מכללת רמבם ידע חיפה / צילום: איל יצהר
המדינה העניקה במשך שנים רבות בלעדיות לנציגי אוניברסיטאות בהחלטות תקצוב ההשכלה הגבוהה. השינויים במפת המוסדות להשכלה גבוהה מחייבים שינוי גם בתקצוב ובגיוון מקבלי ההחלטות.
הוועדה לתכנון ותקצוב, למי שלא מכיר, היא בעלת כוח רב - יש שיאמרו רב מדי - המוסמכת להחליט באופן בלעדי על חלוקת תקציב ההשכלה הגבוהה. לאחרונה אישרה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) את מינויים של פרופ' שוש שהרבני, מומחית לכלכלה התנהגותית ממכללת עמק יזרעאל, ואת מר אריאל יוצר, בעל ניסיון עשיר במגזר הציבורי והפרטי, כחברים בות"ת. מינויים חדשים אלו שנעשו לבקשת יו"ר המל"ג, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, מצטרפים למינויו של יו"ר ות"ת החדש פרופ' מקורי, שכיהן עד לפני כחודשיים כנשיא מכללת תל-חי.
יש לברך את שרת החינוך על חתירתה לגיוון הות"ת כאשר לראשונה העומד בראשה ואחת מחבריה הם אנשי מכללות מהפריפריה. זאת, בשונה מההרכב הקודם, בו ארבעה מחמשת החברים כולל היו"ר היו פרופסורים מהאוניברסיטאות וללא אף נציג מהמכללות.
התקציב הגדול ביותר שניתן להשכלה גבוהה בישראל
בארבעים ושלוש השנים מאז הוקם ות״ת, חלו שינויים עצומים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. על אף העובדה שמפת המוסדות להשכלה גבוהה עברה שינוי מהותי, במפת התקצוב שמעניקה המדינה למוסדות להשכלה גבוהה כמעט ולא חלו שינויים. עיקר התקציב מועבר גם היום לאוניברסיטאות, למרות שכיום רוב הסטודנטים לתואר ראשון לומדים במכללות אקדמיות ומכללות לחינוך ולא באוניברסיטאות. ומדובר בתקציב שגדל מאוד במהלך השנים.
העשור הנוכחי מתאפיין בכמעט הכפלה של תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה מ-6.9 מיליארד שקל ב-2010 ל-12.3 מיליארד שקל ב-2021, התקציב הגדול ביותר שניתן מאז ומעולם להשכלה הגבוהה בישראל.
סעיף התקציב הגדול ביותר לשנה"ל תשפ"א הוא השתתפות ישירה בתקצוב המוסדות (67.7% מהתקציב), רובו הגדול הולך לאוניברסיטאות ומיעוטו למכללות. יש סעיפים אחרים בהם הפער גדול עוד יותר. למשל, רק האוניברסיטאות מקבלות תקצוב על רכיב מחקר בשיעור 3.2 מיליארד שקל, וכן השתתפות בהוצאות פנסיה תקציבית של אנשי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בשיעור של כ-800 מיליון שקל לשנה. בהקשר זה חשוב להזכיר שהחוב האקטוארי של האוניברסיטאות (החובות שלהן לתשלומי הפנסיה התקציבית שלא הופרשו בעבור חברי הסגל) היה במשך שנים עשרות מילארדי שקלים.
חשש ממשי לניגוד עניינים
הות"ת לא עצרה החריגות מתקציב האוניברסיטאות כמתבקש. ולמה שתעשה זאת, והרי רוב חבריה נהנים מאותה פנסיה תקציבית? וכל זה ממומן מכספי משלם המסים, בימים בהם יוקר המחיה גבוה.
חברי ות״ת הבאים מקרב האוניברסיטאות נגועים בחשש ממשי לניגוד עניינים, שכן מצד אחד עליהם להחליט בדבר חלוקת כספי הציבור למוסדות השונים להשכלה גבוהה ומצד שני הם באים מאוניברסיטאות מסוימות, אשר מבקשות לקבל תקצוב. האינטרס של האוניברסיטאות בכלל ושל האוניברסיטה ממנה הם באים הוא, במידה רבה, גם אינטרס שלהם.
ואולם האינטרסים של האוניברסיטאות עלולים שלא לעלות בקנה אחד עם האינטרסים הציבוריים הכלליים, של פיתוח ההשכלה הגבוהה בישראל ויצירת תחרות בריאה בין המוסדות השונים, הקטנת הפערים בין הערים הגדולות, בהן ממוקמות האוניברסיטאות, לבין הפריפריה בה פועלות המכללות. האינטרס של האוניברסיטאות, מצד שני, עשוי להביא להעדפה של נוסחה אחרת לקביעת אופן חלוקת התקציבים, כדי למנוע השתתפות של מוסדות מסוימים בסבסוד הציבורי ולעצור הקמת אוניברסיטאות חדשות המתחרות בוותיקות. מינוי החברים החדשים בות"ת הוא צעד קטן בכיוון הנכון, אך יש לנקוט צעדים נוספים.
לפתוח לפחות חלק מהכספים לתחרות בין המוסדות
אין לאפשר לות"ת לקבוע חלוקת התקציב באופן בלעדי, ללא פיקוח ובקרה, אלא הוא יכול להוות לכל היותר גוף מייעץ למקבלי ההחלטות, המל"ג, שר החינוך והממשלה.
יש לשנות ההסדר הנוהג כיום, שלפיו סמכויותיה של המל"ג מוסדרות בחוק, ואילו סמכויותיה של ות"ת הן פרי החלטת ממשלה בלבד, בלא קביעה ברורה בחוק של חלוקת הסמכויות בין שני הגופים והסדרת מחלוקות ביניהם.
יש לפתוח לפחות חלק מהכספים המיועדים למחקר לתחרות בין כל המוסדות האקדמיים. נכון הדבר שלאוניברסיטאות יתרון גדול מעצם העובדה שבידיהן תחומים כמו מדעי הטבע, רפואה, הנדסה ומעבדות שהושקעו בהן סכומים גדולים. אך בנוגע לתחומים כמו משפטים, פסיכולוגיה ומקצועות בהן אין להן יתרון משמעותי יש ללכת על-פי המקובל ברוב העולם, ולאפשר גם לאנשי סגל במכללות לזכות בכספי מחקר על בסיס מצוינות אקדמית ותחרות.
הכותב הוא פרופסור למשפטים ועמית בכיר בפורום קהלת, לשעבר נשיא מכללת אורות ישראל