גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מיליון שקל בחודש כדי להרוויח: האתגר העכשווי של המסעדות בישראל

שוק ההסעדה בישראל נאמד טרום הקורונה בכ-27 מיליארד שקל בשנה, אך בשנתיים האחרונות ירדו ההכנסות ב-30%-25% ● בחינת המפה הקולינרית מראה כי בעתיד ייפתחו בעיקר מסעדות קטנות ודוכני מזון עם משלוחים, ובכל מקרה, שיעורי הרווחיות המוכרים לא יחזרו

מסעדת טאיזו. הסגמנט היקר ביותר בענף  פגיע ומסוכן / צילום: תמר מצפי
מסעדת טאיזו. הסגמנט היקר ביותר בענף פגיע ומסוכן / צילום: תמר מצפי

לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? מדור שבועי חדש ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il

שוק ההסעדה בישראל נמצא תחת צונאמי, אחרי שאיבד 30%-25% מהיקף ההכנסות הפוטנציאלי שלו. הישראלים עברו שינוי תרבותי מהותי בתחום הקולינרי - נתח הולך וגדל של המכירות עבר מישיבה במסעדות ובבתי קפה לישיבה בבית, כשהאוכל מגיע במשלוחים לסוגיהם. מצב זה מצריך מהמסעדות לתפעל מערך משלוחים רווחי עם פחות כוח-אדם בכלל, ושעלותו התייקרה בפרט.

הדבר מתאפשר באמצעות העלאות מחירים ושינוי מיצוב המסעדות, כך שהן הופכות לקטנות יותר ועובדות בעיקר במשלוחים. גם המסעדות ובתי הקפה הוותיקים נדרשים היום להעלות את מחזוריהם בשיעורים גבוהים, במטרה להשיג רווחיות שקטנה ומגיעה ללא יותר מ-15%.

לפי דיווחי בנק ישראל, ההוצאות על הסעדה בכרטיסי האשראי עולות ויורדות בגלי הקורונה - הן קטנו ב-60% בגל הראשון, בגל השני נרשמה ירידה של כ-40%, בגל השלישי של כ-30%, בגל הרביעי לא השתנה היקף המכירות, ולפניו המכירות אף עלו בכ-40% ביחס לתקופת טרום הקורונה. כעת, בגל החמישי, נרשם גידול של קרוב ל-20% בהוצאות על מסעדות ביחס לנתונים שדווחו בינואר 2019.

כאן נציג את תמונת השוק, ונענה על כמה שאלות: מהם הגורמים לגלי הצונמי הללו, כיצד הם משפיעים ומושפעים על ומהתנהגות הלקוחות, מה קרה למחירים ואיזה שינויים חלים ויחולו בסוגי המסעדות ובדרכי פעולתן.

מוציאים יותר על שליחויות

גודל שוק ההסעדה השנתי בישראל בימים "רגילים" נאמד בכ-27 מיליארד שקל (לא כולל מע"מ). החלוקה היא כזו: התרומה שמחוללים משקי הבית נאמדת ב-18.7 מיליארד שקל, המועסקים כ-4.6 מיליארד שקל ותיירי חוץ כ-3.7 מיליארד שקל. כיום מוערך כי הפדיונות השנתיים של כלל עסקי ההסעדה קטנו ב-30%-25%. כאמור, לפי נתוני בנק ישראל, ובהתייחס לנתוני כרטיסי האשראי בלבד (ללא כסף מזומן והון שחור), היקף המכירות גדל בגל החמישי של הקורונה. השיא היה בדצמבר 2021, שבו הן עלו כמעט בכ-30%.

 

ומה השתנה, משתנה וישתנה בשוק ההסעדה, הן מצד הלקוחות והן מצד בעלי המסעדות? המגמה הבולטת ביותר היא "שיבשלו לנו, ושלא נבשל לעצמנו". כלומר, נתח ההוצאה על מוצרי הסעדה מסך הוצאת משקי הבית לתצרוכת גדל ויגדל. בארה"ב, שיעור ההוצאה כיום עומד על כ-6%. בישראל מדובר בכ-5.3%, והיא נמצאת במקום ה-26 בקרב מדינות ה-OECD.

המגמה השנייה: חברות השליחויות נכנסו כ"שותף חדש" לבעלי המסעדות - שותף שגובה 30%-20% מהיקף ההכנסות של המסעדות ממשלוחים, ומקטין את רווחיותן באם הוצאה זו אינה מועמסת על הלקוחות.

בארה"ב, נתח המכירות ממשלוחים באונליין באמצעות חברות השליחויות (כמו Door Dash או Wolt) הכפיל את עצמו תוך חמש שנים. כעת, בשנת 2022, מדובר ביחס של שלישי הזמנות ישירות מהאתר או מהאפליקציה של המסעדה, לעומת שני שלישים של הזמנות דרך חברות השליחויות.

נזכיר כי הזמנת משלוח הביתה הינה "פינוק" של הלקוח, הנדרש בתשלום. הדבר דומה לתשלום נוסף על שירותים שונים במטוס, כמו מזוודה, אוכל, כיסא במיקום מיטבי, מרווח לרגליים וכדומה. הלקוח תמיד יכול לבוא לסעוד במסעדה, אך נציין כי ארוחה ממוצעת במסעדה היא יקרה עד פי שניים ממחיר ארוחה שהוזמנה במשלוח הביתה.

מגמה שלישית, פחות מסעדות שורדות - לפי איגוד המסעדות, בשנת 2020 נסגרו כ-4,000 מסעדות בעקבות משבר הקורונה, כלומר כרבע מהמסעדות בארץ. בפועל, בתוך עשור מתחלפות או נסגרות כמעט 100% מהמסעדות בישראל. לפי נתוני הלמ"ס, מכלל העסקים בישראל ולאחר חמש שנים "שרדו" 54% עסקים בלבד. בתחום שירותי האירוח והאוכל - לאחר חמש שנים "שרדו" 35% בלבד. משמע, זהו ענף פגיע ומסוכן ביותר.

ולסיכום, גם ענף זה סבל מהעלייה במחירי חומרי הגלם, החשמל, המים, הארנונה העסקית וכוח-האדם. כך, למשל, מנהלי מסעדות מבקשים שכר של 15 אלף שקל נטו לחודש, ושוטפי כלים מבקשים גם 700-800 שקל נטו למשמרת. הישראלים אינם ממהרים לעבוד בשירותי ההסעדה, וגם ההקלות שניתנו למסעדנים על העובדים הזרים כבר אינן רלוונטיות, כי שיעורם של עובדים אלה במסעדות שולי בלבד. ביחד עם הרגולציה לסוגיה, לבעלי המסעדות לא נותרה ברירה אלא להעלות את מחירי המנות ב-20%-10%.

עידן הפאסט קז'ואל

כל המגמות שהצגנו כאן מייצגות את השינויים בסוגי ורמת מיצוב המסעדות, לפי ארבעה סגמנטים:

Fast Food - מסעדות מזון מהיר באיכות נמוכה, וברמת מחיר תואמת ונמוכה. לדוגמה: מקדונלד'ס, פיצה האט וכדומה.

Fast Casual - מסעדות בשירות עצמי או מלא, באיכות טובה יותר, מעוצבות (מיצוב, רמת אוכל, נראות) ובעלות מחירים סבירים. לדוגמה, גומבה וזוזוברה.

Casual Dining - מסעדות באיכות ורמת מחירים גבוהה, ובשירות מלא. לדוגמה, דליקטסן ויודל'ה.

Proper Dining - מסעדות גורמה איכותיות ובמחירים יקרים. לדוגמה, שילה וטאיזו.

הסגמנט המנצח הוא ה-Fast Casual, עם נתח של 53%. ההערכה היא כי סגמנט זה יתחזק בעתיד, בזכות יכולתו הגבוהה לאפשר למסעדנים להרוויח כסף במסעדות קטנות יותר, המושקעות הרבה פחות.

במעט מסעדות ישקיעו 3-4 מיליון שקל ויותר כמו בעבר, אך ייפתחו בעיקר מסעדות קטנות, דוכני מזון המבוססים בעיקר על איסוף המוצרים באופן עצמאי ו/או במשלוחים. עסקים אלו יחייבו מעט כוח-אדם לשירות ואירוח, ומסעדות מזון בריא ואיכותי יספקו ואליו פור מאני, וימכרו מנות "קטנות" במחירים של 49, 59 ו-69 שקל למנה בלבד.

מי רוצה לפתוח מסעדה

בתקופת הקורונה חל שינוי תרבותי אצל הלקוחות, שמחייב את המסעדנים גם בהפעלת מסעדות קטנות עם משלוחים. הלקוחות ש"מתפנקים" יידרשו להמשיך לשלם על המשלוח לביתם, שבניהול מיטבי יכול לאפשר רווחיות למסעדנים.

המסעדות ובתי הקפה הוותיקים, שיבקשו לשמר כמעט את רמת רווחיותם הישנה, נדרשים להגדיל את המחזורים מ-300 אלף שקל בחודש לבית קפה ל-500 אלף שקל ויותר, ומסעדה עם ישיבה תחייב יצירת מחזורים חודשיים של מיליון שקל, וגם הרבה יותר. לכולם ברור ששיעורי הרווחיות של 20%-15% שמסעדנים ייצרו בעבר - לא יתאפשרו יותר.

נותרנו עם השאלות - מי יבחר לפתוח מסעדה חדשה בתנאים הללו, מאיזה סוג, מה הוא יבשל לנו ובאיזה מחיר?

הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'

עוד כתבות

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

שריפה כתוצאה ממטח של חיזבאללה בכניסה לקריית שמונה (יולי 2024) / צילום: Reuters, Avi Ohayon

מצפון תיפתח הטובה: לא שוליים שצריך להציל, אלא מרכז שיש לבנות

חיזוק הצפון ושיקומו מנזקי המלחמה אינו משימה משנית אלא אתגר כלכלי־לאומי מהותי ● הצפון דורש מהלך עומק של חיזוק מבני וארוך־טווח, ולא מענה נקודתי ● בהקשר הזה תפקידו של המגזר העסקי הוא קריטי - וכאן יש צורך לא רק בסיוע, אלא בשותפות

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה