גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתכוננים לרילוקיישן? תכנון מס נכון יכול לחסוך לכם כסף

איך תימנעו מתשלום כפל מס לאחר שעברתם לחו"ל, גם אם באופן זמני? באילו מצבים ניתן לשקול "ניתוק תושבות" ומה ההשלכות של המהלך? ומה קורה בעת החזרה לארץ? בדרך לחוויה החדשה רצוי גם להתעכב על כמה סוגיות מנהלתיות שקרוב לוודאי תפגשו עימן

צילום: Depositphotos באדיבות דיוידשילד
צילום: Depositphotos באדיבות דיוידשילד

הכתבה בשיתוף דיוידשילד מקבוצת פספורטכארד

רילוקיישן לחו"ל הוא פעמים רבות הזדמנות נהדרת ונחשקת על ידי ישראלים רבים. זו הזדמנות להתפתח מבחינה מקצועית, לפתח את הקשרים, לחיות בסביבה שונה, וכמובן, שדרוג כלכלי משמעותי. עם זאת, ברגע שהחלום הופך למציאות, רבים מגלים כי לצד היתרונות שמנינו יש גם לא מעט סוגיות מנהלתיות שחשוב לקחת בחשבון. בייחוד, שאלות על תשלום מס, ביטוח לאומי ושימור רציפות הזכויות כתושבים במדינת ישראל.

כך, למשל, ישראלים רבים שעשו רילוקיישן לחו"ל גילו כי נצבר להם חוב לביטוח הלאומי או שאיבדו זכויות רבות, כגון ביטוח בריאות ממלכתי וזכאות לדמי לידה. במקרים אחרים, יש מי ששילמו כפל מס - גם בחו"ל וגם בישראל - ללא שום צורך, או כתוצאה מכך שלא טיפלו בנושא כראוי.

בשנים האחרונות רשויות המס מחמירות את הנהלים. אז מי צריך לשלם מס והיכן? מה כדאי לעשות עם תשלומי ביטוח לאומי בישראל? האם יש חלופות בחו"ל לזכויות שניתנות בישראל? ולא פחות חשוב - מה קורה כשחוזרים חזרה הביתה, לארץ?

מס הכנסה בזמן הרילוקיישן: מה כדאי לדעת?

מדינות שונות נוקטות במספר שיטות לקביעת חובות המס של תושביהן. הנפוצה ביותר היא השיטה הטריטוריאלית, לפיה חבות המס נקבעת על פי מקום יצירת ההכנסה; ולצדה השיטה הפרסונלית, לפיה חבות המס של אדם נקבעת באופן אישי, בהתאם לדיווח שלו לרשויות המס. בישראל, שיטת החישוב העיקרית היא פרסונלית. דבר אשר מחייב דיווח שנתי על הכנסות בישראל ומחוצה לה.

באופן כללי, כל עוד העובד מוגדר תושב ישראלי, הוא מחויב בתשלום המסים בישראל. בהקשר זה, יש להתייחס לשלושה סוגים של משרות. עובד ישראלי שמועסק עדיין על-ידי חברה ישראלית, אך עובד בחו"ל, עובד ישראלי שעושה רילוקיישן ומועסק על ידי חברה זרה, וכמובן, עצמאים שמעבירים את מרכז פעילותם למדינה אחרת.

ישראל חתומה עם מדינות רבות על אמנות מניעת כפל מס, המגדירות בעבור מסים כפולים (כמו למשל מס הכנסה), היכן ישולמו ועל פי אילו כללים. האמנות הללו קובעות כי מדינת המקור שבה הופקה ההכנסה תהיה בעלת זכות ראשונית לגביית המס. כך למשל, אם עובד ביצע רילוקיישן לשוודיה, הוא ישלם מס הכנסה בשוודיה. לישראל, במקרה זה, יש את הזכות השנייה לגביית המס. כלומר, היא בהחלט רשאית לגבות מס מהתושב הישראלי, על אף שהוא זכה להכנסתו בשוודיה. אך היא חייבת לנכות מסכום זה את המס שנגבה במדינת המקור, קרי בשוודיה. אם המס ששולם בשוודיה גבוה מבישראל, לא ישולם מס נוסף. אך אם המס נמוך מבישראל, המדינה רשאית, ואף תגבה את ההפרשים.

