אביב טלמור, מתן הכרעת דין בפרשת יוטרייד / צילום: יוסי כהן
7 שנים אחרי שהתפוצצה פרשת ההונאה בחברת האלגו־טריידינג יוטרייד, היא הגיעה אתמול (ג') להכרעה בבית המשפט. השופט חאלד כבוב (המשמש כיום כשופט עליון) הרשיע את בעל השליטה בחברה, אביב טלמור, בכך שבין השנים 2012־2015 גייס במרמה כספים מלקוחות בהיקף של 77 מיליון שקל, מהם לא הושבו עד היום כ־42 מיליון שקל למאות לקוחות. טלמור הורשע בשורת עבירות, ובהן מרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה של חלק מהכספים, שיבוש הליכי משפט וניהול תיקי השקעה ללא רישיון וללא תשקיף.
אחת הטענות שנבחנו במסגרת משפט ההונאה נגד בעל השליטה בחברת ההשקעות יוטרייד, היא כי בתקופת פעילות חברת האלגו־טריידינג (מסחר באמצעות אלגוריתם בלבד) לא הייתה חובה לרישיון לניהול תיקים. ההגנה טענה כי החוק משנות ה-90 המחייב רישיון לא מתייחס לפעילות אלגו־טריידינג, וכי רק בשנת 2019 התקבל פסק דין של השופטת רות רונן שפירש את החוק וקבע כי צורת המסחר הזו עולה לכדי פעילות של ניהול תיקי השקעות.
הרשות הזהירה, החברות המשיכו לפעול
השופט חאלד כבוב, שפסק בתיק, דחה את הטענה וקבע כי אותה הכרעה לא יצרה נורמה חדשה, אלא פירשה את החוק הקיים משנות ה-90, וכי גם השופטת רונן הבהירה זאת.
השופט קבע כי פעילותה של יוטרייד עונה להגדרה "ניהול תיקי השקעות" בחוק הייעוץ, אשר טעונה קבלת רישיון ניהול תיקים מטעם רשות ניירות ערך. הרשות גם הביעה מפורשות בפני יוטרייד, עוד במרץ 2015, את עמדתה. זאת לאחר שבינואר של אותה השנה הגיש משקיע של החברה תביעה ייצוגית, באמצעות עו"ד דן צוק, בה דרש החזקת רישיון לניהול התיקים. אבל למרות התביעה ועמדת הרשות, החברה המשיכה בפעילותה וגייסה יותר מ־50 לקוחות חדשים.
באוגוסט 2015 הרשות הוציאה אזהרה לציבור בנוגע לחברות השקעות הפועלות באמצעות תוכנות מחשב והבהירה כי אלה מחויבות ברישיון ניהול תיקים. שנת 2015 הייתה שנת השיא של פעילות חברות האלגו־טריידינג.
חברה אחרת שפעלה בשנת 2015 בשיטת האלגו, הייתה אינווס־טק שקרסה לימים. באותה השנה רשות ניירות ערך הודיעה לחברה כי פעילותה אינה חוקית, כיוון שאין לה רישיון לניהול תיקים, ודרשה את סגירתה. החברה המשיכה בפעילות, עד שקרסה.
עמדתה של רשות ניירות ערך הייתה לאורך כל הדרך שחוק הייעוץ חל על ניהול תיקי השקעות, ומסחר באלגוריתם כלול, ולכן נדרש רישיון לניהול תיקים. לאחר פרוץ הפרשה נעשו שינויים בהסדרה, ובשנת 2017 יצאה הוראה מהרשות המבהירה איך לנהל תיקים באמצעות אלגו שלה מחויבות החברות הפועלות כיום.
העונש הצפוי לטלמור
סיפורה של יוטרייד ושל טלמור שונה מפרשות הונאת משקיעים אחרות. מעבר לעובדה שמדובר בהשקעות באמצעות אלגוריתם ללא מגע אדם, אין מחלוקת כי לפחות חלק מהכספים הושקעו. אין גם מחלוקת כי טלמור לא לקח את הכספים לכיסו. אלא שהכספים גויסו במרמה, בסיוע שלל מצגי שווא שגרמו למשקיעים להשקיע במיזם השאפתני.
בנוסף, הכספים הועברו, בניגוד למובטח, לחשבון התפעולי ושימשו לצורכי החברה. אחד המצגים המרכזיים שמשכו משקיעים היה שהם חשבו כי כספיהם יוחזקו בחשבון נפרד מהחשבון התפעולי של החברה - "חומה סינית גבוהה ובלתי עבירה" הבטיחה החברה. בפועל, הכספים הועברו לחשבון התפעולי. השופט קבע כי יוטרייד השתמשה דרך קבע בכספי הלקוחות להוצאותיה התפעוליות, לרכישת חברות זרות ועל־מנת לפרוע חובות של לקוחות ותיקים בבחינת הונאת פירמידה (המכונה גם פונזי). החזרת החובות ללקוחות נעשתה לקראת סוף פעילותה של החברה.
טענות עורכי הדין מטעם ההגנה, איריס שמואלי־צסלר ומשה שמיר, כי לא הייתה חובה להפריד את הכספים, וכי טלמור הסתמך על עצת עורך דין - נדחו. החובה להפריד קמה בשל התחייבות החברה כלפי הלקוחות. בנוסף, נקבע כי טלמור לא מסר את כל המידע לעורך דינו ולא יכול להסתמך על הגנה זו.
מצג אחר היה גובה תשואות העבר שהתקבלו במסחר האלגו, שמבוסס על אלגוריתמים בלבד. בעוד שיוטרייד, בניצוחו של טלמור, הציגה ללקוחות כי המסחר הניב רווחים של 15%־20%, השופט קבע כי מדובר בשקר, וכי תוצאות פעילות המסחר של יוטרייד היו שליליות. "לשם גיוס לקוחות חדשים תוך יצירת מצג בלתי מבוסס לפיו אלגוריתם המסחר של החברה הוא רווחי ומצליח. זאת אף במחיר של גיבוש והצגתם של חשבונות מסחר מפוברקים על־מנת לשכנע לקוחות להפקיד את כספם בחברה".
מצג נוסף שהוצג לחלק מהמשקיעים היה כי המיזם מפוקח על־ידי רשות ניירות ערך, למרות שלא היה כל פיקוח.
השופט כבוב החמיא לטלמור: "התרשמתי מעדותו של טלמור כי מדובר באדם משכיל, תרבותי ונעים. ייתכן שסבר בתחילת דרכו כי שימוש בכספי הלקוחות יביא למימוש חזונותיו העסקיים". אבל יחד עם זאת, הוא פסק כי הגרסאות הרבות שמסר סותרות האחת את השנייה וראיות אחרות, וכי עדותו לא אמינה. בנוסף, נקבע כי פעילות החברה נגועה בכזבים ובאי־חוקיות.
בחינת הפסיקה הקיימת בעבירות הונאת נושים מעלה כי טלמור צפוי למספר שנות מאסר ולא יותר מחמש שנים. פרקליטות מיסוי וכלכלה צפויה להסתמך על פסקי עבר כדי לבסס את בקשתה, והשופט כבוב הוא שופט מרכזי בפרשיות הונאת משקיעים.
כך בעניינו של חיליק טפירו, הבעלים לשעבר של קרן אור, נגזרו 3 שנים ו-4 חודשים. כבוב הטיל על טפירו 5 שנות מאסר במקור, אך בית המשפט העליון הפחית את העונש. טפירו הורשע בהונאת משקיעים בכך שגנב כ-45 מיליון שקל ובמרמה בהיקף של כ-80 מיליון שקל. לפי הכרעת הדין, טפירו הבטיח תשואה גבוהה וידועה מראש, ותוך הצגת מצגי שווא בדבר מאפייני ההשקעה, כך שהכספים יושקעו בפרויקטים של תמ"א 38 ובאשראי חוץ-בנקאי, אך בפועל חלק ניכר מהכספים שימש לביצוע החזרים למשקיעים, למימון הוצאות. מדובר בסכומים דומים לטלמור, אך בית המשפט צפוי לייחס משמעות לכך שבכספים לא נעשה שימוש לצרכים אישיים.
באחד התיקים החמורים בהם עסק השופט כבוב אומנם נגזרו 10 שנות מאסר (בתיק נגד אמיר ברמלי שהערעור לגביו עומד כעת בעליון), אבל היקף ההונאה במקרה הזה עמד על 340 מיליון שקל, ולכן ההערכה היא כי עונשו של טלמור לא יתקרב לאזור העשר שנים.
העליון הסיר את האחריות מרשות ניירות ערך
לאחר פרוץ הפרשה הגישו משקיעים של החברה תביעה נגד רשות ניירות ערך, בטענה כי הרשות התרשלה בטיפול ביוטרייד, וכי הייתה צריכה להביא לידיעת הציבור שהחברה פועלת בניגוד לחוק. לאחר שנקבע כי הרשות אכן התרשלה, ההחלטה התהפכה בערעור, ושופט בית המשפט העליון דוד מינץ קבע כי קשה לשרטט במדויק את הגבול שממנו ניתן לומר כי רשות ניירות ערך לא פעלה במהירות הראויה והמצופה ממנה.