עובדים ולומדים פחות, מרוויחים יותר / צילום: Shutterstock
באותו משרד ממשלתי, דלת מול דלת, יושבות שתי עובדות. האחת כלכלנית צעירה, ביצועיסטית, עם פסיכומטרי גבוה ותפוקה מרשימה. מולה יושבת מזכירה ותיקה, כזו שתרומתה למשרד אינה מורגשת. ובכל זאת, היא נהנית משכר חודשי גבוה משמעותית מאשר עמיתתה המוכשרת, וכמותה אף זוכה לקבל "מענקי הצטיינות" מלאים.
תמונת המצב התאורטית הזו ממחישה את עשרות הגרפים המופיעים בדוח הוצאות השכר במשרדי הממשלה לשנים 2020-2021, שמפרסם הממונה על השכר במשרד האוצר קובי בר-נתן.
דוח האוצר טוען בצורה מפורשת שמבנה השכר והתגמול במגזר הציבורי הוא מיושן ודורש שינויים. "במשרדי הממשלה אין בהכרח הלימה בין השכר למיומנויות העובדים", נכתב בדוח לצד גרף המראה כיצד במגזר הציבורי אין כמעט הלימה בין ציון הפסיכומטרי של העובד לשכרו. זאת, בניגוד מוחלט למגזר הפרטי, שם השכר מזנק ביחס ישיר לציון.
עובד עם ציון פסיכומטרי נמוך, בטווח שבין 200-395, משתכר בממוצע כ-8,000 שקל בשוק הפרטי. אם יילך לעבוד במשרד ממשלתי, לעומת זאת, ירוויח אותו אדם כ-12,000 שקל בממוצע - גבוה יותר מהשכר הממוצע בכלל המשק. היחס הזה מתהפך כשבודקים כמה מרוויחים עובדים מחוננים בעלי ציון פסיכומטרי של 694-800: בשוק הפרטי הם ישתכרו היטב עם יותר מ-25,000 שקל בחודש, לעומת כ-18,000 שקל בלבד בממשלה.
תגמול על ותק, ולא על מיומנויות
ההבדלים בולטים עוד יותר כשבוחנים את הפערים במקצועות טכנולוגיים מבוקשים, בהם המדינה מתחרה בחוסר הצלחה משווע מול חגיגות השכר בענף ההייטק. בוגרי מדעי המחשב ומקצועות ריאלים אחרים מרוויחים כמעט 35,000 שקל בממוצע בשוק הפרטי. במשרדי הממשלה הם לא מגיעים אפילו ל-20,000 שקל. בהתאם, אותם עובדים טכנולוגיים שהולכים לעבוד בממשלה ולא יוצאים החוצה להייטק, הם גם אלה עם ציון הפסיכומטרי הנמוך יותר, כ-590 לעומת כ-670 במגזר הפרטי.
הכלכלנים בשירות המדינה הם בעלי ציון מעט גבוה יותר מאשר מקביליהם בשוק הפרטי, כ-650 לעומת כ-640. ואולם, אלה שעובדים בממשלה מרוויחים כ-20,000 שקל, לעומת כ-27,000 שקל בשוק החופשי. כל כלכלן מתחיל יכול לחשב בקלות איפה עדיף לו לעבוד, וזאת אולי הסיבה שאפילו באגף השכר באוצר מתקשים לגייס כלכלנים.
אפשר לטעון, כמובן, שציון פסיכומטרי איננו חזות הכל ושביצועי העובד יותר חשובים. אבל בכל אופן נראה כי הסכמי השכר הוותיקים בממשלה מעודדים דווקא בינוניות, מכמה סיבות. ראשית, כפי שניסחו זאת עורכי הדוח: "עובדים במגזר הציבורי נהנים מעלייה בלתי פוסקת בשכרם, בין היתר משום שמערכת השכר במגזר הציבורי מתגמלת על ותק ועל השכלה יותר מאשר על מיומנויות, כישורים ספציפיים או פריון עבודה.
"התלות של השכר בוותק, והעלייה האוטומטית בשכר בכל שנה ללא תלות בפריון העבודה, מגבילה את יכולתו של השכר לשמש ככלי לעידוד ולשיפור ביצועים. בנוסף, התשואה הקבועה לוותק במגזר הציבורי היא אחד הגורמים ביצירת פערי השכר הגבוהים יחסית בין עובדים צעירים לוותיקים יותר. כאשר היחס בין שכר הוותיקים לצעירים גדל במגזר הציבורי לעומת זה הפרטי, ניתן להניח כי האטרקטיביות של המגזר הציבורי בעיני עובדים צעירים תפחת".
קשר מקרי בין מענקי ההצטיינות לתפוקה
אם לא די בכך שהשכר במגזר הציבורי מנותק מהתרומה של העובד למערכת, אפילו הקשר בין מענקי ההצטיינות שמקבלים העובדים לבין תרומתם הינו מקרי בלבד. הממונה הנוכחי בר-נתן חותר אומנם להטמעת מנגנוני תמרוץ דיפרנציאליים, אבל המנגנונים הנפוצים כיום הם עדיין תגמולים מבוססי הסכם שכר או שכר עידוד, שאמורים להיות מנגנונים שמבוססים על מדידת תפוקות וביצועים במרבית משרדי הממשלה. בפועל, היעדים כל כך נמוכים או רופפים, שכמעט כל העובדים זוכים במענקי הצטיינות המרביים.
שכר העידוד שווה עבור העובדים תוספות קבועות גבוהות של עד 25% משכרם השנתי. על הנייר, הם צריכים להגיע ל"אחוזי יעילות" גבוהים במיוחד. במשרד הכלכלה, לדוגמה, רק עובד שהגיע ל-133% ביצוע יזכה למענק. רק מה, אחוז היעילות הממוצע של עובד במשרד נע בין 150% ל-160%. או במילים אחרות, שכר העידוד שנועד לתגמל מצטיינים הפך לחלק אינטגרלי מהשכר של כולם.
על הקומבינה הזאת משלמת המדינה בכל שנה סכום של כ-700 מיליון שקל בגין שכר עידוד, לכ-40,000 מבין עובדי משרדי הממשלה ומערכת הבריאות הממשלתית. ממוצע התשלום עבור שכר עידוד עומד על 1,554 שקל למשרה בחודש.
באוצר מקווים להטמיע שינויים במבני השכר
השכר במגזר הציבורי עולה בקצב מהיר יותר מאשר במגזר הפרטי. לפי דוח, בין השנים 2019-1996 גדל השכר הממוצע במגזר הציבורי במונחים ריאליים ב-34%, לעומת 26% בלבד במגזר הפרטי. בשנת 2021, השכר הממוצע לכלל העובדים במשרדי הממשלה עמד על 17,368 למשרה מלאה - עלייה של כ-1.3% לעומת השכר ב-2020 ועלייה של 1.6% לעומת 2019. הגידול בשכר התרחש במקביל למשבר הקורונה, ולמרות הקפאת הסכמי השכר.
אחרי הבחירות להסתדרות, שייערכו בעוד חודש, יישבו אנשי האוצר עם נציגי העובדים לדון בהסכמי המסגרת. הפעם האחרונה שנחתם הסכם המסגרת הייתה ב-2016, ותוקפו פקע כבר ב-2019, אחרי שהוארך. בהסכם הבא, וגם בהסכמי שכר נוספים שעל הפרק כמו מול הסתדרות המורים, מקווים באוצר להטמיע מספר שינויים במבנה השכר, ובמרכיבים שנתפסים בעייתיים לשיטתם כמו גמול השתלמות או הטייס האוטומטי של גובה השכר לפי הוותק.
בין האתגרים והיעדים שמציינים עורכי הדוח בפרק האחרון נמנים "צמצום ופישוט שיטות התגמול ותהליכי העדכון באמצעות איגומי שיטות והכנסת שיטות רוחביות לכלל משרדי הממשלה; מעבר משיטות תגמול מוטות תפוקות לשיטות תגמול המוטות תוצאות בהתאם ליעדים של איכות, שירות ותכניות עבודה; והתמודדות עם השינויים בסביבת העבודה של העובדים (שילוב טכנולוגיות, שינויים ארגוניים, ועוד)".
הממונה על השכר בר-נתן ציין כי "נתוני הדוח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה שמקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוצים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".
השופטים הם שיאני השכר, עובד סוציאלי ירוויח פחות מנהג של שר
צלילה לתוך הנספחים שצורפו לדוח האוצר חושפת דוגמאות לעולם המקביל שנקרא מנגנון השכר בשירות המדינה. למשל, מתברר שבזמן שהמשק כולו מתחרה על גיוס מהנדסים, במגזר הציבורי הם מרוויחים כמעט אותו הדבר כמו הנדסאים, ולעיתים אף פחות. מהנדס בשירות המדינה משתכר כ-18,100 שקל ברוטו בממוצע, לעומת 17,900 שקל בממוצע להנדסאי או טכנאי. העשירון העליון של ההנדסאים מכניסים כ-31,000 שקל - כאלף שקל יותר מהעשירון העליון של המהנדסים.
שיאני השכר, כצפוי, הם שופטים ומקביליהם, המשתכרים בממוצע כ-60,700 שקל ברוטו בחודש, לפי נתוני 2021. העשירונים העליונים של השופטים מקבלים כ-88,300 שקל בחודש. רופאים מרוויחים במגזר הציבורי כ-32,000 שקל - ירידה של כ-1,800 שקל בתוך שנה לעומת 2020.
עובד סוציאלי מתחיל מרוויח 9,700 שקל. אם הוא יצליח להתקדם ולהגיע לעשירון העליון של העובדים הסוציאלים, הוא ירוויח 22,800 שקל. לשם השוואה, נהג של שר או של מנכ"ל משרד ממשלתי מרוויח בין 16,000 שקל ל-25,600 שקל.
בממשלה עובדים 62 מנכ"לי משרדים ומקביליהם, שמרוויחים כ-41,700 שקל בממוצע בחודש. בכל אחד מהמשרדים יש יועמ"ש, שמרוויח כמו המנכ"ל.