גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פריימריז הם חגיגה דמוקרטית? שיעורי ההצבעה הנמוכים רומזים אחרת

המתפקדים למפלגות משלמים על החברות, אבל בבחירות המקדימות בליכוד ובעבודה הצביעו פחות מ־58% ● במרצ ובציונות הדתית שיעור ההצבעה עמד על כ־80% ● מה הקשר ל"מפקדי הארגזים", והאם זה יכול להסביר מדוע לעתים נבחרי הציבור פועלים באופן שנראה לנו משונה

מחוץ לקלפי בבחירות המקדימות בליכוד / צילום: שלומי יוסף
מחוץ לקלפי בבחירות המקדימות בליכוד / צילום: שלומי יוסף

בבחירות לכנסת ה־24 בשנה שעברה הצביעו 67.4% מבעלי זכות הבחירה. בבחירות המקדימות (הפריימריז) לרשימת הליכוד באוגוסט הצביעו פחות מ־58% מהמתפקדים. למרות שיו"ר המפלגה נתניהו האריך פעמיים במהלך היום את שעות ההצבעה, ולמרות שהבוחרים יכלו להצביע בכל אחת מ־110 הקלפיות ברחבי הארץ.

כשחושבים על כך, מדובר בנתון מדהים. הבחירות לכנסת פתוחות לכל אזרח ישראלי מגיל 18 - גם מי שלא מתעניינים בפוליטיקה, לא מעורבים בפוליטיקה והיא לא חשובה בעיניהם. אנשים על ערש דווי, אסירים, ונטורי קרתא שלא מכירים בלגיטימיות של השלטון - כולם בפנקס הבוחרים. לעומת זאת, הבחירות לרשימת הליכוד פתוחות רק למי שחתמו על טופס התפקדות ומשלמים כסף מדי שנה לקופת המפלגה עבור הזכות להיות חברים בה. אין לחברות שום משמעות מלבד היכולת לבחור ולהיבחר לרשימה. כשאדם מצטרף למפלגה הוא מצהיר, כי הוא "מזדהה עם מטרותיה של תנועת הליכוד, איני חבר/ה במפלגה אחרת. ידוע לי כי דמי החבר הינם שנתיים וכי תשלומם יעשה אחת לשנה באמצעות הוראת קבע הרשאה".

יותר מ־40% ממי שהצהירו בכתב שהם מזדהים עם מטרות תנועת הליכוד ומשלמים על הזכות לבחור בפריימריז של התנועה, בפועל לא מימשו את זכותם. נתון מדהים.

יו''ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי מצביעה בקלפי / צילום: יח''צ

לא נוקפים אצבע

אלא שהליכוד לא חריג. קחו את מפלגת העבודה. רק 57.3% מהמתפקדים הרשומים והמשלמים שלה הצביעו בפריימריז לכנסת ה־25. למען האמת, כאן הנתונים מדהימים בהרבה. הבחירות בליכוד היו פיזיות, אומנם למתפקדים הייתה פריבילגיה שלא קיימת בבחירות לכנסת - להצביע בכל קלפי שיראו לנכון. אך על כל פנים, הם היו צריכים להגיע פיזית, להמתין בתור, להיות חשופים לעין הציבור. מדובר בחופשת הקיץ, אנשים רבים בנופש, חלק לא מבוטל בחו"ל. אבל מתפקדי העבודה יכלו להצביע בטלפון החכם. הם יכלו להצביע בקלפי, אך יכלו לעשות זאת גם בלחיצת כפתור בעודם נופשים אי שם. מעל 40% לא עשו זאת. אז למה למען השם הם פקודים משלמים של העבודה או של הליכוד?

נמשיך. שתי מפלגות ותיקות החליטו גם הן לאפשר לציבור הרחב להתפקד ולבחור באופן ישיר את נציגיו לכנסת: הציונות הדתית ומרצ. שתיהן איפשרו, כמו העבודה, להצביע באופן מקוון. כ־81% ממתפקדי מרצ מימשו את זכותם שנקנתה בכסף והצביעו בפריימריז של המפלגה. נתון דומה נרשם גם במפלגת הציונות הדתית.

הנתון הזה מדהים ממש. בניגוד למתפקדי הליכוד והעבודה שייתכן שמשלמים דמי חבר מכוח האנרציה עוד מתקופת שמיר ופרס, כאן מדובר על מתפקדים טריים. לא מדובר באנשים שייתכן שמשלמים מדי שנה למפלגה כי אין להם כוח לבטל את המינוי כמו שאין להם כוח לבטל את החיוב שלהם לחברות הסלולר. לא אנשים שברבות השנים שיבה זרקה בהם ומתקשים להתנייד ולהגיע לקלפי, או לא יודעים לתפעל את המכשיר הנייד. מדובר במי שהתפקדו אך לאחרונה כדי להשתתף בפריימריז הללו. מפקד הציונות הדתית יצא לדרך בשלהי 2021 ונחתם בתחילת אוגוסט. איך יכול להיות שאחד מכל חמישה אנשים שהתפקדו, כלל לא מימש את זכותו שקנה בכסף להצביע, חרף העובדה שמדובר בהליך שנגיש מכל מקום בגלובוס בלחיצת כפתור?

יו''ר מרצ, אחרי הפריימריז במפלגה

מה מסתתר בארגזים

הנתון הזה יותר מדי מדהים מכדי להתעלם ממנו. צריך להבין מה גורם לאנשים להתפקד אך לא לצאת להצביע. לעניות דעתי, מדובר בחלק מהתופעה המגונה של מפקדי הארגזים הידועים לשמצה. אנשים בעלי עניין פוקדים קבוצות בעלות אינטרס כדי שתהיה להם אחות בבית המלך. הם לא בהכרח מזדהים אידאולוגית עם המפלגה. כלל לא בטוח שביום הבחירות הם יצביעו לה או בכלל. ההתפקדות היא נטו רצון לצבור כוח כדי להכניס לכנסת נציג מטעם הקבוצה ו/או לדאוג שמי שייכנסו לכנסת יהיו חייבים את בחירתם לקבוצה בעלת האינטרס.

למה אם כן רבים כל כך מהמאגר הנכבד לא מצביעים? פוקדי הארגזים פוקדים אנשים מן הגורן ומן היקב. אנשים שמוכנים לחתום על הצטרפות, אך הם חסרי כל עניין בתוצאות הפריימריז ובהליך עצמו. אנשים שאם תתקשר אליהם ביום הבחירות המקדימות, הם יופתעו לגלות שהן היום. אם תרימו טלפון למתפקדים הללו, תופתעו לגלות כמה מתוכם לא בדיוק זוכרים שהם התפקדו בכלל לא כל שכן שהם שילמו על כך. חלקם מבינים שמצופה מהם כעובדים של גוף גדול להתפקד לרשימה, ואם לא יעשו זאת, יסתכלו עליהם בעין שלילית. אבל להצביע? כיוון שאף אחד לא יודע אם פלוני או אלמוני הצביעו בפועל, הם יעדיפו לחתוך ורידים לפני שיממשו את זכותם "הדמוקרטית".

לפוקד הארגזים חשוב שאנשיו ייצאו להצביע בפועל, אולם חשוב לו לא פחות שרשימת הפקודים שלו תהיה גדולה - כך שבמסגרת הדילים שנעשים הוא יוכל להציג את מאות טפסי ההתפקדות שתחת אמתחתו ונתונים למרותו. במסגרת הדיל, מתקשרים לאנשים האלה והם מצהירים שהם אכן חלק מהרשימה של אותו פוקד ארגזים, ובכך הוכח כוחו. בערים גדולות והטרוגניות קשה מאוד לדעת כמה מתוכם באמת מימשו את הדיל, בטח כשההצבעה היא מקוונת ולא מחלוקת למחוזות.

להצביע, ואז לבחור

הפריימריז, בכל המפלגות, הן לא חגיגה לדמוקרטיה. אפשר למצוא עיר חרדית בה אלפי אנשים התפקדו לליכוד, למרות היותה מפלגה חילונית וסמי־ליברלית. ניתן לגלות שאחד מכל 11 מתפקדי מרצ גר משום מה דווקא בעיר הבדואית רהט. השיטה הזו מחזקת את התלות של נבחרי הציבור במוקדי כוח ובקבוצות בעלי עניין. בכנסת הבאה, כשלא נבין למה נבחרי הציבור פועלים באופן שנראה לנו משונה; בניגוד להיגיון הכלכלי; כדי לקדם או למנוע רפורמות; כדי להעביר חוקים שלא ברורה התועלת שבהם; נלחמים על עניין שנראה איזוטרי; או בניגוד לעמדת גורמי המקצוע - ייתכן שהם פשוט חושבים אחרת מאיתנו וזה בסדר, אך ייתכן שהם פשוט משלמים את התמורה בעד האגרה.

ראש ממשלת בריטיניה וינסטון צ'רצ'יל אמר, כי "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום". אני בספק אם דבריו נכונים גם ביחס לשיטת הפריימריז בצורתה הנוכחית.

גם מי שמאמין בחשיבות בחירות דמוקרטיות לרשימת המפלגה, יכול להפוך את ההליך לשקוף יותר ותקין יותר. אופציה אחת: הרשימה נבחרת ביום הבחירות, לאחר שהמצביע סימן את המפלגה בה הוא בוחר. הטכנולוגיה קיימת. כמובן שיש פתרונות ורעיונות נוספים. השאלה היא מה הסיכוי שהמנגנון שנותן כוח למוקדי הכוח יוחלף, כשנבחרי הציבור חייבים את כוחם לפוקדי הארגזים?

עוד כתבות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: עמית שאבי (ידיעות אחרונות), Shutterstock

סטארט-אפ ניישן סנטרל: ההייטק הישראלי מתאושש, אבל הביומד לא

הביומד הישראלי לא מתאושש בקצב של ההייטק, אקזיט לבלקין ויז'ן, גיוס לסטארט-אפ של נפתלי בנט ותקווה לסוגי סרטן שאינם מגיבים לטיפולים המקובלים ● השבוע בביומד

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

ד''ר רוני סימונס, עמותת שותפות מגן / צילום: ינאי יחיאל

שיטת טיפול חדשה מנסה לסייע ללוחמים במניעת פוסט טראומה

הגישה שמציעה עמותת שותפות מגן משכללת טיפול משנות ה-80 באמצעות טכנולוגיות מציאות רבודה, תנועות עיניים ושיטות לוויסות רגשי ● עד כה, מאות לוחמים ואנשי כוחות הביטחון עברו את הטיפול ●  ישראל מתגייסת

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

מנכ''ל נמלי ישראל הפורש, יצחק בלומנטל / צילום: שלומי יוסף

הסיפור המטלטל על המנכ"ל שקיבל בשורת איוב ושרד אותה

כשיצחק בלומנטל, אז מנכ"ל חברת נמלי ישראל, חש ברע, הוא היה בטוח שייקח כדור ויחזור לעבודה בתוך שעתיים ● אך הרופאים צפו שנותרו לו שבועות ספורים ● בראיון סיכום כהונה הוא מדבר על השנה המטלטלת ועל ההחלמה המפתיעה ומספר על תוכנית הנמלים החדשנית ש"תשפיע על המשק כולו"

ראש ה-CIA, וויליאם ברנס / צילום: Associated Press, Carolyn Kaster

ראש ה-CIA בדרך לדוחא לפגישת חירום, לנוכח זה ששיחות ישראל-חמאס "עומדות להתפוצץ"

שר הביטחון הבהיר: "המשמעות של סירוב חמאס - פעולה עצימה ברפיח בזמן הקרוב ביותר" • שבעה ישראלים נפצעו, בהם שלושה במצב קשה, מפצמ"רים שנורו מרפיח לכרם שלום • נפילות בקריית שמונה אחרי שורת אזעקות בצפון, גבר כבן 65 נפצע קל מרסיסים • צה"ל והשב"כ חיסלו את אחד ממפקדי חטיבת רפיח בג'יהאד האיסלאמי • עדכונים שוטפים

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

איה אבידור / צילום: יוסי זינגר

המנהלת הבכירה שמאמינה: זה הלקח הכי חשוב שצריך ללמוד ממלחמת רוסיה-אוקראינה

כשאיה אבידור נכנסה לתפקידה ככלכלנית ביצרנית המלט נשר, היא הייתה האישה היחידה בחדר ● היום, כיו"ר נתג"ז, היא עדיין מרגישה את הפערים: "ב־32 החברות הממשלתיות יש רק ארבע מנהלות בכירות" ● היא גם מספרת מה צריכות לעשות חברות התשתית הישראליות כדי שלא נמצא את עצמנו בלי חשמל ● שיחה קצרה עם איה אבידור

כרים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג / צילום: Reuters, Latin America News Agency

התובע שנפגש עם משפחות בעוטף וכעת חוששים שיוציא צווים נגד ממשלת ישראל

מומחים מספרים לגלובס על התובע הראשי, כרים חאן, שבידיו הכוח להוציא צווי מעצר בינלאומיים לבכירים ישראלים ● הם מתארים משפטן מוערך שמבין את הזירה הפוליטית, וברגע שהוא מקבל החלטה - קשה להניא אותו ● עם זאת, הם בטוחים: אף אחד לא ייעצר כרגע

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים