להחיל את החוק על אתרי עיתונות ממוסדת, מציינת ד"ר שוורץ-אלטשולר כי "דרושים עוד שינויים משמעותיים, ואנו בטוחים שמשרד המשפטים יפנה ברוח הזו".

במרצ רוצים לתקן את החוק

למרות שבוועדת שרים לחקיקה קיבל השר סער גב לקידום החוק ותמיכה פה אחד, כעת הוא נתקל בקשיים בקואליציה שלושה חברי כנסת מטעם במרצ הודיעו כי יפעלו לתיקון החוק. יו"ר הסיעה מיכל רוזין וחברי הכנסת מוסי רז וגבי לסקי צייצו בטוויטר כי: "המצב ברשתות החברתיות מחייב חקיקה שתאסור הסתה המסכנת חיי אדם תוך מתן חופש ביטוי רחב ביותר. לכן בכוונתם לפעול בדיונים בוועדת חוק חוקה ומשפט לתיקונו על מנת שלא יפגע בחופש הביטוי".

ח"כ לסקי אמרה לגלובס כי התיקון שידרשו יעסוק בין היתר בהחרגת העיתונות מהחוק. "הכוונה היא צמצום תחולת החוק כך שתצומצם האפשרות להסרת תכנים רק לפי רשימה סגורה של עבירות ושיש ודאות קרובה לפגיעה בבני אדם. צריך לצמצם את יכולת ההסרה לרשתות חברתיות ולהוציא אתרי אינטרנט ובפרט אתרי עיתונים וכלי תקשורת".

ח"כ רז ציין: "נדרוש שהחוק יאפשר הסרה של פרסומים רק במקרה שיש חשש סביר או ודאות קרובה שהפרסום עלול להוביל לפגיעה בבטחונו של אדם או אם עצם הפרסום מהווה עבירה פלילית".

***גילוי מלא: ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר השתתפה בחיבור הקוד האתי של גלובס

עוד כתבות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%