פליטים אוקראינים בגבול פולין. אם רוסיה תכבוש את אוקראינה יש להניח כי הסנקציות יימשכו / צילום: Associated Press
הכותב הוא הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד האוצר ויו"ד בנק לאומי לשעבר
במלחמת רוסיה אוקראינה הוטלו על יד המערב הסנקציות החמורות ביותר שננקטו אי פעם על מדינה כלשהי (6,337 סנקציות). "המערב" הוא בעצם גוש כלכלי של 55 טריליון דולר מול רוסיה שהיא פחות מ-2 טריליון דולר. אם סין תישאר ניטרלית, כפי שהיא מתנהגת עד כה יהיה לרוסים קושי גדול להתמודד מול הלחץ הכלכלי, ותהיה לכך השפעה על המהלכים הצבאיים והמדיניים שלה.
פוטין לא התכונן להיקף כה רחב ומהיר של סנקציות שיוטלו על רוסיה. צבירת רזרבות, של כ-650 מיליארד דולר, לא עזרו לו באשר המערב הקפיא את רוב יתרות מטבע חוץ שלו. הבנקים המסחריים הפסיקו לספק מכתבי אשראי לרוסים. חברות ספנות הפסיקו את פעילותן ברוסיה וחברות ביטוח הפסיקו ביטוחים אוויריים וימיים.
רוסיה מתקשה לשלם את חובותיה החיצוניים במטבע חוץ ולמעשה היא על סף חדלת פירעון, והאג"ח שלה נחשבות אג"ח זבל. לממשלת רוסיה ולחברות רוסיות (גזפרום, סברבנק ורבות אחרות) יש חובות במטבע חוץ (בעיקר דולר ואירו) של כ-140 מיליארד דולר. עם זאת, אין בכך סיכון מערכתי בשוקי ההון.
הסנקציות היו הפתרון המערבי הנוח להתמודד עם התוקפנות הרוסית ללא מעורבות צבאית. למרות שפוטין הגדיר את הסנקציות כ"אקט מלחמתי". הן מכבידות כלכלית על רוסיה אך עדיין הן לא מונעות את ההתקפות הקשות על אזרחי אוקראינה,
לא דבר חדש
סנקציות אינן דבר חדש במערכת הבינלאומית. בסוף מלחמת העולם הראשונה הוטלו עיצומים כבדים על גרמניה במסגרת חוזה ורסאי, שפגעו קשות בגרמניה והיו חלק מהתסיסה שהביאה לעליית הנאצים ולפריצת מלחמת העולם השנייה העקובה מדם. הכלכלן המפורסם של המאה ה-20, ג'ון מיינרד קיינס, שהתנגד לעיצומים בסוף מלחמת העולם הראשונה התווה את פתרון הסיום הכלכלי של מלחמת העולם השנייה שבו לא רק שלא הוטלו פיצויים על גרמניה, איטליה ויפן, אלא ההפך הן קיבלו תוכניות שיקום כמו המדינות המנצחות. לאור רעיונות קיינס הוקמו, בסוף המלחמה, קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי כחלק מבניית עולם גלובלי חדש.
הכלכלה הרוסית היא כלכלה חלשה, מזדקנת ואין לה תעשייה אזרחית מפותחת, עושרה מבוסס על אנרגיה ומחצבים. הסנקציות יגרמו לאובדן תוצר גדול בשנת 2022 של לפחות כ-15% והשפעתם תורגש גם בשנים הבאות. רוסיה נפגעה בגישה לטכנולוגיה, דבר שיפגע בכושרה הצבאי בעתיד. כבר עתה ברור שפוטין כשל בהערכתו כי המלחמה תחזיר את רוסיה להיות מעצמת על. ככל שאוקראינה תחזיק מעמד, זה יסבך את הרוסים ופוטין יגביר את תוקפנותו על האוכלוסייה האזרחית שמעוררת השתאות על כושר עמידתה.
אם רוסיה תכבוש את אוקראינה יש להניח כי הסנקציות יימשכו, דבר שישפיע חמורות על כלכלת רוסיה ועל 140 מיליון תושביה. ייתכן שמשבר כלכלי יביא לנפילת פוטין אך ייתכן שפוטין או השליט שיבוא במקומו ישתמשו בנשק כימי, ביולוגי או גרעיני כנגד המערב. לכן סנקציות כנגד מדינה גרעינית היא סיכון גדול לעולם.
דשדוש במלחמה ללא הכרעה ברורה יגרום להימשכות הסנקציות ופגיעה קשה בכלכלה הרוסית. ארה"ב לא תזדרז להסיר את הסנקציות ללא פתרון מדיני. החשש מפני רוסיה הנדחקת לפינה יביא לחתירה לפתרון מדיני ולהקלה על הסנקציות במרוצת הזמן. עם זאת רוסיה לא תתאושש מהר מהמכה הכלכלית וייתכן שזה יהיה קו פרשת מים כלכלית ופוליטית למדינה שלא הייתה מעולם מדינה דמוקרטית ובעלת כלכלה חופשית.
להשקיע מחדש באנרגיה
בעולם גלובלי גם מטיל הסנקציות סובל. אירופה תידרש בשנים הקרובות להשקיע רבות בתשתיות אנרגיה חלופיות ובהוצאות הגנה מוגברות. בתהליך הגמילה מהאנרגיה הרוסית אירופה עלולה לסבול מקור בחורפים הבאים ובצמצום העלייה ברמת החיים. ארה"ב תסבול כי אינה תלויה כמעט באנרגיה הרוסית. אך תהיה צריכה להשקיע בתשתיות ובחידוש העוצמה התעשייתית כדי להתמודד עם סין, המעצמה העולה והמאיימת. המדינות העניות יסבלו מעלייה במחירי האנרגיה והחיטה באשר רוסיה ואוקראינה אחראיות על כשליש מייצור החיטה. גם מחירי המתכות (אלומיניום, נחושת, ניקל, פלדיום ואורניום) יעלו כי רוסיה ואוקראינה הן יצרניות מובילות. גם סין תסבול מההאטה בעולם באשר היא הייתה הנהנת הגדולה ביותר מהצמיחה העולמית ב-40 השנים האחרונות.
המחיר של החירות תהיה עלייה באינפלציה, ההאטה בצמיחה וירידה ברמת החיים. השקפת קיינס להיות נדיב ולהמעיט בשימוש בסנקציות תהיה קלה יותר באם יהיה ברור שפוטין משלם מחיר על תוקפנותו. אחרת המערב יימצא בדילמה קשה, איך להמשיך במאבק מול שליט יחיד הבוחר באלימות. ארה"ב ואירופה יתקשו להסיר את הסנקציות ללא כניעה של פוטין ובינתיים יתארך הסבל של אזרחי אוקראינה, רוסיה ואירופה, ולמעשה, כל העולם.