עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות / צילום: אביגיל פפרינו-באר
האם רשות התחרות תפתח בבדיקה סביב התנהלות הקבלנים בנוגע לתיקון חוק המכר החדש? על פי ידיעות שונות שהגיעו לגלובס, הרשות עשויה לפתוח בבדיקה אשר תבחן, בין היתר, אם בקרב הקבלנים נעשה תיאום מחירים בעקבות התקנות החדשות שנקבעו בחוק.
בדומה לחשדות נגד רשתות המזון, החשדות האפשריים שסביבם עשויה להיפתח חקירה ברשות התחרות נוגעים להתבטאויות בתקשורת. עם פרסום תיקון חוק המכר, שבין היתר מגביל את הצמדת מדד תשומות הבנייה ל-40% ממחיר הדירה בלבד (במקום 100%), התאחדות הקבלנים יצאה בקמפיין במטרה לבלום את המהלך. יזמים, קבלנים, ונשיא ההתאחדות עצמו ראול סרוגו, חזרו פעם אחר פעם אחר הטענה שהתיקון לחוק יוביל לעליות מחירים, שכן היזמים והקבלנים יגלמו את העלייה המשוערת במדד תשומות הבנייה במחיר הדירה הראשוני. ההתאחדות אף מהדהדת את המסר הזה ואת האיום שהמחירים יעלו באתר האינטרנט שלה.
כעת עומדת השאלה, האם הקמפיין הוא תיאום בין הקבלנים על העלאה במחירי הדירות במטרה לפצות את עצמם על הפגיעה ברווחיות שגרר תיקון חוק המכר.
ברשות התחרות העדיפו שלא להתייחס לסוגיה, אך עו"ד מיכל כהן, הממונה על התחרות, אמרה רק לפני ימים אחדים כי "גם הקבלנים וגם התאחדות הקבלנים בוני הארץ היו תחת הפיקוח שלנו. לא חששנו בעבר ולא נחשוש בעתיד לפעול נגדם, אבל מדובר בניואנסים מורכבים". נציין כי בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ טוענים כי אינם מודעים לצעד שכזה שננקט מצד רשות התחרות.
משרד הבינוי והשיכון נגד הקבלנים
התיקון לחוק, שנכנס לתוקף רשמית בסוף השבוע שעבר, כולל כמה סעיפים חדשים שעוררו את זעמם של הקבלנים, כולל הסעיף המשנה את הרכב ההצמדה למדד תשומות הבנייה ומגביל אותו ל-40% ממחיר הדירה, וסעיף המטיל את מרב האחריות לאיחור במסירת דירה על הקבלנים.
מדד תשומות הבנייה, שאליו נהוג להצמיד את מחיריהן של הדירות החדשות, עלה במאי האחרון בקצב שנתי של 6.6%. הצמדה מלאה אליו מתורגמת לתוספת תשלום של עשרות אלפי שקלים מצד רוכשי הדירה, מיום חתימת הסכם המכר מול הקבלן ועד לקבלת הדירה בפועל.
תיקון החוק, שהוביל שר הבינוי והשיכון זאב אלקין, בא למעשה לצמצם את תוספת המחיר הנובעת מעליית מדד תשומות הבנייה - דבר אשר יביא בהכרח להפחתה בסכומים שיקבלו הקבלנים, ועל כך כעסם הגדול.
לאורך הדרך, עוד בזמן הדיונים בתיקון החדש, ניסו הקבלנים לבטל את הגזירה. הם הצליחו בכך חלקית, שכן הרכב ההצמדה למדד שונה לאורך הדרך (במקור ההצמדה אמורה הייתה להתייחס לרכיב עלויות הבנייה בלבד במדד התשומות). מנסחי החוק אף שינו את מתווה הפיצויים במקרה של איחור במסירה, והפכו אותו למרוכך יותר עבור הקבלנים.
המאבק התגבר מרגע אישור החוק
עוד כאשר נחשפה לראשונה, כאן בגלובס, הכוונה לשנות את הרכב ההצמדה למדד תשומות הבנייה, היא עוררה הדים רבים בענף, אך מאז אישור החוק בכנסת באופן סופי לפני כשבועיים, ובו כאמור כמה וכמה צעדים הנוגעים למכירת דירות חדשות, נראה כי המאבק מחריף.
בשבוע שעבר שלחה התאחדות הקבלנים בוני הארץ "מכתב התראה לפני נקיטת צעדים משפטיים" אל שר הבינוי והשיכון אלקין ואל יושב ראש הכנסת, מיקי לוי, ובו דרישה לבטל את תיקון חוק המכר. בשבוע הבא צפויה התאחדות הקבלנים בוני הארץ לעתור לבג"ץ סביב אישור התיקון לחוק.
לצד זה, נחשף כאן בגלובס לפני מספר ימים כי במשרד המשפטים ראו בעייתיות בתיקון החוק. במשרד אף העלו את הטענה הזו, וטענות נוספות, בדיונים בוועדת הכספים של הכנסת לקראת אישור תיקון החוק לקריאה שנייה ושלישית. הם אף צפויים לדון בקרוב בסוגיה נלווית לכך: בקשת יזמים להחריג מהתיקון לחוק דירות המוגרלות כיום במסגרת "דירה בהנחה". זאת, משום שתנאי המכרזים של רמ"י, שלפיהם רכשו היזמים את הקרקעות, כללו את עקרונות ההצמדה הישנים.
החקירה נגד שופרסל ואחרות
בימים אלו מנהלת רשות התחרות חקירה בתחום אחר, תחום המזון. מדובר בחקירה נגד שופרסל וחברות קמעונאיות אחרות מעולם זה, בחשד לתיאום מחירים. רשות התחרות אף פשטה על משרדי שופרסל, שמצידה עדכנה בהודעה לרשות לניירות ערך כי מדובר בחיפוש "בחשד להסדר כובל".
נציין בהקשר הזה כי ייתכן שמקרה התאחדות הקבלנים עשוי להיות אפילו חמור יותר מהפרשה הזו ופרשות תיאום המחירים שטלטלו את רשתות המזון בשנה האחרונה. בניגוד לאותם מקרים, אם אכן נעשה תיאום מחירים סביב תיקון חוק המכר, ייתכן שבוצע תחת גורם מאחד - ההתאחדות, עניין שאותו רואה החוק בחומרה. עם זאת נדגיש כי נגד התאחדות התעשיינים לא נפתחה חקירה נכון לשעה זו.
הקבלנים: אי אפשר לתאם מחיר בשוק הדיור
מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ נמסר: "התאחדות הקבלנים בוני הארץ הינה גוף ממלכתי, ציבורי, המייצג את הקבלנים במדינת ישראל ומתוך כך, מקבלת ההתאחדות תדיר פניות מהממשלה, הכנסת וגורמים ציבוריים שונים להביע עמדתה ודעתה בכל הנוגע לחקיקה ורגולציה הנוגעים לענף הבנייה והתשתיות, וכך היא נוהגת. העמדות שההתאחדות הביעה ומביעה בעניין חוק המכר הן עמדות מקצועיות, מבוססות ומנומקות שבין היתר נתמכו בדעותיהם של פרופסורים למשפטים, לשכת עורכי הדין, משרד המשפטים וגורמים נוספים. שוק הדיור הוא שוק של תחרות משוכללת עם עשרות אלפי מוכרים ובתוכם קבלנים ויזמים שאינם חברי ההתאחדות ומאות אלפי רוכשים ולא ניתן בשוק כזה לתאם מחירים.
"חובתה הציבורית והמוסרית של ההתאחדות היא להתריע על משמעויות של צעדים וחקיקה של הכנסת והשלכותיהם על שוק הדיור וכך עשינו כמו במאות מקרים דומים בשנים האחרונות. לצערנו, בימים האחרונים מנהל שר השיכון קמפיין הפחדה והרתעה נגד התאחדות הקבלנים במגמה להסיר מעצמו את האחריות לביקורת הציבורית והכשלים של תקופת כהונתו וההתאחדות מצרה על כך ומסתייגת מהניסיון להלך עליה איימים. להתאחדות לא ידוע על חקירה כלשהי המתנהלת ביחס אליה ומאמינה שרשות התחרות לא תלך שולל אחרי קמפיין מתוכנן ותבין שמדובר באינטרסים פוליטיים כחלק מתעמולת הבחירות של שר השיכון".
35 כתבי אישום: הפעם האחרונה שהקבלנים פגשו ברשות התחרות
אם אכן תפתח רשות התחרות בצעדים נגד הקבלנים, זו לא תהיה הפעם הראשונה שהיא עושה זאת: ב-2010, עוד בשמה הקודם כרשות ההגבלים העסקיים, הגישה הרשות כתבי אישום נגד 35 אנשים שונים, כולל חברות קבלניות, התאחדות הקבלנים ונושאי תפקידים בכירים בהתאחדות, משום שפעלו בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים.
האישומים הוגשו בעקבות המלצת ההתאחדות לחבריה שלא לבצע עבודות ולא לגשת למכרזים ממשלתיים במקומות שבהם לא ניתן פיצוי על עלייה בתשומות הבנייה, בדגש על מחירי הברזל. על פי כתבי האישום, סיכמו קבלנים וחברות קבלניות על החרמת מכרז עבור הקמת חדרי מיגון ברחבי עוטף עזה, בשל אי קבלת פיצוי על אותה עלייה בתשומות.
אומנם העבירות עצמן התרחשו עוד בשנים 2008-2009, אך ההרשעות הושגו רק בשנת 2018 בבית המשפט המחוזי. בין המורשעים - יוסי גורדון, מנכ"ל ההתאחדות דאז, וניסים בובליל, נשיא ההתאחדות בשנים האמורות. על בובליל הוטלו שלושה חודשי עבודות שירות, לצד קנס של 60 אלף שקל; על גורדון נגזרו 40 ימי עבודות שירות, וקנס של 30 אלף שקל. גם ראשי חברות קבלניות נידונו לעבודות שירות לצד קנסות בעשרות ובמאות אלפי שקלים. הניסיון של רוב המורשעים לערער על ההחלטה בביהמ"ש העליון, נדחה.