מרכז חיסונים בדרום אפריקה / צילום: Reuters, Siphiwe Sibeko
דרום אפריקה רשמה במהלך יממה אחת בסוף השבוע 115 נפטרים חדשים מקורונה, לעומת 53 לפני שבוע. מתחילת גל האומיקרון התמותה מקורונה במדינה עולה, ובימים האחרונים העלייה היא דרמטית. אז מדוע דרום אפריקה מככבת בחדשות העולם בתור המדינה שנמצאת בדרך החוצה מגל האומיקרון? והאם יש לישראל מה ללמוד ממנה?
התרחיש האופטימי שגל האומיקרון יתפתח וגם יסתיים מהר ואולי אף יהיה גל הקורונה הגדול והעוצמתי האחרון - הוא בפועל התרחיש שעליו מדינת ישראל בחרה לסמוך. גרף התחלואה בקורונה בדרום אפריקה מציג נתונים שמגיעים לשיא עם 23 אלף נבדקים ליום, לאוכלוסייה של 60 מיליון איש. אחר כך גרף המאומתים יורד דרמטית ממש באותה המהירות שבה עלה.
יש כמה סיבות לחשוד בסיפור שהנתון הזה לבדו מספר לנו. התמונה כנראה מורכבת יותר. קיבולת הבדיקות במדינה עמדה לפני האומיקרון על 40-50 אלף ליום. בשיא ההתפרצות היא הצליחה איכשהו לדגום 74 אלף איש ליום, אבל מאז מספר הבדיקות המבוצעות במדינה ירד משמעותית. במלים אחרות, מספרי המאומתים ירדו מאחר שכמות הבדיקות ירדה.
אפשר לנסות להבין את המצב של גל האומיקרון בדרום אפריקה מניתוח אחוז החיוביים. הנתון הזה מראה כי אין ירידה דרמטית בהיקף התחלואה - בשיא הגל 30% מהנבדקים היו חיוביים, וכעת שיעור החיוביים עומד על 26%. בגלים קודמים, ירידה במספר הבדיקות התרחשה במקביל לירידה באחוז החיוביים. מומחים מדרום אפריקה הצהירו בכתבה לאתר חדשות המדע The Conversation בסוף השבוע, כי הבדיקות מאתרות להערכתם רק כ-10% מהמאומתים בדרום אפריקה.
נגיף שנע ממחוז למחוז
אז למה בכל זאת כלי התקשורת המכובדים ברחבי העולם מתייחסים לדרום אפריקה בתור המדינה שניצחה את הגל? קודם כל, כי מספרי המתים ביחס למספרי המאומתים נמוך מאוד בהשוואה לגלים הקודמים. בשיאי התמותה דרום אפריקה רשמה כ-700 מקרי מוות ביום (לעומת 115 כיום, כאמור), על אותם שיעורי תחלואה פחות או יותר. עוד נאמר בעבר כי מספר מקרי המוות בדרום אפריקה בשיא הגלים הקודמים הוערכו בחסר באופן דרמטי.
נתון מעניין נוסף עולה מתוך המחוז בדרום אפריקה שבו אותר אומיקרון לראשונה - מחוז חאוטנג (Gauteng). מספר המאומתים במחוז זה דעך במהירות, וגם מספר מקרי המוות ירד. המחוז עדיין רושם כ-20 מקרי מוות ביום, אבל מדובר בירידה מכ-40-50 ביום בסוף דצמבר. זאת ועוד, הגל הגיע ועבר בלי קריסה של בתי החולים ותמותה מרקיעת שחקים, וגם העדויות מתוך בתי החולים במחוז הם שהתחלואה שבה נתקלו לא הייתה קשה כבגלים הקודמים. מה שמייחד את מחוז חאוטנג הוא שהגלים הקודמים עברו אותו בצורה קשה.
לפי ההערכות, כ-70% מתושבי המחוז חלו בקורונה לפני הגעת אומיקרון (לעומת פחות מ-20% בישראל לפני גל האומיקרון שלנו, על פי בדיקות הסקר הסרולוגי). ייתכן שזו הסיבה שרובם עברו את המחלה הפעם בצורה קלה, למרות שיעורי התחסנות נמוכים.
חאוטנג הוא מחוז של כ-15 מיליון איש. כהשוואה, מדינת ניו יורק היא מחוז בגודל כמעט דומה (18 מיליון איש), ואתמול נרשמו בה 90 אלף מאומתים. מכאן אפשר ללמוד כי אין משהו אינהרנטי באומיקרון שגורם לו להיעצר סביב 20 אלף מאומתים לגודל האוכלוסייה הזה. הדברים נכונים גם לגבי מדינות אחרות שאליהן הגיע האומיקרון יחסית מוקדם: בריטניה, דנמרק, אירלנד, צרפת.
באף אחת מהן עוד לא ראינו את המגפה נעצרת ודועכת מהר כפי שראינו בחאוטנג ובדרום אפריקה כולה. בכל המדינות הללו, גם מספר החולים הקשה נמצא בעלייה, ובכולן - למעט אירלנד - גם מקרי המוות בעלייה.
אז מה אנחנו יכולים ללמוד מדרום אפריקה? נראה שמוקדם ללמוד שגל האומיקרון יהיה חזק ומהיר בהכרח, או כי לא יכריע את בתי החולים גם בישראל או באירופה, כפי שלא הכריע את מחוז חאוטנג. אנחנו כן יכולים ללמוד כי שיעורי התחלואה הקשה באומיקרון הם נמוכים יותר, כפי שקיווינו.
ראש ה-CDC האמריקאי רושל ולנסקי הגדירה זאת היטב כשאמרה, ש"ייתכן שנראה את העלייה המהירה והירידה המהירה, אבל שהיא תטייל בכל המדינה". כלומר, בכל מחוז שאליו תגיע הקורונה היא תבער בעוצמה ותסתיים במהירות, אבל עד שהיא תכלה את פוטנציאל ההדבקה באזור הזה, היא כבר תתפשט לאזור חדש. כך שברמת המדינה, נראה בערה קבועה שאיננה מרפה.
העתיד שאחרי האומיקרון
ישראל היא כמובן קטנה, אבל גם כאן ההתפרצויות יכולות לטייל בין ערים שונות ולהבעיר בכל פעם אזור אחר עד שתגיע רגיעה. לא ברור כמה זמן ימשך כל פיק מקומי, ואין לדעת כמה זמן ימשך האירוע כולו.
באשר לשאלה האם סיום גל האומיקרון יהיה גם סיום המגפה כולה כפי שאנחנו מכירים אותה - קשה לדעת. הדבר תלוי בווריאנטים העתידיים של הקורונה. סביר להניח כי עם רמות ההדבקה שוברות השיאים בכל העולם, אומיקרון יתפוס בשלב כלשהו מצע התפתחות נוח, כנראה אדם עם כשל חיסוני, ובו יוכל לעבור אבולוציה מואצת ולהמציא את עצמו מחדש כווריאנט אחר.
ייתכן שזה קרה, ובקפריסין הודיעו היום על וריאנט חדש - שזכה כבר לכינוי הלא-רשמי "דלתאקרון" - בשל היותו משלב מאפיינים של דלתא ואומיקרון. כדי להפוך לווריאנט מדאיג, עליו להיות מדבק יותר מאומיקרון, גם להתגבר על החיסונים לווריאנטים הקודמים, וגם להתגבר על החיסוניות שנוצרת בהדרגה בימים אלה מהחלמה מאומיקרון.
מה הסיכוי שייווצר הווריאנט הזה והאם יהיה קטלני יותר או פחות? אין לדעת. מה שבטוח, הקורונה רחוקה מלומר את המילה האחרונה.