גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקרב בצרפת והדילמה בגרמניה: מודל ההעסקה שמסעיר את אירופה

בספרד, גרמניה וצרפת שליחי וולט וחברות דומות מועסקים כשכירים ● אך התחום רווי במאבקים, וחלק מהחברות מאיימות לעזוב מדינות בהן לא יתאפשר להעסיק את השליחים כעצמאים ● גם העובדה שהתחום כולו עדיין הפסדי מקשה לקבוע אילו מודלי העסקה יעילים

שליח וולט סמוך לשער ברנדנבורג בברלין / צילום: Shutterstock
שליח וולט סמוך לשער ברנדנבורג בברלין / צילום: Shutterstock

במבט מבחוץ, יש הרבה מן המשותף בין שליחי וולט המסתובבים ברחבי ברלין לבין עמיתיהם בתל אביב. הם לובשים את אותם המדים, נושאים על הגב את אותה קופסה תכולה גדולת-ממדים, ורבים מהם משתמשים באופניים חשמליים כדי להגיע במהירות ללקוחות רעבים. 

תקדים וולט: איך ייראו יחסי העבודה בכלכלה החדשה
חוקי העבודה בישראל נשארו במאה הקודמת | פרשנות

אבל יש ביניהם הבדלים תהומיים. בעוד השליחים בישראל מועסקים כעובדים עצמאיים ומזדמנים, אלו בגרמניה הם עובדי החברה לכל דבר ועניין. יש בין הצדדים חוזים חתומים, הסכמי שעות מחייבים ומשמרות קבועות. וולט מחויבת להעניק לשליחיה בגרמניה 20 ימי חופשה בתשלום בשנה, להשלים את המשכורת שלהם, וגם להעניק להם ימי מחלה כמוגדר בחוק. בישראל, לעומת זאת, מתנהל בימים אלו הליך משפטי ראשוני במסגרתו נאבקים חלק מעובדי החברה כדי להכיר ביחסי עבודה בין הצדדים.

מצבם של השליחים בגרמניה, אלו העובדים בעבור שלל פלטפורמות המזון והמשלוחים, הוא תוצאה של חוקי העבודה במדינה, וכן של מאבק רב שנים של ארגוני העובדים לכלול את עובדי "כלכלת החלטורות" (Gig Economy), כפי שהיא מכונה, ביחסי העבודה הוותיקים שכוננו בה. מצב דומה קיים, למשל, גם בספרד ובצרפת.

לכאורה, הדבר שומט את הקרקע מתחת לאחד הטיעונים המרכזיים של וולט ועמיתיה, לפיו לא ניתן לספק את השירות ברמה, במחיר ובמהירות שהוא מבוצע עכשיו, אם יכריחו את החברה להעסיק את השליחים כעובדים מן השורה. הנה הם (ושליחי חברות אחרות) מוגדרים כעובדים מן השורה בכמה מדינות גדולות באירופה, והלקוח בברלין יכול להזמין המבורגר ממסעדה שכנה, לשלם 1.9 אירו על המשלוח לפני טיפ ולקבל אותו בתוך חצי שעה.

אבל בפועל, העובדה כי התחום כולו עדיין מפסיד, וחברות כמו "וולט" (שנרכשה על ידי החברה האמריקאית "דורדאש" בעסקה השווה 8.1 מיליארד דולר השנה) עדיין אינן רושמות רווח נקי למרות הכנסות עתק, מקשה לקבוע אם המודל של החברות אכן יכול לפעול אפילו במדינות עם חוקי העסקה נוקשים. החברות עצמן מזהירות כי הדבר אינו אפשרי. וולט אומרת בתגובה לגלובס כי שביעות הרצון של השליחים בגרמניה נמוכה, והיא אף שוקלת "שינויים במודל" ההעסקה במדינה.

למעשה, בשלב הנוכחי קשה לדעת אם הפעילות הנמשכת גם במדינות אירופיות שמקשות על חברות הפלטפורמה ומחייבות אותן להעסיק שליחים נובעת מרצון להשתלט על השוק גם במחיר הפסד, מתקווה לשינוי החוקים או מנכונות לשולי רווח נמוכים יותר.

אבל ברור כי כמו בישראל, הנושא עומד במרכז העימות בין חברות הפלטפורמה לבין ממשלות שונות, וגם מול האיחוד האירופי. השאלה שנדונה בימים אלו בבתי משפט לעבודה בישראל וככל הנראה בקרוב בערכאות שיפוטיות אחרות, עומדת גם במרכז דיון אירופי סוער בנוגע לעתיד העבודה.

הנטישה של שירותי המשלוחים מצרפת

המאבק והחיכוכים מתפרשים על פני היבשת. שירות "דליוורו" (Deliveroo), למשל, אחד מהמתחרים האירופיים של חברת "וולט", הודיע בנובמבר כי הוא עוזב לחלוטין את הפעילות בספרד. הנימוק היה חוקי עבודה חדשים שחוקקה בשנה שעברה הממשלה הסוציאל-דמוקרטית במדינה, שהשוו למעשה את מעמד כל העובדים ב"כלכלת החלטורות" לעובדים מן השורה. לעומת Deliveroo, חברות אחרות כמו UberEats ו-Just Eat Takeaway, עדיין פועלות במדינה, ומעסיקות את העובדים לפי החוקים החדשים.