צילום: Depositphotos באדיבות דיוידשילד

בכל הנוגע לתשלום המס בישראל, הכללים זהים לגבי שכירים בחברות ישראליות, שכירים בחברות זרות ועצמאים. כמו כן, בדומה למקובל בישראל, עצמאים רשאים לקזז הוצאות שונות מחבות המס שלהם, כגון שכירות על דירה, הוצאות חשמל, ביטוחים ועוד. כך או כך, חשוב בטרם ביצוע הרילוקיישן כי העובד יברר את חבות המס במדינת היעד. זאת למרות שכמעט בכל מקרה הוא יחויב שם בתשלום מס הכנסה. בנוסף, חשוב לברר אם המדינה שאליה מבוצע הרילוקיישן חתומה על אמנת כפל מס עם ישראל. ארה"ב, למשל, חתומה עם ישראל. כך גם חלק גדול ממדינות אירופה, אך לא כולן. כך שיכול להיווצר מצב שהעובד יידרש לתשלום כפל מס ויש לקחת זאת בחשבון טרם הרילוקיישן.

מתכננים רילוקיישן - אל תזניחו את ביטוח הבריאות. לפרטים הקליקו כאן>>

ניתוק תושבות למטרת הגדרה כתושב חוץ

אזרח ישראלי רשאי במקרים מסוימים, למשל במקרה של רילוקיישן לחו"ל, לבצע תהליך שמוגדר כ"ניתוק תושבות" ואז משתנה הגדרתו לתושב חוץ. במקרה זה, הוא פטור מדיווח לרשויות המס בישראל וכמובן מכלל התשלומים השונים. אך כדי להיות תושב חוץ לא מספיק רק להצהיר. הגדרת התושבות בפקודת מס הכנסה נקבעת על-פי כללים שלפיהם אדם הנמצא למעלה מ-183 יום בשנה בישראל - הוא תושב ישראל. גם מי ששהה בישראל 30 ימים או יותר בשנת מס אחת, כאשר סך-כל תקופת שהייתו בישראל בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה הוא 425 ימים או יותר - ייחשב תושב המדינה לצורכי מס.

בנוסף, בוחן מס הכנסה גם את "מרכז החיים" של העובד. למשל, מקום המגורים הקבוע של העובד ומשפחתו, מקום עבודתו, המקום שבו מתנהלת הפעילות הבנקאית של העובד, מספר הימים ששהה במהלך שנת המס בישראל ועוד. כך שניתוק תושבות הוא תהליך אשר עשוי להימשך זמן מה. במקרה של ניתוק תושבות, ישלם העובד את חבויות המס שלו בחו"ל בלבד ואף יהיה פטור מהגשת דוח על הכנסותיו בישראל.

ניתוק התושבות מורכב משני חלקים. אחד, ניתוק תושבות לצורך תשלום מס הכנסה - די בכך על מנת לזכות בפטור מהגשת הדיווח ותשלום המס בישראל. החלק השני הוא ניתוק תושבות לצורך הביטוח הלאומי - וכאן, כפי שנראה בהמשך, מדובר בעניין מורכב יותר.

מבחן ההגדרה בניתוק תושבות לביטוח לאומי דומה לזה של מס הכנסה, מבחינת חישובי הימים והרצפים השונים, אך הוא מוגש בנפרד. חשוב לזכור כי ניתוק תושבות מבחינת מס הכנסה לא גורר ניתוק תושבות בביטוח הלאומי - ולהפך.

עובד שלא ניתק תושבות בביטוח הלאומי, יחויב בתשלום שלו וכן בדמי בריאות. מנגד, ניתוק תושבות לצורכי הביטוח הלאומי גורע מזכויות העובד כתושב ישראלי. נשללת ממנו הזכות לטיפול רפואי בישראל, זכאותו לקצבת זקנה נפגעת (אם לא צבר לפחות 10 שנות ביטוח לאומי רצופות לפני הפרישה). במקרה של נשים, הן לא זכאיות לדמי לידה, וגם אם הן חוזרות לישראל, נדרשת מהן תקופת אכשרה מחודשת. בנוסף, קובעות תקנות המס גם גבייה של "מס הגירה" - מס יציאה מישראל על נכסיו של העובד, לרבות נדל"ן ואופציות למניות בחברה. זאת על מנת למנוע מצב שתושבים מבצעים ניתוק תושבות כדי להתחמק מתשלום מס בישראל על רכושם. "מס ההגירה" מחושב פרסונלית לכל אדם כאילו הוא מכר את נכסיו ביום עזיבתו את המדינה, גם אם לא עשה זאת בפועל.

אז האם כדאי לבצע ניתוק תושבות גם בביטוח הלאומי? זה תלוי ומשתנה. חברות ישראליות מחויבות לשלם ביטוח לאומי עבור עובדיהן הישראלים, גם אם הם מועסקים בחו"ל. כך שבמקרה זה לא יבוצע ניתוק תושבות לעניין הביטוח הלאומי. כאשר העובד השכיר מועסק על ידי חברה זרה, הוא צריך לדאוג לניתוק בעצמו במידה והוא מעוניין בכך. אם יבחר שלא לנתק תושבות לעניין הביטוח הלאומי, עליו לזכור כי במצב זה הוא ישלם דמי ביטוח לאומי מלאים, אשר במקרה של עובד שכיר בישראל מתחלקים, כאמור, בין המעסיק (המשלם את רוב הסכום) לבין העובד. עצמאים שלא ביצעו ניתוק תושבות ימשיכו לשלם דמי ביטוח לאומי.

בנוסף, סוגיית הביטוח הרפואי יכולה להיות משמעותית בהחלטה על ניתוק תושבות. זאת מאחר שאחת המשמעויות בניתוק תושבות היא הפסקת התשלומים לביטוח לאומי וביטול הזכאות לביטוח בריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. כלומר, בעת ביקורי מולדת בישראל, מי שניתקו את התושבות שלהם לא יהיו זכאים לקבלת שירותים במסגרת חוק בריאות ממלכתי בישראל ולמעשה לא יהיו מכוסים רפואית. כך גם אם וכאשר יחליטו לחזור לארץ לשהות של קבע לאחר שהות ממושכת בחו"ל. לכן, במקרים כאלה, מומלץ לרכוש ביטוח רפואי המעניק כיסוי ביטוחי למצבים הללו.

צילום: Depositphotos באדיבות דיוידשילד

כך, למשל, ביטוח רפואי מקיף של חברת דיוידשילד (חברת האם של פספורטכארד, המוכר לרבים מנסיעותיהם לחו"ל), מעניק כיסוי ביטוחי רפואי לאלו שביצעו רילוקיישן גם בעת ביקורי מולדת בישראל וכן לתקופת ההמתנה שתיקבע לתושב החוזר, ככל שזו תיקבע ע"י המוסד לביטוח לאומי (עד 6 חודשים). כמו כן, מעניקה תוכנית הביטוח כיסוי כלל עולמי לנסיעות עסקיות ו/או חופשות פרטיות גם בעת שהות מחוץ למדינת הייעד הקבועה ברילוקיישן. ביטוח מסוג זה גם מאפשר, מעבר ברצף ביטוחי מלא לתוכנית ביטוח רפואי פרטי המשלים את הכיסוי הניתן במסגרת חוק הבריאות הממלכתי בישראל. בכך הוא מעניק רשת ביטחון מלאה לתושב חוזר ללא תלות בזכאות הקיימת לו מכוח חוק בריאות ממלכתי ותקנות סעיף 58 לחוק. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ לפני היציאה לחו"ל, עם אנשי מקצוע בתחום, על מנת לוודא מתן מענה לסוגיה משמעותית וחשובה זו.

מועד החזרה לישראל

לחזרה לישראל יש גם משמעות נוספת מבחינת מיסוי למי שניתק תושבות. מי ששהה בחו"ל עד שש שנים לא זכאי להטבות מיוחדות. לעומת זאת, מי ששהה בחו"ל בין שש לעשר שנים, זוכה למעמד של "תושב חוזר רגיל". הוא זכאי למספר הקלות מס לגבי נכסיו מחוץ לישראל, אשר רכש אותם בתקופה שבה התגורר בחו"ל והוגדר כ"תושב חוץ". למשל, פטור למשך חמש שנים מהכנסות פאסיביות מאותם נכסים, פטור לעשר שנים מרווחי ההון עבורם, וכן, פטור למשך חמש שנים מרווחי דיווידנדים עבור ניירות ערך שנרכשו מחוץ לישראל. בנוסף, תושבים ששהו בחו"ל מעל 10 שנים, מוגדרים כבר כ"תושבים חוזרים ותיקים", וזוכים לסל הטבות נרחב. לרבות פטור ל-10 שנים על כל ההכנסות מחוץ לישראל, פטור לשנה ממס הכנסה ועוד.

בעת החזרה לישראל, היה והמוסד לביטוח לאומי קבע על בסיס "מבחן התושבות" כי תחול על התושב החוזר, תקופת המתנה מינימאלית של חודשיים ועד 6 חודשים, עומדות בפני התושב החוזר שלוש אפשרויות. אחת, לממן מכיסו את ההוצאות רפואיות בתקופת ההמתנה שנקבעה לו; השניה, לפדות את תקופת ההמתנה בעלות אחידה לכל תקופה, בין חודשיים עד שישה חודשים, עבור כל אחד מבני הזוג בעלות של כ- 12,250 שקל ובכך לאחר הכרת המוסד לביטוח לאומי בתושבות (זמן הבדיקה יכול לקחת מספר שבועות), לקבל שירותים רפואיים באופן מיידי ללא המתנה; האפשרות השלישית, לקבל מענה במסגרת פוליסת ביטוח רפואית כדוגמת פוליסת הביטוח של חברת דיוידשילד, המתייחסת בכיסוי הביטוחי לנושא מהותי זה.

ילדיו הקטינים של תושב חוזר יהיו זכאים לכיסוי רפואי במסגרת חוק בריאות ממלכתי עם קביעת התושבות להורים ובתנאי כי חזרו לישראל לפני גיל 18 או שיצאו את הארץ לפני גיל 14 (במקרה זה, יוגדרו כקטין חוזר).

סטטוס בני הזוג בעת רילוקיישן

לצד העובדים, קיימת גם השאלה לגבי בני זוגם. בייחוד בני ובנות הזוג שהם חלק מהרילוקיישן המשפחתי, אך אינם עובדים. ככלל, את אותו ההליך שמבצע העובד עצמו, יש לבצע גם עבור בני המשפחה הבגירים האחרים - גם אם אינם מועסקים בחו"ל. במקרה זה, חבות המס תהיה תקפה גם לגביהם. כך גם לגבי הזכויות.

כך או כך, נראה כי שווה להתייעץ בנושא המיסוי עם יועץ מוסמך, בטרם ביצוע הרילוקיישן. זאת על מנת שלא לפספס כללים או תקנות שאי מילוי שלהם יכול להביא לתשלום יקר מאוד. בחלק מהמקרים יעדיף העובד לבצע ניתוק מוחלט של זיקות התושבות ממס הכנסה ומהביטוח הלאומי.

וכן, לצד סוגיות המיסוי והביטוח הלאומי, חשוב לזכור כי יש דברים נוספים לעשות בדרך לרילוקיישן. כמו למשל לדאוג למגורים, שלא תמיד ניתנים על ידי מקום העבודה, לאשרות עבודה מתאימות, לביטוח בריאות כמובן, וגם לכמה חברים טובים לשעות הפנאי.

מתכננים רילוקיישן - דאגו לביטוח הבריאות שלכם. לפרטים הקליקו כאן>>

 *פרסום זה נועד למטרות שיווקיות בלבד, ואין בו משום יעוץ ו/או הצעה ו/או הזמנה לבצע רכישה כלשהי ו/או משום תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

מהסתתרות בטוקיו לגאווה: כך הפכו כוכבי הוליווד לאלה שמכתיבים את התנאים

אם פעם כוכבי העל השתתפו בפרסומות רק באסיה כדי לא להתבזות, היום כבר לא מתחבאים ● בסופרבול זה בא לידי ביטוי בהופעה בלתי מתנצלת של באד באני, שלא התכופף גם ללחצים של טראמפ ● ה־NFL, עם כוח כלכלי עצום וקהל צעיר ולטיני, אפשרה לו לשלוט בנרטיב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3