מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: לשכת מבקר המדינה
בשנת 2022, כשכל הרשויות בעולם נלחמות בכלכלה השחורה ובהלבנות ההון, קיימת פרצה להלבנת הון בהיקפי עתק בישראל דווקא במערך התשלומים הממשלתי - כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בפרק העוסק במשטר איסור הלבנת הון בישראל בדוח השנתי שהוא מפרסם.
על פי הדוח, על אף שהיקף התשלומים השנתי למגזר הממשלתי מסתכם במאות מיליארדי שקלים, לא חל על תשלומים אלה משטר איסור הלבנת ההון בישראל, ולא הוחלו על משרדי הממשלה החובות שנקבע כי יוחלו על כלל המגזרים המדווחים לרשות לאיסור הלבנת הון: הפיננסיים, המוסדיים והעסקיים, או אף חלק מחובות אלה. "מצב דברים זה הוא פרצה המאפשרת ערוץ תשלום אנונימי אפשרי למלביני הון, המהווה נקודת תורפה במשטר איסור הלבנת הון בישראל", כותב המבקר בדוח.
התשלומים ששולמו לגופים הממשלתיים - בהם רשות המסים, ביטוח לאומי, רשות האכיפה והגבייה (הוצל"פ) ועוד - בשנים 2019 ו-2020 ללא זיהוי המשלם ושמירת פרטיו מסתכמים ביותר מ-550 מיליארד שקלים. מרבית הגופים הממשלתיים מקבלים תשלומים במזומן באמצעות בנק הדואר למעט ההוצל"פ. באופן רוחבי, אין לרוב הגופים שקיבלו את התשלומים הללו מידע על זהות המשלם, לצורך בחינת דפוסים וזיהוי פעולות שמעוררות חשש להלבנת הון. המבקר קובע בדוח, כי "פעילות פיננסית שנתית של עשרות מיליוני שקלים ותשלומים בהיקף כספי של מאות מיליארדי שקלים, שלא נבחנה במסגרת סקר הסיכונים הלאומי ולא הוחל עליה משטר איסור הלבנת הון אפקטיבי כמקובל בכל יתר המגזרים, עשויה להיות בבחינת 'חוליה חלשה' במשטר איסור הלבנת ההון בישראל. כך עלולה להיווצר פרצה שתאפשר לגורמים עברייניים להשתמש במנגנון התשלומים לגופים הממשלתיים כאמצעי להסתרת מקור הכספים, לריבודם (ביצוע פעולות לטשטוש מקור הכסף) ולהלבנתם".
פרקים נוספים בדוח מבקר המדינה:
● המדינה יכולה להגדיל את ההכנסות שלה מחובות. אז למה היא לא עושה את זה?
● חובות משרד הביטחון לתעשייה האווירית ולרפאל ב-2020 - 1.7 מיליארד שקל
● פערים עצומים בין המחוזות: איפה נסגרים הכי הרבה תיקים מחוסר אשמה?
● התקציב על פיקוח הבחירות לכנסת ה-24 גדל פי שלושה. אף אחד לא בדק למה
● מחיר הביצים בארץ גבוה ביחס לעולם
● מבקר המדינה מציג נתונים מדאיגים בנוגע למצב החינוך לפעוטות | דעה
הכלכלה השחורה בישראל: 50 מיליארד שקל בשנה
פרצה נוספת להלבנת הון עליה מצביע מבקר המדינה קיימת במגזרים שונים שבהם לא הוחל עדיין משטר איסור הלבנת הון (הכולל בין היתר זיהוי לקוח וקבלת מידע לגבי מקור הכסף), ביניהם הגמ"חים, מתווכי נדל"ן, סוחרים במתכות יקרות ונותני שירות בתחום החברות והנאמנויות (אם אינם עורכי דין או רואי חשבון). מאגר המידע ברשות לאיסור הלבנת הון אינו כולל דיווחים מגופים אלו, ועל כן מידע עליהם לא עובר גם לרשויות האכיפה לצורכי חקירה ומודיעין. "היעדר תחולה של המשטר מעורר חשש לביצוע הלבנת הון באמצעות מגזרים אלה", קובע המבקר.
בשנת 2014 הוערך, כי ההיקף השנתי של פעילות במסגרת הכלכלה השחורה בישראל ב-40 עד 50 מיליארדי שקלים. בעוד שיעור הכלכלה השחורה מהתמ"ג במדינות ה-OECD במהלך השנים 2004 - 2015 הוערך בכ-17%, בישראל עומדת ההערכה על 21%.
"ישראל פיתחה משטר איסור הלבנת הון שעמד בהצלחה בביקורת FATF. חוזקו של המשטר תלוי ב'חוליה החלשה', וחוליות חלשות נמצאו במסגרת דוח זה", כותב מבקר המדינה בדו"ח.
השבוע נכנסה לתפקידה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור החדשה, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, שהחליפה את ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, שעמדה בראש הרשות מאז 2016. ווגמן-רטנר נחשבה לראש רשות פעילה שהביאה את ישראל למעמד טוב בעולם בכל הנוגע לטיפול בהלבנות הון, ואשר במהלך כהונתה נכנסה ישראל כחברה בולטת בארגון ה-FATF בשנת 2018. עם זאת, המבקר מצביע על לא מעט ליקויים במשטר איסור הלבנת הון בישראל גם בנושאים הנוגעים לתיפקוד הרשות.
כך למשל מצביע המבקר על כך שבשנים 2018-2020 יזמה הרשות לאיסור הלבנת הון העברות של מידע מודיעיני למשטרה אך מנגד המליצה למשטרה כי תעביר לרגולטורים המתאמים (רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים, רשות שוק ההון ועוד) מידע בארבע פעמים בלבד. עוד מציין המבקר, כי שני שלישים מהרגולטורים לא קיבלו מהרשות לאיסור הלבנת הון, באמצעות המשטרה שום מידע מודיעיני.
כמה זה עולה לציבור?
עוד מצא המבקר, כי עד כה - במשך 20 שנות משטר איסור הלבנת הון - כלל הרגולטורים לא בחנו את העלויות של המשטר על המגזר שהם מפקחים עליו, ולא ביצעו הליך "הערכת השפעות רגולציה" לבחינת העלויות הנובעות מהמשטר המושתות על הגופים המפוקחים, והשפעתן של עלויות אלו על העלות הנגבית מהלקוח. זאת, נכתב בדוח, "על אף העלות הניכרת של יישום הצו שהמגזר הבנקאי נדרש לשאת בה, בהיותו מחויב להשקיע בכוח אדם ובפיתוח מערכות מידע הכרוכים בכך, וכן על אף העלויות שעשויות להיות מושתות בגין כך על הציבור".
בנוסף, נקבע, כלל הרגולטורים למעט רשות שוק ההון, לא בחנו באופן רוחבי את איכות השירות שניתן ללקוחות הגופים המפוקחים בהקשר של יישום הוראות איסור הלבנת הון ומימון טרור.
באשר לפעילות נותני שירותים פיננסיים (נש"פים) וחברות פינטק ופעולות במטבעות דיגיטליים-קריפטוגרפים במערכת הבנקאית מציין המבקר כי עולות טענות לפיהן קיימת במערכת הבנקאית הדרה פיננסית, ולו חלקית, של פעילות נש"פים, חברות פינטק וחברות למסחר במטבעות קריפטוגרפיים. לדבריו, "הדרה זו, אם היא אכן ננקטת, עלולה לגרום להעברת מגזרים המבצעים פעילות פיננסית במטבעות קריפטוגרפיים או חברות פינטק לפעילות מחוץ לגבולות ישראל, על כל המשתמע מכך, או לפעילות לא מדווחת של מגזרים אלו באופן שיגדיל את היקפי הלבנת ההון וההון השחור בישראל".