גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפעם זה שונה? האם הסכנה בוול סטריט חלפה ומה אפשר ללמוד ממשברי העבר

לאחר חודשים של ירידות בוול סטריט המדדים החלו להתאושש ● האם זה כי הסכנה חלפה או שמא מדובר רק במבוא לירידות הגדולות באמת? איך נראו משברים דומים בעבר ומה ניתן ללמוד מהם, והאם הפעם זה (באמת) שונה?

''צעדת הרעבים'' בשפל הגדול, ארה''ב 1933 / צילום: Associated Press
''צעדת הרעבים'' בשפל הגדול, ארה''ב 1933 / צילום: Associated Press

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון. כותב הספר "Brief A Money of History" ומקליט הפודקאסט kanamerica.com

לפני כשמונה חודשים, בנובמבר 2021, עמד מדד מניות הטכנולוגיה, הנאסד"ק, בשיא כל הזמנים של מעל ל־16,000 נקודות. היה זה זינוק מדהים של יותר מפי 11 מאז נובמבר 2008 עת עמד המדד בשפל של מתחת ל־1,400 נקודות בעת משבר בועת הנדל"ן. זה היה גם זינוק מרשים של כמעט פי שניים וחצי ממרץ 2020. מאז אותו השיא ועד סוף יוני ירד המדד משיאו בכ־32%. אך המדד גם מטעה.

מניות רבות, כמעט 40% מהן, ירדו בלמעלה 60% משיאן. בסך הכל איבד הנאסד"ק בתוך כשבעה חודשים כמעט 7 טריליון דולר - התאיידות של הון "על נייר" בהיקף שכמוהו לא נראה מעולם. השווי של מניות חברות הטכנולוגיה הגדולות - ה־FAANGM ( Facebook, Apple, Amazon, Netflix, Google, Microsoft) - עמד ביום האחרון של 2021 על 10.24 טריליון דולר. עד לחודש יולי השנה נמחקו יותר מ־3 טריליון דולר משווי שוק זה.

חלק מכוכבות האתמול נפגעו קשות. מניית נטפליקס איבדה כ־75% מערכה בשיאה, ואמזון מעל מחצית משוויה. אם בארזים נפלה שלהבת אין להתפלא על ירידות של 60% ויותר במחיר מניותיהן של חברות "לוהטות" אחרות. כך למשל ירדו מניות שופיפיי, רוביןהוד, רדפין, ודוקוסיין ביותר מ־80% משיאן, ומניות וויקס, פייפל, מאנדי, אפירם, ופינטרסט איבדו מעל 70%.

 

גם בשוק הנדל"ן הדברים חורקים 

חשש ממיתון כבר נראה באופק והוא משתקף במחירי חומרי הגלם הנופלים. כך למשל מחיר הנפט צנח ביותר מ־20% מתחילת יוני וגם חומרי גלם נוספים כמו עץ ונחושת, ירדו במעל 25% בחודשיים האחרונים. האחרון נחשב לאינדיקטור מוביל ביחס לפעילות הכלכלית העתידית.

גם בשוק הנדל"ן האמריקאי הדברים חורקים. הכפלת הריבית על המשכנתאות ל־30 שנה היתה כדלי של מי קרח על שוק הנדל"ן הרותח של 2021. על פי דיווח בבלומברג משבוע שעבר, כמה חברות השקעה גדולות כמו KKR האטו דרמטית את רכישת בתי המגורים להשקעה בשבועות האחרונים, אחרות החלו בקיצוצי עובדים. חברת המשכנתאות הגדולה "לואן־דיפו", למשל, שהיא בעלת מחזור של 3.5 מיליארד דולר ומעסיקה 6,500 עובדים, הודיעה כי תקצץ "באגרסיבית אלפי עובדים כדי להתאים את הוצאותיה לצמצום החד והפתאומי בביקוש למשכנתאות ב־2022".

הביקוש למשכנתאות נפל בכ־8% בשבוע שעבר לעומת השבוע הקודם, וב־78% לעומת אותו שבוע בשנה שעברה. כשמדובר במשכנתאות חדשות לרכישת בתים, בשונה ממיחזור משכנתא קיימת, אלו נפלו ב־4% וב־17% בהתאמה. מחיר מניותיה של חברת המשכנתאות "לואן־דיפו" אגב נפלו בשנה שחלפה בכ־90%.

החולשה הכלכלית הולכת ומתפשטת, ולא רק באמריקה. הכלכלה של סין, שבקושי נחלצה ממיתון ברבעון השני של 2022, גדלה ב־0.4% בלבד והפדרל ריזרב של אטלנטה מעריך כי כלכלת ארה"ב תתכווץ ב־1.5% ברבעון הנוכחי. אך בעוד הכלכלה נחלשת האינפלציה עדיין במומנטום. מדד המחירים הסיטונאי בארה"ב עלה בחודש יוני ב־11.3%,לעומת השנה הקודמת - יותר מ־2% מעל עליית מדד המחירים לצרכן. זו עלייה שמבטיחה עוד עליות מחירים אצל הצרכנים בזמן הקרוב, ועוד עליות ריבית והידוק כמותי אצל הפד.

אידו של מארס (Idus Martiis), שנת 2000, מתקדרים באופק. ב־10 במארס אותה שנה הגיע מדד הנאסד"ק לשיא של 5,048 נקודות - גידול של כמעט פי ארבעה מאז שהחל מסע בן ארבע שנים למה שעתיד להיות מכונה בועת הדוט־קום. עד מחצית אפריל 2000 המדד צנח ל־3,300 נקודות - ירידה של כ־30% - אך אז החל תיקון מרשים ועד לסוף אוגוסט המדד החזיר יותר ממחצית ממה שאבד וחזר ל־4,200. "תיקון בריא" אמרו הפרשנים אז, אך בדיעבד הסתבר כי צפירת ההרגעה היתה מוקדמת.

בראשון בספטמבר שנת 2000 המדד נגע בשיא זמני של 4,234, ואז הוא החל להידרדר עד תחילת ספטמבר 2001. עוד לפני פיגועי 9/11, איבד מדד הנאסד"ק כשני שליש מערכו בשיא, ועמד על 1,687 נקודות. כלומר הוא חזר לטריטוריה של 1996. בועת הדוט־קום הגיעה לסיומה הרשמי. במהלך ארבע השנים של בועת הדוט־קום הונפקו יותר מ־400 חברות מעמק הסיליקון - פי 4.5 יותר ממספרם בעשור שקדם לו.

סיפור שהפך מזמן לאגדה

סיפורן של שתי חברות מתמצת את סיפור הבועה הזו שהפכה מזמן לאגדה. באוגוסט 1995 הונפקה חברה קטנה מעמק הסיליקון. שמה של החברה היה "נטסקייפ" והמוצר היחידי שהיה לה היה כלי תוכנה שכונה "דפדפן־אינטרנט". הדפדפן היה חידוש של ממש והוא איפשר לציבור הרחב לגלוש בקלות בחידוש הטכנולוגי של אותם ימים שנקרא "אינטרנט". עד אז הוא היה בעיקר בשימוש של אוניברסיטאות ומכללות. החברה הייתה בקושי בת שנה ועם הכנסות זעומות כשהגישה את בקשת ההנפקה. המוצר היחידי של החברה, הדפדפן, היה בשוק בקושי שישה חודשים והוא ניתן למשתמשים בחינם.

ארבעה חודשים לפני ההנפקה, מכרה החברה 11% ממניותיה בתמורה ל־17 מיליון דולר, שהקנו לה שווי של כ־170 מיליון דולר. בתום יום המסחר הראשון, ארבעה חודשים מאוחר יותר, כבר עמד שווי השוק שלה על כמעט 3 מיליארד דולר (כ־5.8 מיליארד במונחים של היום). הגידול הזה של פי 18 בכמה חודשים והשווי של מיליארדים לחברה ללא מכירות של ממש, עורר את התיאבון של וול סטריט. מיליארדר האינטרנט הראשון נולד והבהלה לזהב החדשה יצאה לדרך.

לא חלף זמן רב והכסף והשמות הגדולים החלו לגלות עניין. בשנת 1997 מייסד של רשת ספרים גדולה הקים חברה חדשה. הוא גייס מקרנות הון סיכון סכום האסטרונומי לאותם ימים, 120 מיליון דולר. למיזם הצטרפו מנהלים בכירים מחברות כמוFED־EX ו"אנדרסון קונסלטינג", והחברה "ווב־וואן" ( Webvan) נולדה.

ווב־ואן (Webvan) הבטיחה להיות הסופרמרקט של האינטרנט שיביא הביתה הכל, משימורים ועד לובסטרים חיים. החברה הפסידה אומנם עשרות מיליוני דולרים בכל רבעון, אך ההבטחה היתה גדולה. בנובמבר 1999 גייסה החברה 375 מיליון דולר בהנפקת מניותיה לציבור. מספר שבועות מאוחר יותר שווי השוק שלה עמד על 11 מיליארד דולר (כמעט 20 מיליארד בכסף של היום). זה היה כמו קרשנדו של בועת הדוט־קום. מכירותיה לאותו מועד עמדו על פחות מ־14 מיליון דולר והפסדיה על מעל 140 מיליון דולר.

ההבטחות וההייפ היו אמנם גדולים, אך כסמל לבועה כולה, הסוף היה מהיר. ביולי 2001 החברה הכריזה על פשיטת רגל. 2,000 עובדיה הקבועים נשלחו הביתה ו־1,700 העובדים שעבדו לפי שעות קיבלו תלושי מתנה בסך 900 דולר מתורם אלמוני.

קיצוץ אכזרי בכוח אדם

בועת הדוט־קום התפוצצה אך המיליארדים הרבים שגויסו בשווקים הציבוריים והפרטיים נותרו בקופות החברות. בשנים הבאות ינסו אלו לשרוד, אך רובם יכשלו. אלפי חברות, מציבוריות ועד סטארטאפים קטנים, ייסגרו. האחרות יקצצו באכזריות במצבת כוח האדם שלהן על מנת לשרוד. כולם יאבדו לפחות 75% מערכן. כבר בנובמבר 2000 חצי מהחברות במדד חברות האינטרנט של בלומברג ירדו ביותר מ־80% מערכן בשיא, כשליש מהן ביותר מ־90%. אמזון למשל תאבד עד תחילת ספטמבר 2001, כ־92% מערכה, אך תשרוד ותחזור לכבוש את העולם. רוב חברותיה לשנות־הבועה העליזות לא נהנו מגורל דומה ונעלמו לתוך ספרי ההיסטוריה.

חמש עשרה שנים ארוכות יחלפו עד שבמחצית 2015, עמוק לתוך עידן הריבית האפסית וההרחבות הכמותיות ללא־גבול, יחזור מדד הנאסד"ק לשיאו ממרץ 2000. אם ניקח בחשבון את האינפלציה, אז רק בתחילת 2018, שמונה עשרה שנים לאחר העשירי במרץ 2000, יום שהיה רגיל ככל הימים בעמק הסיליקון, חזר המדד להיכן שהיה.

מעניין לציין שהתפוצצות הבועה של שנת 2000 היתה דומה במובנים רבים לזו של 1929. יום השלישי בספטמבר 1929 היה יום שמשי בניו יורק, מדד הדאו ג'ונס סגר באותו היום בשיא חדש של 381.17 נקודות. זה לא מופרך להניח שאיש מעשרות האלפים שגדשו את רחובות דרום מנהטן בתום יום המסחר, לא חשב כי זהו יום היסטורי וכי יחלפו עוד 25 שנים עד שהמדד שוב ייגע במספר זה.

מתחילת ספטמבר החלה ירידה איטית במדד, ועד ה־24 באוקטובר 1929 הוא יאבד כ־20% מערכו. באותו היום, שנכנס לספרים כ"יום חמישי השחור", סערה הבורסה והמדד נפל ב־11%, אך עד סוף היום הוא התייצב מחדש וסגר בנפילה של 2% בלבד. יום שישי שלאחר חמישי השחור היה רגוע. מאמצי המוסדיים להרגיע את השוק נשאו פרי, אך ההצלחה היתה קצרת מועד. לאחר שחודש המסחר שבוע לאחר מכן, החלו שוב הירידות. עד למחצית נובמבר השוק איבד כמעט 50% משיאו בתחילת ספטמבר, עד שלפתע הירידות נעצרו והשוק החל לעלות.

עד אפריל 1930 נמחקו כמחצית מהירידות והמדד שוב עמד כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת, במרחק של 6 נקודות בלבד מ־300. אלא שהשוק לא חצה את קו ה־300 והירידות שבו לוול סטריט. עד מחצית 1932 המדד נעצר ב־44 נקודות והשוק איבד כ־‏90% מערכו. ה"שפל הגדול" שטילטל את אמריקה ואת העולם עד היסוד בא לעולם, והוא לא עזב אלא רק לאחר שנים ארוכות של סבל ושפיכות דמים.

הכללים הישנים כבר לא רלוונטיים

בספרם "הפעם זה שונה - שמונה מאות של סכלות כלכלית" (This Time Is Different - Eight Centuries of Financial Folly) הכלכלנים פרופ' כרמן ריינהרט ופרופ' קנת רוגהוף סוקרים משברים כלכליים ב־64 מדינות לאורך מאות שנים.

ריינהרט ורוגהוף מתארים אירועים של חדלות פרעון ממשלתיים, התקפי פאניקה בנקאיים, והתפרצויות אינפלציוניות, מימי הביניים ועד משבר הסאב־פריים ב־2008. תוך שהם בוחנים הררי דאטה, המחברים מדגימים כיצד לאורך כל ההיסטוריה, הן במדינות עשירות והן במדינות עניות, התרחשו התרסקויות ומשברים פיננסיים כאשר בכל פעם המנהיגים המקומיים טוענים ש"הפעם זה שונה" וכי הכללים והחוקים הישנים אינם רלוונטיים עוד.

ב־500 עמודי הספר, מראים הכותבים עד כמה ניתן ללמוד מההיסטוריה ועד כמה מעט בני אדם באמת לומדים. כך, שעה שבנקאים מרכזיים, ממשלות, ומשקיעים בטוחים כי "הפעם זה שונה", המשברים הכלכליים עדיין פורצים ב"הפתעה", בתדירות החוזרת על עצמה ובעוצמה גדולה. לטענת המחברים, סינדרום "הפעם זה שונה" הוא שמניע אנשים נבונים להתעלם מכל הסממנים של בועה מתנפחת, וכך שוב ושוב ליפול למשבר שניתן היה לצפותו.

גם הפעם בנקאים, משקיעים, בעלי עניין ודוברים תמימים, מסבירים כי "הפעם זה שונה". אך דווקא משום שהמנוע העיקרי למשבר הנוכחי הוא כ־20 טריליון דולר של חוב חדש וכספים, שנוצרו במאזני הבנקים המרכזיים בעולם מאז מרץ 2020, מוטב אולי לזכור אזהרה פשוט שנכתבה על ידי כלכלן אוסטרי־יהודי לודוויג פון מיזס במחקרו "התיאוריה של כסף ואשראי", משנת 1912: "אין דרך למנוע את ההתמוטטות הסופית של בום כלכלי שנוצר על ידי הרחבת האשראי. האלטרנטיבות הן רק האם המשבר יבוא קודם כתוצאה מנטישה וולנטרית של המשך ההרחבה או מאוחר יותר כתוצאה מהתמוטטות הערך של המטבע עצמו".

עוד כתבות

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik (עיבוד תמונה)

באפט הפך את ברקשייר למכשיר השקעה שלא היה כמותו, וזה השתלם

אילו בעלי ברקשייר האת'וויי והמשקיע האגדי היה מנהל במקום זאת קרן גידור, היה לו כנראה הרבה יותר הון, והרבה פחות משקיעים מרוצים ומעריצים ● כי ההתעקשות שלו שמבנה החברה צריך להתאים לאסטרטגיה, ולא להיפך, עשתה את ההבדל לבעלי המניות

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

"לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל": ראש הממשלה שצפוי ללכת בדרכו של ארדואן

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות מסחריות על מדינת ישראל בשל הפעילות שלה בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

השקל מול הדולר והאירו | עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר יגיע ל-3.8 שקלים? איך תשפיע כניסה לרפיח על שער השקל

יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים: "האירועים הביטחוניים החזירו את הדולר במהירות לרמה גבוהה; אולם על רקע היצעי המט"ח של יצואנים לתשלומי שכר ומסים, הרי שפוטנציאל הפיחות בטווח המיידי נותר מוגבל" ● גם יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסכים כי השקל לא יגיב בעוצמה רבה מדי

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן איחר במסירת דירה בפרויקט תמ"א. זה פיצוי הענק שיקבלו הרוכשים

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר, הנוגע לאיחור במסירת דירה, חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; וולוו: זינוק חד במכירות המכוניות החשמליות

הדאקס עולה ב-0.5%, בלונדון לא מתקיים היום מסחר ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

בורסת תל אביב. הנבואה ניתנה לשוטים, לתינוקות ולאינטרסנטיים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הירידות בבורסה נחלשות; מדד הטכנולוגיה עולה ב-1%

ת"א 35 נסחר ללא שינוי ●  הדולר מזנק מול השקל, 3.74 שקלים ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין, המניה מזנקת ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% ● באופנהיימר ממליצים על הבנקים בארה"ב, "נסחרים בחסר עמוק"

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

בנייה בדרום. חומרי הגלם לבנייה מתייקרים / צילום: Shutterstock

השלכות החרם הטורקי כבר כאן: אלה המוצרים שמתייקרים

כנען סנטר הודיעה על עלייה של כ־20% במחירי צמר זכוכית, קבוצת נוימן מעלה ב־9% את מחיר מוצרי הברזל, וחברת רב בריח מעלה מחירי מוצרים ב־8% • "בקרוב נראה הודעות נוספות כאלו"

נרנדרה מודי / צילום: Associated Press, Rajesh Kumar Singh

900 מיליון הודים נקראים להחליט אם הם רוצים ראש ממשלה לנצח

נרנדרה מודי מציין עשר שנים לשלטונו אך רוצה עוד חמש, וכנראה יזכה בהן בבחירות שנערכות בהודו ● הוא מודיע שרק דבר אחד מעניין אותו - האומה, וזו אולי אסירת תודה, אך מתרחקת מן האידיאלים הדמוקרטיים, החילוניים והשוויוניים של מייסדיה ● ואיך כל זה קשור למפלגת העבודה בישראל?

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס