הפקולטה לניהול. מה נכון יותר, למשוך את כספי הפנסיה כקצבה לכל החיים או כסכום חד פעמי? / צילום: Shutterstock
כבר בשנת 1965 הראה מנחם יערי כי הערך הכלכלי של קבלת קצבה לכל החיים גבוה מזה של קבלת העושר הצבור כסכום חד־פעמי. ההסבר האינטואיטיבי לתוצאה הוא שבבחירת קצבה, הפורשת מבטיחה לעצמה הכנסה לכל ימי חייה, גם אם תזכה ותגיע ל-120 (או יותר). כיום ישנה ספרות ענפה התומכת בתוצאה של יערי, אך עם זאת, בפועל עדויות מראות שקצבה לכל החיים נבחרת בשכיחות נמוכה ביחס לאלטרנטיבה למשוך את הכסף כסכום חד־פעמי. אי התאמה זאת בין הספרות המקצועית לבין המציאות מכונה "חידת הקצבאות".
מה פשר "חידת הקצבאות"
בישראל כפופה החלטה זו במידה רבה לרגולציה ולשיקולי מס, אך במדינות רבות הבחירה חופשית לחלוטין. חוקרים בארה"ב מצאו כי בקרב בעלי תוכניות פנסיה צוברת, רק כ-10% מהמבוטחות בוחרות בקצבת פנסיה במעמד הפרישה, בעוד היתר בוחרות למשוך את כספי הפנסיה שלהן כסכום חד-פעמי. התופעה אינה ייחודית למדינה מסוימת, והיא נמצאה בסדרת מחקרים של הבנק העולמי בארה"ב, בקנדה, בבריטניה, באוסטרליה ובמדינות אחרות.
הסברים אפשריים לכך הם הרצון להשאיר ירושה, מורכבותה הפיננסית של ההחלטה, נטייה לבחור בברירות מחדל והעדפת ההווה (כלומר זמן הפרישה) על פני העתיד (זקנה מאוחרת). גורם נוסף ומשמעותי ביותר לבחירת הקצבה הינו רמת הסיכון הכרוכה בעסקה. פורשות לגמלאות נדרשות לבצע הערכה כללית לתוחלת החיים הצפויה להן.
אם לדעתן הסובייקטיבית תוחלת חייהן הצפויה קצרה מהממוצע באוכלוסייה, הן יעדיפו למשוך את כספי הפנסיה במעמד הפרישה, על פני האפשרות לקבל קצבה ממושכת. מצב זה מכונה בחירה שלילית, והוא מתרחש כאשר לפורשת יש מידע פרטי לגבי תוחלת חייה שמכתיב את החלטותיה, מידע שאינו נמצא ברשות חברת הפנסיה. דוגמה לבחירה שלילית היא פורשת שמצבה הרפואי ירוד או שהיא צופה תוחלת חיים נמוכה על סמך תוחלת חיי הוריה, ותבחר למשוך את הקצבה כסכום חד-פעמי בפרישה.
מאמר עדכני בהשתתפות ד״ר אביגיל הורוביץ וד״ר מיכל חודור (החתומות מעלה) והחוקר ד"ר יוהאנס האגן מעמיק את ההבנה של השפעת הבחירה השלילית על בחירת הפנסיה. המאמר מצא שהשפעתה של רמת הסיכון על הבחירה בין קצבה להון נקבעת על פי העדפת הסיכון של הפורשות. בעוד רמת סיכון של פרט אינה נשלטת על ידו, אלא נקבעת (לרוב) על פי מצבו הרפואי, העדפת סיכון או שנאתו תלויה בהעדפותיו האישיות של הפרט. המאמר מפריד בין שני סוגים של העדפת סיכון: העדפת סיכון הקשורה לנושאים רפואיים והעדפת סיכון הקשורה לנושאים פיננסיים.
