שר הבינוי והשיכון, זאב אלקין / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
בתום הדיון היום (ד') בוועדת הכספים, עם אישורו של תיקון 9 לחוק המכר (דירות) התבשרנו מכיוון משרד הבינוי והשיכון על "בשורה משמעותית לרוכשי הדירות החדשות בישראל". השר אלקין עצמו אמר במהלך הדיון כי התיקון שאושר יחסוך למשפחה הישראלית הממוצעת בין 100 ל־150 אלף שקל.
● בדקה ה-90: הרפורמה המובטחת במדד תשומות הבנייה מתכווצת. כמה ישלמו הרוכשים?
האמרות משקפות בצורה מסוימת את המציאות - אך הן לא מגלות את התמונה כולה: התיקון לחוק, אחרי שורה של הסכמות שהגיעו אליהן חברי הוועדה אתמול, ככל הנראה כדי להספיק את חקיקת התיקון לפני פיזור הכנסת, מצומצם משמעותית לעומת הגרסה המקורית. מדובר בתיקון רזה הרבה יותר ובעיקר נשכני הרבה פחות.
לאורך הדרך דיבר השר אלקין לא מעט על חשיבות התיקון לחוק, ואפילו ציין כי נגדו ונגד משרדו מתנהל "קרב איומים" מכיוון הקבלנים. הבוקר, במהלך הדיון בוועדה - שאליו הגיע השר במיוחד - הוא אף הטיח בנציג משרד המשפטים "תפסיקו לעבוד עבור הקבלנים", בעקבות הערה של האחרון באשר לאחד הסעיפים שדרשו תיקון.
אבל בפועל נדמה כי דווקא החוק המתוקן עובד בשביל הקבלנים, או לכל הפחות מחלק להם "סוכריות" רבות. אין ספק שהובלת צעד מורכב במצב הפוליטי הקיים ובמסגרת לוחות הזמנים הצפופים שבהם עובדת הכנסת בימים אלו, הוא דבר לא פשוט כלל, אך בשורה התחתונה התיקון, שאמור להעלות להצבעה בקריאה שנייה ושלישית עוד הערב, קשה לעיכול הרבה פחות מבחינת הקבלנים, ואפילו מיטיב עימם בסיטואציות מסוימות. הם, אגב, ממשיכים להתעקש גם כעת כי מדובר בהצעה לא טובה, שתסב נזק לכל הענף.
עלול להיווצר כאן כאוס חדש
את ההקלה בעוצמת הנשיכות שמציע התיקון אפשר לראות בשני אלמנטים עיקריים: האלמנט הראשון - שינוי מתווה הפיצויים על איחור במסירת דירות. מדובר בשינוי שכלל לא הופיע במתווה המקורי, ויהפוך את חייהם של הקבלנים המאחרים לקלים עוד יותר. כיום משלמים הקבלנים 150% משכר הדירה הראוי (על פי הגדרת החוק) על כל אחד משמונת החודשים הראשונים לאיחור. כעת, עם אישור החוק, הם ישלמו שכר דירה בשיעור כזה רק מהחודש ה־11 ואילך.
השינוי סביב האלמנט השני מפתיע אף יותר. מדובר בהצמדת מחירי דירות חדשות לרכיב הבנייה בלבד במדד תשומות הבנייה - עניין שנחשב לאחד המהותיים ביותר בהצעת החוק, והתפוגג כלא היה מהתיקון שאושר בסוף הדרך. במקומו אושר מתווה אחר (שאתמול עוד הוצג כמתווה לתקופת מעבר בלבד), שקובע כי 40% ממחיר דירה חדשה יוצמדו למדד תשומות הבנייה כולו. המשמעות: כל רוכש ישלם יותר על הצמדה למדד, לעומת ההצעה המקורית.
זה המקום להזכיר גם את אי־הוודאות לגבי מהלך נוסף שאלקין מיהר לקדם רק לפני כחודש: יישום ההצמדה לרכיב הבנייה בלבד במכרזי רשות מקרקעי ישראל. היוזמה הזו כבר אושרה במועצת מקרקעי ישראל, במטרה "לתת דוגמה" לשוק כולו וכעת, כאשר האלמנט כולו הוצא מנוסח החוק החדש, נוצרה מציאות מעוותת, על פניו, שהשר - ואולי רק הבא אחריו, בממשלה הבאה - יצטרכו לתקן: שיטת חישוב אחת למכרזי רמ"י, ושיטת חישוב אחרת לשוק החופשי. פוטנציאל ממשי לכאוס.
ואולי אפשר היה לוותר על כל המסע?
בשורה התחתונה, נראה כי שוב קבוצת לחץ בעלת השפעה גדולה הצליחה לשנות משמעותית את תוכן החוק ולהפוך אותו ל"חלבי" הרבה יותר משהיה אמור להיות. אכן, הפוליטיקה כופה על כולנו פשרות בלתי נמנעות, ודאי בעת הנוכחית; נכון, גם התיקון לחוק בגרסתו החדשה משנה את המציאות הקיימת ומיטיב במשהו עם הרוכשים; אבל בשורה התחתונה, נראה כי השוק כולו ציפה להרבה יותר ממה שקיבל בסופו של דבר.
לא יהיה מפתיע כלל לראות בכנסת הבאה המשך חקיקה סביב הנושאים החשובים שהעלה התיקון לדיון - וכך אף נאמר בדיון עצמו, מצד יוזם ההצעה המקורית, ח"כ בצלאל סמוטריץ' - אך השאלה היא אם מסע החקיקה הנוכחי שהעבירו אותנו השר וסביבתו לא היה מיותר במצב העניינים הקיים.