הבעל הסתיר מאשתו את מסמכי השותפות בטענה לפגיעה בפרטיות. מה קבע ביהמ"ש?

רואה חשבון ושותף מנהל בשותפות רואי חשבון גדולה מצוי כעת בהליכי גירושים מאשתו, הזכאית על-פי החוק למחצית משווי החזקתיו של בעלה בשותפות. בית המשפט לענייני משפחה מינה מומחה להערכת שווי השותפות, והלה הגיש חוות-דעת, מבלי לצרף אליה את המסמכים ואת המידע שהועברו אליו מטעם הבעל, בניגוד להוראות החוק, הקובעות כי על המומחה להגיש את האסמכתאות לביסוס חוות-דעתו.

המומחה הסביר כי החליט להימנע מצירוף המסמכים הנוגעים לשותפות, מאחר שהיא בבחינת צד ג' להליך, ולדעתו חשיפתם לצד שכנגד עלולה לפגוע בפרטיותה. הבעל מצידו הודיע כי הוא יסכים להעביר לאישה את המסמכים, אך רק בתנאי שהיא תחתום על הסכם סודיות וחיסיון מקצועי, שכולל סעיף לפיו אם תפר התחייבותה, והמסמכים יזלגו החוצה, היא תשלם לבעל פיצוי בסך של מיליון שקל ללא הוכחת נזק.

לאחר שהאישה סירבה לחתום על ההתחייבות לפיצוי, הגיעה ההכרעה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר קבע כי החומר לא יועבר לידי האישה בשלב זה. עם זאת, בית המשפט הורה כי אם במהלך חקירת המומחה על-ידי בא-כוח האישה, בית המשפט יתרשם כי אי-חשיפת המסמכים עלולה לפגוע בזכויות האישה, הוא יכול לשנות את החלטתו.

האישה הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, אשר הסכים עם האישה והפך את ההחלטה. ראשית הבהיר בית המשפט המחוזי כי בית המשפט לענייני משפחה לא רשאי להסתפק באמירה גורפת וכללית של המומחה כי להערכתו חשיפת המסמכים עלולה לפגוע בפרטיותם של צדדי ג', ועליו לבחון כל מסמך לגופו, לבדוק מה מידת חשיבותו לצורך קביעת ממצאי חוות-הדעת ומה מידת הפגיעה בצד ג' שעלולה לגרום חשיפתו. בנוסף, על בית המשפט לפנות ישירות לצד ג', שנטען כי הוא מתנגד לחשיפת המסמכים, לקבלת עמדתו, ואולי אף לזמנו לדיון, על-מנת לנסות להביא להסכמות על היקף הגילוי.

כמו כן, בית המשפט המחוזי קבע כי לא ניתן להקדים את חקירת המומחה להכרעה בדבר היקף חשיפת המסמכים ביחס לפגיעה אפשרית בזכויות האישה. עצם ביצוע חקירת המומחה לפני שהאישה מקבלת את המסמכים לידיה, כבר מהווה פגיעה בזכויותיה של האישה, מאחר שהיא זקוקה למלוא חומרי הגלם, על-מנת לבחון את נכונות מסקנות המומחה בחוות-דעתו, לנתחן כראוי ואולי גם להתייעץ עם מומחה אחר, כדי לדעת אילו שאלות להציג למומחה בחקירתו.

כדי לאזן בין זכות השותפות לפרטיות לבין זכות האישה לגילוי מידע ושקיפות, בית המשפט קיבל את הדרישה, על-פיה על האישה וכל אנשי המקצוע מטעמה לחתום על כתב התחייבות לסודיות. מאידך קבע בית המשפט המחוזי כי אין כל הצדקה לדרישת הבעל לכלול בכתב הסודיות סעיף "סנקציה כספית", ויש להסתפק בכך שייקבע במסמך כי שידוע לחותם עליו כי אם הוא יפר את התחייבותו, הוא צפוי וחשוף לתביעה בגין נזקים שייגרמו לצדדי ג' עקב החשיפה האסורה.

בנוסף הורה בית המשפט המחוזי כי בשלב ראשון, המומחה אף רשאי להסתיר חלק מהמסמכים באמצעות השחרה של פרטים, ככל שיש בהם סודות מסחריים או נתונים רגישים במיוחד, ובית המשפט לענייני משפחה יכריע האם יש הצדקה להתיר את גילוי המסמך במלואו, לאחר שיישמע את טענות הצדדים וייווכח האם אכן לפריטים רגישים אלה קיימת חשיבות למסקנות חוות-הדעת, והאם גילויים נחוץ.

החלטה זו של בית המשפט משתלבת עם המגמה בפסיקה להעדיף את זכויות בן הזוג המתגרש לניהול ההליך "בקלפים גלויים ופתוחים" אפילו על פני זכויות צדדי ג' לפרטיות, למרות שמדובר בהליך שהם אינם צד ישיר לו.

הכותבת שותפה במשרד עורכי הדין מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה