גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פריימריז הם חגיגה דמוקרטית? שיעורי ההצבעה הנמוכים רומזים אחרת

המתפקדים למפלגות משלמים על החברות, אבל בבחירות המקדימות בליכוד ובעבודה הצביעו פחות מ־58% ● במרצ ובציונות הדתית שיעור ההצבעה עמד על כ־80% ● מה הקשר ל"מפקדי הארגזים", והאם זה יכול להסביר מדוע לעתים נבחרי הציבור פועלים באופן שנראה לנו משונה

מחוץ לקלפי בבחירות המקדימות בליכוד / צילום: שלומי יוסף
מחוץ לקלפי בבחירות המקדימות בליכוד / צילום: שלומי יוסף

בבחירות לכנסת ה־24 בשנה שעברה הצביעו 67.4% מבעלי זכות הבחירה. בבחירות המקדימות (הפריימריז) לרשימת הליכוד באוגוסט הצביעו פחות מ־58% מהמתפקדים. למרות שיו"ר המפלגה נתניהו האריך פעמיים במהלך היום את שעות ההצבעה, ולמרות שהבוחרים יכלו להצביע בכל אחת מ־110 הקלפיות ברחבי הארץ.

כשחושבים על כך, מדובר בנתון מדהים. הבחירות לכנסת פתוחות לכל אזרח ישראלי מגיל 18 - גם מי שלא מתעניינים בפוליטיקה, לא מעורבים בפוליטיקה והיא לא חשובה בעיניהם. אנשים על ערש דווי, אסירים, ונטורי קרתא שלא מכירים בלגיטימיות של השלטון - כולם בפנקס הבוחרים. לעומת זאת, הבחירות לרשימת הליכוד פתוחות רק למי שחתמו על טופס התפקדות ומשלמים כסף מדי שנה לקופת המפלגה עבור הזכות להיות חברים בה. אין לחברות שום משמעות מלבד היכולת לבחור ולהיבחר לרשימה. כשאדם מצטרף למפלגה הוא מצהיר, כי הוא "מזדהה עם מטרותיה של תנועת הליכוד, איני חבר/ה במפלגה אחרת. ידוע לי כי דמי החבר הינם שנתיים וכי תשלומם יעשה אחת לשנה באמצעות הוראת קבע הרשאה".

יותר מ־40% ממי שהצהירו בכתב שהם מזדהים עם מטרות תנועת הליכוד ומשלמים על הזכות לבחור בפריימריז של התנועה, בפועל לא מימשו את זכותם. נתון מדהים.

יו''ר מפלגת העבודה, מרב מיכאלי מצביעה בקלפי / צילום: יח''צ

לא נוקפים אצבע

אלא שהליכוד לא חריג. קחו את מפלגת העבודה. רק 57.3% מהמתפקדים הרשומים והמשלמים שלה הצביעו בפריימריז לכנסת ה־25. למען האמת, כאן הנתונים מדהימים בהרבה. הבחירות בליכוד היו פיזיות, אומנם למתפקדים הייתה פריבילגיה שלא קיימת בבחירות לכנסת - להצביע בכל קלפי שיראו לנכון. אך על כל פנים, הם היו צריכים להגיע פיזית, להמתין בתור, להיות חשופים לעין הציבור. מדובר בחופשת הקיץ, אנשים רבים בנופש, חלק לא מבוטל בחו"ל. אבל מתפקדי העבודה יכלו להצביע בטלפון החכם. הם יכלו להצביע בקלפי, אך יכלו לעשות זאת גם בלחיצת כפתור בעודם נופשים אי שם. מעל 40% לא עשו זאת. אז למה למען השם הם פקודים משלמים של העבודה או של הליכוד?

נמשיך. שתי מפלגות ותיקות החליטו גם הן לאפשר לציבור הרחב להתפקד ולבחור באופן ישיר את נציגיו לכנסת: הציונות הדתית ומרצ. שתיהן איפשרו, כמו העבודה, להצביע באופן מקוון. כ־81% ממתפקדי מרצ מימשו את זכותם שנקנתה בכסף והצביעו בפריימריז של המפלגה. נתון דומה נרשם גם במפלגת הציונות הדתית.

הנתון הזה מדהים ממש. בניגוד למתפקדי הליכוד והעבודה שייתכן שמשלמים דמי חבר מכוח האנרציה עוד מתקופת שמיר ופרס, כאן מדובר על מתפקדים טריים. לא מדובר באנשים שייתכן שמשלמים מדי שנה למפלגה כי אין להם כוח לבטל את המינוי כמו שאין להם כוח לבטל את החיוב שלהם לחברות הסלולר. לא אנשים שברבות השנים שיבה זרקה בהם ומתקשים להתנייד ולהגיע לקלפי, או לא יודעים לתפעל את המכשיר הנייד. מדובר במי שהתפקדו אך לאחרונה כדי להשתתף בפריימריז הללו. מפקד הציונות הדתית יצא לדרך בשלהי 2021 ונחתם בתחילת אוגוסט. איך יכול להיות שאחד מכל חמישה אנשים שהתפקדו, כלל לא מימש את זכותו שקנה בכסף להצביע, חרף העובדה שמדובר בהליך שנגיש מכל מקום בגלובוס בלחיצת כפתור?

