תחנת כח גרעינית בבלגיה / צילום: Shutterstock
הכותבים הם מנכ"ל חברת הייעוץ הפיננסי Complex ואנליסטית בחברה. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם
מלחמת רוסיה-אוקראינה המחישה את התלות הבעייתית של אירופה באספקת נפט וגז מרוסיה. זאת, בהיעדר מקור אנרגיה זמין חליפי, בעוד שמקורות אנרגיה ירוקה רחוקים מלספק את הצרכים.
כתוצאה מכך נוצר איום ממשי על יכולת מדינות היבשת לקיים את צורכי האנרגיה האזרחיים והתעשייתיים, ומחירי האנרגיה בעולם האמירו בחדות, תוך ליבוי האינפלציה והסיכון למשבר כלכלי.
האירועים באירופה אומנם נובעים ממלחמה בלתי צפויה, אך הם מהווים בראייתנו קדימון לסיכונים המתרגשים על העולם בהיבטי זמינות ומחירי האנרגיה, בדרכו למעבר משימוש בדלקים פוסיליים לאנרגיה ירוקה.
היעדר עתיד לדלקים פוסיליים
לפי דוח שפורסם בשלהי 2021 על ידי פורום האנרגיה העולמי (IEF), צפוי גידול בביקוש לנפט וגז (דלקים פוסיליים) בשנים הקרובות.
כדי לקיימם, ההשקעה השנתית הנדרשת בתעשיית הדלקים הפוסיליים צריכה לעלות על 500 מיליארד דולר. בפועל, ההשקעה ב-2021 צנחה ל-340 מיליארד דולר, ירידה של 23% משנת 2020 (לאחר ירידה של 30% ב-2020).
הצמצום בהשקעות אינו נובע ממחסור ביעדים לפיתוח מאגרים, אלא מהיעדר כדאיות להשקעות. זאת, בשל חוסר הוודאות לגבי עתיד השימוש בדלקים פוסיליים בטווח הבינוני, והצפי שהשימוש בהם יצומצם דרמטית ואף יופסק בטווח הארוך. להמחשה, הפער בין קצוות התחזיות השונות להיקפי השימוש בנפט ב-20 השנים הבאות הוא 52 מיליון חביות ליום, כמחצית מהיקף השוק כיום.
הרקע לכך הינו משבר האקלים, אשר מייצר לחצים כבדים ומוצדקים מצד רגולטורים ומשקיעים בעולם להפחתת ההתבססות על דלקים פוסיליים ומעבר לאנרגיות ירוקות. היעד הנדרש מחברות בעולם הוא אפס פליטות גזי חממה עד 2050, לצד יעדי ביניים מאתגרים, רובם ל-2030.
משקיעים מוסדיים רבים מתחייבים לעמידה ביעדים אלה בתיקי ההשקעות שלהם. דוגמה לכך היא יוזמת Net Zero Asset Managers, הכוללת 236 משקיעים מוסדיים גלובליים, המנהלים כ-57.5 טריליון דולר. חלקם כבר נמנעים מהשקעת כספים בחברות דלקים פוסיליים, בעוד שאחרים מפעילים עליהן לחצים כבדים להפחית פליטות ולהפוך ירוקות יותר, ומצמצמים את היקפי המימון הזמינים לפיתוח מאגרים.
צמצום השקעות מסיבי
על רקע מחירי האנרגיה המאמירים, בדוחות הרבעוניים האחרונים שפרסמו חמש חברות הדלקים הפוסיליים הגדולות בעולם (אקסון מוביל, טוטאל אנרג'יז, של, שברון ו-BP), הוצג רווח מצרפי עצום של 36.6 מיליארד דולר, השני בגובהו אי פעם.
לאורך ההיסטוריה, הכנסות גבוהות בענף גררו הגדלת השקעות בייצור נוסף או בקידום פרויקטים חדשים.
ואולם כיום, בשל האי-ודאות והסנטימנט השלילי לגבי השימוש בדלקים פוסיליים, כל החברות נמנעות מהשקעות חדשות, ומשתמשות ברווחי העתק לתגמול בעלי המניות והשאת מחיר המניה, באמצעות רכישות מניות חוזרות בהיקפי עתק.
להמחשה, כאשר מחיר חבית נפט היה מעל 100 דולר ב-2013, היקף ההשקעות בתחום היה כפול ביחס להיום.
יתרה מכך, גם בהשקעות המצומצמות המבוצעות על ידיהן, מתמקדות החברות בפרויקטים בעלות נמוכה יותר, על בסיס תשתיות קיימות, שיכולים להתבצע במהירות וכרוכים בפחות סיכונים ארוכי-טווח. פיתוח מאגרים חדשים צומצם מהותית.
הסיכון בהסתמכות על אנרגיה מתחדשת
המעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיות ירוקות ראוי והכרחי לבלימת ההתחממות הגלובלית ועתיד האנושות בכדור הארץ.
אולם, להערכתנו, הפחתת מקורות הדלקים הפוסיליים, ללא יצירת מקורות חליפיים אמינים ויכולת אגירת אנרגיה מתחדשת, חושפת את העולם למחסור משמעותי באנרגיה בעתיד.
האתגר בפיתוח אנרגיה ירוקה משלב בין היקפי עתק של השקעות נדרשות בעשורים הקרובים, לאתגרים טכנולוגיים בפיתוח מקורות האנרגיה וביכולת אגירת האנרגיה המתחדשת.
אגירת אנרגיה מתחדשת הינה קריטית, שכן בהיעדרה השימוש באנרגיה חייב להתבצע בסמוך להפקתה, ולא ניתן להתאים בין היצע וביקוש לאורך היום ובין עונות. לדוגמה, בהיעדר אגירה של אנרגיה סולארית, לא יתאפשר שימוש בה בחודשי החורף. בהיעדר אגירה של אנרגיה מרוח, נוצרת תלות ברוחות רצופות ובעוצמה מספקת.
להמחשת האתגר, לפי הסוכנות העולמית לאנרגיה (IEA), בין השנים 2015-2020, קיבולת אחסון בסוללות מותקנות בעולם גדלה בשיעור צמיחה שנתי של 95%. כדי לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות, הקיבולת צריכה לגדול עד 2030 פי 34.
כלומר תהליך פיתוח יכולות האגירה צריך להתרחש בקצב מהיר בהרבה, כדי לקיים את צורכי האנרגיה בעולם תוך הפחתת השימוש בנפט ובגז בהיקפים הנדרשים לעמידה ביעדי האקלים, וכדי למנוע זינוק במחירי האנרגיה.
השלכות ארוכות-טווח
להערכתנו, הגישה של משקיעים מוסדיים רבים בעולם לצמצום חד בהשקעות מדלקים פוסיליים אינה מציאותית, ועלולה להוביל את העולם למשבר אנרגיה חריף ובעקבותיו למשבר כלכלי, שיפגע כבומרנג גם בתיקי ההשקעות בניהולם.
לדעתנו, לצד הצבת יעדי הפחתת פליטות, על המשקיעים להתוות תוכניות מעבר ריאליות מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת על ציר הזמן, ולתכנן את היקף ההשקעות המינימליות בדלקים פוסיליים בהתאם.
שנית, מחירי האנרגיה בעולם צפויים להערכתנו להציג תנודתיות מוגברת בשנים הקרובות. לאחריהן, ישנו פוטנציאל לעליות מחירים חדות - ככל שהביקוש הגואה לאנרגיה יתרחק מהיצע הדלקים הפוסיליים הקטן, ובשל ההיצע המוגבל של אנרגיות מתחדשות.
שלישית, מניות סקטור הנפט צפויות להרוויח בעתיד הקרוב מעליית מחירי האנרגיה ומהצמצום בהשקעות חדשות, שיובילו לגידול בתזרים המזומנים הנקי שהן מפיקות. חברות אנרגיה שישכילו להסיט בהדרגה את פעילותן לאנרגיות מתחדשות, תוך ניצול משאבי העתק שיעמדו לרשותן להשקעות מרווחי הנפט והגז המאמירים, במקביל להגדלת הדיבידנדים, עשויות להניב תשואות אסטרונומיות.
מנגד, סקטורים החשופים לתנודתיות ולעלייה במחירי האנרגיה עלולים לסבול מפגיעה משמעותית. האתגר גדול במיוחד בסקטורים שצריכים להתמודד במקביל עם תהליכי מעבר מורכבים במיוחד לאנרגיות ירוקות.
דוגמה מובהקת לכך היא סקטור התעופה, אשר תוצאותיו מושפעות מהותית ממחירי הדלק הסילוני. חברות התעופה הציבו, בדומה לסטנדרט העולמי, יעדי אפס פליטות ל-2050. אולם אלה מושתתים על הנחות מעבר לשימוש בדלקים ירוקים להטסת מטוסים, שרחוקים כיום שנות אור מישימות טכנולוגית ומשימוש מסחרי נרחב. להערכתנו, ישנה סבירות גבוהה לכישלון התהליך ולאתגרי רווחיות וקיימות אדירים בסקטור התעופה בטווח הבינוני-ארוך.