רגע מבחן לתחום הקריפטו / אילוסטרציה: Shutterstock
בשנה האחרונה התבגר עולם הקריפטו בעל כורחו: כניסת משקיעי המיינסטרים שהפנתה את תשומת הלב של הרגולטורים לתחום, פריחת עולם המטבעות היציבים שמדאיגה את הבנקים המרכזיים, שהחלו בפיתוח המטבעות המדינתיים הדיגיטליים, והמשברים מתחילת שנה זו שבהם הקריפטו עמד למבחן - האם באמת יממש את ההבטחה שלו כתחליף למערכת הפיננסית הקיימת.
● משבר כזה אנחנו לא זוכרים - ועוד 9 כתבות שכדאי לכם לקרוא על הטלטלה בשווקים
● שוק הקריפטו: מתאם גבוה עם המניות, רק תנודתי יותר
שנת 2022 מגלה שחלק מהאמיתות שעל בסיסן פעל שוק הקריפטו לאורך שנים, אינן מתקיימות במציאות. נבחן אותן:
מבוזר? פחות ממה שנדמה
אחד הערכים שעמדו בבסיס הקמת מטבע הביטקוין הוא הביזור - הרעיון שלא יהיה גורם אחד שיחליט על כמות הכסף, אלא שהכמות, וכתוצאה מכך הערך, ייקבעו על ידי קהילה שלמה. הרצון בביזור נולד בעקבות המשבר העולמי של שנת 2008, שהוביל את הכלכלה האמריקאית להדפסת כסף נוסף ששימש לחילוץ המגזר הפיננסי מקשיי הנזילות. ולמרות ההדפסה המסיבית, לא נרשמה אינפלציה משמעותית שהתבטאה בהפחתת ערך הכסף. הביטקוין נוסד על מנת להוות אלטרנטיבה למערכת הבנקאית שנתפסה כאחראית למשבר 2008, ויצאה ממנו בנזקים קלים בלבד, בזכות ההתגייסות של המערכת הפוליטית לשמור על הכוח של הבנקים.
הרעיון הבסיסי קוסם מאוד: המערכת פתוחה בפני כולם, אין גורם אחד ויחיד שמשפיע על ההחלטות שלה, הכול נקבע על ידי הקהילה. הקהילה עד היום היא אכן אחד מהיסודות העיקריים של עולם הקריפטו - היא שמאמינה בפרויקט, מפתחת אותו ומנתבת אותו. אבל לאורך הדרך ערך הביזור הלך והתמוסס בתוך עולם הקריפטו.
כיום, מרבית הפרויקטים בתחום מתחלקים בין כאלו שאינם מבוזרים ולמייסדים יש השפעה רבה על ההתנהלות שלהם, לפרויקטים שהמייסדים שלהם קבעו לוח זמנים לפרויקט, שבהתקיים אבני דרך מסוימות הוא "ישוחרר" ויהפוך להיות מבוזר. חוסר הביזור מתבטא גם בתופעות כמו "משיכת השטיח", כלומר פרויקט שבו מקבל המייסד את אמון המשקיעים, ואז "מושך את השטיח" ונעלם עם הכסף.
את חוסר הביזור רואים גם בבורסות הקריפטו עצמן, כשהגדולות שבהן כמו בייננס, אינן מבוזרות. בעולם הקריפטו אגב, מאמינים שחוסר הביזוריות הוא חיסרון לפרויקטים, ובטווח הרחוק נראה שככל שהפרויקט מבוזר יותר, כך הוא גם יצליח לאורך זמן.
נכס אנטי אינפלציוני? זה מוטל בספק
אחת ההבטחות של הביטקוין הייתה להיות נכס אנטי-אינפלציוני, מאחר שכמותו מוגבלת ואי אפשר להדפיס עוד ממנו כהחלטת מדיניות ממניעים כאלו ואחרים. עם זאת, מתחילת 2022 כאשר האינפלציה הרימה את ראשה בארה"ב ובשאר העולם, והכניסה לטלטלה את שוקי ההון, גם שוק הקריפטו, והביטקוין בפרט, נקלעו לטלטלה יחד איתם.
מנגד, נציין שהבטחה אחרת של עולם המטבעות הדיגיטליים - מתן פתרונות למצבים שבהם יש נגישות חלקית למערכת הפיננסית, המטבעות הקריפטוגרפיים מקיימים בהצלחה רבה. בעתיד צפויים למלא את התפקיד הזה, לפחות באופן חלקי, המטבעות הדיגטליים שינפיקו הבנקים המרכזיים.
תחליף לעולם הרגולטורי? לא בעיני המשקיעים הקטנים
הבטחה נוספת שעמדה בבסיס עולם הקריפטו היא עולם ללא רגולציה. הרגולציה נתפסה כחסם לגישה למערכת הפיננסית. אך לאט לאט, ככל שמשקיעי המיינסטרים נכנסו לעולם הקריפטו, הרגולציה הגיעה בעקבותיהם. ניתן דוגמה מהעת האחרונה: בורסת קוינבייס הודיעה בדיווח שהעבירה לרשות ניירות הערך האמריקאית כי במקרה של פשיטת רגל, לקוחותיה יכולים לאבד את כל כספם. הסיבה היא שכספי הלקוחות הם חלק מהנכסים שיעברו לרשות הנושים של קוינבייס. דבר זה הדאיג את הממשל האמריקאי, שיפעל לקידום חקיקה בנושא.
בגופים מפוקחים יש הפרדה בין ההון של החברה לכספי הלקוחות, ומודל דומה יוחל ככל הנראה גם על גופים שמנהלים כספי לקוחות בקריפטו. נציין כי בישראל, רשות שוק ההון אשר אמונה על מתן רשיונות לגופים הפעילים בתחום הקריפטו, טרם נתנה רשיון למי מהגופים וציינה כי תעשה זאת רק לאחר השלמת הרגולציה מצידה, ובדיקה שהגופים אכן עומדים בתקנות אלו. אחד החוזרים שהרשות צפויה לפרסם עוסק בכללים למשמורת של כספי לקוחות.
גופי התיווך לא עומדים להיעלם
אחד הדברים הקוסמים בעולם הקריפטו היה הבטחה ליתר את הבנקים: להקים מערכת שתוכל לבצע העברות כספים ישירות מאדם לאדם, בלי המתווכים באמצע. במציאות, הדרך לבצע העברות ישירות כרגע היא מאוד מסורבלת, והגופים הפיננסיים שהבינו את הפוטנציאל לשינוי שמביא איתו הקריפטו הזדרזו והשיקו שירותים שמקלים על כך, למשל כרטיסי אשראי שמאפשרים פעילות בקריפטו, ואת מקומם של הבנקים תפסו זירות מסחר וגופי תיווך ייעודיים לקריפטו. כך שלמעשה החלפנו גוף תיווך אחד בגוף תיווך אחר.
הבנקים בעצמם נכנסים לאט ובזהירות לעולם הקריפטו, ויהוו בעתיד תחרות לגופי התיווך הייעודיים שהוקמו.