גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד המשפטים נגד השינוי ההיסטורי במדד תשומות הבנייה

תיקון חוק המכר, שכולל הצמדה של 40% ממחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, נתקל בקשיים ● משרד המשפטים ידון בהחרגת דירות שנמכרות במסגרת "דירה בהנחה" ● במשרד טוענים כי בכל מקרה אין אפשרות חוקית למנוע מיזמי נדל"ן להצמיד את מלוא המחיר למדד

בניית דירות חדשות / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish
בניית דירות חדשות / צילום: Shutterstock, Yuri Dondish

בעיות משפטיות ופרקטיות ביישום תיקון חוק מכר דירות: במשרד המשפטים סבורים כי אי-מתן אפשרות ליזמי נדל"ן להצמיד את כל מחיר הדירה למדד כלשהו הוא דבר בעייתי; השינוי של שיטת הפיצוי לרוכשי הדירות בעת עיכובים במסירת דירות הוא לגיטימי מבחינה משפטית, אך במשרד המשפטים סבורים כי הוא לא ישפר את מצב הרוכשים; ואילו סוגיה נפרדת היא הכללת דירות שמוגרלות כיום במסגרת "דירה בהנחה", שהמכרזים בגינן נעשו לפני החוק החדש. במשרד המשפטים ידונו בקרוב בבקשה של יזמים להחריג את הדירות הללו מהתיקון לחוק.

ייהנו יותר מרוכשי הדירות: רפורמת הדגל של אלקין מחלקת סוכריות לקבלנים
בדקה ה-90: הרפורמה המובטחת במדד תשומות הבנייה מתכווצת. כמה ישלמו הרוכשים?
לשכת עורכי הדין נגד תיקון חוק המכר: "פגיעה קשה בחופש העיסוק"

בשבוע הבא צפויה התאחדות הקבלנים בוני הארץ להגיש עתירה לבג"ץ נגד הממשלה והכנסת על אישור התיקון לחוק המכר. לפני כשבוע שלחה ההתאחדות, באמצעות פירמת עורכי הדין פישר (.FBC & Co), מכתב לשר השיכון זאב אלקין וליו"ר הכנסת מיקי לוי, ובו קראה להם לחזור בהם מהחוק החדש, אותו הם מכנים "חקיקה דורסנית ופופוליסטית במסווה של מאבק ממשלתי במחירי הדיור, שאין בינה לבין היכולת לצנן את שוק הדיור הרותח דבר וחצי דבר".

על-פי התיקון לחוק מכר דירות, שנכנס לתוקף השבוע, יזמים יכולים להצמיד רק 40% ממחיר הדירה למדד תשומות הבנייה, ולא 100% כפי שהיה עד כה. המשמעות היא שבקצב עליית מדד תשומות הבנייה הנוכחי, כ-6% בשנה, יזמים יוכלו לגבות מהרוכשים רק 2.4%, וזה יגרום להם לאובדן הכנסות שנתי של עשרות אלפי שקלים על כל דירה שהם מוכרים. יזמים שמשווקים ומקימים פרויקטים של עשרות דירות צפויים לפיכך להפסיד הכנסות של מיליוני שקלים.

לאור זאת, מקורות מוסרים לגלובס כי בימים האחרונים החלו הנהלות של מספר חברות להעלות את מחירי הדירות ברמות של 2%-3% ולעתים אף ביותר, כדי להשיב לעצמן חלק מההכנסות שהם צופים להפסיד בתקופה הקרובה. "עד לזמן האחרון היו מעלים את המחירים ברמה של 1% בחודש, ומובן שההעלאות הנוכחיות נועדו להבטיח חלקית את החברות מפני יישום החוק", מספר איש שיווק.

הקשחת הסנקציות על איחור במסירת דירות

עניין אחר שהועלה בתיקון חוק המכר הוא הקשחת הסנקציות כלפי יזמים שמאחרים במסירת דירות. על-פי התיקון לחוק, יזם שיחרוג ממועד מסירת הדירות שלו התחייב בפני הרוכשים, יחויב לפצותם, אלא אם האיחור נגרם באשמת האחרונים (למשל אם לא השלימו את התשלומים הנדרשים).

על-פי ההסדר, כשהאיחור נע בין חודש ועד ארבעה חודשים, הפיצוי שישולם לרוכשים יהיה בגובה שכר דירה שנהוג בדירה דומה לזו שנרכשה; בגין החודשים החמישי עד העשירי של איחור, הפיצוי יוגדל ל-125% משכר הדירה בדירה דומה; ואילו החל מהחודש ה-11 יעמוד הפיצוי לרוכשים על גובה של 150% משכר הדירה בדירה דומה, עבור כל אחד מהחודשים האמורים.