בצרפת מתנהל בימים אלה קרב בין פלטפורמות המשלוחים על נושא העסקת השליחים. חברת Just Eat Takeaway, שהתחייבה לפני כשנתיים להעסיק במדינה את השליחים כעובדים מן המניין, מאיימת לחזור בה מהחלטתה, אם הממשלה תמשיך להרשות לשירותים יריבים כמו UberEats להעסיק אותם כעצמאים וכעובדים מזדמנים. "היינו תומכים גדולים במודל העסקה בשכר בצרפת ובאירופה", הודיעה החברה לעובדיה לפני כשבועיים, "אבל אנחנו לא יכולים להמשיך לעשות זאת לבדנו". בגרמניה, שירות משלוחי המזון Delivery Hero כבר הודיע פעמיים על פרישה מפעילות במדינה, בגלל חוקי העבודה, לדבריו. שירותים אחרים, כאמור, ממשיכים לפעול במדינה.

החקיקה שתשפיע על 4 מיליון עובדים

ברקע העימותים עומדת גם חקיקה עתידית של האיחוד האירופי, שמנסה להסדיר את הנעשה בתחום. לפי הערכות הנציבות האירופית, כ-4 מיליון בני אדם עובדים כיום באמצעות פלטפורמות שונות, בין אם כעצמאים או כשכירים, ולחקיקה יהיו השלכות מרכזיות על עתידם.

כעת נמצאת החקיקה בשלבי התייעצויות, והחברות משקיעות ממון רב בשכנוע הנציבות והציבור בנוגע להזדמנויות שצורת ההעסקה החדשה שלהם מספקת. לפי מחקרים שמומנו על ידי חברות פלטפורמות המזון בולט, וולט, דליוורי הירו, דליוורו ואחרות, יותר מ-70% מהשליחים דווקא מעדיפים את הגמישות לבחור משמרות ואת התגמול הגבוה מהרגיל שכרוכים במודל ההעסקה כעצמאי.

מנגד, הנציבות כבר הגדירה קריטריונים שיבססו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, ויקנו לשליחים את זכויות העובדים שהפכו לנורמה אירופית אחרי עשרות שנים של מאבקי עובדים ופסיקות משפטיות. הקריטריונים מורכבים, וכוללים שאלות כמו אם העובדים חופשיים לעבוד בעבור חברות נוספות, אם המשמרות שלהם נקבעות על ידי החברה, שאלות של מדים ולוגו, אפשרות להחלפה בעבודה ועוד. מילוי של שני קריטריונים, לפי החקיקה המוצעת, יהיה מספיק כדי להכיר ביחסי עובד-מעביד.

גם בפינלנד יש הכרה ביחסי עובד-מעביד

ובינתיים, עד שהחקיקה האירופית תתקדם, תהליך שעשוי לקחת שנים, בתי משפט מקומיים נדרשים להכריע בסוגיות אלו בעצמם. גם בפינלנד, מדינת-האם של שירות וולט, פסקה בסוף השנה שעברה מועצה לענייני עבודה כי בין השליחים של וולט לבין החברה יש יחסי עובד-מעביד. החברה הודיעה על כוונה לערער על פסק הדין לבית המשפט. כמו בישראל, נציגי החברה בפינלנד אמרו כי לו היו מחויבים להעסיק את העובדים בחוזים קבועים, הדבר היה מאפשר רק כ-2,000 עובדים, במקום ה-5,000 שעובדים עם החברה כיום.

מייסד ומנכ''ל Wolt, מיקי קוסי / צילום: באדיבות Wolt

"התמונה האירופית מורכבת מאוד, ושונה ממדינה למדינה בהתאם לחוקי העבודה הקיימים בה", אומרים בוולט בתגובה לשאלות גלובס, "בגרמניה, שהיא המדינה היחידה מתוך 27 מדינות האיחוד האירופי (וולט אינה פעילה בצרפת ובספרד, א"א), שבה השליחים מועסקים כשכירים על פי חוק, שביעות הרצון שלהם וגם השכר הממוצע שלהם נמוכים משמעותית בהשוואה למדינות אחרות. לשליחים אין גמישות, שזו הסיבה המובילה להצטרפותם לוולט. אין להם את החופש לבחור מתי הם זמינים לשליחות ואילו הזמנות לקחת".

"למעשה", אומרים בחברה, "וולט בוחנת שינויים למודל השליחים בגרמניה בגלל חוסר שביעות הרצון של השליחים והביצועים האופרטיביים הנמוכים. ניתן לראות גם שפלטפורמות שליחויות מזון ומצרכים פשוט עוזבות מדינות שבהן חוקי העבודה אינם מאפשרים העסקה כשותפים או כעצמאיים, כמו בספרד, גרמניה וצרפת". לדברי החברה, "חשוב להבין שעולם העבודה משתנה, וצריך להבין את ההזדמנויות שהדבר מאפשר ולהתאים את חוקי העבודה".