יו''ר מרצ, אחרי הפריימריז במפלגה

מה מסתתר בארגזים

הנתון הזה יותר מדי מדהים מכדי להתעלם ממנו. צריך להבין מה גורם לאנשים להתפקד אך לא לצאת להצביע. לעניות דעתי, מדובר בחלק מהתופעה המגונה של מפקדי הארגזים הידועים לשמצה. אנשים בעלי עניין פוקדים קבוצות בעלות אינטרס כדי שתהיה להם אחות בבית המלך. הם לא בהכרח מזדהים אידאולוגית עם המפלגה. כלל לא בטוח שביום הבחירות הם יצביעו לה או בכלל. ההתפקדות היא נטו רצון לצבור כוח כדי להכניס לכנסת נציג מטעם הקבוצה ו/או לדאוג שמי שייכנסו לכנסת יהיו חייבים את בחירתם לקבוצה בעלת האינטרס.

למה אם כן רבים כל כך מהמאגר הנכבד לא מצביעים? פוקדי הארגזים פוקדים אנשים מן הגורן ומן היקב. אנשים שמוכנים לחתום על הצטרפות, אך הם חסרי כל עניין בתוצאות הפריימריז ובהליך עצמו. אנשים שאם תתקשר אליהם ביום הבחירות המקדימות, הם יופתעו לגלות שהן היום. אם תרימו טלפון למתפקדים הללו, תופתעו לגלות כמה מתוכם לא בדיוק זוכרים שהם התפקדו בכלל לא כל שכן שהם שילמו על כך. חלקם מבינים שמצופה מהם כעובדים של גוף גדול להתפקד לרשימה, ואם לא יעשו זאת, יסתכלו עליהם בעין שלילית. אבל להצביע? כיוון שאף אחד לא יודע אם פלוני או אלמוני הצביעו בפועל, הם יעדיפו לחתוך ורידים לפני שיממשו את זכותם "הדמוקרטית".

לפוקד הארגזים חשוב שאנשיו ייצאו להצביע בפועל, אולם חשוב לו לא פחות שרשימת הפקודים שלו תהיה גדולה - כך שבמסגרת הדילים שנעשים הוא יוכל להציג את מאות טפסי ההתפקדות שתחת אמתחתו ונתונים למרותו. במסגרת הדיל, מתקשרים לאנשים האלה והם מצהירים שהם אכן חלק מהרשימה של אותו פוקד ארגזים, ובכך הוכח כוחו. בערים גדולות והטרוגניות קשה מאוד לדעת כמה מתוכם באמת מימשו את הדיל, בטח כשההצבעה היא מקוונת ולא מחלוקת למחוזות.

להצביע, ואז לבחור

הפריימריז, בכל המפלגות, הן לא חגיגה לדמוקרטיה. אפשר למצוא עיר חרדית בה אלפי אנשים התפקדו לליכוד, למרות היותה מפלגה חילונית וסמי־ליברלית. ניתן לגלות שאחד מכל 11 מתפקדי מרצ גר משום מה דווקא בעיר הבדואית רהט. השיטה הזו מחזקת את התלות של נבחרי הציבור במוקדי כוח ובקבוצות בעלי עניין. בכנסת הבאה, כשלא נבין למה נבחרי הציבור פועלים באופן שנראה לנו משונה; בניגוד להיגיון הכלכלי; כדי לקדם או למנוע רפורמות; כדי להעביר חוקים שלא ברורה התועלת שבהם; נלחמים על עניין שנראה איזוטרי; או בניגוד לעמדת גורמי המקצוע - ייתכן שהם פשוט חושבים אחרת מאיתנו וזה בסדר, אך ייתכן שהם פשוט משלמים את התמורה בעד האגרה.

ראש ממשלת בריטיניה וינסטון צ'רצ'יל אמר, כי "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום". אני בספק אם דבריו נכונים גם ביחס לשיטת הפריימריז בצורתה הנוכחית.

גם מי שמאמין בחשיבות בחירות דמוקרטיות לרשימת המפלגה, יכול להפוך את ההליך לשקוף יותר ותקין יותר. אופציה אחת: הרשימה נבחרת ביום הבחירות, לאחר שהמצביע סימן את המפלגה בה הוא בוחר. הטכנולוגיה קיימת. כמובן שיש פתרונות ורעיונות נוספים. השאלה היא מה הסיכוי שהמנגנון שנותן כוח למוקדי הכוח יוחלף, כשנבחרי הציבור חייבים את כוחם לפוקדי הארגזים?

עוד כתבות

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

אחרי שנכנס לתפקיד המנכ"ל: המינויים של איתמר פורמן בהנהלת ישראכרט

חברת האשראי הודיעה על מינויו של אייל בן-חיים, לשעבר ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי, לתפקיד ראש חטיבת העסקים ● בנוסף, אדר גורן תקודם ותמונה לתפקיד סמנכ"לית דאטה, דיגיטל ושיווק

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות