הורדת תקרת השימוש במזומן תיכנס לתוקף באוגוסט 2022 / צילום: Shutterstock, Evgeniy pavlovski
הגבלת סכום המזומן שמותר יהיה להחזיק בבית ל-200 אלף שקל ודיווח על החזקת סכום מזומן מעל 50 אלף שקל; דיווח על החזקת מטבעות קריפטו מעל 200 אלף שקל; דיווח על חשבוניות מעל 5,000 שקל בזמן אמת; הגבלת קבלת הלוואות במזומן מצ'יינג'ים ל-6,000 שקל; וגם הטלת חובת דיווח על נאמנים - אלה הן יוזמות החקיקה המרכזיות שהוכנסו לפרק המאבק בהון השחור בטיוטת חוק ההסדרים שהפיץ משרד האוצר השבוע.
● כמה תשלמו על כל ק"מ ברכב חשמלי? פרטים חדשים על תוכנית המיסוי של האוצר
● איך ייגמר ההימור של אלטשולר שחם ומגדל על מניות ההייטק הישראליות?
● ענקית ההון סיכון סקויה: "המשבר בהייטק יהיה ממושך. זה הזמן לקצץ"
מדובר בפרק "רזה" ביחס לפרק המקורי שהאוצר התיימר להעביר בחוק ההסדרים הקודם, אשר כלל מספר יוזמות חקיקה שזכו להתנגדות עזה בשוק, בהן הדרישה של רשות המסים לקבל מידע ישירות מהבנקים על פעולות בחשבונות עסקיים, בדומה למידע שמקבלת הרשות לאיסור הלבנת הון וכן סעיף שמחייב את משכירי הדירות שאינם חייבים במס לדווח על ההכנסות שהם מקבלים מדמי השכירות (משכירי דירות ששכרן החודשי נמוך מ-5,070 שקל, ולכן נהנים מפטור ממס ומדיווח).
רשות המסים והאוצר כן מנסים להחיות בכל זאת שתיים מהיוזמות שנכללו בחוק ההסדרים הקודם: המאבק בחשבוניות הפיקטיביות והמעקב אחר נכסים וירטואליים.
בתוכנית: איסור על החזקת מזומן מעל 200 אלף שקל
נדמה שרשות המסים שמה הפעם את רוב הביצים בסל אחד: בתוכנית שאמורה להכניס הכי הרבה כסף לקופת המדינה - כמיליארד שקל תוך שנים ספורות - הרפורמה למאבק בחשבוניות הפיקטיביות, שמוכרת בשם "המודל הצ’יליאני". במסגרת התוכנית שנחשפה בגלובס בפברואר 2020, כל בעל עסק שמוציא חשבונית בסכום של מעל 5,000 שקל אמור לקבל אישור מיידי אונליין בזמן ביצוע העסקה מרשות המסים. חשבונית שלא תאושר, לא ניתן יהיה לקזז את המע"מ בגינה.
התוכנית זכתה בעבר להתנגדויות עזות לאור החשש במשק כי מערכת המחשוב של רשות המסים לא תוכל לשאת בעומס הדיווחים, דבר שיעקב עסקאות ואף עלול להכשיל עסקאות רבות. נושא מרכזי נוסף כאמור הנו הגבלת החזקת מזומן וכן דרישות הדיווח על מזומן, ועל נכסים שווי מזומן, בהם נכסי קריפטו.
"מחקרים רבים מציגים קשר בין שימוש והחזקת מזומן לפשיעה. מסקרים שנעשו באירופה עולה כי רק 33% מהמזומן משמש לפעילות לגיטימית, כאשר ההערכה היא ששאר המזומן מוחזק בבית או על ידי תושבי חו"ל, אך חלק מהותי כנראה משמש לפשיעה", נכתב בדברי ההסבר בחוק ההסדרים. עוד נכתב כי "בשילוב עם מחקר נוסף נמצא כי המדינות בעלות יחס שימוש במזומנים הגבוה ביותר (יוון, רומניה ובולגריה) הינן גם בעלות שיעור הון שחור גבוה ביחס לעולם. באיטליה נמצאה התאמה בין יחס המזומן הגבוה לפשיעה מאורגנת, ובמחקר במיזורי, ארה"ב, נמצא כי ירידה במחזור המזומן הפחיתה את אחוזי הפשיעה במדינה".
בחינה שנעשתה על בסיס נתוני פתיחת תיקים במשטרה העלתה כי שיעור ניכר מהמזומן שנתפס על ידה מיוחס לעבירות אלימות (סחיטה באיומים, הצתה ותקיפה), שוחד, ומימון. לכן, מוצע בפרק המאבק בהון השחור לקבוע איסור פלילי על החזקת מזומן מעל סכום 200 אלף שקל והטלת קנס מנהלי על מפר העבירה. הסכום נקבע בהמשך לעבודת הצוות הבינמשרדי לבחינת תופעת הפשיעה בחברה הערבית, בראשות רם בלינקוב, אשר מצא כי ההוצאה החציונית השנתית למשק בית מהווה "כרית ביטחון" המאפשרת לאדם נורמטיבי להחזיק למשך תקופת זמן של שנה בעת משבר וללא כל הכנסה נוספת.
"סכום זה הינו אומדן שמרני לסכום המוחזק לצורך שימוש שוטף ולעת צורך, ולכן, מחד החזקה של סכום גבוה יותר עשויה להוות פוטנציאל לפעילות פשיעה וייתכן שהיא מצביעה על שימוש לא לגיטימי במזומן זה מחד, ומאידך הגבלות על החזקה של סכום גבוה מזה לא צפויות לפגוע במי שכוונתו להשתמש במזומן בצורה נורמטיבית", מוסבר בחוק ההסדרים.
במקביל צוין כי המגבלה תתבצע לאחר שיגובש גם מתווה לקליטת מזומנים בבנקים על ידי בנק ישראל, אך לא מפורט מה יכלול מתווה שכזה. כיום חלות מגבלות רבות על הפקדת מזומנים בבנקים, בשל כללי איסור הלבנת הון ודרישה להוכחות על מקור הכסף. בחוק לא מבהירים כיצד ניתן יהיה להתגבר על מגבלות אלה.
בנוסף למגבלות על החזקת מזומן בסכומים גבוהים, מוצע להטיל חובת דיווח על החזקת מזומן בסכומים 50 עד 200 אלף שקל, וכן לקבוע חובת דיווח על כל החזקת נכס בשווי של מעל מיליון שקל, מלבד החזקת נכסי קריפטו, שם מתבקש רף של 200 אלף שקל שמעליו נדרשת חובת דיווח.
הדרישה להגבלת החזקת המזומן עד 200 אלף שקל הייתה סלע מחלקות בין חברי הצוות הבינמשרדי בראשות בלינקוב, לאחר שחלק מחברי הצוות סברו שדי בחובת דיווח ואין צורך להגביל את האפשרות להחזיק מזומנים בסכומים גבוהים בבית. חוק ההסדרים מאמץ את הגישה המחמירה יותר שבה תמך מנכ"ל האוצר, בלינקוב.
עוד כולל פרק המאבק בהון השחור את מודל "היפוך החיוב במע"מ", המבקש לקבוע כי בעסקאות שעניינן מתן שירותי כוח אדם, לרבות שירותי ניקיון, שמירה ואבטחה, ובשירותי עבודות בנייה, החבות בתשלום המע"מ תחול על מקבל השירות, אם מקבל השירות הוא עוסק, וזאת בשונה מהמצב כיום שבו נותן השירות הוא החייב במס. בדברי ההסבר צוין, "הצורך בתיקון נובע מכך שבענפים האמורים נמצא שקיימת תופעה מוגברת של הוצאת חשבוניות מס שלא כדין. מדובר בענפים שבהם מועסקים עובדים רבים שלא כדין ולעיתים אף ללא תיעוד, ועל מנת להפחית בחבות המס מבלי לדווח על העסקת העובדים שלא כדין, מוציאים חלק מהמעסיקים חשבוניות מס שלא כדין. כדי להיאבק בתופעה זו, מוצע לקבוע כי במתן שירותים כאמור לעוסק, יהיה מקבל השירות החייב בתשלום המס".
מודל זה קיים בענף הזהב, וכן במספר מדינות באיחוד האירופי.
"צעדים שעלולים לשפוך את התינוק עם המים"
הגם שמדובר בטיוטה ראשונה ודי "רזה", וכלל לא ברור מה יישאר מפרק ההון השחור במהלך הדרך הארוכה שיש לחוק ההסדרים לעבור עד לחקיקתו, מייצגים בשוק כבר מגיבים בזעם לתוכניות המרכזיות שהוכנסו אל החוק.
"הצעדים שהמדינה מבקשת לנקוט במלחמה בהון השחור חמורים מדי ואני לא משוכנע שהם לא יגרמו לאפקט בומרנג", אומר עוה"ד אורי גולדמן, מומחה מס ויו"ר ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עוה"ד. לדבריו, "חובת דיווח של 200 אלף שקל על מטבעות קריפטו היא נמוכה מאוד, ואינה מוצדקת. הדבר מבדל את מחזיקי הקריפטו משאר האזרחים על לא עוול בכפיהם. היה מקום לכל הפחות להשוות אותם לדיווחים על שוק ההון שם עומד סכום הדיווח על כ-800 אלף שקל".
בנוסף, לדברי גולדמן, "ההגבלה על החזקת מזומן למעלה מ-200 אלף שקל היא שערורייתית. מדובר בכסף שעד עתה היה חוקי, ובעצם לא תהיה דרך להשתמש בו כיוון שהבנקים לא יסכימו לקבל אותו. גזירה כזו ניתן לגזור רק במשולב למבצע הפקדות נרחב בבנקים שיוכלו לקבל הפקדות של כסף מזומן, גם אם אין בגינו אסמכתאות".
באשר לדרישת הדיווח בזמן אמת על חשבוניות מעל 5,000 שקל אומר עו"ד גולדמן כי "לא ברור במה זה יועיל, מלבד להוסיף קשיים ובירוקרטיה לחיי המסחר. לא ניתן להרוג את כל מהלכי המסחר בשוק רק בגלל החשבוניות הפיקטיביות, והרי הצעת החוק הקודמת בעניין זה נפלה בדיוק מהסיבה הזו".
באשר להצעה להחיל חשבונית עצמית לחברות כוח אדם, לטענת גולדמן מדובר במודל "שאינו יעיל ואינו ישים, שכן הוא מתנגש ישירות בפרקטיקה הנהוגה והוא עלול להשפיע בעקיפין על עלות מחירי הדירות מכיוון שהחברות והקבלנים יגלגלו את העלויות הלאה".
בשורה התחתונה אומר עו"ד גולדמן, "הצעדים שמבקשת רשות המסים לנקוט יותר מדי אגרסיביים ועלולים לשפוך את התינוק עם המים. מוצע שרשות המסים תתמקד באכיפה אפקטיבית ולא בהריגה של כל החיים המסחריים בסיסמה של 'המלחמה בהון השחור'".
גם מומחה המס עו"ד איתי ברכה, שותף במשרד עוה"ד ברכה ושות', סבור כי מדובר בצעדים בעייתיים. "הדרישה להגבלת החזקת המזומן בלתי מידתית ובסכומים נמוכים", הוא אומר. "בטרם קידום החקיקה, יש לפרסם נוהל גילוי מרצון במסגרתו יוכלו אנשים להצהיר ולהכשיר את המזומן שברשותם וכן לבחון כי הנוהל שיערוך בנק ישראל לצורך הפקדת כספים יהיה ישים ויבוצע על ידי הבנקים".
המתנגדים: המתווה יהפוך אזרחים לעבריינים בין לילה
עוד אומר ברכה כי "לאור הקשיים הקיימים היום בהפקדת מזומנים בבנקים, קשה לראות מתווה כלשהו בו המערכת הבנקאית תסכים לקלוט כספים במזומן לחשבונות בנק, גם אם על הנייר הדברים כתובים בטיוטת החוק בצורה ברורה. דה פקטו, המדינה תהפוך רבים מתושביה לעבריינים בן לילה ובעל כורחם. מדובר בניתוק חמור של פקידי האוצר מהמצב במשק ובהתנהלות הבנקים".
ברכה מוסיף כי "הדרישה לדיווח על החזקת מטבעות קריפטוגרפיים בסכום העולה על 200 אלף שקל מהווה העתק הדבק מהסיבוב הקודם שבו ההצעה נפלה ואני מניח כי תיפול גם כעת. מטבעות קריפטוגרפיים מהווים שוק שאינו יציב וביום מסוים שווי אחזקותיו של אדם יכול לעלות על הרף הקבוע וביום למחר לרדת משמעותית מתחת לרף. יש להעלות משמעותית את רף האחזקה ולקבוע את הרף בהתאם למחיר הרכישה ולא שווי האחזקה, בדומה להצהרת הון, שבה על נישום לציין עלות ולא שווי".
אך לא כולם מזדעזעים מפרק המאבק בהון השחור. לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, "צריך לתת לרשות המסים את כל הכלים הראויים למלחמה בהון השחור. אי אפשר לתת להם להתמודד עם התופעה בעיניים עצומות, ללא דיווח מלא וראוי לרבות בנושא המזומנים, כפי שהם מבקשים לחוקק במסגרת התוכנית הכלכלית ל-2023".
עוד אומר גינדי כי "תיקון תקנות מס ערך מוסף בנוגע לחבות בתשלום המע"מ על מקבל השרות בעסקאות של ניקיון, שמירה, אבטחה ובנייה - זה צורך השעה, מכיוון שהתוצאה של זה תהייה הגנה על בעלי העסקים הישרים ומנגד מניעת הפצת חשבוניות פיקטיביות שפוגעות בכלכלת ישראל". עם זאת, מתנגד גינדי לדרישת הדיווח על חשבוניות בזמן אמת בשלב זה. "אין לרשות המסים עדיין את הטכנולוגיה הראויה למימוש המודל, דבר שיפגע קשות בעשיית עסקים בישראל".