גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

3.5 מיליון שקל לפחות: כמה עולה להנפיק חברה בבורסה של תל אביב?

בבורסה אספו את נתוני ההנפקות בשנתיים האחרונות ובחנו את העמלות ששילמו החברות ● ככל שהיקף הגיוס היה גבוה יותר, כך שיעור הוצאות ההנפקה מתוכו יהיה קטן יותר ● משלמות פחות: חברות עם פעילות ריאלית המניבה הכנסות ● משלמות יותר: חברות צעירות מענפי הטכנולוגיה והביומד

בניין בורסת ת''א / צילום: איל יצהר
בניין בורסת ת''א / צילום: איל יצהר

חברות ישראליות המבקשות לגייס הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות בבורסה בת"א ישלמו בממוצע הוצאות הנפקה של בין 3.5 מיליון שקל ל-8.5 מיליון שקל, כתלות בהיקף ההנפקה. כך עולה מסקירה שפרסמה היום הבורסה בת"א, אשר מבוססת על נתוני ההנפקות בשנתיים האחרונות, שאותם אסף יובל צוק מיחידת המחקר של הבורסה.

שוק ההנפקות הראשוניות בת"א חווה פריחה חסרת תקדים בשנת 2021, כאשר בשנה החולפת גייסו 93 חברות חדשות, רבות מהן מסקטור הטכנולוגיה שזכה לפריחה בתקופת ה"פוסט קורונה". החברות גייסו סכום כולל של 10.5 מיליארד שקל, לעומת 27 חברות חדשות שגייסו יחדיו 4.5 מיליון שקל ב-2020 (שנחשבה לשנה לא רעה בכלל).

את הפריחה בהנפקות תרגמו חברות החיתום לצמיחה חדה ברווחיהן. כך למשל חברת פועלים אי.בי.אי הציגה ב-2021 עלייה של 28% בהכנסות ל-105 מיליון שקל וצמיחה של 37% ברווח הנקי ל-43 מיליון שקל. עם זאת, בחודשים האחרונים של 2021 ובתחילת השנה הנוכחית חלה התקררות משמעותית בשוק ההנפקות בת"א (כמו גם בוול סטריט).

הנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה היא תהליך משמעותי בחיי החברה, אשר עוברת מידיים פרטיות לידיים ציבוריות. תהליך ההנפקה אורך חודשים אחדים וכרוך בהתארגנות של החברה והנהלתה, וכן בבחירת החתמים, עורכי הדין ורואי החשבון שילוו את התהליך.

מסקירת הבורסה עולה, כי עלויות ההנפקה עבור החברות מושפעות בעיקר מהיקף ההנפקה ומשווי החברה, ממצב השוק בזמן ההנפקה, מתחום עיסוק החברה ומהאטרקטיביות שלה בעיני המשקיעים. גורמים אלו משפיעים הן על הביקוש והן על היכולת לשווק ולהפיץ את ניירות הערך, ונוסף על כל אלה, גם משפיעים על התחרות בין החתמים, שעשויה להביא להוזלה בעמלות.

העלויות המרכזיות: חיתום, ניהול והפצה

במחלקת המחקר של הבורסה אספו את נתוני 121 ההנפקות הראשוניות של מניות בבורסה בת"א בין השנים 2020-2021, ומהן עולה כי העלויות העיקריות לחברות המנפיקות הן עמלות החיתום, הניהול וההפצה של ההנפקות.

עמלת החיתום משולמת לחתם, אשר מלווה את החברה ומסייע בתהליך, ומשמש כמעין "מבטח" של ההנפקה. במקרה שבו ההנפקה אינה מובטחת בחיתום, משולמת עמלת הפצה לחתם המוביל של ההנפקה, וכן לחתמים הנוספים שמשתתפים בשיווק ההנפקה בקרב רוכשים פוטנציאליים.

בנוסף, משולמות לחתם המוביל עמלות נוספות בגין ניהול ההנפקה, בדיקת הנאותות לחברה טרם ההנפקה, ריכוז ההנפקה ולעתים אף עמלת דמי הצלחה. מעבר לעלויות שצוינו, קיימות עלויות נוספות לגורמים מקצועיים, כמו עורך הדין המלווה השותף לתהליך כתיבת התשקיף, רואה החשבון המבקר את הדוחות הכספיים המצורפים לתשקיף, ובחלק מההנפקות גם יועץ להנפקה.

עיקר הנפקות המניות בת"א מבוצעות כיום בדרך של הצעה לא אחידה, הכוללת בניית "ספר הזמנות" בידי החתמים מול מספר מצומצם יחסית של משקיעים מוסדיים. לכל אחד מהם מתבצעת הקצאה של נתח מהמניות המונפקות, לאחר שהצדדים סיכמו מראש על המחיר בהנפקה.

שיטת ההנפקה בדרך של הצעה לא אחידה מגדילה את הוודאות להשלמת ההנפקה בהצלחה, באמצעות מחיר מוסכם מראש על שני הצדדים המעורבים בה - החברה והמשקיעים, לאחר מו"מ המתנהל ביניהם. בנוסף, היא מאפשרת לחברה לבחור את המשקיעים המועדפים עליה, למשל להעדיף גופים מוסדיים בעלי אופק השקעה ארוך על פני סוחרי יום בעלי אופק השקעה קצר.

הנפקה מבוקשת יוצרת תחרות בין חתמים

מבדיקת סך הוצאות ההנפקה של החברות בהצעה לא אחידה (לא כולל שותפויות מו"פ והנפקות גלובליות), לפי היקף הגיוס, נמצא כי ככל שהיקף הגיוס גבוה יותר, כך שיעור הוצאות ההנפקה מסך תמורת הגיוס יהיה קטן יותר. באופן דומה, עמלות החיתום, ניהול והפצה (המהוות חלק ניכר מהוצאות ההנפקה), יורדות בממוצע בהדרגה ככל שהיקף הגיוס גבוה יותר.

לדברי צוק מיחידת המחקר, הנפקה גדולה ומבוקשת יוצרת תחרות בין החתמים, אשר יהיו מוכנים להתפשר על גובה העמלה. לחברה גדולה, שצפוי שתזכה לביקוש רב מהמשקיעים, קיים כוח גדול יותר במיקוח על גובה העמלות מול החתמים.

לעומת זאת, בהנפקות קטנות יחסית, אשר קשה יותר יהיה לשווקן למשקיעים המוסדיים, העמלות יהיו גבוהות מהממוצע. כך למשל, סך הוצאות ההנפקה ב-29 הנפקות קטנות שבהן גויס סכום של עד 50 מיליון שקל, נע ברוב המקרים בטווח של כ-5% עד 11% מתמורת ההנפקה.

בממוצע היוו הוצאות ההנפקה כ-7.6% מתמורת ההנפקה, מהם עמלת חיתום, ניהול והפצה ממוצעת של כ-3.6%. במילים אחרות, סך ההוצאות לחברה עמד בממוצע על 3.8 מיליון שקל, ומתוכו קיבלו החתמים כ-1.8 מיליון שקל.

הוצאות נמוכות בהשוואה לארה"ב ולאירופה

סך הוצאות ההנפקה בגיוסים שבין 50 מיליון שקל עד 200 מיליון שקל נע ברוב המקרים בטווח של 3% עד 7% מתמורת ההנפקה. אצל חברות בינוניות עד גדולות, שגייסו בין 200 מיליון שקל ל-300 מיליון שקל, נעו הוצאות ההנפקה ברוב המקרים בטווח של כ-2.6% עד 5.3% מתמורת ההנפקה.

בגיוסים של מעל 300 מיליון שקל נעו הוצאות ההנפקה ברוב המקרים בטווח של 2% עד 4% מתמורת ההנפקה. לדברי צוק מיחידת המחקר, גיוסים גבוהים אלו מתבצעים על ידי חברות גדולות מאוד, שהתחרות עליהן היא גדולה, ומכאן ששיעור הוצאות חיתום, ניהול והפצה מהתמורה נמוך משמעותית מאשר בגיוסים הנמוכים.

עוד מציין צוק, כי מבדיקת החברות המנפיקות לפי בשלות, ותק ומצב פיננסי, נמצא כי אצל חברות עם פעילות ריאלית אשר כבר מניבה הכנסות היה שיעור הוצאות ההנפקה מהתמורה נמוך באופן מובהק מהממוצע.

מנגד, בחלק ניכר מהמקרים שבהם שיעור הוצאות ההנפקה מתוך התמורה היה גבוה באופן מובהק מהממוצע, היה זה בחברות צעירות יחסית, בשלב המו"פ, מענף הטכנולוגיה או הביומד, אשר רובן טרם רשמו הכנסות או נמצאו בשלב מכירות התחלתי ויש להן הפסדים מתמשכים. עם זאת, במחלקת המחקר של הבורסה מדגישים, כי הוצאות ההנפקה בבורסה בת"א נמוכות משמעותית בהשוואה לארה"ב ולאירופה.

ההוצאות הנוספות של ההנפקות הגלובליות

השיטה השניה והוותיקה יותר להנפיק בת"א היא בדרך של הצעה אחידה, המבוצעת בשיטת המכרז. במסגרתה מתקיים מכרז שבו כל משקיע יכול להגיש הצעות לרכישת מניות בדרך של הצעת מחיר, וההצעה הגבוהה מקבלת את מרבית הסחורה, בעוד שהצעה נמוכה אינה מתקבלת.

מתוך 121 ההנפקות החדשות בשנים 2020-2021, בוצעו רק 21 הנפקות בדרך של הצעה אחידה לציבור, ובעיקר חברות קטנות ושותפויות, מתחת לשווי של כ-200 מיליון שקל. סך הוצאות ההנפקה של חברות בהצעה אחידה הסתכמו בממוצע בכ-7.7% מהתמורה.

בבורסה בת"א גם הושלמו בשנים 2020-2021 ארבע הנפקות גלובליות עם חתם מתמחר זר, אשר הוצעו למשקיעים מוסדיים בחו"ל ובארץ, בהצעה לא אחידה. סך העלויות והוצאות ההנפקה הגלובלית היוו כ-7% בממוצע מתמורת ההנפקה (ברוטו), גבוהות יחסית להנפקות מקומיות, וזאת לאור ההוצאות הנוספות הכרוכות בהן, בין היתר תרגום התשקיף ושיווק בחו"ל.

עוד כתבות

קופנהגן / צילום: Shutterstock

החל מ-212 דולר: המדינה היקרה שחוזרת למפת הטיסות של הישראלים

הביקוש לטיסות ישירות לקופנהגן זינק במאות אחוזים ● אל על מנצלת את בריתות התעופה כדי להפוך את היעד להאב אסטרטגי, בזמן שהמטיילים מחפשים אלטרנטיבה כפרית ובטוחה ליער השחור ולהולנד ● זאת, על אף העלויות הגבוהות והתדמית הפרו־פלסטינית

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מפרשת אפשטיין לבורסת לונדון: פרסום חומרי החקירה מזעזע את כלכלת בריטניה

חשיפת קשרי שגריר בריטניה בארה"ב לשעבר ואפשטיין מטלטלת את ממשלת הלייבור ומערערת את אמון המשקיעים ● בעוד הליש"ט נחלשת ותשואות האג"ח עולות, בשווקים חוששים שנפילת סטארמר תסלול דרך להנהגה שמאלית שתנטוש את הריסון הפיסקלי לטובת הגדלת הוצאות

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק מגיע לישראל בחודש הבא. על הפרק: השקעות בתחום הרובוטיקה

האיש העשיר בעולם ינחת בארץ בשיא תפנית אסטרטגית: מהתמקדות ברכב חשמלי להתרחבות לרכב אוטונומי ולרובוטים דמויי אדם ● בעוד שהרגולציה המקומית מכינה את השטיח האדום לניסויים בכבישים, תעשיית ההייטק מקווה שהביקור יוליד גם פריצות דרך עסקיות

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

אילוסטרציה: shutterstock

הריבית על פיקדון עד שנה בבנקים נפלה ל-3.95%. מה עשה הציבור עם ההפקדות?

אחרי הפחתת ריבית בנק ישראל בפעם השנייה ברציפות, מנתוני הבנק המרכזי עולה כי גם הבנקים החלו לשחוק באגרסיביות רבה יותר את הריבית שהם נותנים על פיקדונות ● כתוצאה מכך נרשם קיטון משמעותי בהפקדות לפיקדונות בבנקים בחודש ינואר - שחיקה של 5 מיליארד שקל לעומת החודש הקודם

חדר כושר / אילוסטרציה: Shutterstock

חדר הכושר נסגר והפך למחסן, עיריית ת"א המשיכה לדרוש ארנונה של עסק

ביהמ"ש נאלץ להתערב במחלוקת בין חברה שהיא בעלת הנכס לבין עיריית תל אביב, שבעצמה הורתה על הפסקת הפעילות של חדר הכושר אך דרשה ממנו להמשיך לשלם ארנונה לפי תעריף גבוה יותר

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

מארק צוקרברג / צילום: ap, Jeff Chiu

המיליארדרים מקליפורניה נוהרים: גם צוקרברג רוכש בית בפלורידה

דרום פלורידה מושכת יותר ויותר מיליארדרים מקליפורניה, שרוצים להימנע מהמס החדש שמיועד לבעלי הון ● בין המצטרפים האחרונים לגל: מארק צוקרברג ופריסילה צ’אן, שרוכשים אחוזה יוקרתית באינדיאן קריק, שם כבר מתגוררים גם ג’ף בזוס וטום בריידי

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

הפכו למיליארדרים ויעברו לגוגל: החיים החדשים של מייסדי וויז

העסקה צפויה להפוך את צוות וויז לזרוע הסייבר של גוגל קלאוד כיחידה עצמאית, ולחזק את מעמדה של הענקית בתחום אבטחת הענן בעידן ה-AI ● בניגוד לעסקאות שבהן החברה הנרכשת נטמעת ונעלמת בתוך הארגון, כאן נראה כי גוגל מבקשת לשמר את המייסדים כמקשה אחת - ומוצרי וויז ימשיכו להימכר גם בעננים מתחרים

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

צוללים לשוק האג"ח: מתי הוא עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

ניסוי ב''קלע דוד'' / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

משרד הביטחון ורפאל השלימו בהצלחה סדרת ניסויים במערכת "קלע דוד"

מערכת ההגנה האווירית "קלע דוד" נועדה ליירט איומים שונים - בהם רקטות, טילים, טילי שיוט, כלי טיס ומל"טים ● הצלחת הניסויים מהווה קפיצת דרך טכנולוגית ומבצעית בשדרוג המערכת, שהוכיחה במהלך המלחמה יכולות ביצוע גבוהות

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה, ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

טראמפ ונתניהו בבית הלבן / צילום: ap, Evan Vucci

"תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם

טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● בדרג המדיני ובמערכת הביטחון בישראל מעריכים שהמו"מ בין ארה"ב לאיראן לא יבשיל לעסקה ● עדכונים שוטפים