עד כה הנוהל היה שיזמים קיבלו תקופה של חודשיים מאז המועד שלו התחייבו למסור את הדירות, שבמהלכם לא נדרשו לפצות את הרוכשים. רק לאחר מכן חלה עליהם חובת הפיצוי.

לא רק לוח הזמנים הוקשח, אלא גם לשון החוק, שכן אם בעבר ניתנה זכות לרוכשים לדרוש את הפיצוי, עתה היא מחייבת את היזמים לשלם אותו.

המשמעות של שינוי זה היא סיכון גדול של יזמים בפרויקטים של עשרות דירות לשלם מאות אלפי שקל פיצוי בכל חודש.

בהתאחדות הקבלנים מאיימים בבג"ץ

כאמור, בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ מאיימים לעתור לבג"ץ נגד חוקיות התיקון לחוק, ובין הייתר מתבססים על הסתייגויות שהביא ד"ר אפי צמח ממדור ייעוץ וחקיקה אזרחי במשרד המשפטים, במהלך הישיבה שהתקיימה לפני כשבועיים בוועדת הכספים.

ד"ר צמח התבקש בישיבה להשיב על הערות והסתייגויות שנשלחו על-ידי גורמים שונים להצעת תיקון החוק, בעיקר לגבי סעיפי הפיצוי בגין איחור במסירה והצמדת מחיר הדירה.

לגבי הפיצוי אמר ד"ר צמח כי "הטענה היא שקבלן יכול לטעון כי האיחור לא בשליטתו, והרוכש בדרך-כלל לא יתבע את הפיצוי, וגם אם יתבע, הוא יקבל את הפיצויים בעתיד. אם בונים על זה, צריך לבחון איך החוק הנוכחי מתמודד עם זה. כי גם אם החוק יתוקן, סביר שזה לא ישנה את אורחותיו של קבלן מפר, שהיום מתגונן בטענה שזה (האיחור, א"מ) לא בשליטתו. מחר הוא יתגונן בטענות של סיכול (כלומר כוח עליון, א"מ) או הפרה. אין לצפות שקבלן כזה יגיד לרוכש - 'אני משלם לך מיד - הנה הצ'ק שלך מונח פה'. לא סביר שהתיקון יקצר את ההליכים המשפטיים, כי יש טענות משפטיות למכביר שניתן לטעון".

ואולם לגבי האפשרות להצמיד את מדד תשומות הבנייה רק לחלק ממחיר הדירה - כאן הביקורת של משרד המשפטים הייתה עקרונית יותר, והיא נגעה לנושא חופש החוזים. הטענה שהעלה ד"ר צמח בדיון הייתה שמניעת האפשרות מיזמי הנדל"ן להצמיד את מלוא מחיר הדירה למדד כלשהו, היא בעייתית.

"בנוגע להסדר כרגע של הצמדה, אנחנו בייעוץ המשפטי חושבים שיש בעיה משמעותית", אמר ד"ר צמח בדיון. "להגביל את מדד תשומות הבנייה לגבי רכיב שבו המדד לא רלוונטי זה הגיוני, וזה עושה שכל מבחינה משפטית וניתן להצדקה. אבל להגביל את היכולת של הקבלן/מוכר להצמיד את המרכיבים האחרים למדד אחר - אנחנו חושבים שיש פה בעיה, כי בסופו של דבר אנחנו לא מאפשרים לצד לחוזה לעמוד על זכויות כל-כך לגיטימיות שלו".

במכתב מכנים בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ את התיקון לחוק כלוקה בחוסר סבירות קיצוני, וטוענים כי הנוסח הגורף של התיקון לא תואם את המציאות הנדל"נית במדינת ישראל, וכי הנוסח המתוקן נעשה באופן חפוז, מבלי שהיה לגורמים הרלוונטיים האפשרות להציג את עמדתם, ומבלי שהתיקון בנוסחו הסופי פורסם להערות הציבור. אישור החוק במתכונת מזורזת, מבלי שהתקיים עליו דיון ממצה כנדרש, מושווה במכתב למתכונת שהביאה לפסילת חוק מס הדירה השלישית בבג"ץ.

ומה לגבי "דירה בהנחה"?

עניין אחר הוא גורלן של דירות מוזלות שנמכרות בהגרלות של "דירה בהנחה" שמבוצעות בימים אלה ממש. יזמים מתלוננים כי החוק אינו מתייחס למכרזים שפורסמו בעבר והכילו תנאים ספציפיים למדד. לטענתם, קרקעות נרכשו במסגרת "מחיר למשתכן" במרווחי רווח מאוד נמוכים, והמחיר שבו הדירות נמכרות כיום לזוכים הוא זול אפילו יחסית למחירים של לפני 3-4 שנים.

"בקרקעות הללו המדינה והעיריות מעכבות את היכולת להוציא התרי בנייה כבר כמה שנים, ולמעשה רשות מקרקעי ישראל שיווקה קרקעות לא זמינות לבנייה תוך טענה שהן זמינות לבנייה", סיפר יזם לגלובס. "בינתיים היזמים שילמו את מלוא ערך הקרקעות ומשלמים על כך מימון ובין היתר מדדים וריביות שעלו לאחרונה. בינתיים מחירי תשומות הבנייה עלו בכ-30% אחוזים ויותר, ומחירי הדיור עלו מאוד, ואולם היזמים מחויבים למכור את הדירות במחירי עבר של מועד הזכייה, כאשר על-פי המכרזים בחלקם מחיר הדירה צמוד למדד מיום הזכייה בקרקע, ובחלקם מיום קבלת היתר בנייה (שבחלקם טרם התקבל) על מלוא מחיר הדירה.

"לשון המכרז מפורשת ומפורטת ומחייבת לפעול על-פיה - קרי הצמדת מדד תשומות הבנייה על כל מחיר הדירה. בנוסף ישנם פרויקטים באמצע שיווק, והזוכים שרכשו שילמו מדד על מלוא המחיר, ואין להפלות בין רוכש לרוכש ולשנות תנאים גם על-פי כללי המכרז. בכל מקרה, על המדינה ועל רמ"י לכבד את לשון המכרזים שהיא עצמה מוציאה".

היזמים הללו מבקשים להחריג את הפרויקטים הללו מהחוק החדש, שאמור לחול בראייה קדימה ולא רטרואקטיבית.

בסוף השבוע שעבר הגיב ד"ר צמח בשם משרד המשפטים כי מדובר בסוגיה חשובה, וכי בשבועיים הקרובים יקיים המשרד ישיבה בנושא מול כל הגופים הרלוונטיים.

במשרד השיכון לא מתרגשים

במשרד הבינוי והשיכון לא מתרגשים מהביקורת ולא מהצעדים שנוקטים היזמים. שר השיכון אלקין כבר אמר בהזדמנויות שונות כי היזמים נוהגים להעלות מחירי דירות ללא קשר לשינויי חוק, אלא רק משום שהם יכולים.

"משרד הבינוי והשיכון פועל בשנה האחרונה במטרה להגן על רוכשי הדירות ולהציע להם פתרונות דיור בהנחות משמעותיות", הגיבו מהמשרד. "התיקון לחוק המכר נועד לפתור כשל שנמשך שנים, לפיו קבלנים הצמידו למדד תשומות הבנייה את כל המחיר בו חלקים שכלל אינם מושפעים ממדד זה, ובכלל זה מחיר הקרקע. כמו כן, גביית מדד תשומות הבנייה נעשתה אף לאחר מועד המסירה החוזי, כך שלקבלנים היה תמריץ לדחות את מועד המסירה וליהנות מעליית מדד תשומות הבנייה.

"חוק המכר הוא חוק שמסדיר את היחסים בין הרוכש למוכר, ולא בין היזם לבין המדינה. מטבע הדברים, דברי חקיקה שונים, המשתנים מעת לעת, עשויים לשנות את מערך השיקולים הכלכלי של צדדים לחוזה, גם לאחר חתימת החוזה. כך למשל, שינויים בדיני המס או בקביעת שיעור הריבית על-ידי בנק ישראל עשויים להשפיע על גובה ההכנסות מפרויקטים (גם אם הם תוצאה של זכייה במכרזים שתנאיהם נקבעו מראש). בנוסף, היזמים ממילא לא יכלו לצפות את השינוי שחל במדד תשומות הבנייה מאז זכייתם במכרזי 'דירה בהנחה', ולפיכך גם לא היו יכולים להסתמך על ההכנסות מהפרשי ההצמדה למדד או על כך שיוכלו להמשיך ולגבות מרוכשים מדד תשומות בנייה לאחר מועד המסירה החוזי. בהתאם לאמור, לעמדת המשרד, התיקון לחוק המכר הוא ראוי, ובוודאי שלא הייתה מניעה משפטית לחקיקתו".

עוד כתבות

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת