במשרדי עורכי הדין התרגלו שהעובדים נשארים עד הפנסיה, ואז המציאות השתנתה

"אני חושב שלשמר כוח-אדם זה מאוד חשוב, אצלי עובדים עורכי דין 15-20 שנה. אני יודע גם להחזיק אותם, אף אחד לא עוזב אותי. אצלי נהנים וצוחקים. זה משפחה", אומר עו"ד איתן ארז, ראש משרד ש.ארז ושות', משרד בוטיק שעובדים בו 9 עורכי דין. נדמה שהתפיסה הזאת, של יציבות תעסוקתית והתפתחות בתוך הפירמה, שולטת בענף, על אף התחרות הקשה מצד ההייטק ונטישת עורכי הדין שהובילו לאחרונה לשדרוג משמעותי בשכר בתקופה האחרונה.

"אולי המילה משפחה היא קלישאה", אומר עו"ד אלון פומרנץ, השותף המנהל במשרד ליפא מאיר, המעסיק 140 עובדים, מהם 45 שותפים, "אבל כן אנחנו מציעים איזה סוג של חיבור משלב ההתמחות, גם מבחינת היחסים האישיים גם מבחינת ההתפתחות כעורכי דין. נותנים למתמחים תחושה שההצלחה בתיק שייכת גם להם, שיש להם עתיד במשרד, שזו המשפחה השנייה שלהם. זה ישאיר אותם גם אם ינסו לפתות אותם במענק חתימה מההייטק.

"בתפיסה שלנו, אם המטרה של מישהו לבוא לשנתיים, אנחנו מעדיפים שלא יבוא. אנחנו יכולים להציע קריירה שיכולה להימשך עד גיל 70. בגיל 40 ומשהו לא יגידו לך שאתה לא רלוונטי. בתהליכי המיון אנחנו מנסים להבהיר שהציפייה שלנו היא לטווח ארוך. כשאתה משקיע באדם, מה הטעם לקלוט אדם שיעבוד שנה-שנתיים?".

אבל יש משרדים שכבר מרגישים בשינוי כיוון הרוח. לדברי מיקי ברנע, השותף המנהל במשרד ברנע ג'פה לנדה, "הדור הנוכחי מסתכל אחרת על הקריירה. הם כבר לא מסתכלים על תמונת קריירה של שש-שבע שנים, שהייתה לחם חוקו של המקצוע, אלא מתייחסים ליחידות זמן קצרות יותר. אנחנו פותחים לעורכי הדין הכשרות משלימות בנושאים עסקיים, נתנו לעובדים גישה לשיעורים ב-Jolt, כדי שירגישו שיש להם אלטרנטיבה ויהיו רגועים יותר מהקריירה הנוכחית שלהם".

גילוי מלא. דירוג "משרדי עורכי הדין הטובים ביותר בישראל לשנת 2022" נוצר בתהליך מורכב, ועם זאת אין בכך כדי להעיד על איכותם של המשרדים שלא נכללו או על האובייקטיביות שלהם. 
תחומי הפעילות של כל משרד משקפים מספר בהמלצות גבוה מהממוצע, ולא בהכרח את כל תחומי הפעילות של כל משרד.

מנהלי משאבי אנוש נכנסים למשרדים

ברבים ממשרדי עורכי הדין אין פונקציה בכירה של משאבי אנוש. במשרדים קטנים התחושה היא שאין צורך בכך וניהול העובדים נעשה בידי המנהלים השותפים. במשרדים אחרים מדובר בתפיסת עולם. לדוגמה, במשרד פירון, המעסיק 250 עובדים, שליש מהם שותפים. לדברי עו"ד צחי נרקיס, שותף מנהל, "אנחנו לא מייצרים מוצרים וכל יהבנו מושתת על הגיוס, השימור, הקידום והפיתוח של האנשים. הצוות הוא לא עבודה למשאבי אנוש, אלא למנהלים. זה מאוד קשה, זו התעסקות סיזיפית יומיומית, אבל אנחנו צריכים שעורכי הדין יהיו מרוצים כדי שהלקוחות יהיו מרוצים".

בחלק מהמשרדים כן יש פונקציה כזאת, אבל נדמה שהיא פחות מרכזית מהפונקציות המקצועיות. לדברי טל אליאסף, השותף המנהל של משרד נשיץ ברנדס אמיר, "ניהול וטיפוח ההון האנושי בפירמה הוא אחד הנושאים החשובים לי במיוחד. אנחנו משקיעים בכך משאבים עצומים והכול נעשה בשיתוף פעולה ביני לבין מנהלי המחלקות והאשכולות במשרד, יחד עם סמנכ"לית משאבי האנוש שלנו".

בהרצוג פוקס נאמן, המעסיק כ-650 עובדים, מהם כ-440 עורכי דין, הפונקציה הזאת הוקמה לפני 25 שנה וכיום מנהלת משאבי אנוש נחשבת להנהלה בכירה ויש לה ארבעה עובדים. במשרדים אחרים התפקיד הזה נכנס רק בשנים האחרונות.

יו"ר משרד עמית פולק מטלון, עו"ד יונתן אלטמן, הכניס את הפונקציה הזאת למשרד לפני עשור, כשהציע למתמחוה שקיבלה הצעה לחזור לצבא להישאר ולהקים יחד את המחלקה. כיום יש מנהלת משאבי אנוש אחרת במשרד.

ברנע מוסיף שלמעשה השותפים הם מנהלי צוותים, וכדי שהם יוכלו לנהל אנשים ואת הקריירה, המשרד מקיים הכשרות לקראת קבלת תפקיד הניהול.

  

אימון קריירה וקורסי העשרה

האתגר המרכזי היום של המשרדים הוא כאמור שימור העובדים, וכאן הדגש אצל רבים הוא חשיפה לאתגרים מקצועיים וליווי צמוד.

לדברי אלטמן, העובדים רוצים לדעת שהם יכולים לפתח כישורים חדשים ולהביא את עצמם לידי ביטוי. "יש אצלנו אפשרות, למשל, לעבוד במחלקת ההייטק ולחיות את עולם ההייטק כל היום וכל הלילה".

ראובן ישראלי, מנהל פיתוח ארגוני והון אנושי בברון ושות', המעסיק כ-20 עורכי דין (חמישה מהם שותפים), אומר שהגישה במשרד היא קודם כול לחשוף כל עובד, גם בתחילת דרכו, ללקוחות ולאפשר למתמחים להתנסות בכל התחומים. "צוות המתמחים שלנו הוא מולטי-טאסקר, כלומר, הם לא צבועים פר מחלקה אלא מגרים אותם בכל התחומים, ובסוף ההתמחות הם בוחרים מה שהכי הדליק אותם ומושך אותם".

נרקיס ממשרד פירון אומר שכל מתמחה מחובר לשותף שחונך אותו, והמשרד מכין אותם למבחן הלשכה. "עשינו להם גם קורסים בנושאים סמי-משפטיים כמו הכרת דוחות כספיים, אקסל ואנגלית משפטית. זה יותר חשוב לעובדים מקורסי יוגה".

עו"ד רות דיין וולפנר, העומדת בראש משרד העוסק בדיני משפחה וירושה ומעסיקה 18 עובדות, מרחיקה לכת עוד יותר: "אני נותנת לעובדות שלי הליך של אימון אישי על חשבון החברה, וזה מאוד מוצלח. כל עובדת מקבלת עשרה מפגשים לאיזו מטרה שהוא רוצה לקדם, מקצועית או אישית. מאחר שהעבודה כל כך אינטנסיבית, חשוב להן לעבוד על דברים שיעזרו עם העבודה. אני לא יודעת מה המטרות, זה לגמרי שלהן. נחשפתי לעקרונות של אימון אישי וזה בעיניי השקעה מעטה שמניבה רווח גדול".

עו"ד אורלי ג'רבי, ראשת מחלקת דיני עבודה ויו"ר ועדת ההגוונה בהרצוג פוקס נאמן, אומרת שחוץ מאתגרים מקצועיים, העובדים החדשים מחפשים משמעות, והיא גורם חשוב בבחירת משרד. "אני רואה את ההתלהבות כשמגיעים תיקי הפרו-בונו, והעובדה שעשינו עבודה משמעותית בנושא הגיוון (10% מהמתמחים ערבים, למשל) משחקת תפקיד אצל מועמדים".

עו"ד גיא אופיר, הבעלים של משרד עורכי הדין גיא אופיר, נועץ סיכה בתפיסת החשיבות של האתגר המקצועי. "יש לי משרד שעוסק בענייני אינטרנט. כל תיק הוא יותר מרתק מהקודם. הייתה לי עובדת מאוד איכותית בוגרת אוניברסיטת תל אביב שעשתה אצלי גם טרום התמחות וגם התמחות ומבחינתי הייתי מציע לה הכול. בהייטק חטפו אותה וזה בכלל לא הגיע לדיון על מספרים. הלינקדאין היום הוא טינדר של העובדים. הגיע אליי עובד, הכשרתי אותו ארבעה חודשים והוא אומר לי יאללה ביי. אותו עובד גרם לי נזק של 50-60 אלף שקל. הקורונה עשתה שינוי דרמטי. אנשים משנים גישה וגם מסתנוורים מכל הפרסומים על חדי הקרן".

גמישות? כן, אבל

הקורונה והתחרות עשו את שלהן, וחלק הולך וגדל מהמשרדים מאפשר היום לעורכי הדין לעבוד יום בשבוע מהבית ויום אחד מקוצר, עד 16:00, לא רק להורים. רבים מהמרואיינים מתגאים בכך שאינם סופרים שעות או מציצים לראות מי נמצא במשרדים, כל עוד העבודה נעשית, אבל בפועל, ודאי בתחומים שהם "דיני נפשות", אין גבול לעבודה.

"מבחינתי משרה של עורך דין זו משרת אמון", אומרת דיין וולפנר. "אני לא יושבת לאף אחת על הראש. יש לי עובדת מהשרון עם ילדים קטנים שמגיעה למשרד בארבע או חמש בבוקר ויוצאת ב-16:00 (ולפעמים ב-19:00). יש לי עובדת שעובדת עד 2:00 בלילה ואני עונה לה על המיילים ב-5:00 בבוקר, אז זה בסדר גמור מבחינתי שהיא מגיעה ב-11:00 למשרד. אם יש צורך, אנחנו גם עובדות בשבת".

יש כאלה שסבורים שעבודה מהבית היא אסון. "אני חושב שזו טעות פטאלית כי אין כמו אווירה של משרד, בגלל ההפריה ההדדית", אומר איתן ארז. "יושבים שלושה אנשים, אני נותן רעיון לחקירה נגדית, שני אומר קראתי פסק דין, שלישי אומר שמעתי הרצאה. חוץ מזה, משרד זה לא רק עניין של הפריה הדדית, זה גם ציוד מדפסות וסורקים ומערכות מידע, זה לא מקצועי לעבוד מהבית".

"לא קל לנהל מישהו שלא נמצא לידך", מסכים נרקיס, "אבל הקורונה עזרה לנו להתרגל לזה. היום כולם רוצים איזון בין בית לעבודה. אבל אנחנו מביאים את העבודה הביתה כי הלקוחות לא שינו את טעמם וממשיכים לדרוש אותו דבר. אנחנו עורכי דין גם כשאנחנו ישנים".