גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ריצ’רד קווסט יודע בדיוק למי צריך להקשיב כדי לדעת מה יקרה לכלכלה ובטוח: "בעוד שנה נהיה במיתון"

ריצ'רד קווסט, הפרשן הכלכלי הבכיר של CNN, מרגיש בכנס הפורום הכלכלי העולמי "תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי קודם" ● בראיון לגלובס הוא מספר על רוחות המלחמה המורגשות בכנס יוצא הדופן, על הסוגיות שזזו הצידה אך עוד ישובו לבמה, וגם על מצב העיתונות ותפקידה

ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN
ריצ'ארד קווסט / צילום: CNN

העיתונאי והמגיש ריצ'רד קווסט (60) הוא אחד האנשים המזוהים ביותר בעולם עם רשת CNN. קווסט הוא כתב העסקים העולמי של הרשת, ומגיש את התוכנית הנושאת את שמו Quest Means Business. הוא יושב בדרך כלל בניו יורק - אבל השבוע קווסט נמצא בדאבוס, שם מתכנס הפורום הכלכלי העולמי, אחרי הפסקה של שנתיים בגלל הקורונה, ובשלהי האביב במקום באמצע החורף.

הכנס בדאבוס, בו מתערבבת האליטה הפוליטית והעסקית העולמית, זכה לאורך השנים ללא מעט ביקורת, על ניתוק ומילים ריקות. אבל קווסט, שפוקד את הכנס כבר שנים, הסביר במאמר לקראת נסיעתו לדאבוס שיש בעיניו ערך בכך שמקבלי ההחלטות נפגשים "לשמוע מה הם חושבים, במה הם מאמינים, ואיך צריך לפעול" - כל עוד לא נותנים ל"קשקשת" של הפורום הכלכלי העולמי להסיח את הדעת.

קווסט ידוע בסגנון הייחודי והאנרגטי שלו. אבל השבוע, בשיחה עם גלובס, הוא בחר להדגיש את כובד הרגע שבו אנחנו נמצאים.

איך בדאבוס?
"מאוד משונה להיות בדאבוס בלי שלג. והנושאים שאנשים מדברים עליהם כאן הם כל כך רציניים, שיש תחושת מציאות וכובד משקל שלא ראיתי בדאבוס קודם. אין את אותה כמות של שטויות קריפטו, ומסיבות משונות של קרנות גידור וכל זה. בין היתר, זה בגלל שהרימו את כל העסק בשנייה האחרונה. בטיילת ברחוב הראשי, למשל, יש עדיין חנויות פתוחות - בדרך כלל סוגרים אותן ומשכירים את השטח לבנקים, קרנות גידור או חברות טכנולוגיה. אבל עכשיו יש עדיין חנויות בגדים ומסעדות פתוחות. מנקודת המבט שלי, זה הופך את הכנס הנוכחי להרבה יותר מוצלח. יש תחושת מציאות, רצינות, כובד משקל, בגלל מה שהעולם מתמודד איתו כרגע".

זו לא מסיבת החזרה הרועשת שתכננו לסוף הקורונה.
"רחוק מזה. וזה היה יכול להיות מאוד לא הולם. בסופו של יום, אירופה במלחמה אחרי שרוסיה פלשה לאוקראינה. סין עדיין ממשיכה את הסגר באופן משונה וביזארי לעתיד הנראה לעין. ועדיין יש מסביב את שאריות המגפה. באופק יש את אבעבועות הקוף, ויש לנו כרגע את האינפלציה הכי גרועה ב-40 השנים האחרונות. ואתה צריך לזכור שבחזית הכלכלית, האנשים כאן בדאבוס הם בגיל שבו הם זוכרים את האינפלציה של שנות ה-80 ומה היה צריך לעשות כדי להתמודד איתה. ויש גם את השיבושים האדירים לנתיבי האספקה, שהובילו לעוד יותר אינפלציה. לאן שאתה לא מסתכל, יש שורה של סוגיות גלובליות קשורות זו לזו, שמאיימות על הצמיחה, היציבות, הבטיחות והביטחון".

רק הרוסים לא באו

איזה רגע היה הכי בולט בעיניך עד כה?
"הנאום של נשיא אוקראינה זלנסקי היה מאוד טוב. ביסודו של דבר, הוא ביקש שיעשו הרבה יותר. רגע אחד - עוד משהו: אין כאן רוסים. לא הזמינו אותם, אפילו את אלה שלא תחת סנקציות. דיברתי על זה עם קלאוס שוואב (יו"ר הפורום הכלכלי העולמי, ומארגן הכנס בדאבוס, א"פ). ב-25-30 השנים האחרונות עבדנו תחת ההנחה שאחרי נפילת ברית המועצות, רוסיה תבחר בערכים שלנו. זו הייתה אבן היסוד של 'קונצנזוס דאבוס', אם תרצה. ועכשיו אנחנו מבינים שזה לא קיים. והם היו מביאים כסף. סברבנק, VTB, גזפרום, לכולם היו בתים גדולים ודברים גדולים על הטיילת בכנסים קודמים. והשנה הם לא פה. ואגב, 'בית רוסיה', שבו השתכנה בעבר המשלחת הרוסית, הפך השנה ל'בית פשעי המלחמה של רוסיה'. מי שאירגן את זה היה מאוד ער לסמליות שבכך".

זלנסקי עדיין זוכה לאותה תשומת לב?
"כמובן. אני לא חושב שזה היה הנאום הכי טוב שלו אבל הוא הזכיר לאנשים כאן את 1938, את זה שהמחיר של דיקטטורה רק נעשה יותר גבוה. שאם היינו הולכים יותר רחוק עם הסנקציות אחרי כיבוש קרים ב-2014, אולי לא היינו בתסבוכת הנוכחית. והיה לו מסר נוקשה במיוחד לגבי הנפט והגז (שמהווים חלק ניכר של היצוא הרוסי, א"פ) - תפגעו ברוסיה היכן שכואב לה".

ולודומיר זלנסקי, נשיא אוקראינה / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

"אבל זה מורכב. היופי של דאבוס הוא שכולם כאן. ראיינתי את אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית, שדיברה על אחדות אירופה, אבל באותו זמן הכירה בקושי של הטלת סנקציות על הנפט הרוסי. היא לא הייתה מוכנה לתת לי לוח זמנים לכך, אבל אמרה שהם יגיעה לעסקה".

הזכרת קריפטו. נדמה לי שבכל זאת ראיתי תמונות של אנשים מתעשיית הקריפטו בטיילת בדאבוס.
"כן, הם נמצאים כאן. יש את 'בית הקריפטו', ובלוקצ'יין פה, וקריפטו שם".

זה נשמע כמו מזיגה משונה - קריפטו יחד עם אזהרות על רעב עולמי.
"שזה ללא ספק הדבר הכי רציני. תראה, אני חושב שיש צידוק לכך שידברו גם על הנושאים האלה. לא משנה כמה המצב בעולם גרוע, עדיין צריך להמשיך. וקריפטו, בלוקצ'יין, ופיננסים מבוזרים, יהיו חלק מהעתיד שלנו".

אוקי.
"אבל ההבדל הוא שאי אפשר לתת לזה לשלוט על השבוע. לא יכול להיות שזה יהיה האירוע המרכזי. ובעבר כל הפיננסים המובזרים האלה היו מאוד קולניים ומאוד נראים. והפעם זה היה לא הולם. אתמול בערב, כשהלכתי למלון, עדיין היו הרבה מסיבות, אבל יש כאן פחות אנשים, והם יותר מעורבים מבעבר".

האקלים לא יחכה

אגב, אחרי המשבר הפיננסי ראינו גם הרבה דיבורים על קפיטליזם מכליל, ו-ESG, ואי שוויון. יש לי תחושה שבמידה מסוימת זה יצא מהאופנה.
 אני הייתי חולק עליך. זה לא יוצא מהאופנה. יש כאן שני דברים. קודם כל, האג'נדה העולמית יכולה להתמודד עם מספר מוגבל של דברים בבת אחד. דבר שני, יש שאלה של סדרי עדיפויות, ומה מקבל קדימות. אבל אגב, כאן בדאבוס וגם במקומות אחרים, כולם מדגישים ש- ESG לא יכול להידחק בסדר היום, בכלל ששינוי האקלים לא יכול לחכות. ואין לנו את את המותרות של להגיד 'או זה או זה'. אם לא נתמודד עם שינוי האקלים, מצבנו יהיה יותר גרוע. זה לא כמו שסבתא שלי היתה שואלת 'אתה רוצה מרק עוף או כבד קצוץ', ואז היית בוחר אחד מהם, והיא היתה שואלת, למה שלא תיקח את השני? זה לא המצב. אנחנו חייבים לעשות את שני הדברים". 

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

תן לי לשאול את השאלה אחרת. אחרי המיליארדרים נהגו לדבר על כך שצריך לעשות משהו,  או שהם ימצאו אנשים עם קלשונים על מפתן דלתם. ועכשיו נראה שאנשים כמו אילון מאסק ואפילו ג'ף בזוס הם הרבה יותר לוחמניים. 
"כן, אבל הם לא רלוונטיים כאן".

למה הכוונה?
"בדאבוס הפעם, הם לא רלוונטיים. אני בטוח שיש אנשים שזה מעסיק אותם ומדברים על זה בבתי קפה. אבל כמו שאמרת: אנשים מדברים על ביטחון תזונתי, רעב, מוות. אנשים מדברים על מלחמה, על מיתון עולמי. אילון מאסק שקונה את טוויטר זה מופע צדדי (אם הוא בכלל יקנה אותה)".

מעניין.
"אל תבין אותי לא נכון. עוד נחזור לזה בעתיד. בראיון שלו איתי, קלאוס שוואב אמר לי שאנחנו נמצאים בנקודת מפנה בהיסטוריה. והסכנה היא שאנחנו לא יודעים לאיזה כיוון. אבל אם תעצור שנייה ותחשוב: שבדיה ופינלנד הגישו בקשה להצטרף לנאט"ו. זה דבר שהיה בלתי נתפס בעבר. כך שזה נותן לך מושג לגבי איך דאבוס מתנהלת הפעם".

המבחן של הפד

מה אתה אישית חושב שהולך לקרות בעוד שנה? חמש שנים?
"אלוהים יודע. אני חושב שבתוך שנה נהיה במיתון. ומאחר שזה גלובס, אני חושב שהמבחן הגדול ביותר יהיה בחזית הכלכלית: במחויבות של הפד למחוץ את האינפלציה. יו"ר הפד פאוול מדבר בקשיחות, והוא כבר העלה פעמיים את הריבית. אבל מה קורה כשהוא מעלה את הריבית בחצי אחוז בפעם השלישית או הרביעית, והאינפלציה יורדת ל-4% או 5%, אבל אנחנו במיתון והשווקים עדיין לא התאוששו? האם הוא יגיד 'אנחנו צריכים להקל עליכם קצת'? או שהוא יגיד המנדט שלנו זה יציבות מחירים וזה אומר להוריד את האינפלציה לרמה מסוימת? אני לא חושב שאנחנו יודעים.

"כשמריו דראגי (שהיה בזמנו נשיא הבנק האירופי המרכזי, א"פ), אמר ב-2012 'נעשה כל מה שנדרש כדי להציל את האירו', לא היה לאף אחד ספק שהוא יעשה את מה שצריך. אבל כשג'יי פאוול אומר 'אנחנו נתמודד עם האינפלציה. אנחנו נתמודד איתה', אנשים אומרים 'כן, אתה תתמודד איתה'. אבל עד מתי? מה המחויבות שלך להיפטר מהאינפלציה? עד שזה ייעשה קשה פוליטית? עד בחירות האמצע בארה"ב? עד הבחירות לנשיאות? עד מתי? מה המחויבות שלך. וזה הולך להיות הנושא הגדול ביותר עבור הפד".

להיצמד לערכי הליבה

אחרי המשבר הפיננסי היו דמויות שהפכו לגורואים פיננסיים, כמו למשל פרופ' נוריאל רוביני. מי האדם שצריך להקשיב לו היום כדי להבין מה קורה?
"אותה חבורה".

באמת?
"כן. אני דיברתי עם נוריאל בסוף השנה שעברה, לפני המלחמה. צריך להקשיב לאנשים כמו מוחמד אל עריאן (היועץ הכלכלי הראשי של ענקית הביטוח אליאנס, א"פ), או ריי דליו (מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, א"פ). ראיינתי את דליו בשבוע שעבר, והוא פסימי ביותר. הוא אומר שיש אומנם הזדמנויות, אבל שאנחנו הולכים לעבר עידן שרוב האנשים בעולם הפיננסי לא זוכרים או לא מכירים.

"יש לנו שוק דובי, ואנשים שלא באמת יודעים איך להשקיע בסביבה כזאת. אם חושבים על זה, שערי הריבית ירדו במהלך המשבר הפיננסי, ואולי עלו מעט אחר כך אבל בגדול, היו לנו 12 שנים של כסף זול, ועכשיו אנחנו בסביבה שונה לחלוטין".

מה לגביך כעיתנאי? נראה לי שאנחנו במצב פרדוקסלי שבו הכלכלה העולמית במצב קשה, אבל זה טוב לרייטינג.
"כן ולא. בעצם הייתי אומר שלא. בכנות, כשאנשים מפסידים כסף, הם לא אוהבים לצפות בזה. ומלחמה לא מוכרת. היא מביאה צופים, אבל היא לא מוכרת".

אפשר לזהות אצלך טון רציני. שינית משהו בתוכנית? יש דברים שאתה כבר לא עושה?
"לא. אנחנו עדיין שואלים שאלה קלילה בסוף הראיון. השנה זה האם הייתם מעדיפים את דאבוס 'בשלג בינואר או באביב? ובינתיים זה חצי-חצי".

"בסופו של יום כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא להיצמד לערכי הליבה שלנו. וכן, יש דיס-אינפורמציה, וכן, יש סייבר. אבל אנשים יימשכו לאיכות. ומעבר לכך, אתה גם לא יכול לעזור למישהו שלא רוצה שיעזרו לו. מי שרוצה לקבל את החדשות שלו מאיזה בלוג או אתר, או רשת חברתית מוזרים. הם לא הולכים להקשיב לך או לי אם נגיד להם לקרוא א', ב', או ג'. הם לא הולכים לעשות את זה. הם יגידו 'כן, ברור שתגיד את זה. אתה התקשורת הימנית, או התקשורת השמאלנית, או שאתה פשוט הממסד'. טוב, לכו ותקראו את הבלוג של איזה תמהוני ונראה אם תשכילו ככה על העולם".

אוקי, אז אין חשבון נפש אחרי המתקפות על ה'ליימסטרטים מדיה'?
"אל תבלבל את זה עם הערכה עצמית לגיטימית של הכיסוי. האם צדקנו? האם הכיסוי שלנו היה מאוזן? האם לקחנו בחשבון את הביקורת שמופנית אלינו? האם היינו שמאליים מדי? ימניים מדי? ביקורתיים מדי? לא ביקורתיים מספיק? CNN תמשיך לעשות את זה. אבל אתה לא זורק את התינוק עם מי האמבטיה. כלומר, האם זו עובדה? כן. האם זה נכון? כן. האם צריך לספר על זה? כן. האם אנחנו אלה שצריכים לספר על זה? כן. האם אנחנו צריכים לספר על זה עכשיו? כן. אז אתה עושה את זה".

ריצ'רד קווסט - תעודת זהות 

אישי: בן 60, יליד ליברפול, אנגליה, משפטן בהשכלתו

מקצועי: כתב העסקים הבינלאומי המוביל של CNN, ומגיש Quest means Business. הצטרף ל־BBC באמצע שנות ה־80, ומשם עבר ל־CNN ב־2001. סיקר, כך לפי CNN, את כל המשברים הפיננסיים מאז יום שני השחור ב־1987

עוד משהו: נוסף לשלל עיסוקיו, הוא גם מוביל את סיקור בית המלוכה הבריטי ברשת 

עוד כתבות

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

מוטי שרף / צילום: יהב שרף

היועץ האסטרטגי מוטי שרף הופך לשותף במשרד הפרסום סיטימדיה

שרף ייכנס למשרד שבבעלות דניאל וינר במקום המייסד-שותף שעוזב, ליאור ששון, בהשקעה של כמה מיליוני שקלים ● במהלך נוסף בענף, עידו מינקובסקי מרחיב את פעילות קבוצת התקשורת בבעלותו ומקים את ג'נסיס - מתחם תוכן ומוזיקה חדש

קניות בכרטיסי אשראי / צילום: Shutterstock

לפני פסח נרשם זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, אבל בחג עצמו הארנק נשאר בכיס

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם את העלייה הגבוהה של השבוע בהיקף ההכנסות

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה ירוקה בת"א; מדד הבנקים זינק בכ-3%, הדולר צלל מתחת ל-3.7 שקלים

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.4% ● ירידה ביתרות מטבע החוץ של ישראל ● אילו הן המניות שמעניינות את המשקיעים? ● אודיוקודס לא עמדה בציפיות האנליסטים ● דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים פורש מתפקידו ● IBI: "חלון ההזדמנות להורדת ריבית בישראל הולך ונסגר" ● יוליוס בר: "מצפים שהפד יתחיל להוריד את הריבית בישיבתו בספטמבר"

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

משה מזרחי, מנכ''ל אינמוד וממייסדיה, עם מכשיר החברה / צילום: איל יצהר

"לפעמים אני תוהה אם היה נכון להנפיק": מדוע וול סטריט מענישה את כוכבת האסתטיקה מישראל

אינמוד מיקנעם ידעה לספק במשך שנים צמיחה מהירה בהכנסות ורווחיות פנומנלית, אך לאחרונה חתכה את התחזיות נוכח הריבית הגבוהה בארה"ב ועיכובים בייצור, ומחיר המניה נחתך בחצי ● המייסד משה מזרחי, שלאחרונה הוזז מתפקיד היו"ר, אומר כי "מי שאומר שהמלחמה לא משפיעה על עסקיו בחו"ל, משקר בעיקר לעצמו. הרופאים מקבלים מיילים 'החרימו את החברות הישראליות'"

מכון בית יעקב. המסלול בפיקוח צמוד של המל''ג / צילום: באדיבות מכון בית יעקב

הסיפור המלא מאחורי ההצלחה הפנומנלית של תלמידות בית יעקב במבחני רואי החשבון

הסטודנטיות של סמינר בית יעקב מככבות שוב בראש טבלת הנבחנים בבחינות רואי החשבון, ולכן החלטנו לקדם מחדש את הכתבה שמתארת את דרכן להצלחה ● איגוד הסמינרים החרדי "בית יעקב" קיבל אישור להכשיר בעצמו רואות חשבון, מה שעד כה התאפשר רק באקדמיה ● הבוגרות הטריות צלחו את המבחנים באחוזים מטורפים והותירו את המוסדות האקדמיים מאחור ● בדרך עוררו שאלות על אופן שילוב החברה החרדית בשוק העבודה, אך גם על עתיד המקצוע

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

המדינה המפתיעה שבמו"מ מתקדם לרכישת מערכת הגנה אווירית מרפאל

קניה שמזהה צורך עולה וגובר למערכות הגנה אווירית - פנתה לישראל שידועה בעולם בתור המדינה בעלת מערך ההגנה האווירית הטוב מכל ● העסקה, אם תושלם, תהווה שינוי מגמה מעניין מבחינת רפאל, שפילוח המכירות שלה ל־2023 מצביע כי יבשת אפריקה היוותה רק 1% ממנו

מתחם תע''ש השלום / צילום: דמיטרי ספקטור

בכמה מכרה המדינה את הקרקע הכי לוהטת בכניסה לתל אביב

החברות אקרו נדל"ן וקטה ירכשו את הקרקע במתחם תע"ש השלום תמורת 644 מיליון שקל ועוד 67 מיליון שקל הוצאות פיתוח, פער של כמעט פי חמישה ממחיר המינימום אך נמוך משמעותית ממחיר השומה ● 5 הדונם ששווקו במכרז מיועדים למגורים בבנייה רוויה עם חזית מסחרית

הדרכת לוחמי אש של Civil Squads of Israel בזיקים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

החברים שמסייעים לכיתות הכוננות: מציוד ועד הדרכות כיבוי אש

ניר אלון חיפש דרכים לשיקום עצמי אחרי תשע שעות עם משפחתו בממ"ד בסופה, דניאל בוכן הוא הייטקיסט שעשה עלייה מאוסטרליה ורצה להתנדב ● יחד הם הקימו את Civil Squads of Israel ● ישראל מתגייסת

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית