יעקב שחר / צילום: אמיר מאירי
מסע ההרכישות של חברת הביטוח הגדולה בישראל, קבוצת הפניקס, מוביל אותה לענף הרכב ולבעלת השליטה בה לשעבר, קבוצת מאיר של משפחות שחר וקז. לאחר שביצעה רכישות בתחומי התקשורת, קמעונות המזון, הפיננסים והתעופה, מנהלת הפניקס, על פי ההערכות, מגעים לרכישת כ־14% ממניות יבואנית רכבי וולבו והונדה בתמורה לכ־550 מיליון שקל. מדובר במחיר המשקף שווי של 3.8 מיליארד שקל לקבוצת מאיר.
בנוסף, מפרטים חדשים שנודעו לגלובס עולה כי תוקנה להפניקס אופציה למספר שנים לרכוש נתח נוסף של 6%, שיאפשר לה להגיע להחזרה של 20%. העסקה נמצאת לפי ההערכות בשלבים מתקדמים ביותר וצפויה להיחתם כנראה בשבועיים הקרובים. בהפניקס סירבו להגיב לידיעה.
מחיר העסקה, אם תצא לפועל, משקף את הערך העצום הטמון בעסקי יבוא הרכב בישראל, שעליו ניתן ללמוד גם משווי החברות הציבוריות הנסחרות בת"א - דלק רכב (יבואנית מותגי מאזדה ופורד) וקרסו מוטורס (יבואנית רנו וניסאן), הנסחרות בשווי שוק של כ־5 מיליארד שקל וכ־2 מיליארד שקל בהתאמה.
המגעים שמנהלת הפניקס לרכישת נתח ממניות קבוצת מאיר מתנהלים כיום (ככל הידוע לא בפעם הראשונה) לאחר שנה חזקה בתחום יבוא הרכב לישראל, למרות הקשיים בשרשרת האספקה שהוביל למחסור בכלי רכב חדשים. מצוקת הקונים והביקוש הרב התבטאו בשיפור ניכר ברווחיותם של היבואנים וחברות הליסינג שבבעלותם, למרות הירידה במחזור המכירות.
שחר וקז פספסו את זינוק המניה
קבוצת מאיר הוקמה בשנת 1967 על ידי מאיר קז המנוח, כיבואנית בלעדית של רכבי וולבו, והתפתחה עם השנים. יעקב שחר (81), חתנו וכיום אחד מבעלי הקבוצה, מזוהה בעיקר עם מועדון הכדורגל של מכבי חיפה, הנמנה עם עסקי קבוצת מאיר.
רכישה של מניות הקבוצה על ידי הפניקס, אם תתרחש, תהווה מעין סגירת מעגל, שכן בעבר הייתה קבוצת הרכב של שחר וקז בעלת השליטה בחברת הביטוח.
קבוצת מאיר רכשה את מניות השליטה בהפניקס מידי איש העסקים יוסי חכמי לפני 20 שנה, ב־2002, וכעבור ארבע שנים בלבד מכרה מחצית ממניותיה ברווח גדול לידי קבוצת דלק של איש העסקים יצחק תשובה. קבוצת מאיר המשיכה בשנים הבאות למכור נתחים מהחזקותיה בהפניקס, ובתחילת השנה הנוכחית חדלה להיות בעלת עניין בקבוצת הביטוח.
כך יצא שקבוצת מאיר של שחר וקז פספסו את מרבית הזינוק שרשמה מניית הפניקס בשנים האחרונות. מי שנהנתה ממנו, בין היתר, הייתה יבואנית רכב אחרת, יוניברסל מוטורס (UMI), שבשליטת משפחת עיני וחיים דנון, המייבאת את רכבי שברולט, קדילאק ואיסוזו לארץ.
בתחילת השנה שעברה רכשה UMI מידי קבוצת מאיר 4.9% ממניות הפניקס תמורת 324 מיליון שקל. עשרה חודשים אחר כך מכרה UMI מחצית מהפוזיציה (2.6% מהפניקס) לאלטשולר שחם תמורת 250 מיליון שקל, במה שייצר לה רווח מהיר של 77 מיליון שקל. בסוף אוגוסט חיסלה UMI את יתרת הפוזיציה שלה ומכרה מניות למוסדיים עבור 234 מיליון שקל. כך שבתוך כשנה וחצי בלבד רשמה רווח של 160 מיליון שקל על השקעתה בהפניקס.
מרשת מזון דרך חברת סלולר ועד תעופה ומוצרים לבית: הפניקס קונה כמעט כל מה שזז
קבוצת הפניקס הפכה בשנים האחרונות לחברת הביטוח הגדולה בישראל במונחי שווי שוק כשהיא מציגה רווחיות עודפת משמעותית בענף. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של 9.5 מיליארד שקל, כאשר הרחק מאחוריה נמצאת הראל השקעות של משפחת המבורגר, עם שווי של 7.7 מיליארד שקל.
מניית הפניקס אמנם מאוזנת מתחילת השנה, אך בשלוש השנים האחרונות היא הכפילה את כספי המשקיעים, ובראשן בעלות השליטה בחברה - הקרנות הזרות סנטרברידג' וגלטין. השתיים השתלטו על הפניקס בשנת 2019, לאחר שבעלת השליטה הקודמת, קבוצת דלק של יצחק תשובה, ניסתה במשך שנים ארוכות למצוא רוכש להחזקותיה.
מעבר לתוצאות עסקיות חזקות במיוחד מעסקי הליבה שלה, מנהלת הפניקס בשנים האחרונות מסע רכישות אגרסיבי של חברות מתחומי פעילות שונים שאינם משיקים לפעילות הביטוח. זאת על מנת לתמוך בתשואות שהיא מניבה לעמיתיה באפיקי החיסכון השונים.
רק השבוע דיווחה החברה על מימוש אופציה לרכישת כ־20% ממועדון הנוסע המתמיד של חברת התעופה אל על, אשר לו העמידה הלוואה של 130 מיליון דולר. ההשקעה במועדון שנחשב לנכס מרכזי של אל על, משקפת לו שווי של 400 מיליון דולר.
עסקה בולטת אחרת בפרופיל גבוה שנעשתה באפריל האחרון, הייתה לרכישת השליטה בחברת התקשורת פרטנר מידי קבוצת האצ'יסון מהונג קונג. הפניקס היא חלק מקבוצת רודב־גבאי־הפניקס שרכשה את השליטה בפרטנר תמורת 300 מיליון דולר. נכון להיום מורווחת הקבוצה הרוכשת עשרות אחוזים "על הנייר", שכן שווי מניותיה עלה לכ־400 מיליון דולר.
בינתיים בעסק המקורי - הרווחית בענף הביטוח
מסע הרכישות עובר גם בעסקי הקמעונות. ביוני אשתקד רכשה הפניקס נתח מרשת המוצרים המוזלים מקס סטוק תמורת 140 מיליון שקל, מידי האחים ריקי ואבן צ'רלס ניומן, בעלי מניות בולטים ברשת. נכון להיום מדובר בהשקעה מאכזבת: העסקה בוצעה לפי מחיר של מעל ל־10 שקלים למניה, אך זו נחתכה מאז כמעט בחצי.
עסקה גדולה יותר של הפניקס בתחום הקמעונות בוצעה עם רכישת השליטה ברשת יינות ביתן־מגה, לצד אלקטרה מוצרי צריכה, במאי אשתקד, תמורת 260 מיליון שקל. זאת לאחר שיינות ביתן נקלעה לקשיים. עיקר סמכויות הניהול ברשת עברו לידי אלקטרה מוצרי צריכה, כאשר הפניקס מהווה שותף פיננסי בעסקה. נכון להיום נערכת הרשת לפתוח בארץ סניפים של ענקית הסופרמרקטים האירופית קארפור בשנה הקרובה, באמצעותה היא מקווה להפוך שוב לגורם דומיננטי בשוק קמעונות המזון.
הפניקס גם מחזיקה במניות השליטה (61%) בחברת האשראי החוץ בנקאי גמא, שהונפקה ביוני אשתקד. הפניקס רכשה אז מידי בעלי מניות אחרים בגמא נתח שהגדיל את החזקותיה בתמורה ל־125 מיליון שקל, כך שמהלך ההנפקה הציף לה רווח חד פעמי של 230 מיליון שקל.
מבחינת ביצועיה העסקיים, חתמה הפניקס את המחצית הראשונה של השנה עם
ירידה חדה של 53% ברווח הכולל ל־537 מיליון שקל, בעיקר בהשפעת הירידה בשוקי ההון. אך זו קוזזה בין היתר עם השפעת עליית הריבית על ההתחייבויות הביטוחיות.
עם זאת, ביחס לחברות הביטוח הגדולות האחרות, שהציגו הפסדים כבדים, בולטת הפניקס, בניהולו של אייל בן סימון, לטובה ושומרת על מעמדה כחברה הרווחית בענף.
קבוצת מאיר: מרכב כבד עד נדל"ן, הייטק וכדורגל
קבוצת מאיר, בבעלות משפחות קז ושחר, היא אחת מיבואניות הרכב הגדולות והוותיקות בישראל. בשנים האחרונות נתח השוק שלה בתחום הרכב הפרטי קטן בהדרגה, ועיקר פעילותה מתמקדת בתחום הרכב הדו־גלגלי, הכבד והאוטובוסים.
השווי העצום שבו היא מוערכת, למרות נתח שוק קטן בתחום הרכב הפרטי בישראל (פחות מ־1%), מיוחס בעיקר לפעילותה בתחום הרכב הכבד ולמותג המוביל וולבו שבו היא אוחזת. בציבור הרחב מזוהים הקבוצה, ובעיקר בעליה יעקב שחר, בעיקר הודות לבעלות ארוכת השנים על מועדון הכדורגל של מכבי חיפה, אלופת ישראל שמתמודדת בימים אלה במסגרת ליגת האלופות האירופית. על פי ההערכות השקיע שחר עד היום מאות מיליוני שקלים במועדון, המפרסם את המותג וולבו על חולצות השחקנים.
קבוצת מאיר מחזיקה כיום בארבעה זיכיונות ליבוא לרכב פרטי: כאמור מותג הפרימיום וולבו, שנחשב לאחד מרבי המכר בפלח שלו, ומסר בשמונת החודשים הראשונים של השנה כ־1,240 יחידות; הונדה שנוכחותה בישראל מזערית כיום ומסירותיה השנה הסתכמו ב־328 כלי רכב בלבד; מותג הפרמיום POLESTAR מבית קבוצת GEELY הסינית, שהיא גם בעלת השליטה בוולבו־מכוניות, ששיווקו החל בשבועות האחרונים; ומותג הפרמיום הסיני Lynk&Co, גם הוא מבית GEELY, שפעילותו בישראל עדיין לא החלה.
מייצור אוטובוסים בלואו־טק ועד אוטוטק
בתחום הרכב הדו־גלגלי מחזיקה החברה בזיכיון לשיווק האופנועים והקטנועים של הונדה, ולאחרונה רכשה מקבוצת UMI את חברת "יוניברסל מוביליטי" (UME) שמייבאת את הקטנועים החשמליים הפופולריים של NIU הסינית.
בתחום המשאיות, שנחשב רווחי במיוחד עבורה, קבוצת מאיר היא מובילת שוק בזכות יבוא המשאיות של וולבו ושל החברה הבת רנו־משאיות בטווחי משקל שונים.
הקבוצה פעילה גם בשוק האוטובוסים עם המותגים וולבו, רנו וזונטונג, אולם נתח השוק שלה קטן יחסית בשל התחרות הקשה מול מותגים זולים מסין. כמו כן בתחום הליסינג התפעולי, באמצעות חברת הליסינג וההשכרה "הרץ" שבבעלותה המלאה וחברת הליסינג "אופרייט ליס" שבבעלותה החלקית. נתח השוק של שתי החברות בענף הליסינג מוערך בכ־15%.
הקבוצה היא אחת המובילות בתחום הסחר ברכב משומש באמצעות חברת "אוטו סנטר", שלה עשרות סניפים ברחבי הארץ, והיא מחזיקה בבעלותה את חברת ההיסעים "קווים" שנחשבת לחברת התחבורה הציבורית השלישית בגודלה אחרי אגד ודן.
בנוסף היא אחת משתי הקבוצות היחידות שבונות בישראל אוטובוסים מהיסוד, באמצעות מפעל "מרכבים" שבונה מרכבים לשלדות של יצרני אוטובוסים רבים, עם חוזי אספקה אסטרטגיים לחלק גדול מחברות ההיסעים בישראל.
קבוצת מאיר פעילה גם בתחום ההון סיכון באמצעות חממת "DRIVE TLV", שמטפחת ומקדמת חברות סטארט־אפ, בעיקר בענף האוטוטק, ואף משקיעה בהן בשיתוף עם מספר גורמי מפתח בתעשיית הרכב העולמית. הקבוצה כבר רשמה כמה אקזיטים בתחום, וחברות שבהן השקיעה ביצעו עד היום גיוסים בסכום מצרפי של מעל מיליארד דולר.
קבוצת מאיר גם מחזיקה נכסי נדל"ן רבים באזורי מפתח, ויש לה זרוע נדל"ן בתחום המגורים.
מדפסות הרווח של יבואני הרכב בישראל: מוסכי שירות, חלפים ואפילו ליסינג
בציבור הישראלי ובעולם העסקים קיימים לא מעט מיתוסים בדבר העושר שמייצר ענף יבוא ושיווק הרכב בישראל לעוסקים בו, ועל היותם של זיכיונות יבוא רכב סוג של "רישיונות להדפסת כסף". המיתוסים הללו מתבססים לא מעט על השווי של היבואניות, כפי שהוא משתקף בנתונים הכספיים ובהערכות השווי של קומץ מהחברות הציבוריות בענף שמפרסמות דוחות, כמו גם מעסקאות ענק של צדדים שלישיים שרוכשים נתחים ביבואניות רכב.
בין המיתוסים למציאות קיימים לעיתים קרובות פערים לא קטנים. מצד אחד אין ספק, שהחברות הוותיקות בענף יבוא הרכב הן כיום מהגדולות, הרווחיות והנזילות במשק. מצד שני לא כל החברות שוות ומקור הכוח שלהן אינו בהכרח מכירת רכב חדש, שהרווח המקובל ממנו הוא לרוב חד ספרתי, סביב 8%, ומוגבל על ידי היצרנים. כמובן שיש מקרים חריגים שבהם הטבות מס או שערי מטבע נוחים במיוחד מאפשרים להגדיל את הרווח ליחידה, על דגמים ספציפיים במכירה ללקוחות פרטיים, לכדי 20% ואף יותר ממחיר המחירון.
בפועל יש ליבואניות המקומיות רווחיות גבוהה יותר בפעילות מוסכי השירות, בחלפים ולאחרונה אפילו בפעילות הליסינג, מאשר במכירות של רכבים חדשים, ולו רק לנוכח המספרים הגדולים של כלי הרכב המשומשים של אותם יבואנים שנמצאים על הכביש.
בתחום זה, אגב, צפוי לחול כרסום מהיר בשנים הקרובות בשל המעבר לכלי רכב חשמליים, שהטיפולים שלהם מזעריים, ובשל התרחבות היבוא המקביל ש"תופס טרמפ" על מערכי היבוא של היבואנים הסדירים. בהקשר זה נציין שבשנה החולפת עשו כמה יבואנים שבבעלותם מערכי מכירות רכב וחברות ליסינג, הרבה יותר כסף ממכירת מכוניות משומשות, שנסקו למחירי שיא בשל הביקוש, מאשר ממכירת רכב חדש.
בשורה התחתונה, חלק גדול מהנכסים והערכות השווי של קבוצות יבוא הרכב הגדולות לא נובעים כלל ממכירות של רכב פרטי. חברות יבוא הרכב הגדולות והוותיקות הן כיום קבוצות רב תחומיות, שבעשורים האחרונים נכנסו עמוק לתחום הליסינג, הנדל"ן הפרטי והמסחרי, השיווק הקמעונאי, הספנות ומה לא.
השווי מגיע מתשתיות, ליסינג ונדל"ן
דוגמה אחת לכך היא דלק רכב שבשליטת גיל אגמון, הנסחרת כיום בבורסה בשווי של כמעט 5 מיליארד שקל. בפועל, חלק גדול מהזינוק בערכה מיוחס לפוטנציאל של פעילותה המתרחבת בתחומי התשתיות ואיכות הסביבה, שמתבצעת באמצעות החברה הבת ורידיס.
דוגמה נוספת היא קרסו מוטורס, שאמנם הופרדה מפעילות הנדל"ן של משפחת קרסו, בעלת השליטה, אבל עדיין נסחרת לפי שווי של כ־1.9 מיליארד שקל. חלק גדול מרווחיותה, לפחות לאחרונה, לא מגיע ממכירת רכב חדש אלא מהיותה בעלת הבית של אחת מחברות הליסינג וסחר הרכב המשומש הגדולות בישראל.
לאותה קטגוריה אפשר להוסיף את יוניברסל מוטורס (UMI), יבואנית מותגי GM, ששוייה הוערך בלמעלה ממיליארד שקל. בבעלות UMI חברת הליסינג אוויס, ושורה של השקעות נדל"ן מוצלחות.
ניתן להזכיר גם את אלייד, יבואנית מותגי פולקסווגן, שהיא אחת החברות הגדולות במשק עם מחזור שנתי של מיליארדי שקלים, תודות להשקעות נדל"ן היסטוריות וחדשות ופעילות בתחום הקמעונאי; את קבוצת "טלקאר", שבעליה מחזיקים באחת מחברות הספנות הגדולות בעולם להובלת כלי רכב; וקבוצת יוניון, שלבעליה החזקות אסטרטגיות בתחום השיווק הקמעונאי ועוד.