שנאת סיכון ובחירות בפרישה
המאמר משתמש באבחון סרטן ממאיר להוכחת ממצאיו. נניח שפורשת אובחנה עם סרטן ממאיר סביב גיל הפרישה. ישנן פורשות שאובחנו לפני הפרישה ויכולות לשנות את החלטתן אם למשוך את הפנסיה כקצבה או כהון, וישנן מי שאובחנו אחרי הפרישה, כשהחלטתן כבר אינה ניתנת לשינוי. האם ההחלטה לגבי כספי הפנסיה תהיה שונה בין אלו שאובחנו לפני לבין אלו שאובחנו אחרי הפרישה? השוואה בין שתי קבוצות אלו מראה שחלה ירידה חדה בבחירת קצבה לכל החיים בקרב הפורשות שאובחנו עם סרטן ממאיר טרם הפרישה. זאת עדות מובהקת לבחירה שלילית.
המחקר מנסה לזהות את המקור להפחתה בביקוש לקצבה לכל החיים ומוצא כי הירידה בבחירת קצבאות מקורה בפורשות שמאופיינות בשנאת סיכון פיננסית. אלה מאופיינות בהעדפה שלא להשקיע או לקחת סיכונים פיננסיים. פורשות אלו בחרו במשיכת כספי הפנסיה כהון, ככל הנראה כיוון שאלטרנטיבת הקצבה נתפסת בעיניהן כהימור, בעוד הפורשות שאוהבות סיכונים פיננסיים בחרו למשוך את כספי הפנסיה כקצבה למרות אבחנת הסרטן.
מקור נוסף לירידה בביקוש הוא הפורשות הנוטות לקחת סיכונים רפואיים. פורשות אלו מאופיינות באי לקיחה עקבית של תרופות שנרשמו בעבורן ובנטייה לדחות טיפולים רפואיים. הממצאים מראים שהפורשות שאובחנו עם סרטן ממאיר ושונאות סיכונים רפואיים בחרו באפשרות הפנסיה של קצבה לכל החיים, למרות אבחנת הסרטן. ממצא מפתיע זה מעיד על כך שפורשות שונאות סיכון רפואי תופסות את החלטת הפנסיה כביטוח.
הממצאים החדשים האלו מציגים באור שונה את הביקוש הנמוך לקצבאות פנסיה. תוצאות אלו מסייעות בהבנת המקור לחידת הקצבאות ומאפשרות איתור של האוכלוסיות הרלוונטיות להקטנתה. תוצאה זו מדגישה את הצורך בייעוץ פנסיוני ובהסברה רחבה בנושא טרם פרישה, שתוכל לסייע במזעור הטיות ותאפשר קבלת החלטות מושכלות.
לקריאה נוספת:
[1] Yaari, M. E. (1965). Uncertain lifetime, life insurance, and the theory of the consumer. The Review of Economic Studies , 32 (2), 137-150.
[1] Beshears, J., Choi, J. J., Laibson, D., Madrian, B. C., & Zeldes, S. P. (2014). What makes annuitization more appealing? Journal of public economics, 116, 2-16.
[1] Lockwood, L. M. (2012). Bequest motives and the annuity puzzle. Review of Economic Dynamics, 15 (2), 226-43.
[1] Brown, J. R., Kapteyn, A., Luttmer, E. F., Mitchell, O. S., & Samek, A. (2021). Behavioral impediments to valuing annuities: Complexity and choice bracketing. Review of Economics and Statistics, 103 (3), 533-46.
[1] Agnew, J. R., Anderson, L. R., Gerlach, J. R., & Szykman, L. R. (2008). Who chooses annuities? An experimental investigation of the role of gender, framing, and defaults. American Economic Review, 98(2), 418-22.
[1] Schreiber, P., & Weber, M. (2016). Time inconsistent preferences and the annuitization decision. Journal of Economic Behavior & Organization, 129, 37-55.
[1] Hurwitz, A., Mitchell, O. S., & Sade, O. (2021, May). Longevity perceptions and saving decisions during the COVID-19 outbreak: An experimental investigation. In AEA Papers and Proceedings (Vol. 111, pp. 297-301).
[1] McCarthy, D., & Mitchell, O. S. (2010). International adverse selection in life insurance and annuities. In Ageing in advanced industrial states (pp. 119-35). Springer.
[1] Hagen, J., Hodor, M., & Hurwitz, A. (2022). Private information and risk preferences in the annuity market: Evidence from Sweden. Working Paper.