אי ודאות יכולה להיות הזדמנות: כך תבנו אסטרטגיה לזמנים לא יציבים

בחברת האופנה לואי ויטון מתגאים במיומנות של העובדים להתמודד עם מצבים של חוסר ודאות, ובאמזון משוכנעים שהמפתח להצלחה נמצא במספר הניסויים שארגון מוכן לעשות • כך תבנו אסטרטגיה שמתאימה לזמנים של חוסר יציבות בשוק

חוסר ודאות יכול להיות הזדמנות, רק צריך לשנות אסטרטגיה / צילום: Unsplash, Judith Frietsch
חוסר ודאות יכול להיות הזדמנות, רק צריך לשנות אסטרטגיה / צילום: Unsplash, Judith Frietsch

אודות מגזין הניהול של הרווארד (HBR)

מגזין הניהול של אוניברסיטת הרווארד יוצא לאור מזה מאה שנה ומאגד מאמרים מבוססי מחקר ונתונים. עם כותביו נמנים מיטב המומחים הבינלאומיים לניהול ולעסקים במגוון תחומים, ובהם מנהיגות, משא ומתן, אסטרטגיה, שיווק, כספים ותפעול. מאמרי Harvard Business Review מתורגמים ומתפרסמים בגלובס שלוש פעמים בשבוע: בימים שני, רביעי וחמישי (מגזין G).

אודות הכותב: נתן פור

נתן פור הוא פרופסור חבר בבית הספר לעסקים INSEAD. המחקר שלו מתמקד באסטרטגיית חדשנות וטכנולוגיה, ובשאלה כיצד חברות חדשות ומבוססות מסתגלות לשינויים טכנולוגיים ונכנסות לשווקים חדשים. מחבר שותף של הספר "הצד החיובי של אי הוודאות"

שמתם לב לשטף החברות שנעשות גמישות וקלות תנועה? לקריאות הרבות לשינוי? עם כניסתנו לעידן של חוסר ודאות, חברות מחפשות נואשות כלים שיעזרו להן לעמוד בקצב. הבעיה היא שרוב מסגרות העבודה הקיימות שלנו, שפותחו בעידן יציב יותר, אינן פועלות היטב בתנאים דינמיים. זה לא אומר שהמסגרות הישנות והכלים שנלוו להן לגמרי לא רלוונטיים. תמיד נצטרך להבין את מבנה התעשייה או להשתמש במשאבים שלנו כדי להשיג יתרון על אחרים, אבל כשהעולם משתנה במהירות, אנחנו צריכים כלים שונים.

המחקר שלי מתמקד בקשרים שבין אי ודאות להזדמנות, ובדרכים שבהן נוכל למנף את האי־ודאות ליכולת לזהות הזדמנות ולממש אותה. מצאתי שאכן יש מסגרות עבודה טובות יותר מהקיימות שיכולות להנחות ארגון בזמנים של אי־ודאות, ויש להן שלושה מאפיינים משותפים.

התמודדות הפרט עם חוסר ודאות

אנחנו מכשירים אנשים במקצועות כמו שיווק, פיננסים וניהול כדי שיוכלו להוביל ארגונים, אבל מעטים מקבלים הכשרה בהתמודדות עם חוסר ודאות. אף שכולנו עשויים לקרוא לחדשנות, טרנספורמציה ושינוי, רבים נסוגים משמץ של סיכון ונופלים במלכודות התנהגותיות המגבילות את האפשרות של ארגונים לצמוח ולהסתגל. אם נאמן מנהלים להתמודד היטב עם חוס ודאות, הם יוכלו להגדיל את היכולת של הארגון כולו ליצור מקורות צמיחה חדשים.

בקבוצות האופנה היוקרתיות לואי ויטון, מואט הנסי ו־SMCP כבר עושים זאת. דניאל לונדה, מנכ"ל SMCP, ייחס את היכולת של החברה לשלש את הכנסותיה בשוק צפוף למיומנות האי־ודאות או ליכולת של חברי הצוות לעמוד באי־ודאות ביצירתיות ובהתלהבות.

יש עדויות ברורות מתחומים שונים לאנשים שיכולים ללמוד להתמודד עם אי־ודאות, אבל איך מכשירים לזה? השיטה עדיין בהתפתחות. לפי מחקר שעשינו, היא מורכבת מארבע פרקטיקות מרכזיות. הראשונה היא מסגור מחדש של אי־ודאות: במקום להתייחס אליה כאל מקור לאובדן, לראות בה שער לאפשרויות חדשות. השנייה היא הכנה לקראת אי־ודאות באמצעות ידע עצמי. השלישית היא פירוק הפעולות להתמודדות עם אי־ודאות לצעדים קטנים ואימוץ של גמישות קוגניטיבית. הרביעית היא התמודדות רגשית וקוגניטיבית עם אכזבה ושינוי. כל אלו מיומנויות שניתן ללמוד.

היכולת של ארגון לבצע ניסויים

לפני יותר מעשור, מומחים חזו שארגונים ייאלצו להיפטר ממבנים ביורוקרטיים מוכרים לטובת חלופות לא היררכיות, שיאפשרו להם להתנהג כמו להקת שחפים או מושבה של נמלים, וכך להגיב להזדמנויות חדשות באופן אינסטינקטיבי. אנו נמצאים כעת בעיצומו של ניסוי גדול בצורות ארגון לא היררכיות. חלקים מסוימים בניסוי הזה יצליחו ואחרים ייכשלו. אבל המטרה הבסיסית נכונה, והיא ליצור ארגון שמסוגל לבצע ניסויים במטרה לגלות ולעודד הזדמנויות צמיחה.

 
  

כדי להשיג זאת, נדרשים כמה רכיבים חיוניים. ראשית, חברות צריכות לדרבן אנשים להשתמש באינטליגנציה הטבעית שלהם כדי לפתור בעיות שאכפת להם מהן באופן אישי. זה כמעט תמיד יביא לתוצאות טובות בהרבה מעבודה מוכוונת מלמעלה. שנית, חברות צריכות לעבור ממחזורים ארוכים מבוססי תכנון לניסויים קצרים שמטרתם לבחון וללמוד. שלישית, עליהם ליצור את המבנים הארגוניים המאפשרים לאנשים להתנסות. מנהלים הם עדיין חשובים כדי לשאול את השאלות הגדולות ולהצביע על הבעיות החשובות ביותר לפתרון, אבל ארגון המוכן לעידן האי־ודאות הוא ארגון שבנוי להתנסויות ומסתגל לשינויים.

שימו לב שאמזון ממעטת להכריז על עבודה גמישה, אבל היא מדגישה שהמפתח להצלחת הארגון הוא היותו ניסיוני. בתקופתו כמנכ"ל, טען ג'ף בזוס כי "אחד הדברים שעשינו באמזון הוא להפחית את העלות של ביצוע ניסויים... אם תוכל להגדיל את מספר הניסויים שלך מ־100 ל־1,000, תגדיל באופן דרמטי את החידושים שאתה מייצר".

אסטרטגיה היא תרגיל יצירתי

אני חושב על גיבוש אסטרטגיה לסביבות יציבות כמו על בניית טירה או משחק שחמט. גיבוש אסטרטגיה בסביבות דינמיות דומה יותר לגלישה, שבה אתה מנסה להיות גמיש ומוכן לתפוס את גלי ההזדמנויות. אבל יש הבדל: בסביבות של אי־ודאות אנחנו לא רק רוכבים על הגלים, אנחנו יוצרים אותם.

התפיסה של אסטרטגיה כיצירה עוסקת בעיצוג ובהגדרה של שווקים חדשים. לדוגמה, המקרה של מרצדס־בנץ. במשך עשרות שנים החברה נאבקה כדי להשיג גישה לשוק חלקי החילוף הרווחי למכירות ותיקונים. לאחרונה היא יצרה סוג חדש של מיזם, הכלאה בין מיזם תאגידי לסטארט־אפ, כדי להשיק את RepairSmith, המציע לראשונה שירותי תיקון מיידים בקנה מידה גדול. בזמן קצר מאוד, RepairSmith סיפק יותר מ־100 אלף תיקונים במקום, עם שולי רווח מדהימים וציונים גבוהים בסקרי נאמנות לקוחות.

הרעיונות האלה הם רק דגימה מתוך הגישות שמתפתחות כהשלמה לאסטרטגיות הנפוצות בשווקים יציבים יותר. בעידן של אי ודאות, הכלים הנכונים חיוניים עבור חברות שרוצות להיות בחזית התעשייה שלהן.

© Harvard Business School Publishing Corp