אין אפליית גיל בהייטק, בפרט בתפקידי ליבה

השבוע נתקלתי בפוסט של איש טכנולוגיה בן 50 וקצת שטוען כי למרות ניסיון טכנולוגי עשיר אין לו סיכוי למצוא עבודה בהייטק. הוא משוכנע שהוא ובני גילו סובלים מאפליית גיל, מודרים מההייטק על ידי מראיינים בני 30 שפוסלים אותם על הסף.

הטענה הזאת מאוד מוזרה, כיוון שבמקצועות הטכנולוגיים, המהווים את ליבת ההייטק, יש מחסור של עשרות אלפי עובדים, לכן גם עובד בן 60 ימצא עבודה בקלות, ובלבד שיש לו ההשכלה והניסיון הטכנולוגיים הדרושים. ואכן מבט קצר על פרופיל הלינקדאין שלו הספיק לי כדי להבין שהחסם שממנו הוא סובל אינו הגיל אלא הניסיון התעסוקתי, שכבר מזמן איננו רלוונטי לדרישות השוק. זאת התמונה שעלתה בכל הפעמים שבדקתי את טענת הגילנות.

זה לא הגיל, זו הקריירה

האם המשמעות היא שאין אפליית גיל? ודאי שיש, היא הרבה פחות נרחבת מכפי שחושבים, ודאי בקרב מי שטרם מלאו להם 50, לרבות במקצועות שלא סובלים ממחסור בכוח-אדם, הן בהייטק והן מחוצה לו. המשמעות הפרקטית היא שרוב האנשים המתקשים למצוא עבודה בטרם חצו את ה-50, אינם סובלים מאפליית הגיל אלא מחסמים אחרים לחלוטין, תוצאה של מה שעשו או לא עשו עד הגיל הזה.

לדוגמה, עב"מים תעסוקתיים - אנשים שדילגו בין מקצועות ותחומי עיסוק ועקב כך אין להם מקצוע מובחן. הם מתקשים למצוא עבודה לא כי הם בני 50, אלא מפני שמגייסים פוטנציאליים לא יודעים לאיזו משבצת מקצועית "לדחוף" אותם, ומדלגים מיד למועמד הבא.

כנ"ל לגבי מי שמנסים להתמודד על תפקידים במעלה פירמידות המיצוב בשוק העבודה, ושאר תפקידים לא רלוונטיים לניסיונם המקצועי. זה קורה ביותר מ-50% מהמועמדויות המוגשות לכל משרה ומשרה.

מדוע אנשים מתעקשים לדבוק בטענת הגילנות גם כאשר היא איננה החסם? ראשית, כי זו הדעה הרווחת בציבור. רוב האנשים מאמינים שאפליית גיל מתחילה ב-40, ויש מי שסוברים שהיא מתעוררת אף לפני. הסיבה השנייה היא שלאנשים המתקשים למצוא עבודה יותר קל להאשים את הסביבה. הם מעדיפים להשתמש בגיל כאליבי, רק לא לקבל אחריות על מצבם התעסוקתי, שכמעט תמיד יש לו פתרון, אם כי לא בהכרח כזה שהם חושקים בו (למשל, עב"מים תעסוקתיים יכולים לאתר עמוד שדרה תעסוקתי וסביבו לבנות מומחיות מקצועית מספקת למציאת עבודה).

המציאו בן דמות צעיר בעשור

אז איך אפשר לדעת אם אתם סובלים מאפליית גיל? הצעד הראשון הוא לנטרל את החסמים העיקריים בשוק העבודה, כלומר, השכלה וניסיון רלוונטיים, ולהגיש מועמדות רק לתפקידים שאתם עומדים בכל דרישות הסף שלהם מבחינה זו, לרבות מגזרים וסוגי חברות שבהן עבדתם. אם אתם מתחילים לקבל תגובות, כנראה אתם לא סובלים מאפליית גיל, לפחות לא אפליה על הסף. אם השוק ממשיך שלא להגיב - אז יש מקום לחשוד באפליית גיל.

בשלב זה ניתן לבצע ניסוי פשוט שיסייע לאשש או להזים את השערת הגילנות. צרו מסמך קורות חיים נוסף, "צעיר" בעשור, והגישו מועמדות במקביל לאותם תפקידים. אם בן דמותכם הצעיר מכם מוזמן לראיונות עבודה, קרוב לוודאי שאתם אכן סובלים מאפליית גיל, אבל אם השוק מתעלם גם מהמסמך הפיקטיבי - החסמים הם אחרים.

במקום להמשיך להאשים את הגיל, שהוא "מחלה" חשוכת מרפא, אתרו את החסמים האמיתיים ומצאו את התפקידים שהניסיון מאפשר לכם. אחרת, אתם כמו מעשן כבד הטוען שהוא מתקשה לנשום כי הוא בן 45, ולא כי עישן 30 שנה, שלוש קופסאות ביום. וזיכרו, קריירה זה הפוך ממה שחשבתם. בהצלחה.

הכותבת היא מומחית לשוק העבודה