עוד כתבות

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

"בעוד שנה נהיה בקטסטרופה": התחזית הקשה של יגאל דמרי

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● חצי שנה לפרוץ המלחמה, היזם יגאל דמרי מסביר מדוע שוק הנדל"ן בנגב דווקא פורח ● הוא מעריך כי היקפי הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית הגיעו לשיא, וסבור שהחרם הטורקי לא ישפיע במידה מהותית על השוק ● כמה באמת שווה הקרקע של חנן מור בשדה דב לפי ההצעה שהגיש, ולמה הוא מקפיא בינתיים את הפרויקט שלו בבבלי

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

למכור את המניות בחודש מאי ולצאת מוול סטריט? זה מה שההיסטוריה מלמדת

האם נכנסו לחצי השנה הגרועה של השנה, וזה הזמן לצאת משוק ההון עד אוקטובר? לא בטוח ● אנליסטים בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה הוותיקה "Sell in May and go away" ● ולמה הנפילה של אפריל לא מפחידה אותם?

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

שולה חן, 1969 / צילום: סוכנות צילומי עיתונות י.פ.פ.א / אוסף דן הדני, הספרייה הלאומי (מתוך ויקיפדיה)

על השיר "בוא הביתה" שהפך לפסקול המלחמה הנוכחית

לכל מלחמה בישראל יש את השיר שמסמל אותה ועליו קהל המאזינים נשען ● למלחמת העצמאות היה את "באב אל וואד", במלחמת יום כיפור "לו יהי", ובלבנון הראשונה, "הביתה"● במלחמה הנוכחית מככב השיר "בוא הביתה", אותו כתבה בכלל זמרת אמריקאית

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

פאוול שולל העלאת ריבית נוספת ומרגיע את המשקיעים

הריבית בארה"ב נותרה על שיעור של 5.5% בהתאם לציפיות ● עפ"י ההערכות, הנתונים הכלכליים החיוביים בארה"ב, לצד האינפלציה הדביקה, מרחיקים את הסיכויים להפחתת ריבית בטווח הקרוב ● פאוול הדגיש כי הנתונים הכלכליים לא נתנו לפד את הביטחון להוריד את הריבית, אך שולל אפשרות להעלאת ריבית

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

מתחם המחאה הפרו-פלסטיני ב-UCLA / צילום: לביא לוי

סטודנטים מאוניברסיטת UCLA: "קראו לי יהודי מלוכלך וירקו עלי. לא אשאר בארה"ב"

בעקבות העימותים האלימים בין סטודנטים יהודים למוחים הפרו-פלסטינים באוניברסיטת UCLA, הסטודנטים מחשבים את דרכם מחדש ● המאהל בינתיים פונה אך הם חוששים: המוחים ינסו לחזור

הבורסה בלונדון, בריטניה / צילום: Shutterstock

עליות קלות בבורסות אירופה; החוזים על וול סטריט ירוקים

החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים הבוקר במגמה חיובית ● מניית אפל עלתה במסחר המאוחר ב-6% לאחר דוחות חיוביים ורכישה עצמית של מניות בסך 110 מיליארד דולר ● בשעה 15:30 (שעון ישראל) יפורסם דוח התעסוקה בארה"ב לחודש אפריל ● לא התקיים מסחר בבורסות בסין וביפן

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה ירוקה בוול סטריט; מניות המכוניות הסיניות זינקו, אקספנג ב-17%

נאסד"ק עלה ב-1.5%, הדאו ב-0.8% ● שיא במשיכות כספים מקרנות הביטקוין ● קוואלקום זינקה ב-10%, אנבידיה ב-3% ● גוגל שוב מפטרת עובדים ● ישראליות: רדקום זינקה ב-8%, היפו צללה ב-13% ● מחר דוח התעסוקה בארה"ב ● וגם, בוול סטריט מתחילים לערער על האסטרטגיה "Sell in May and go away"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: ap, Jeff Chiu

אפל היכתה את התחזיות ברבעון, והכריזה על "בייבאק" ענק

יצרנית האייפונים הרוויחה 1.53 דולר למניה, לעומת הצפי שעמד על 1.5 דולר ● הכנסותיה היו 90.8 מיליארד דולר לעומת צפי של 90 מיליארד דולר ● תבצע רכישה עצמית של מניות בשווי של 110 מיליארד דולר, הכי הרבה אי פעם ● שווי החברה נוסק במסחר המאוחר בכ-180 מיליארד דולר

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מתן ותומר, מייסדי חברת Apex / צילום: בן חכים

הם עוד לא בני 40 וכבר הצליחו לגייס את היזם המדובר בעולם לחברת הסייבר שלהם

מתן דרמן ותומר אבני ראו מקרוב את מהפכת הבינה המלאכותית קורמת עור וגידים במהלך שירותם הארוך ב־8200 ● לפני עשרה חודשים, הם הקימו חברה שמאבטחת את השימוש ב־ChatGPT, וכך מנטרלת את הרתיעה ממנו בקרב מנהלים ● היום, סם אלטמן מייעץ להם ומשקיע מכיסו