כך כבשו המסעדות הכשרות את סצנת האוכל הישראלית

הכותבת היא עו"ד ויזמת חברתית קולינרית

יש איזו בדיחה שמספרת שכשמשה ירד מהר סיני, צעק לו אלוהים, רגע לפני שהחל במסע למטה "ואל תשכח - לא תאכל גדי בחלב אימו". משה נעצר, סב על עקבותיו והחל מקשה - הכוונה לכיורים נפרדים לחלב ובשר? סכינים נפרדים לבצל ולפלפל חריף? לברור את האורז? אלוהים מהסה אותו וחוזר על הציווי: "לא תאכל גדי בחלב אמו". משה מצידו ממשיך להקשות: "התכוונת לנקות את עלי החסה מחרקים? להפריש חלה? להמליח את הבשר לכמה שעות לפני האכילה?". אלוהים שוב עוצר אותו וחוזר: "לא תאכל גדי בחלב אימו". ומשה בשלו: "שאשמור שש שעות בין אכילת בשר וחלב? לא לאכול קטניות בפסח?". בשלב הזה אלוהים תופס את ראשו בידיו ואומר למשה: "יודע מה, עזוב, לא משנה".

בנעוריי לא הבנתי את הבדיחה, ולו בשל העובדה שדקדוקיו של משה הם אלה שהעניקו לי ציון 100 ביחידה החמישית בבגרות בתושב"ע שעסקה בדיני הכשרות. אבל כשהגעתי, בשנת 2012, למשרדי המועצה הדתית בירושלים, בבקשה לתעודת כשרות לבית הקפה שפתחתי אז, הבקיאות או הציון שקיבלתי בבגרות לא עניינו אף אחד. כמו כולם נזקקתי לתעודת כשרות של הרבנות כדי להציג בפני כולי עלמא שמטבחו של שרגא, בית הקפה שלי - כשר.

הצעד הזה דרש ממני להיפרד מכ־1,200 שקל מדי חודש, כדי שמשגיח כשרות יעמוד במטבח בית הקפה שלי ויגיד לי תמורת תלוש משכורת - ששילמתי מכיסי - שלא ניתן הלכתית לנקות עלים של חסה, במקרה הטוב. במקרים אחרים הוא פשוט לא הופיע. אותו מפקח גם הסביר לי שאם אני רוצה להגיש סלט ירוק סטנדרטי עם פרמזן, וינגרט ואגוזי מלך קלויים, עליי להתחיל לצרוך את המותג "חסלט" של גוש קטיף, חסה הגדלה בחממות ללא חשש תולעים - אך מבוססת על מוצרי הדברה, בכדי לזכות בתעודת הכשרות הנכספת. וכך מצאתי את עצמי מספקת סלט ירוק "כשר עם תעודה" ומצד שני הגשתי מוצר שהרב עמאר, הראשון לציון ורבה של ירושלים, פסק עליו (וחזר בו מאז) שאכילתו עולה כדי "ונשמרתם לנפשותיכם ממש".

עם הזמן גברו הויכוחים ההלכתיים שלי עם מי שהגיע להשגיח, ולאחר שהלה הביא את המפקח שמעליו כדי להתמודד עם המסעדנית הסוררת, הוחלט באקט של ענישה לקחת לי את תעודת הכשרות, וכך בשעות ספורות הפכתי מבית קפה שידוע ככזה המקפיד על הלכות הכשרות לכזה שמואשם בהונאת הציבור על פי חוק הכשרות, אם אעז לומר בריש גליי שהמוגש בבית הקפה שלי הוא כשר.

הסיפור שלי דומה לסיפורים רבים מתחום הקולינריה, והוא בין השאר הסיבה שגרמה לעולם הקולינריה הכשרה להישאר מאחור ולגישה הרווחת בציבור הישראלי, שלפיה אוכל כשר הוא כזה שעשוי מחומרי גלם נחותים, שתעודת כשרות בעסק בהכרח מעידה על חוסר יצירתיות ובוודאי שאף שף סלב שמכבד את עצמו לא יתקרב לכשרות.

אלא שלאחרונה עולות מהשטח רוחות של שינוי. אייל שני פתח את דבורה בתל אביב אחרי מלכה הפופולרית; אסף גרניט הפך את מסעדת ג'יג'י קובלה בשוק מחנה יהודה לכשרה אחרי ההצלחה של "לוטה" בטבריה; משה שגב השיק את המסעדה היפנית הכשרה ניהון נו־בה בפתח תקווה (אחות למסעדה באותו שם ברמת השרון); חיים כהן הודיע שיפתח מסעדה כשרה בבני ברק בשנתיים הקרובות; השף ניר צוק החל לבשל רק כשר; ואריאל רוזנטל הכשיר את מסעדת הקוסם. השמות האלו הם רק חלק מהשפים המובילים שצמד המילים "לבשל כשר" כבר לא נשמע להם כמו הדתה.
כדי להבין איך כל זה קרה - נחזור רגע לבסיס.

המהפך הירושלמי

עד 2018 מרבית בתי העסק בענפי המזון והמשקאות קיבלו תעודת הכשר מהרב המקומי באמצעות המועצה הדתית שבתחום שיפוטה פעלו - כלומר כל מועצה דתית תפקדה בפועל כרגולטור מקומי, בעל שיקול דעת כמעט מלא בקביעת היקף ההשגחה והעלויות.

עם השנים הפך אותו פיקוח לנטל על כתפי הציבור הישראלי כולו. ב־2017 משרד רו"ח אברמזון יורם הגיש לבקשת אגף התקציבים במשרד האוצר, דו"ח שכותרתו "בחינת עלויות הכשרות בישראל ומשמעות המונופול של הרבנות על הכשרות". מהדו"ח עלה כי סך עלויות הכשרות שנמדדו (ישירות ועקיפות) הן כ־2.8 מיליארד שקל עלות משקית שנתית, המהווה כ־3% מצריכת המזון וההסעדה בישראל. עלויות שהוגדרו כ"עלות המונופול של הרבנות על מתן תעודות כשרות" לבדן נאמדו בכ־600 מיליון שקל בשנה. מחברי הדוח הוסיפו כי מדובר באומדנים ראשוניים. הרבנות מצידה טענה כי מחברי הדו"ח לא שיתפו אותה בהליך איסוף הממצאים, וכי התחשיבים המוצגים אינם מדויקים.

ובכל זאת, למרות הנתונים הקודרים הללו, עושה רושם שפריחה של מסעדות כשרות וטובות, כמו שחווה הארץ לאחרונה, לא נרשמה מאז קום המדינה. אחד הקטליזטורים שהובילו לפריחה נולד בתוך הברנז'ה היהודית ליברלית בירושלים: "השגחה פרטית", כפי שקראו לזה באופן רשמי - או "צבא השגחת הכשרות הראשון של ישראל", כפי שקראנו לעצמנו, המסעדנים השותפים לרעיון. מהלך שללא צל של ספק פגע לרובנו בכיס, אך נעשה מתוך ידיעה ברורה שאנחנו מממנים את אחת המהפכות החשובות במדינת ישראל.

 אסף גרניט בג'יג'י קובלה / צילום: ליטל גוראי

סדרה של בתי אוכל ירושלמים, ביניהם שרגא, הקייטרינג שבבעלותי, הובילו את המהפך, בהם קרוסלה, חומוס שוקא, מזרחי בשוק והקפה של איציק בבקעה, שהצטרפו למאבק השקט, המנומס והמשכיל שנשא את אות ההשגחה הפרטית. כבעלים, הייתי קצה הזנב של חבורת אריות מירושלים, שבראשה עמד הרב אהרון ליבוביץ' - משיגנע עם כיפה, שהתגורר בנחלאות.

הרב שרצה קפה היפסטרי

המיזם נולד ב־2013 או בסמוך לכך, כשהרב ליבוביץ' ביקש לקיים פגישה בקפה שבזי, בית קפה חדש שנפתח בשכונת נחלאות. מעין קפה עם וייב תל אביבי-נחלאותי שכזה, שהגיש קפה בכוסות זכוכית של היפסטרים. הרב שביקש לראות תעודת כשרות הופתע לגלות שאין כזו, על אף הקהל הדתי שמילא את המקום.

שיחה אקראית עם מי מבעלי הקפה הבהירה לו את מה שידע זה מכבר, שהבלגן - ולפרקים הסיאוב של חבריו היושבים ברבנות - הרחיקו עוד בעל עסק מלהחזיק את התעודה המעידה על כשרות שהוא מקפיד על כלליה. זו גם היתה הפעם הראשונה שהרב נוכח לראות שקהל הלקוחות סומך על המילה של בעל העסק בנוגע להשגחה - תופעה שהכיר עוד בברקלי שבקליפורניה, ממנה עלה לארץ כנער.

תוך שהוא לוגם אספרסו, הבין ליבוביץ' שתפקידו להביא את הבשורה שהיתה ידועה עד אז לאורתודוקסיה החו"לניקית, שכשרות היא לא יותר משירות, ובחר לקרוא לזה בשם בעל כפל המשמעות: "השגחה פרטית". אותו מותג שסלל בין השאר את הדרך לרפורמת הכשרות הממסדית שיצאה לדרך לאחרונה בהובלתו של שר הדתות מתן כהנא - מתווה שיאפשר חופש בחירה לבעלי העסקים עם איזה כשרות לעבוד.

אלא שמאז ועד הרפורמה עברו הרבה מים בנהר. יונתן פלג, היועץ האסטרטגי של מיזם השגחה פרטית נזכר: "ההתארגנות נולדה כמעין יצור כלאיים של חמ"ל שפעל עם צוות שחושב במונחים של הייטק".

 מסעדת מלכה / צילום: אריאל עפרון

הרב ליבוביץ' הצליח לרתום לרעיון המהפכני את הרב אורן דובדבני, מבכירי מומחי הכשרות בארץ ובעולם, שעזב את תפקידו כראש מערך הכשרות ברבנות גבעתיים כדי לעמוד בראש מערך הכשרות של השגחה פרטית - עד אז עמותה ללא מטרות רווח המעניקה שירותי השגחה וכשרות שלא מטעם הרבנות הראשית, ופועלת על-פי ההלכה ותוך שקיפות מלאה, מתוך מטרה לפתוח את השוק לתחרות. בנוסף הוא גייס את רחל עזריה, חברת הכנסת לשעבר, חיה גלבוע, אילה פלק אסף זיידרמן ונתנאל דיין.

האקזיט הגדול של הכשרות

החבורה הזאת ייצגה את כל מה שאנחנו הירושלמים מכנים "דתיי הרצף", כאלו שהבינו שכדי ליהנות מתרבות קולינרית ראויה יש צורך לייצר אלטרנטיבת פיקוח כשרות למסעדנים המצולקים מהקשר עם הרבנות.

"בעבודה היומיומית במשרד היינו צוות של חמישה אנשים, רובם בחצי התנדבות, ברבעי משרות, צוות שמצא את עצמו מתמודד מול גוף אימתני עם מאות חיילים", מספר פלג. "מהר מאוד הבנו שאנחנו במלחמה והתחושה הייתה של מלחמת דוד מול גוליית. כל הופעה שלנו בתקשורת גררה תגובה עזה מצד הרבנות. הם תבעו את העסקים שהצטרפו על שימוש בתעודה שלנו לפי חוק הונאה בכשרות, חלק מהעסקים אף הגיעו לבית המשפט. גם הרב אהרון ליבוביץ' ספג מחיר אישי כבד מאוד מאוד ברמת העלבונות, השקרים והרדיפה. הרבנות ממש פתחה במסע השמצות אישית נגדו ונגד הרב אורן דובדבני באופן הכי ישיר ומלוכלך".

מה כל כך הרגיז אותם? הרי גם הרב אהרון ליבוביץ' הוא רב רשום במוסדות הרבנות.
"לדעתי עצם שמו של המיזם - השגחה פרטית - היה סדין אדום בעיניהם", מסביר פלג, "שתביני, בחברה החרדית יש מעל 40 מותגים שמספקים שירותי פיקוח על כשרות. במובן מסוים, לא המצאנו שום דבר. כל מה שרצינו הוא לעמוד על זכותנו להמשיך לצרוך אוכל כשר אך בפיקוח גוף הנותן שירות עם חוויית משתמש מסבירת פנים. כשהם (אנשי הרבנות - ל"ר) ראו את הרב אהרון בראש הארגון עם הכיפה הסרוגה שלו, מצהיר על בית עסק שהוא כשר, זה פשוט חרפן אותם".

מה גרם לכם להמשיך ולא להתייאש?

"הידיעה שאנחנו עושים שינוי. לא ראינו בעיניים, ראינו רק את הקהל הצעיר המסורתי והאורתודוקסי מגיב בחום למהלך. משישה בתי עסק שהסכימו להתהדר בתעודת ההשגחה הפרטית, זה צמח בהדרגה וכשהגענו לכמאה בתי עסק היה ברור שהמהפכה תתממש רק עם חיבור לארגון הלכתי גדול. הבחירה נפלה על ארגון צהר, שמוכר לקהל החילוני והמסורתי בישראל מתחום החתונות והחופות".

ראשי הארגון, שעד אז לא העזו לגעת בפרה הקדושה שנקראה "פיקוח על הכשרות" נוכחו לדעת כי הדרך נפרצה זה מכבר וב־2018 נמכר המותג השגחה פרטית לצהר והיה לאקזיט החברתי הראשון במדינת ישראל. "המכירה לצהר היא ללא ספק אקזיט", מחייך פלג, "אלא שבניגוד לאקזיט המפרנס את בעליו, הפעם מי שהרוויח בפועל זו החברה האזרחית במדינת ישראל, ואני לגמרי מתכוון לכך. המהפכה הזו תחסוך הון לחברה הישראלית. אירוני להשוות, אבל ממש כמו מהפכת הסלולר".

הקוסם מצטרף

איך אפשר לדעת שהמהפכה כבר פה? כשמוסד תל אביבי ותיק כמו פלאפל הקוסם - מצטרף. הבעלים של הקוסם, השף אריאל רוזנטל, שהקים את העסק שלו כבר לפני עשרים שנה, הפך למטבח כשר לפני שמונה חודשים: "גדלתי בבית מסורתי ואני אוכל כשר מעצם מי שאני", מספר רוזנטל, "לכן כשפתחתי את הקוסם היה לי מובן מאליו שאני עתיד להגיש בו אוכל שעשוי מחומרי גלם כשרים וממילא המקום סגור בשבת. עם הפתיחה לפני עשרים שנה, פניתי לרבנות תל אביב בבקשה לתעודת כשרות וגיליתי ארגון מסואב שנתן תחושה ששילמתי דמי חסות. הם הכריחו אותי למשל לעבוד רק עם ספקים מת"א. אם רציתי לעבוד עם ספק כשר מפתח תקווה הם איימו שיקחו את התעודה. סירבתי להיות חלק מזה ואחרי שנתיים סיימתי עם הסיפור הזה, גם במחיר של לאבד לקוחות".

 פלאפל הקוסם - רח' קינג ג'ורג' ת''א / צילום: תמר מצפי

אז מה הוביל לשינוי?
"לפני שנתיים בערך שמעתי לראשונה על צהר והתחלתי לעקוב אחרי פועלם בשדה הכשרות. למרות שכבר לא הייתי בקטע. אני לא זקוק היום לתעודת כשרות והקהל שלי כלל לא דורש ממני את השירות הזה. מיוזמתי ביקשתי להוסיף לשורותיי את הקהל של הכיפות הסרוגות, אלו שהכרתי בצבא, שמשלמים מסים, שמהווים חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית וזקוקים לתעודה רשמית כלשהיא המעידה על שמירת הכשרות במקום".

"בשנה האחרונה הבשלתי עם הרעיון וקפצתי למים שהתגלו כחמימים למדי", ממשיך רוזנטל, "פגשתי אנשים מסורים, מביני עניין, שמבינים את הצרכים שלי כמסעדן ומעודדים את האחריות האישית שלי לשמור על כללי הכשרות. בינינו, אני לא מבין על מה הרעש. בסה"כ מדובר בעוד ארגון כשרות, אלטרנטיבה נוספת, בדיוק כמו שבזק נפתחה לתחרות".

עד מעוזי החילוניות

עוד ועוד מסעדנים בוחרים לפתוח בתי אוכל ומסעדות הפונות לקהל המבקש תעודת ההכשר. "כשרות הייתה דילמה גדולה עבורנו". אומר השף אורי נבון, ואחד הבעלים בקבוצת מחנהיהודה המדוברת: "הדילמה הייתה כל כך גדולה, שגם כשג'יג'י הייתה לא כשרה התקנו כיור נטילת ידיים, הגשנו לחמנייה פרווה והייתה אפשרות לקבל מנה כשרה בלי מוצרי חלב ובלי תעודת כשרות".

אז מה גרם לכם הפעם בכל זאת להכניס את הכשרות למטבח?
"לאחרונה התמודדנו עם מספר אתגרים כמו איך להגדיל את קהל הלקוחות המקומי, איך לחזק את הקשר לשוק מחנה יהודה - לעונתיות, למבחר, למורשת, ואיך משלבים עקרונות של מטבח שף בתוך מטבח של מסעדת כריכים. להפתעתנו הרבה, הכשרות ענתה באופן הטוב ביותר על כל השאלות והאתגרים האלה".

למה דווקא ברבנות ולא בצהר, נגיד?
"מצחיק שאת שואלת, לפני כמה שנים בכלל לא היתה אפשרות אחרת. אבל כמסעדנים המזוהים עם מסעדות לא כשרות, בחרנו ברבנות ירושלים כדי למנוע ספק ולהעביר מסר חד משמעי לקהל".

והקשר למטבח הכשר? זה הרי לא האזור הטבעי שלכם.
"אני לא יודע אם הייתי מסוגל לעבור מהלך כזה ולבצע את השינוי לכשרות וממש להאמין בו לולא הפתיחה של לוטה, מסעדת השף הכשרה שפתחנו בקיץ שעבר במלון גלי כנרת בטבריה. בשנה שקדמה לפתיחה ביצענו מחקר מעמיק של מטבחים ושיטות בישול שונות, תוך התאמות של מתכונים למטבח מלונאי כשר. בעזרת פתרונות טכנולוגיים הצלחנו לנצח את השד ולהגיש אוכל כשר, טעים וברמה גבוהה. בעקבות החוויה הזו, הדרך לג'יג'י הכשרה הייתה קצרה". עם זאת, נכון לעכשיו, ולמרות ההתקרבות המדוברת, שאר מוסדות הקבוצה ישמרו על האופי והזהות שלהם כפי שהיה עד כה - לא כשר, אך מכבד את המרחב הציבורי בשוק שסגור בשבת ובחג".

 לוטה בטבריה / צילום: נועם פריסמן

זה בכל זאת אתגר?
"ברור. כדי להצליח לבשל אוכל טעים וכשר צריך להיות סופר יצירתי וללא ספק ברמה מקצועית וטכנית גבוהה. ברור לנו לגמרי שישנן מנות שאין שום דרך להכשיר אותן ואנו לא ננסה להחליף שמנת חלבית בשמנת צמחית רק כדי שיהיה רוטב שמנת כשר לסטייק".

"חזרה לשורשים"

מי שעומד מהצד עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן ומברך שהחיינו הוא קובי אריאלי, איש תקשורת וסטנדאפיסט, חובב אוכל כשר, שהגיש בעבר סדרת תוכניות בישול בערוץ האוכל ובערוץ 13. אריאלי חובש כיפה, אמנם מתגורר בירושלים אך מסתובב לא מעט באזור המרכז מטבע עיסוקו: "אם בעבר הייתי מוצא את עצמי הולך לאותם ארבעה מקומות כשרים", הוא מספר, "היום אני מסתובב ברחוב בוגרשוב בת"א עם חיוך על הפנים ולא מסוגל לקבל החלטה באילו מהמקומות להתיישב ולסעוד".

מה גרם לשינוי לדעתך?
"ללא ספק, קהל שומר מסורת שעלה מארה"ב ומצרפת", הוא קובע בנחרצות. "מה שמאפיין את העליות הללו הוא האופן שבו הם צורכים תרבות ולייף סטייל. הם בליינים מעצם טיבם וכחלק מהזהות התרבותית שלהם הם רגילים לאכול במסעדות והחיים הטובים הם בדנ"א שלהם, בניגוד לשומרי הכשרות הישראלים. גל העליה מצרפת הביא, למשל, לדרישה לבוטארגה (ביצי דגים משומרות - ל"ר) כי זה מה שהם צורכים, הם לא רגילים לחיות ללא ונדרש פתרון שיענה על הצורך".

גם השפים רוזנטל ונבון מצביעים על הקהל הזה ועל דתיי הרצף כמי שתרמו לשינוי. נבון מוסיף כי "החשיפה שלהם לרשתות החברתיות והנוכחות שלהם בתקשורת גם תרמו למהלך. הם יודעים שהם יכולים לקבל יותר והם דורשים את זה".

אריאלי מסכים: "החבר'ה הצעירים שמהווים היום מסה קריטית בעולם התרבות, התיירות, התקשורת וההייטק, הבינו שההורים שלהם עשו טעות כשוויתרו על הפרהסיה הקולינרית, ועכשיו הם תובעים את ההגמוניה על המטבח הישראלי ומגייסים בכוח הכיס ובשם הדרישה גם את כוכבי הדור המגיעים מהמטבח".

אבל אריאלי חושב שזה לא רק עניין כלכלי, אלא שיש פה גם חזרה לשורשים: "נמאס לכולנו מאוכל שמתאמץ ומנסה להיות צרפתי, איטלקי או משהו שאנחנו לא. כל האנטי כלפי הממסד הכשר נרגע קצת. שפים שהגיעו מהפריפריה ומירושלים נכנסו למיינסטרים והאמירה הישראלית של אוכל שמתאים לכולם לא מתיישבת עם המטבח הלא כשר".

ומה דעתך, כצרכן כשרות, על רפורמת הכשרות?
אני מברך על הצעד וחושב שצריך לפתוח את שוק הכשרות. אני מצר על כך שכניסתם של גופי פיקוח נוספים גורם להם לצאת כנגד הרבנות. אני חושב שראוי שכל אחד מהם ימצא את הבידול שלו מתוך תפיסה חיובית ולא כתגובת אנטי".

החלוציות החדשה

מי שלא מבין על מה המהומה הגדולה הוא השף ניר צוק. צוק שחזר בתשובה לפני כמה שנים, החל לארח בביתו לארוחות כשרות, מעצם השינוי האישי שחל אצלו: "אני שומר שבת והמטבח שלי בבית כשר, ורק באופן הזה אני יכול להמשיך להתפרנס ממה שאני אוהב וטוב בו".

ואיך הקהל שלך קיבל את השינוי?
"היד שלי לא השתנתה, אלו רק חומרי הגלם שקיבלו תפנית. הטעמים, אופן ההגשה, היצירתיות - הכל הרבה יותר מוקפד. לכן אני חושב שהקהל שלי לא רק שלא הפסיד - אלא הרוויח אותי ביצירתיות ביג טיים".

מכיוון אחר לגמרי, רותי ברודו, הבעלים של קבוצת R&M לא מרגישה בשינוי מגמה וגם אם קיימת כזו, היא אינה רואה את עצמה בשום דרך כחלק ממנה: "אני בינתיים לא שם", היא משיבה. עם זאת, כשמדברים על תפריט פסח היא נסוגה מעט ומגלה ש"הוא ללא חמץ כי זה עניין של מנהגים ומסורת. אני אמנם לא כשרה עם תעודה, אך בכל זאת מגיעה מבית דתי, וערבי חגים חשובים לי".

כך או כך, אי אפשר לעצור כבר את הרכבת או לפחות את המשלוחים של וולט: "אנחנו רואים עלייה מתמדת בדרישה למסעדות כשרות וקרוסלת המסעדות הכשרות שלנו בת"א עומדת על כ־30% מכלל המסעדות שעובדות איתנו", חושף עמרי שינפלד, מנהל קשרי ציבור בחברת המשלוחים הפופולרית: "זאת לגמרי מגמה שהולכת וצומחת בשלוש וחצי השנים שוולט פועלת בת"א. אני מרגיש שזו דרישה של הקהל. בירושלים רואים את הצמיחה בקרב הקהל החרדי שמבקש ממסעדות המהדרין לעמוד בסטנדרטים המוקפדים של מסעדות הגורמה הכשרות ואנחנו בוחנים התרחבות לבני ברק, לאור הביקושים הגבוהים שאנחנו רואים באזור".

אין ספק שלכוחות השוק יש פה תפקיד משמעותי, שבינתיים מורגש בעוצמה בעיקר בירושלים: ענת קירש ממסעדת זוני בירושלים צופה על הנעשה ברחוב יפו ונחלת שבעה ועל התיירים הדתיים הממלאים את הכיכר ושואלת את עצמה אם היא עדיין בצד הנכון של השולחן. "אני מבינה שלהחזיק היום מסעדה לא כשרה באזור של מתחם תיירות, כשרוב התיירים הישראלים הם דתיים ומסורתיים, זו משימה שגובלת בחלוציות", היא אומרת ומבטיחה שבינתיים היא תמשיך להגיש לירושלמים בייקון בארוחת הבוקר, וגם כזה שמגיע בוולט.

מהרבנות הראשית נמסר בתגובה: "נהלי הרבנות קובעים כי בבתי העסק המושגחים על ידי רבנות מוסמכת אין להשתמש בירק שגדל ללא פיקוח הלכתי, וזאת כדי להסיר חשש של הימצאות חרקים על מנת למנוע מהציבור להיכשל באיסור הלכתי הנמצא בליבת דיני הכשרות.

"הטלת קנסות והגשת כתבי אישום הינה סמכות המוקנית לרבנות הראשית לישראל מכוח חוק איסור הונאה בכשרות, חוק העבירות המנהליות והסמכת היועץ המשפטי לממשלה, וזאת על מנת למנוע מציבור צרכני הכשרות לצרוך מוצרים המוצגים ככשרים מבלי שניתנה בעדם תעודה מטעם הרבנות המוסמכת לכך. הרבנות הראשית ויחידת האכיפה במסגרתה, פועלות בהתאם לפסיקת בית המשפט ולהנחיות הפרקליטות".

מהמועצה הדתית בירושלים נמסר: "בחודשים האחרונים נכנס הרב אלי בן דהן לכהן כיו"ר המועצה, והמצב היום טוב יותר מבעבר. לראייה, מסעדות ובתי מלון רבים מבקשים את הכשרות של רבנות ירושלים, וכיום אנו נותנים שירות לכ-1,600 עסקים".

מהמועצה הדתית תל אביב-יפו נמסר: "הטענות מתייחסות לעבר הרחוק, מעל עשר שנים ויותר, ומטבע הדברים אינן מוכרות לנו כלל. נבקש לציין כי מערך הכשרות במועצה הדתית פועל בשנים האחרונות בהוגנות ובשקיפות מול כלל בעלי העסקים בעיר, המביעים שביעות רצון משירותי ההשגחה. יעידו על כך למעלה מ-1,100 עסקי מזון כשרים בעיר בהשגחת רבנות ת"א".

שנת המהפך

כמה מהמסעדות הכשרות המובילות שנפתחו בשנה האחרונה

מרץ 2022

- השף אסף גרניט וקבוצת "מחניודה" בראשותו מכריזים על כשרות מטעם הרבנות במסעדת הכריכים "ג'יג'י קובלה", שנפתחה בשוק מחנה יהודה לפני כשנתיים

- השף אביב משה פותח את "מארי", מסעדת רופטופ כשרה על גג מלון ורט בנתניה, הפתוחה גם בשבת, אך מגישה מנות קרות

פברואר 2022

-השף אייל שני פותח את "דבורה", מסעדה בשרית כשרה בתל אביב שמצטרפת למסעדת "מלכה" הכשרה שפתח לפני כחמש שנים

נובמבר 2021

-השף שגב משה פותח את "ניהון נו-בה", מסעדה יפנית כשרה מטעם רבנות פתח תקווה, אחות למסעדה המפורסמת שלו בהוד השרון

-השף בני מדר פותח את "ספרה" מסעדה ים תיכונית כשרה מטעם הרבנות בפארק המדע ברחובות

אוקטובר 2021

-השף אסף גרניט וקבוצת "מחניודה" בראשותו פותחים את "לוטה" המסעדה הכשרה הראשונה שלהם, במלון גלי כנרת שבטבריה

-השף אריאל רוזנטל, הבעלים של פלאפל הקוסם התל אביבי, מודיע על הצטרפותו למערך הכשרות של ארגון רבני צהר

יולי 2021

-השף הלל תווקולי פותח במלון הילטון את "דריה", מסעדה כשרה מטעם רבנות תל אביב, המשלבת בין המטבח האסייתי לים תיכוני