חיילי היחידה, רובם המכריע צעירים בתחילת שנות העשרים, 60% מהם נשים
חיל החלל, העיניים של צה"ל, ועוד כינויים נקשרו ליחידה 9900 של אגף המודיעין, יחידה שהחלה כיחידת מיפוי ועברה במילניום הנוכחי להיות אחת מהמובילות בעולם בתחום איסוף המידע, ניתוחו והנגשתו למפקד בשדה הקרב לרבות מפקד טנק או מחלקת חי"ר.
ניקח את התסריט הלא מופרך שכוח של צה"ל צריך להיכנס למחנה פליטים ביו"ש, ברצועה או בלבנון. למיזם שמפעילה היחידה קוראים לוחמ"מ (לוחמה רב מימדית) ב-9900 מקבלים מידע ממקורות שונים על המחנה, הן מידע חזותי מרחפנים, כטב"מים וגם לוויינים, והן מידע מודיעיני אנושי על מיקום מחבלים, עמדות ירי וכו'.
המידע מעובד באמצעות בינה מלאכותית בתוך זמן קצר, והמפקד בשטח מקבל באמצעות מחשב הקרב שלו, מעין טאבלט צבאי, את המידע באופן מונגש, ובעיקר תלת מימדי. כלומר למפקד הניצב מול בתי המחנה, או כפר כלשהו, או מתחם מבוצר של חמאס, יש על היד מסך שמראה לו את תמונת הקרב באופן מוחשי, תלת מימדי ומתעדכן כל העת. בנוסף יש לו את מערך כלי הנשק של האויב ולצד זה את הכוחות המסייעים לו בסביבתו. המידע הזה כולל כיווני ירי אפשריים של חוליות המחבלים, כדי שניתן יהיה להיזהר, מיקום מטענים, וגם הצעות לתוכניות פעולה ושימוש בכלי נשק שונים או ביחידות מסייעות כמו הפצצה של חיל האוויר וכו'.
מי שעבר את מלחמת לבנון השנייה, על כשליה בתחום העברת המודיעין ליחידות הלוחמות, מבין עד כמה מדובר במהפכה של ממש. הפעם הראשונה שנעשה בכך שימוש מבצעי רחב היקף הייתה במצע שומר החומות במאי 2021. בין השאר מידע שהגיע מלווייני מעקב שימש לאיתור חוליות ירי של רקטות לישראל ולהשמדתן.
"גוגל מפות" הפרטי של צה"ל
את המוצר הזה הרכיבו ב-9900 תוך שימוש בהתקדמות הדיגיטלית ובעיקר הבינה המלאכותית ה-AI, שעיקר תפקידה למיין, לבנן ולנתח את כמויות המידע העצומות המגיעות מהשטח. האלגוריטמיקה בפיתחו יודעת לקחת את הצילומים המגיעים מהמקורות, מהלוויינים בחלל ועד למצלמה הסלולרית של הסייען בשטח, לפענח אותה וליצור ממנה את תמונת היעד. מעין "גוגל מפות" של צה"ל בזמן אמת.
סיפור הלוויינים הוא שמעניק ליחידה את הכינוי חיל החלל. אומרים שם כי זו תחנת הקרקע הלוויינית מהמתקדמות בעולם, מרכז החלל של כלל הלוויינים המשמשים את צה"ל וזרועות הביטחון. המרכז הזה מזכיר את תחנות ההפעלה של מעקב לווייני שרואים לא אחת בסרטים כמו "אויב המדינה" בכיכובם של וויל סמית' וג'ין הקמן. המשמעות היא מעבר מצילום מצב של מערכי אויב, מתקנים בטחוניים וכו' לשימוש טקטי מיידי בלוויינים במהלך קרבות ואירועים, מאיתור מכונית של מבוקש בכיר או חוליית ירי רקטות, ועד זיהוי מדויק של יעדי מעקב. ביחידה מכנים זאת "החלל החדש" - היכולת העכשווית לשגר במחיר זול יחסית מאות לוויינים זעירים עמוסי טכנולוגיה סנסורים ומצלמות, ולא להסתמך על שיגור לוויין אחד דוגמת עמוס ואופק, אחת לכמה שנים. ב-2021 שוגרו לחלל לא פחות מאלף לוויינים, רובם זעירים. לצרכים הללו משתמשים בחברות האזרחיות שמפתחות ומשגרות את הלוויינים.
ביחידה, כמה וכמה חיילים על הרצף האוטיסטי
חיילי היחידה, רובם המכריע צעירים בתחילת שנות העשרים, 60% מהם נשים, רוכנים על מחשבים ומה שנראה על המסך יותר ממזכיר את משחקי הקרב דוגמת פורטנייט - ומן הסתם לא מעט מהם כיכבו במשחקים אלה באזרחות. בתוך 9900 יש יחידת שטח קרבית של מפעילי ומפעילות רחפנים בשדה הקרב עצמו. הם עוברים הכשרת לחימה לצד ההכשרה הטכנולוגית.
אל"מ שאול שחר, שהיה מפקד היחידה בעבר ועסק בתחום הכטב"מים בתעשייה האווירית, מספר כי ההתקדמות הטכנולוגית, הוזלת עלויות הלוויינים והרחפנים, והבינה המלאכותית יצרו מקצוע מודיעיני חדש, גיאו-אינטליג'נס, שיעדו ניתוח יעיל של המידע החזותי והאחר והנגשתו למפקדים בשטח בזמן אמת. הוא אומר כי לצעירים יש יתרון מובנה במקצועות הללו בצבא, ומפתיע בגילוי כי ביחידה יש כמה וכמה חיילים הנמצאים על הרצף האוטיסטי - ודווקא זה מסייע להם לעשות דברים שחייל "רגיל" מתקשה לעשות.
הוא אומר כי המפקדים הקרביים בשטח חייבים להיות הרבה יותר טכנולוגים ודיגיטליים מהעבר, ולדעת לנצל יכולות כמו רחפנים טקטיים שכל מפקד פלוגה יכול לשלוח, ניהול קרב באמצעות המחשב ועוד.
ואי אפשר בלי שאלת המאבק על כוח האדם מול חברות ההייטק - בצה"ל אומרים המאבק להשארת הטובים לא קל, וכמה וכמה מבוגרי היחידה נמצאים כבר בחברות האזרחיות ובסטרטאפים. ב-9900 מרגישים בזאת אבל אומרים כי אין בשלב הזה פער של ממש בין הצרכים למצאי. לא חסרים אנשים אבל קשה יותר ויותר להשאיר את הטובים ביותר, שמקבלים הצעות שכר ותנאים שבצה"ל אפשר רק לחלום עליהן. בנוסף ביחידה הזו נהוגה תחלופה גבוהה והגיל הממוצע נע סביב 23, החיילים המשרתים עובדים כמה שנים ביחידה, רוכשים ניסיון, ומבינים שהניסיון הזה יאפשר להם בהמשך להגיע למקומות גבוהים יותר בתעשייה האזרחית.
שחר אומר כי השכלול הטכנולוגי ובעיקר הבינה המלאכותית, מקטין את כח האדם הנדרש, ובנוסף, גם מי שיצאו להייטק, באים למילואים ומגשרים על הפערים. לדבריו, צה"ל עדיין ביתרון איכותי מובהק מול המדינות האויבות, בוודאי בתחומים הללו, ויש לו יכולת וגמישות להביא טכנולוגיות חדשות לידי ביטוי. עם זה הוא מזהיר כי התחומים הללו בתנופת פיתוח ורכש במדינות סביבנו כולל האויבות והפערים מצטמצמים.